ראש השנה
אומרים בראש השנה "שנהיה לראש" לרא"ש ר"ת לעשות רצון אבינו שבשמים.
אין מברכים את חודש תשרי, יש אומרים כדי לערבב את השטן שלא ידע מתי ראש השנה, ויש אומרים שחדש תשרי הקב"ה מברך אותו שהוא התחלת השנה.
יש שואלים שהתורה ניתנה כבר לפני 3323 שנה, ובכל שנה תוקעים, הרי השטן כבר רגיל עם התקיעות ולמה זה מבלבל אותו. האדמו"ר מסאטמאר מפרש, שבכל שנה יש ירידת הדורות ואם כן הקב"ה תובע מאתנו פחות, אם כן תבוא הגאולה, ומזה הוא מפחד.
ויש אומרים שאנחנו שואלים את השאלה מפני שאנחנו לא רואים את המשיח, אבל הוא מלאך והוא רואה איך שמשיח מוכן לבוא, בגלל זה מפחד.
התפארת ישראל סוף מס' תענית אומר, למה אנחנו שרים ביום כיפור באשמנו בגדנו, כדי להזכיר שעבירות יכולות להיות מצות אם יעשו תשובה מאהבה, יש אומרים שהשטן רוצה להפריע את תפילות ישראל, הוא בא בבית הכנסת ורואה כל מיני שירים ופיוטים שכלל ישראל שרים, אז הוא חושב שזה לא תפילות רק מסיבות.
בש"ע כתוב שאנו צריכים להראות שאנו בטוחים שהקב"ה יוציא לאור את דינינו ולכן אנו מכבסים ומסתפרים לכבוד יום הדין.
מחוק ברחמיך הרבים שטרי חובותינו, ר"ת בשמחה.
מדת השמחה מועילה לקרוע את הגזר דין.
= = =
מפסיקין לתקוע בערב ר''ה, וכתב המגן אברהם שני טעמים א' להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות דחיוב ב' לערבב השטן, והט"ז נתן טעם כדי להפסיק בין תקיעות דרבנן לתקיעות ר"ה שהם דאורייתא, והגר"א בפירושו על יונה כותב דאפשר שהטעם הוא משום דאם יתקעו שלשים יום רצוף מתרגלין לקול השופר ושוב אינו מעורר, כמו שמצינו אצל טיטוס בגיטין (נ"ו

, שהיתוש אחר שלושים יום ששמע קול הקורנס נתרגל והתחיל שוב לנקר את מוחו של טיטוס.
אוכלים בר"ה פירות וירקות לסימן טוב. במס' הוריות דף ו' כתוב אמר אביי יהא רגיל למיחזי בריש שתא, פירוש לראות הסימנים, ובמס' כריתות דף י"ד אמר אביי יהא רגיל איניש למיכל הסימנים, אם אחד חושש לאכול אחד מהסימנים, כגון רוביא שיש חשש מתולעים אפשר להביאם לשולחן ורק להסתכל על זה, ולומר היהי רצון.
הרבי אמר לתלמידים סימן במס' הוריות כתוב למחזי, הוריות לשון הורה לימוד רק לראות.
כשאוכלים את הסימנים אומרים יהי רצון שירבו זכויותינו. שואלים איך זה שעומדים לפני המשפט, ואומרים שירבו זכויותינו איך שייך בזמן קצר שיהיו לנו הרבה זכויות, ומתרצים שמי שעושה תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכויות, גם המחשבות הרעות נהפכות לו לטובה, ומבקשים מה' שיתן לנו בלב התעוררות לתשובה מאהבה, ויהיו לנו הרבה זכויות, וזה מה שאנו אומרים שירבו זכויותינו.
צריך ליזהר מאד לא להיות בכעס בימים אלו, כי זה היפך מהסימנים טובים (משנה ברורה).
בר"ה יצא יוסף מבית האסורים ובר"ה נפסק השעבוד במצרים, ובר"ה נפקדו-שרה-רחל-וחנה.
אלול 2 מילים לא לו, מי שמחזיק עצמו כלא אז יהיה לו שפע וברכה. ואז יהי' ר"ת אלול אהוב למעלה ונחמד למטה.
אחד בא אצל צדיק ואמר שהוא סובל משכחה, ענה לו שכתוב "אין שכחה לפני כסא כבודך", גדולה תשובה שמגיעה עד כסא הכבוד, כל מה שתתקרב לה' אז יהיה לך פחות שכחה.
