עזרה לרב מתחיל. הענשה לתלמידים, דיונים בנושא ההוראה.

[מבריק הפלא]

לא תמיד זה מציאותי
יש דברים שחובה להגיב עליהם מידית, למנוע חקיינים

לשמוע את הצד של הילד לוקח בד"כ חצי דקה
לדג’ ”שמעתי נכון שאמרת .....”
”ראיתי נכון שהרמתה יד....”
ואז הילד יכול לדייק

 

[LeviMishpach]

לא עונה על ראשון ראשון,
אבל מלמעלה...

מחנכת כיתה ד' בנים.
הגישה של ההסבר לעונש יפה, אני לפעמים מתייעצת עם הילד גם איזה עונש הוא חושב שמגיע לו, או שהוא צריך לקבל , על האלימות/ מילה / הפרעה בשיעור שהיה...

לעיתים אני קובעת, לעיתים אני נותנת לו. תלוי ילד. תלוי מקרה.
כמובן אחרי הזדמנויות.

הכלל הכי חשוב בחינוך,ואצל בנים בפרט,
להיות עקבי במילה שלך. לעמוד עליה. גם אם זה כואב לך, דורש ממך, פוגע בו.
אם אמרת שילד שעושה ככה וככה לא יוצא להפסקה/ לא מקבל צופ'ר / אתה סודק את השיעורי בית/ מתקשר להורים שלו/ למחנך שלו

תעמוד על זה. פעם פעמיים שלוש - הם יקלטו אותך.

כללים עקביים, מה מותר אצלך מה לא. לא לוותר על זה, להזכיר להם כל פעם מחדש...
אני הייתי מ"מ שנה שלימה , ולא וויתרתי על הכללים שהיו לי חשובים. ועד היום.

לגבי הכאב שאני מענישה אותו ואת עצמי- כואב , מבאס אפילו לדעת שהוא נשאר לעשות בהפסקה את מה שאנחנו בשיעור, והוא עשה לעצמו בשיעור הפסקה,
אבל הוא ציך לדעת שלכל דבר יש מחיר... ולכל מעשה שלו- יש השלכה.
לטוב ולמוטב.

לגבי 4 פעמים בחודש- מקוה שיקראו לך יותר. בהצלחה.

לגבי השאלה של החומר- ברור שאל תעשה חשבון ועדיף דברים לחיים.
מחנכים/מורים קבועים תמיד עושים חזרה על החומר שהשאירו לממלא מקום...
ככה שתהיה רגוע, אפילו אם אתה לא מכיר את החומר/ לא מצליח להסביר...

תספר סיפור/משחק/ כישורי חיים /משו אחר יעיל,
במקום זה. כמובן לא תמיד, אבל מידי פעם.
ככה גם ילדים אוהבים גיוונים, ויאהבו אותך.

וואו יישר כח על התגובה הארוכה והמפורטת!
בכנות מאוד שימחת אותי על תשובה כזו ארוכה ומפורטת עם כל כך הרבה מידע ועזרה
לגבי הסיפור?
אם את קוראת את מרוה לצמא אז יש כתבה של י״ז בתמוז האחרון
50 שניות של נס לוהט, הסיפור קרה לי ולמשפחתי….
ושאני מספר אותו ב״ה התלמיד השובב ביותר- נהפך לשקט ביותר…
לאחר מכן או באותו יום משתדל להביא ספר שהיה ממש בתוך האש ושרד!
(ואחריי שנה וחצי נשאר עוד עם ריח של אש! הזוי!)
תןדה רבה ויישר כח גדול!

 

[LeviMishpach]

נשמע שיש לך נסיון.
אם אתה קוצר הצלחות ובאמת מצליח למשמע את הילדים, לך עם האינטואציה שלך.
זה יותר חזק מכל דבר אחר.


יז בתמוז האחרון או י' בטבת?
אני מנוי אבל כמעט מעולם לא יצא לי לקרוא את הכתבות והסיפורים שם, ממש נדיר!
אבל עכשיו שווה לי להציץ להכיר אותך לפחות מעל דפי העיתון

וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא מִשְּׁמַיָּא מוֹקְמִי לֵיהּ
כנראה הגיע הזמן. לך בכוחך זה והושע את ישראל!

