עזרה - ילדה בת 3 וחצי

[OR_Design]

האמת אני לא זוכרת אם כבר שאלתי את השאלה הזו לפני תקופה, אבל אני כבר ממש מיואשת!!
הבת שלי גמולה כבר מעל שנה
(פסח של שנה שעברה)
זה הלך ממש פיקס היא לא פיספסה אפילו פעם אחת, ואז התחיל החורף והתחילו הבעיות.
מאז ועד היום היא כמעט קבוע מרטיבה. (בלילה עדיין עם טיטול)
מה עושים???
ניסיתי המון שיטות, אפילו לכעוס כמו שהגננת אמרה. אח"כ להתעלם כאילו לא קרה כלום ולהחמיא כשהיא זכרה ללכת.
ובזמן האחרון הפסיכולוגית אמרה לי להזכיר לה ללכת לשירותים כל שעה שעה וחצי, כל היום.
זה כבר כמעט חודש ככה, לא חושבת שיש שום שיפור!!
אם היא עסוקה באיזה משחק היא פשוט שוכחת מעצמה ,
אני ממש דואגת בשבילה שנה הבאה היא עולה לגן וכבר אין שום גננת שתזכיר לה כל שעה..

מציינת שיש לה אחות תינוקת בת 3 חודשים.
לא יודעת כמה זה הגורם כי כמו שכתבתי זה התחיל בתחילת החורף.....

 

[השראה]

אין לי כ"כ איך לעזור לך אבל אולי יעודד אותך שיש עוד אימהות שמתמודדות עם הבעיה הזו.
לפעמים לילדה באמת לא איכפת והמשחק יותר מעניין אותה מללכת לשרותים. מכירה כמה כאלו.

 

[זהבי סגל]

לא יודעת אם זה יעבוד על הילדה שלך
מכירה מישהי שעזר לה:
פשוט להתעלם כשהיא מפספסת. עשית? תשארי עם הרטוב. זה לא נעים? נכון.
גם כשזה יותר מגעיל.... להתגבר ולא לטפל מיד. לתת לילד להתבשל עם עצמו ולהראות לו שזה לא נעים בכלל.
זו השיטה של הילד לנהל את ההורה. כך ההורה מסתובב סביב האצבע הקטנה שלו.

חברה שלי הקפידה על חוסר יחס כשקורה פספוס ורק אחרי זמן רב החליפה בגדים. השכחות המכוונות האלו פסקו מהר מאד. (שבוע).

ועוד משהו שעבד על הבת שלי:
המון פרסים מהכל בשקל. המון, ולחלק בלי הפסקה.

 

[לללי]

לא רוצה לייאש אותך,
אבל על אחד הילדים שלי לא עבד שום דבר.
מדובר בילד שהתייבש במהירות בגיל שנתיים ולאחר שנה התחילו הבעיות. כיום הוא בן חמש וחצי.

לא יחס, לא תזכורות, לא התעלמות, מבצע לחצי שבוע (טוב, אז מחר תתני לי את הפרס...)

אולי תעלה פה הצעה חדשה שעוד לא נחשפתי אליה? אשמח!

 

[מלפפון]

בת ה4 וחצי שלי לא אוהבת ללכת לשרותים.
היא גמולה די מוקדם, ובתחילה היתה קמה בלילות יבשה, ואז התחילו הרטבות.
לכן כל לילה בעלי לוקח אותה ב12 לשרותים. ובמשך היום אני מזכירה לה.
לפעמים היא מבקשת לשתות, ואני קולטת שהיא גם צריכה לשרותים אבל אין לה חשק ללכת. אני אומרת לה: קודם תלכי לשרותים ואני מכינה לך בינתיים לשתות.
אנחנו לא עושים מזה בכלל ענין, ורק עכשיו כשהעלת את השאלה אני שמה לב לזה שאני מזכירה לה כל הזמן ללכת..

לפני שיוצאים לגינה בצהרים אני מזכירה אוטמטי לכולם ללכת לשרותים (כי אין שרותים בגינה). בבוקר אומרת לה ללכת. וכשחוזרים מהגינה. אני לא חושבת שזו בעיה, היא טיפוס כזה, וברור לי שזה יעבור לה מאליו כשתגדל עוד טיפה. הרבה פעמים אני מרימה אותה כדי שתלך לשרותים,כי אחרת קריאותיי החוזרות והנשנות ללכת לשרותים לא נענות..

הייתי מציעה לא לעשות מזה עסק ופשוט להזכיר כל הזמן. בלילה לקחת פעם אחת לשרותים, ולא לתת לשתות הרבה לפני השינה (כלומר אם הולכים לישון ב8, אז תזכרי את לתת לה ב7 כוס שתיה).
זו לא תופעה חריגה ואין צורך לעשות מזה ענין.

(אגב בגן- בד"כ בהתחלה מביאים בגדים להחלפה ויש פספוסים גם אצל ילדים בוגרים. אחרי כמה פספוסים הילדים רגילים ללכת מעצמם לשרותים).

 

[sara100]

אתן יודעות שיש הורמון בגוף שאחראי על התחושה הזו????
ויש מציאות פשוטה של חוסר בהורמון הזה????? תבדקו את זה!!!

 

[מלפפון]

כאן זו לא בעית תחושה.
זו בעיה שילד מתעצל ללכת לשרותים.
גם כשאני אומרת לה והיא יודעת שהיא צריכה (אמא, אני צריכה דחוף לשרותים) היא חייבת לגמור לספר לי את הסיפור תוך כדי קפיצות.. ואז להגיע בשניה האחרונה ולפעמים אחרי האחרונה.. ונראה לי שזו התופעה אותה תארה פותחת האשכול.

 

[תחפושת]

אני מכירה אחת שטיפלה בשלושת המימדים ועזר לה מאוד.....

 

[מלפפון]

עצה ידידותית: אל תעשי מזה עסק.
לא משנה מה היה ומה עשית, יש טיפוסים כאלו לא קשור אלייך.
זה לא נורא בכלל לגיל הזה ואני מכירה הרבה שצריכות תזכורות ללכת.
אולי אלו סוגי טיפוסים יותר עצלנים (אין כח להתחיל להתארגן בשרותים..) אז דוחים עד לדקה האחרונה.

אני רק חושבת שכדי לעזור לך ולילדה תדאגי להזכיר לה כל הזמן ולקחת אותה בעצמך. כשזה הופך להרגל, לא צריך לכעוס על הרטבה כי זה לא קורה.