כתוב היום הרת עולם פירוש שבר"ה נברא אדם הראשון, כי העולם נברא בכ"ה אלול, ולמה לא כתוב היום היה הרת עולם, רק היום הרת כל שנה מתחדשת הבריאה.
היום הרת עולם פירוש שיום הזה נוצר אדם הראשון כי בכ"ה אלול נברא העולם שואלים למה לא כתוב נוצר אדם, ומתרצים כמו אשה הרה היא לא יודעת מה יהי' הולד הנוצר זכר או נקבה צדיק או רשע בריא או חלש, גם בר"ה אנחנו לא יודעים מה יהיה המשפט.
כתוב כי זכר כל הנשכחות לפניך בא, אותן מצוות שאדם עושה ולא חושב על זה שעשה ושוכח מזה, המצוות האלו חביבות לפני ה' שלא מחזיק עצמו בגאוה.
זכרנו לחיים... למענך אלקים חיים. אנו מבקשים חיים רוחניים, זה שאומרים למענך אלקים, שיהיה חיים לכבוד ה'.
כתוב בפר' נצבים פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה הם עשבים מרים, שורש פורה ראש ולענה ר"ת שופר, שהשופר מוציא את המר והרע מהלב.
השופר פיו צר ופתחו רחב, רמז מן המצר קראתי קה ענני במרחב קה.
כתוב בפ' וילך ושבת עד ה' אלוקיך. כתוב בספר מגלה עמוקות שכל השעות של עשרת ימי תשובה הם 240 שעות, עמלק גם בגימטריא 240. שעשרת ימי תשובה מבטל כח עמלק.
שואלים למה ר"ה הוא לפני יום כפור, היה מתאים יותר לנקות את עצמנו מעבירות ביום כיפור ואח"כ לבוא ליום הדין נקיים. ומתרצים כי ביום כיפור צריך לעשות תשובה והיום הדין ועשרת ימי תשובה מעוררים את הלב לתשובה, וביום כיפור יכפר.
ר"ת תשובה: ת'מים תהיה עם ה' אלקיך. ש'ויתי ה' לנגדי תמיד. ו'אהבת לרעך כמוך. ב'כל דרכיך דעהו. ה'צנע לכת עם אלקיך.
יש מחלוקת בגמרא רב ושמואל אם אחד מודה בקנס ואח"כ באו עדים, רב אמר פטור ושמואל אמר חייב. גם אנחנו - לפני ר"ה אנו אומרים סליחות, אם כן אנחנו מודים בקנס, ואח"כ בר"ה באים המלאכים להעיד, אם כן לפי רב אנחנו צריכים להיות פטורים, וזה שאנו אומרים וסלחת לעוננו כי "רב" הוא, כי ההלכה כרב.
בקריאת התורה של יום ב' של ראש השנה מסיימים ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה. ראומה ר"ת הסניגור אומר "ראו-מה", דהיינו ראו ההבדל מה בין ישראל לעמים שאנחנו משבחים ומהללים לה', והגויים ביום חגיהם שותים והוללים. טב"ח ר"ת ט'וענים ב'עלי ח'ובות, דהיינו המקטרג אומר, גח"ם - גזירות חיים מות. והסניגור אומר גח"ם ר"ת גמילות חסדים.
תח"ש ר"ת ת'קעו בח'ודש ש'ופר. מעכה מ'לוך ע'ל כ'ל ה'ארץ. ואת מעכה ו'ידוי א'חר הת'פילה מגיע ע'ד כ'סא ה'כבוד.
מספרים על צדיק אחד שכששמע שהחזן אומר המלך התעלף, וכשקם מעלפונו אמר שנזכר מהגמרא בגיטין כשרבי יוחנן בן זכאי בא אצל אספסיינוס קיסר ואמר לו שלום עליך מלך, ואמר לו אם אני מלך איפה היית עד עכשיו, כמו כן גם עלינו יש תביעה למה לא נזכרנו עד עכשיו מהמלך, ובט"ז כתוב גם רמז על זה שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה', פירוש לפני שהחזן אומר המלך צריך להתחזק בתורה וביר"ש.
למה אומרים למנצח לבני קרח לפני התקיעות? מפני שכתוב בפרק זה כל העמים "תקעו" כף, גם "כף" בגימטריא 100 שהם מאה תקיעות שאנו תוקעים בר"ה. יש עוד טעם כי בני קרח עשו תשובה ברגע אחרון לפני שנבלעו בארץ כך כל אחד לא יתייאש כי עדיין לא מאוחר ואפשר לחזור בתשובה גם ברגע אחרונה, רק שאסור לסמוך ע"ז שאין אתה יודע מתי.