שלום. בוקר טוב!
דבר ראשון- יישר כח גדול על המילים החמות!
באמת שמתי לב שהאינטואיציה האישית מאוד עוזרת בתחום, ואני בא מתוך מטה שמה שהיה לי לא יהיה לאחר,
אבל אינטואיציה היא לא הכל, ולכן פתחתי את האשכול לדעת האם אני נוהג נכון.
שמח מאוד לדעת שכן!
ב״ה יש במה להשתפר ותמיד יש לאן לשאוף…
תודה ענקית!

בנוגע לכתבה- לצערי לא תכיר אותי אי אלא את אבא שלי,
הראיון היה משותף לשנינו-אך מטעמי כבוד כתבו את הרוב בשמו ב״ה
(היינו אני אחותי ואבי במהלך הראיון אך הכל נכתב בלשון קלה בשם כולנו ובעיקר בשמו, כפי שצויין לעיל׳)
אבל כן. ב״ה אפשר ללמוד אחד על השני מהכתבה
הכתבה היתה בי״ז בתלמוד התשפ״ה.
אם תרצה אשלח קובץ עם הכתבה סרוקה לפרטי..

אמן ואמן!

שוב תודה גדולה ובע״ה המברך יתברך!

 

[LeviMishpach]

מהנסיון שלי -
לא העונש עיקר ולא ההסבר עיקר אלא הפנמת הגבולות.
ואדרבה, ענישה שלא בצורה הנכונה מביאה נזק.
הכללים חייבים להיות ברורים וחתוכים. ולתלמיד שלא מבין אומרים בנחת ומפורש את הכלל ומה מצופה ממנו.
העונש הוא כלי יעיל כדי לקבוע את גבולות הגיזרה ולהבהיר את סיווג הגבול.
(שהרי לא יעיל לומר: הגבול הזה הוא קו אדום וזה כתום אם אין שום הבדל בתוצאה למי שחצה את הגבולות. לכך בא העונש להבהיר את הקו - לתלמיד הנענש ולכל הכיתה).

שלום וברכה…
לפי המידע המרתק שכבודו כתב כאן נראה שאתה יותר ״אבטיח טרי״ מאשר מעוך…
יש בכך משהו נכון מאוד!
אך לצערנו אם התלמיד לא מקשיב לגבולות?
זו בעיה בי, כרב או בגלל שזה מילוי מקום או הילד וכו׳ ?
לגבי סוג הסיווג נכון מאוד!
גם התלמידים יודעים שאצלי אלימות, פיזית או מילולית היא מעל הכל!
גם מעל חוצפה לרב!

מעבר לכך, עדיף מאוד שהעונש יהיה "שלילת הטבות" - לדוג': ילד שמפריע בשיעור, ירוויח ביושר ובאוטומט התעלמות מהצבעותיו בהמשך השיעור. (-וכן, זה מאוד קשה, כי בדרך כלל כשהמפריען הראשי סוף סוף התחבר לנושא אנחנו ממהרים לסלוח לו ולענות לו בשיא).

כממלא מקום יתכן שזה לא רלוונטי כי אתה בא והולך.

(לא) נעים להכיר- הענשה.
מסכים לחלוטין. (עם העונש הזה ספציפית קצת פחות אבל בעיקרון... נכון מאוד.)

1. הקשבה מלאה כממלא מקום: להביא סיפור מתח לסוף השיעור / חידות.

אני מניח שכולנו בתחילת דרכנו השתמשנו ב״המן תלוי/איש תלוי״…
ואני גם מספר על הכתבה במרוה לצמא שהיתה לנו (חמישים שניות של נס לוה, י״ז בתמוז התשפ״ה)
שנשרף לנו הבית וראינו ניסים ונפלאות.

2. נושאי השיעורים: כמדומני רוב המלמדים ישמחו מאוד שתלמד נושא אחר מהנושא הכיתתי. ואדרבה, תמצא נושא שיעיר אותם שיחכו מאוד לפעם הבאה שתבוא, וכך גם תרוויח הקשבה מוחלטת.

משתדל בע״ה!
רעיון נהדר!
אחריי הפעם הראשונה שלי בכיתה ג׳ (הכיתה החביבה עליי.. תמימות ילדותית עם תחילת ההתבגרות)
הגעתי לכיתה אחרת. התלמידים עצרו אותי ודיברנו…
פתאום הם אומרים לי ״תגיד לרב שלנו שילך לכיתה שאתה הולך אליה ואתה תיכנס אלינו…״
ראיה לדברי כבודו… מסכים לחלוטין!

ואגב חשבון, אצלי לא היית... תבוא ותשתכנע שכדאי לדעת...)

אז מסתבר שלא רק אני חושב ככה…. (האמת שכתבתי את זה רק כדי לא לפגוע במי שמלמד…
בדורנו כבר זה לא ממש נחוץ! בפרט לא שבר עשרוני שמי זוכר את זה?!)

3. טיפים: כתבת בעצמך: אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם. זה הטיפ החשוב ביותר - תבוא עם ראש פתוח, תפרגן לעצמך לשאול ולהתענין, ובסוף תבחר לעשות מה שמתאים לאופי שלך.

יישר כח!

המון המון הצלחה!

אמן ואמן!
תןדה על ההודעה הארוכה ועל הדברים החמים!
שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות איתנה!

 

[LeviMishpach]

אז ככה לא בתור מורה אלא בתור אחת שהיתה תלמידה
אף אחד לא אוהב הענשה אבל לפעמים אין כל כך מה לעשות וצריך להעניש
לפי דעתי הדרך הכי נכונה זה לקרוא לילד להסביר לו את המצב ולומר לו מה הוא בתור מורה היה עושה בנושא הזה ולגרום לו להרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר כלומר להתייעץ איתו ככה הילד מבין מה הוא עשה בצורה הטובה ביותר והוא ישתדל להפסיק עם השטוית כיוון שלא יהיה לו נעים להמשיך איתם
בהצלחה רבה במקצוע ובעזרת ה' שלא תבוא שום תקלה על ידך

תשמעי אני בהלם!
בכנות. זה מה שאני עושה. לא לומר לו באמצע השיעור מה העונש שאתה בוחר, כי זה לא רלוונטי,
אלא פשוט מבקש ממנו הסבר למה עשיתי מה שעשיתי וכו׳…
ורואים ב״ה שיפור רציני!
אמן ואמן.
תןדה על המילים החמות!

 

[LeviMishpach]

מה הכוונה מבחינתך עונש? תפרט

שלום וברכה!
בעיקרון אני מניח שאם ילד לכלך את הכיתה לסדר אותה זה לא עונש אלא פשוט ״שברת-תשלם״
אישית אני נגד העונש של ״תכתוב חמישים פעם״ זה העונש שהכי לא מועיל,
אני נותן הרבה הזדמנויות ושאין ברירה כבר
או מביא רב נוסף מהתלמוד תורה שיודע לצעוק… בשונה ממני…
ושאין ברירה- שמע. אתה כנראה לא מבין שכאן זה כיתה ג׳ אז אולי אם תעלה לכיתה ד׳ ותראה איך הם מתנהגים- תבין איך אנחנו צריכים להתנהג… או הפוך-לך לכיתה ב׳ ותראה שצריך להקשיב אפילו בכיתה ב׳… אז כמובן שגם כאן…
(כמובן שלא מילה במילה. אבל לפחות ככה אני חושב ומשתדל להסביר)
לאחר מכן לוקח את הילד לחדר ריק וגורם לו להבין. מעצמו-אני רוצה שהוא יגיע למסקנה המתבקשת,
למה נהגתי כפי שנהגתי…
שאני אוהב אותו ומחבב אותו אבל יש כיתה שצריך לשמור על סדרה…
לעיתים מביא צ׳ופר קטן לאחר מכן.

5. לדעתי כן אלא אם כן הוא ממש העביר לך חומר או ביקש שתלמד רק משהו מסוים.

בד״כ אומרים תלמד חשבון למשל, אבל אז אני מעדכן שאם אני יכול ללמד משהו אחר..
וידוע שממלאי מקום לא ממש מלמדים לצערנו… אז מנצל את הבמה ללמד דברים חשובים באמת…
(בשונה משבר עשרוני…)

6. כל הכבוד, הניסיון שלך בנוסף לטיפים שתשמע ממורים טובים בסביבתך זה אוצר.

יישר כח גדול!
המון בהצלחה!

 

[LeviMishpach]

התלמידים יותר אוהבים ומעריכים את המורים שלא מחפשים כבוד מהתלמידים
וכן את המורים שיורדים אל הדור ומבינים את התלמידים
לא התכוונתי להוריד מהרמה כי בכל אופן מורה הוא מורה אבל מורה שמתנהג ככה התלמידים מעצמם מכבדים אותו ומעריכים אותו!!