חז"ל אומרים למה תוקעים תקיעות דמיושב וגם מעומד כדי לחבב את המצות. אומר רש"י שנסתמים הטענות של השטן. מפרשים בשם רע"ק איגר, שהשטן כשרואה שישראל תוקעין גם מעומד זאת אומרת שעושים מצוות מאהבה, אם כן מפחד להשטין כי הזדונות ייעשו מצוות, ולכן שותק.
יום תרועה יהיה לכם. "יהיה" בגימטריא 30 רמז לשלושים קולות.
אשרי העם יודעי תרועה. "יודעי" בגימטריא 100 רמז למאה קולות.
כל העמים תקעו כף. "כף" בגימטריא 100.
הצדיק ר' אברהם ברדקי היה ממריץ ללמוד את 10 הטעמים של רבינו סעדיה גאון למה תוקעין בראש השנה. בקצרה הוא:שהיום תחילת הבריאה והמלכות של הקב"ה. להזכיר מעמד הר סיני שתקעו אז בשופר. להזכירנו דברי הנביאים שהם נמשלו לשופר. להזכיר חורבן המקדש שהיו האויבים תוקעים בשופר לנצחון. יום הדין הגדול והנורא שיהיה לעתיד. יום ראשון לעשי"ת. עקידת יצחק שהשופר מחריד. קבוץ נדחי ישראל. להזכירנו תחית המתים.
יום תרועה מתרגם התרגום יום יבבא, מלשון "ותיבב" אם סיסרא (שופטים).
מנין שצריך לתקוע בראש השנה, כתוב בתורה שלש פעמים תרועה, א. ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם (במדבר פרשת פנחס כ"ט א'). ב. בחדש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש (ויקרא פרשת אמור, כ"ג כ"ד). ג. והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם (ויקרא פרשת בהר כ"ה ט'). (פסוק זה נאמר ביובל ונלמד בגזירה שוה גם לר"ה).
הרי שלש תרועות בפרשות אמור-בהר-פנחס, וכתוב והעברתם שופר, ממנו דרשו רבותינו תקיעה לפניה, וכתוב תעבירו שופר ודרשו רבותינו תקיעה לאחריה, הרי שלש תרועות ותקיעה לפניה ותקיעה לאחריה, ביחד יש לנו 9 קולות מדאורייתא, ומאחר ויש ספק אם התרועה שנאמרה בתורה היא כמו שברים שלנו דהיינו גנוחי גניח או ילולי יליל דהיינו תרועה שלנו, או דלמא שניהם ביחד היינו גם שברים וגם תרועה ביחד ולכן התקין רבי אבהו בקסרי לתקוע:
שלש פעמים תקיעה "שברים תרועה" תקיעה.
שלש פעמים תקיעה "שברים" תקיעה.
שלש פעמים תקיעה "תרועה" תקיעה.
בסה"כ שלשים קולות.
(הנקראים תקיעות דמיושב שמצד הדין מותר לישב בהם).
וחז"ל תיקנו כדי לערבב את השטן לתקוע עוד שלשים קולות באמצע תפלת מוסף על סדר הברכות, ואנו מוסיפים עוד ארבעים קולות אחר התפילה כנגד מאה פעיות שפעתה אם סיסרא (בתוס' בשם ספר הערוך) ביחד זה מאה קולות. וזה מרומז ב"למנצח לבני קרח כל העמים תקעו כף" "כף" בגימטריה 100.
שברים תרועה בנשימה אחת לדעת הבית יוסף, ולדעת הרמ"א בשתי נשימות, ואנו נוהגים לפני מוסף לתקוע בנשימה אחת, ובאמצע מוסף בשתי נשימות.