שלום וברכה!
מסכים לחלוטין,
אני גם מהרבנים שמשחקים עם הילדים מידי פעם כדרים באים...
(לא ידעתי ששינו אותו… הוא דיי השתנה מלפני עשר שנים…)
אבל יש לנו פסוק המיועד לכך-
מורא רבו.
יש להתנהג בכבוד לרב, רב שמחל על כבודו-כבודו מחול אומנם, אבל גם זה מחלוקת…
(מסכת קידושין, כמודמני שדף לב ע״ב)
לכן צריך לזרום אבל בגבול הטעם הטוב …
יישר כח!

 

[nhfk]

בלתק
אני אומנם מתחום ההוראה אבל לבנות בלימודי מקצוע ולכן אני לא עונה מכובעי זה
2 נקודות שחשוב שתכיר
1. אין מענישים לפני שמזהירים - עונש אסור שיפתיע וצריך להיות לילד ברור לפני על מה ולמה הוא מקבל את העונש. החוויה בפועל של העונש צריכה להיות כשברור לו על מה זה ושלא יהיה פסק זמן בזמן העונש עצמו ואחר כך עד ההסבר שבה הוא מפרש לבד למה ועל מה.
2. כשאתה מרגיש רע עם העונש או מצפון (וזה נכון לכל הורה) מה שעובר לילד כמסר לא מילולי זה "אני עושה משהו לא בסדר" וזה מה שהילד חווה. כשעונש מגיע עם ביטחון של "אני עושה לילד את הדבר הכי טוב בשבילו בעולם כרגע" אז זו החוויה והתחושה שמתקבלת אצל הילד! תנסה לדייק את התחושות ולשים לב שהכאב שאתה חווה על הילד לא מתלווה למקום לא בטוח ומקום שמרגיש שאתה עושה עוול אלא מתלווה לביטחון ואהבה ונתינה וזה יכול להתקיים במקביל לכאב שאתה חווה עם הילד על עצם החוויה הפחות נעימה.
ובלי קשר כדאי לדקדק בתחושות ולעשות את ההפרדה בין החוויה שלך כילד לחוויה של הילד מולך.

 

[LeviMishpach]

אני חושבת שיש לעונש מטרה אחת והיא להסביר לילד שאת זה הוא לא עושה יותר ועל ידי העונש הוא יבין את זה,
כן אני אוהבת לומר להם מדי פעם שזה עצוב לי שאני צריכה לעניש אבל הם גם יודעים שדיבור לא מכבר יורד זה וכוו....

שלום וברכה!
תודה על ההודעה הארוכה והמפורטת!
נכון מאוד. פשיטה שכך.

שזה מהמם בגבול הנכון,
כי בסוף ילד יודע מה מותר לו ומה אסור לו,
ואם כל פעם שהוא עושה משהו שאסור והוא יודע שזה אסור אז כאילו אני מתנצל וכוו
אז לפעמיים כן צריך להגיד אתה יודע שזה הגבול בחיידר ולכן אני צריך לעניש אותך בלי קשה לי להעניש וכוו

לא חשבתי על זה!
נכון מאוד!
תודה רבה!

בסוף זה לא כייף להעניש ילד וזה הגיוני שאתה ככה מרגיש אבל תכלס זה מה שצריך לעשות.
לראות את הילד בוכה שזה לא מגיע לו וכוו למרות שאתה בטוח במאה אחוז כי הוא עשה 123 וכוו זה קשוח מאוד ולא קל.

״תלמידים הריי הם כבנים״ כך לימדונו רבותינו- מסכים איתךלחלוטין!

בתור אחת שהרבה זמן משלימה, דבר ראשון להראות שליטה, בטחון וחוסר פחד מהם.
כבר מהעמידה הם מזהים מה עליך מה אתה, ולכן העמידה של הבטחון משדרת עליהם שאיתך לא מתחילים.
בהתחלה להכנס בקשיחות חד משמעית ורק אחרי שיש משמעת לשבור אותה ולשחרר כדי שיהנו ממך ולא רק יפחדו ממך

המשפי הראשון של בכיתה:
(אחריי שהם מכירים אותי מעט ויושב איתם כמה דקות שהם אוכלים וכו׳)
״שלום לכולם אני הרב שלמה.
אני יכול להיות הרב הכי ״חברהמ׳ן״ בעולם,
אבל זה תלוי בכם…
אם תהיה אלימות הכי קטנה-אתם לא תכירו אותי… וחבל מאוד שזה יקרה!
ואז משחרר את האווירה… (אגב לגבי האלימות זה נכון מאוד! באלימות לא מכירים אותי…)

בעקרון אם זה מה שבקשו ממך לעשות אז הגיוני שזה בעיה
אבל עם בא לך לשנות את יכול לאמר להם חצי שיעור זה וחצי שיעור סיפור או משהו אחר תלוי איך אתם לומדים.
לדעתי תשאל כל פעם את מי שאתה מחליף.
הרי במערכת שלהם יש גם וגם וגם נכון אתה נכנסת ללמד חשבון אבל את הנכון לחיים הם מקבלים מהשיעורים האחרים וגם חשבון בסיסי זה נצרך...(ואני לא מורה לחשבון)

יישר כח! נכון מאוד!

בהצלחה רבה רבה ומקווה שהובנתי!!

אמן תודה על המילים החמות!
שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות איתנה!

 

[LeviMishpach]

1. אין מענישים לפני שמזהירים - עונש אסור שיפתיע וצריך להיות לילד ברור לפני על מה ולמה הוא מקבל את העונש. החוויה בפועל של העונש צריכה להיות כשברור לו על מה זה ושלא יהיה פסק זמן בזמן העונש עצמו ואחר כך עד ההסבר שבה הוא מפרש לבד למה ועל מה.

שלום וברכה!
מן הסתם הילד מבין לבד שאם הוא הרביץ או במשך חצי שיעור מפריע ואני אומר לו להפסיק ומזהיר אותו מספר פעמים-ולאחר מכן מעניש… מניח שהוא יודע על מה העונש…
לע?

2. כשאתה מרגיש רע עם העונש או מצפון (וזה נכון לכל הורה) מה שעובר לילד כמסר לא מילולי זה "אני עושה משהו לא בסדר" וזה מה שהילד חווה. כשעונש מגיע עם ביטחון של "אני עושה לילד את הדבר הכי טוב בשבילו בעולם כרגע" אז זו החוויה והתחושה שמתקבלת אצל הילד! תנה לדייק את התחושות ולשים לב שכאב שאתה חווה על הילד לא מתלווה למקום לא בטוח ומקום שמרגיש שאתה עושה עוול אלא מתלווה לביטחון ואהבה ונתינה וזה יכול להתקיים במקביל לכאב שאתה חווה עם הילד על עצם החוויה הפחות נעימה. ובלי קשר כדי לדקדק בתחושות ולעשות את ההפרדה בין החוויה שלך כילד לחוויה של הילד מולך.

רעיון חכם מאוד!
כל הכבוד על ההגעה לתובנה הזו!
נכון.
בשלבי הענישה אני דוחק את הלב-אבל זה לא אומר שאני לא מרגיש אותו…
אבל כמובן שהכל צריך להיות מתוך מחשבה נפרדת למעשה ולעבר…
תןדה רבה והמון בהצלחה!

 

[LeviMishpach]

גם שנותנים עונש שהוא יהיה תואם למעשה וחס וחלילה לא יותר ממנו

פשיטה שכך.
עונש חמור יותר יכול לגרום לדברים נוראיים בהמשך.
ןכבר היו דברים מעולם!
תןדה רבה על תשומת הלב!

 

[LeviMishpach]

לא תמיד זה מציאותי
יש דברים שחובה להגיב עליהם מידית, למנוע חקיינים

אוהו כמה שזה נכון…
בפרט בגנים שילד אחד פתאום מעיף את האוכל על הרצפה…
יישר כח!

 

[LeviMishpach]

להגיב מידית זה לא עונש זה בדרך כלל נקרא גערה

ממממ לעיתים זה ענישה אם המעשה חמור מאוד.
(אלימות למשל)

 

[LeviMishpach]

לשמוע את הצד של הילד לוקח בד"כ חצי דקה
לדג’ ”שמעתי נכון שאמרת .....”
”ראיתי נכון שהרמתה יד....”
ואז הילד יכול לדייק

שלום וברכה!
יישר כח על הארת תשומת הלב!
מבין לחלוטין ומשתדל לבצע זאת…
אך לעיתים גם החצי דקה הזו הרסנית

 

[nhfk]