הריטב"א כותב שנשאל רב האי איך אפשר שלפני שרבי אבהו דקסרי תיקן לתקוע 3 פעמים תשר"ת 3 תש"ת 3 תר"ת. לא יצאו ישראל ידי תקיעת שופר, כי האיך אפשר שבמצוה כזו שהיתה בכל שנה לא ידעו אמתתה ולא ראו אלו לאלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה איך היה נוהג, והשיב רב האי שבתחלה היה עושה זה שברים וזה יבבות כפי מה שנראה לו שהוא יותר יפה והיו כולן יוצאין ידי חובתן, והחכמים היו יודעין כן, אבל המון העם היו טועין שהיו סבורין שיש חילוק ביניהן ושלא יצאו אלו או אלו, וכדי להוציא מלבן של הדיוטות וגם שלא תהא תורה כשתי תורות בא ר' אבהו ותיקן לעשות כל אחד כדברי אלו ואלו וגם הוסיף תרועה אחת משלו כי נתן דעתו לתקן התרועה בכל מיני קול נשבר שאפשר הנוהגין, אבל יש חולקין ואומרים שבדורות הראשונים נהגו בתרועה כמו שראו למשה, אבל אותה תרועה בטלה בדורות התנאים והאחרונים, וכל אחד תקע באופן אחר, ולא היה הכרעה איזה הוא הכשר ולכך הוצרך ר' אבהו לתקן 3 פעמים תשר"ת 3 תש"ת 3 תר"ת.
עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר, "ה'" מידת הרחמים, "אלוקים" מידת הדין לרמז שכשתוקעים בשופר אז נתהפך ממידת הדין למידת הרחמים.
שופר אותיות שפרו, רמז שפרו מעשיכם.
שופר ר"ת שטן ואין פגע רע, ועוד ר"ת שורש פורה ראש ולענה, שהשופר מבטל כל המרירות.
ארי'ה שאג מי לא יירא. "אריה" ר"ת אלול ראש השנה יום כיפור הושענא (הושענא רבה) רמז שאלו הימים הם ימי רחמים וצריכים לעשות תשובה.
18 ברכות של שמו"ע כנגד:
א. 18 אזכרות שבקריאת שמע.
ב. 18 חוליות.
ג. 18 כאשר צוה ה' את משה שבפרשת פקודי.
ד. 18 אזכרות שבפרק כ"ט בתהילים הבו לה' בבני אלים.
בתפילת שמו"ע של שב"ק ויו"ט יש 7 ברכות כנגד: 7 קולות שבפרק כ"ט בתהילים.
בתפלת שמו"ע של מוסף של ראש השנה יש תשע ברכות כנגד:
9 אזכרות שבתפלת חנה. וחנה נפקדה בר"ה.
אומרים בתפלה 10 פסוקים במלכיות וזכרונות ובשופרות כנגד:
א. עשרת הדברות,
ב. עשרה מאמרות נברא העולם,
ג. 10 "הללו" שבפרק הללו קל בקדשו (חז"ל).
23 קרבנות הקריבו בראש השנה, 21 עולות, 2 חטאות חיצוניות.
2 תמידים, קרבנות ר"ח: 7 כבשים, 1 איל, 2 פרים, (עולות). 1 שעיר לחטאת, קרבנות ראש השנה: 7 כבשים, 1 איל, 1 פר, (עולות) 1 שעיר לחטאת.
אומרים כתובים לפני נביאים בפסוקי מלכויות זכרונות שופרות, מפני שהפסוקים שבתפלה הם מתהלים ודוד שעשה את התהלים היה לפני הנביאים (תוספות ר"ה).
מספרים שבא חזן אחד לר' ישראל סלנטר ושאל אותו איזה כוונות יחשוב בתפלה, ואמר לו אם אתה מקבל שכר צריך אתה לדייק שתתפלל מה שיותר יפה כדי שלא יהיה גזל הציבור ח"ו.
לקונה עבדיו ביום דין. איתא שמה שקנה עבד קנה רבו, כך אנו אומרים לה' אנחנו עבדיך אם כן תקנה גם את העוונות, ובכל זאת אנחנו צריכים להתחזק בעבודת ה' כדי שנהיה עבדים טובים.
הגה"צ ר' אברהם חיים פינקוס זצ"ל שהיה מנהל כמה שנים בת"ת קמניץ שאל, איך אנו אומרים בתפילת אבינו מלכנו שהוא רק בקשות - "חטאנו לפניך", ותירץ על ידי משל לשני חיילים שהביאום למשפט שאחד מהם ברח מהצבא ואחד שנמצא כתם על בגדיו, שאל השופט לחייל שנמצא עליו הכתם האם יש לך משהו לסנגר על עצמך, אמר לו כן, הרי אני לא ברחתי ואני נמצא כאן, וזהו שאנו אומרים בתחילת תפילת אבינו מלכנו, אפילו שחטאנו אבל אנחנו לפניך וקשורים אתך, ולכן בקשתנו הוא שתקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.