מן הסתם הילד מבין לבד שאם הוא הרביץ או במשך חצי שיעור מפריע ואני אומר לו להפסיק ומזהיר אותו מספר פעמים-ולאחר מכן מעניש… מניח שהוא יודע על מה העונש…

לאו דווקא
לפעמים ילד לא קולט מה הוא עושה והוא בתוך שוונג
הוא מתחיל להפריע או להרביץ אתה אומר בטון ברור ורגוע "יענקל אתה מפריע לי להעביר את השיעור/ יענקל אני לא מרשה להרביץ, אני אצטרך לתת עונש XY. שים לב מהר מהר להפסיק שאני לא אצטרך."
אם הוא ממשיך אתה נותן את העונש עם משפט מקדים "כמו שאמרתי לפני זה אני לא מרשה להרביץ/ כשמדברים/צוחקים/מעיפים כיסא זה מפריע לי ללמד ולכן עכשיו אתה מקבל את העונש XY ואחרי זה נוכל להמשיך בשיעור בצורה טובה."

רעיון חכם מאוד!
כל הכבוד על ההגעה לתובנה הזו!
נכון.
בשלבי הענישה אני דוחק את הלב-אבל זה לא אומר שאני לא מרגיש אותו…
אבל כמובן שהכל צריך להיות מתוך מחשבה נפרדת למעשה ולעבר…
תןדה רבה והמון בהצלחה!

תובנה לא שלי, וזה מעבר לחכם זה mind blowing לדעתי. ההבנה שיש את המישור המילולי ויש את מהישור הלא מילולי שהוא קירטי לא פחות וצריך ממש לשים לב מה אנחנו מרגישם בכל תקשורת.

 

[דג הכסף]

שלום וברכה!
בעיקרון אני מניח שאם ילד לכלך את הכיתה לסדר אותה זה לא עונש אלא פשוט ״שברת-תשלם״
אישית אני נגד העונש של ״תכתוב חמישים פעם״ זה העונש שהכי לא מועיל,
אני נותן הרבה הזדמנויות ושאין ברירה כבר
או מביא רב נוסף מהתלמוד תורה שיודע לצעוק… בשונה ממני…
ושאין ברירה- שמע. אתה כנראה לא מבין שכאן זה כיתה ג׳ אז אולי אם תעלה לכיתה ד׳ ותראה איך הם מתנהגים- תבין איך אנחנו צריכים להתנהג… או הפוך-לך לכיתה ב׳ ותראה שצריך להקשיב אפילו בכיתה ב׳… אז כמובן שגם כאן…
(כמובן שלא מילה במילה. אבל לפחות ככה אני חושב ומשתדל להסביר)
לאחר מכן לוקח את הילד לחדר ריק וגורם לו להבין. מעצמו-אני רוצה שהוא יגיע למסקנה המתבקשת,
למה נהגתי כפי שנהגתי…
שאני אוהב אותו ומחבב אותו אבל יש כיתה שצריך לשמור על סדרה…
לעיתים מביא צ׳ופר קטן לאחר מכן.

בד״כ אומרים תלמד חשבון למשל, אבל אז אני מעדכן שאם אני יכול ללמד משהו אחר..
וידוע שממלאי מקום לא ממש מלמדים לצערנו… אז מנצל את הבמה ללמד דברים חשובים באמת…
(בשונה משבר עשרוני…)

יישר כח גדול!
המון בהצלחה!

להביא מישהו נוסף עם סמכות זה טוב מאד להתחלה וכממלא מקום לא קבוע, גם אני תקופה ארוכה הייתי קוראת למנהלת כמעט בקביעות לכיתות מסוימות, כדאי לך בהמשך או אפילו עכשיו לתרגל עם עצמך ולשדר לילדים שאתה מספיק 'מפחיד', אבל כממלא מקום לא קבוע זה לא תמיד עוזר.

בקשר לעונש להעביר כיתה זה גם דבר מקובל ויעיל אבל העניין של לשים ילד בחדר לבד זה נשמע בעייתי (נראה לי שזה גם לא חוקי)

ממממ לעיתים זה ענישה אם המעשה חמור מאוד.
(אלימות למשל)

מה ענישה? לגעור בילד?
על מעשה אלימות זה בדרך כלל לא מספיק, עדיף לסיים מקרה אלימות (לא משהו קל מידי) בחדר מנהל, והוא יחליט על שיחה עם ההורים או המשך אחר.

 

[שושייי]

שלום וברכה!
תודה על ההודעה הארוכה והמפורטת!
נכון מאוד. פשיטה שכך.

בכייף

לא חשבתי על זה!
נכון מאוד!
תודה רבה!

״תלמידים הריי הם כבנים״ כך לימדונו רבותינו- מסכים איתךלחלוטין!

המשפי הראשון של בכיתה:
(אחריי שהם מכירים אותי מעט ויושב איתם כמה דקות שהם אוכלים וכו׳)
״שלום לכולם אני הרב שלמה.
אני יכול להיות הרב הכי ״חברהמ׳ן״ בעולם,
אבל זה תלוי בכם…
אם תהיה אלימות הכי קטנה-אתם לא תכירו אותי… וחבל מאוד שזה יקרה!
ואז משחרר את האווירה… (אגב לגבי האלימות זה נכון מאוד! באלימות לא מכירים אותי…)

אממ
לדעתי זה לא משהו קבוע כל פעם זה משהו אחר מבחינת כיתות יש כאלה שישר בלגן בלי שאתה מדבר יש כאלה שהיו חמודים וחנפנים ואז יעשו טרור זה כל כיתה והזה שלה.
אני חושבת שכזה ככה
שלום ילדים כולם יושבים במקומות
הרב מי אתה וכווו?
אחרי שתשבנו נגיד לכם....
ואז אני זה וזה ובאמתי היום במקום הרב זה וזה
ואנחנו לומדים כך וכך ורק אמצע השיעור שהוא עובר בזה שאין להם איך לצאת מזה אז להיות יותר מצחיק חברמן וקליל וכווו

יישר כח! נכון מאוד!

אמן תודה על המילים החמות!
שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות איתנה!

אמן!

 

[LeviMishpach]

בקשר לעונש להעביר כיתה זה גם דבר מקובל ויעיל אבל העניין של לשים ילד בחדר לבד זה נשמע בעייתי (נראה לי שזה גם לא חוקי)

לצערי לא הסברתי את עצמי נכון.
לאחר שאני מעניש/כמעט מעניש אני לוקח את הילד איתי (ובהגדרה פשוטה-הולך איתו ביחד)
לחדר ריק…
לפעמים זה חדר המנהל, לפעמים הגן אם הוא בהפסקה… כל פעם למקום אחר,
יושב בגובה העינים של הילד, לעיתים מוריד את החליפה (הכל כדי שהוא ירגיש יותר בנוח ופחות סמכותי איתי)
ומדבר איתו ומנסה לגרום לו להגיע למסקנה למה עשיתי מה שעשיתי…
שהוא מגיע- מרחיב ביחד איתו, למה הוא עשה,
מה הוא היה עושה במקומי וכו׳
תודה על ההארה הנכונה!
מקווה שלא מפריע לכם

 

[שושייי]

תשמעי אני בהלם!
בכנות. זה מה שאני עושה. לא לומר לו באמצע השיעור מה העונש שאתה בוחר, כי זה לא רלוונטי,
אלא פשוט מבקש ממנו הסבר למה עשיתי מה שעשיתי וכו׳…
ורואים ב״ה שיפור רציני!
אמן ואמן.
תןדה על המילים החמות!

שניה אבל אין אופציה באמצע השיעור שכל אחד מציק להתחיל לשמוע למה הוא עשה את זה
זה הורס רצףף וקשב של כאלה שכן הקשיבו
ילד שעשה מעשה אחרי שאמרת לא יתמודד עם התוצאה אין מה לעשות בלי שיקשיבו לי
הרי עם על כל אחד תעצר יגמר השיעור עוד לפני שהתחיל

 

[Quickמרקט.]

בלת"ק

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?

לדעתי רב מחליף פחות צריך להגיע למקום של הענשה מאחר שזה פחות אפקטיבי...

אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?

באנחה שיש פה רבנים כן....

3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?

בכו"א אם כבר הענשתה ...
אם אתה לא בטוח בעונש אז אל תיתן אותו
זה צריך להגיע ממקום של ביטחון..

4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?

לנו היה רב מחליף שהוא היה עושה שיעור חוץ לקונספט
נושאים מעניינים / סיפורים
היינו מחכים לו בכליון עיניים...

5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

אנני איש מקצוע
אבל זוהי דעתי הקטנה..