התייעצות עזרה ל[קראת] ימי ניסן

  • הוסף לסימניות
  • #21
זה באמת מוגזם לבנות על עזרה ונקיון לפסח?
את שואלת אותי?
אני בהחלט חושבת שאידיאלי וראוי לבנות עליהם.

אבל אם מישהו שאל מה ששאל, כנראה שאל לא סתם.
וגם אם אנחנו חושבים שעולם מתוקן מתנהל אחרת.
מן הסתם שלא, עם עלתה שאלה כזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
את שואלת אותי?
אני בהחלט חושבת שאידיאלי וראוי לבנות עליהם.

אבל אם מישהו שאל מה ששאל, כנראה שאל לא סתם.
וגם אם אנחנו חושבים שעולם מתוקן מתנהל אחרת.
מן הסתם שלא, עם עלתה שאלה כזו.

זה מייאש...
אמא למתבגרים צעירים יותר, שכבר לא אוהבים לעבוד.

מה יהיה כשיהיו בעלים -
פתאום כן יתחילו לעבוד בבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זה מייאש...
אמא למתבגרים צעירים יותר, שכבר לא אוהבים לעבוד.

מה יהיה כשיהיו בעלים -
פתאום כן יתחילו לעבוד בבית?
אני נותנת לאופטימיות לומר שבשביל האשה הם יעשו הכל.
או שהאחריות תבנה אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אגב, עלתה לי מחשב שלממן טיול לחו"ל זה רעיון פצצה. מתנה לבינה"ז, שיחזרו לליל הסדר. - כולם יצאו מורווחים.
שיממנו לעצמם, כחלק מחינוך מינימלי ללקיחת אחריות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני נותנת לאופטימיות לומר שבשביל האשה הם יעשו הכל.
או שהאחריות תבנה אותם.

אופטימיות זה טוב.
לא מאמינה שטאופי משתנה מתחת לחופה.
שיממנו לעצמם, כחלק מחינוך מינימלי ללקיחת אחריות.

צריך להכיר את הסוג.
הבן שלי למשל, גרוע מאוד בהתארגנות, לא היה מצליח לבנות תכנית לחיסכון והשתכרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני נותנת לאופטימיות לומר שבשביל האשה הם יעשו הכל.
או שהאחריות תבנה אותם.
אני חושבת שחינוך זה בדיוק עם המתבגרים הצעירים.
בגיל 25 כבר לא מחנכים (אבל כן יש מקום למערכת יחסים הדדית שיש בה נתינה וקבלה ולא נתינה וריצוי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה לא בא ממידות גרועות. בכלל.
אני חושבת ש50% מהגברים לפחות ישאירו את הפיג'מה שלהם כמו שלולית על הרצפה ואת הארונות מטבח פתוחים.
ועם זאת הם אחלה בעלים (לא נסיון שלי - אצלי הפוך)
בעיניי פה בדיוק יש מקום לחינוך(לא בגיל 25) ולא לאמירה 'ככה זה בנים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ואם הוא היה בת גרועה בהתארגנות?

הוא היה אני.
הרבה יותר גרוע.

אני באה להגיד,
שיש אנשים שהאתגר הזה - תשתכר ותסע - ילהיב אותם.
ויש אנשים (טיפוס של חחיל ולא מפקד) שאם כבר עדיף להם משימות מוגדרות ופשוטה,
בלי יוזמה ענקית.

הבעיה מתחילה כשהוא לא מוכן לעשות גם את זה.
אבל באמת דברתי על גיל אחר מפותחת האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הוא היה אני.
הרבה יותר גרוע.
מניסיוני, לבנות עם הפרעת קשב וקושי בהתארגנות הסביבה לא מוותרת.
ולבנים כן.
ובעיניי השליחות שלנו כאימהות זה לתת להם כלים של התארגנות והטמעת הרגלים ולדעת שזו מתנה לחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
שיממנו לעצמם, כחלק מחינוך מינימלי ללקיחת אחריות.
לדעתך מי שילדיו לא לוקחים אחריות על עצמם, זה בשל העובדה שהוא לא חינך אותם לכך?

מישהו כאן חושב שאידיאל תמיד מתיישב עם המציאות?
אנחנו רוצים אחרת, הילדים שלנו לא מתכתבים עם הרצונות שלנו תמיד, הם לא מכונה של נחת, ובסוף הם יעשו מה שהם רוצים.
זה עלול לעצבן מאד.
לבוא לבנ"א ששואל שאלה בעקבות נסיון עבר, ולענות לו תשובות שלא מתאימות למצב שלו, זה סופר מתסכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מניסיוני, לבנות עם הפרעת קשב וקושי בהתארגנות הסביבה לא מוותרת.
ולבנים כן.
ובעיניי השליחות שלנו כאימהות זה לתת להם כלים של התארגנות והטמעת הרגלים ולדעת שזו מתנה לחיים.
ערכתי תסתכלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לדעתך מי שילדיו לא לוקחים אחריות על עצמם, זה בשל העובדה שהוא לא חינך אותם לכך?
באופן כללי , אני לא חושבת שמי שילדיו לא עושים משהו כראוי זה בהכרח בגלל שהוא חינך לא טוב.
יש בחירה.

כאן דנתי על גישה הורית ולא על התוצאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לו יצויר שאותו בחור בן 25 היה נשוי, האם גם אז ההורים שלו היו מנסים למצוא לו תעסוקה? או שמא אשתו?!
די, יש גיל שהבחור אחראי לעצמו )זה לא מתחיל בגיל 25...)

אבל הוא גר בבית.
שאיננו בית מלון ולא מוסד סיעודי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אשתף ביוזמה של הורים במשפחה שהיו בה עד לפני שנה 4 בחורים בגילאי 26-34
(ב"ה 4 חתונות מסיון תשפ"ג עד שבט תשפד. גם השתמשו בסגולת הזרוע , ביקשו ממשפחות צעירים שלא היו צריכים את הסגולה)

מחמאות קצרות ומתדלקות על כל יוזמה ועשייה [כולל תפילה במניין וברכת המזון מהכתב]
ארוחות מלאות ומשביעות עד בדיקת חמץ
יצאו עם המשפחה לטיולים עד יום יב ניסן
לא ביקשו מהילדים עזרה לחג אבל כל עזרה הביאה מחמאות ושי נוסף
הארוחות המגוונות היו עם מאכלים ומשקאות שהבחורים אוהבים כולל שירים וכדו'
בסעודות השבת והחג לא האריכו הרבה וההקשבה וההשתתפות היתה מלאה
ההורים היו פתוחים עם הילדים בכל תחום ונושא ללא שום דחייה או ביטול או עיכוב
בשעה או בדקות שבחור נח - השתדלו לא להרעיש. [את הניקיון לחג התחילו כבר בחודש שבט כדי לימנוע לחץ בחודש ניסן]
ביקורי משפחות בחג או לפני ואחרי - רק בשיתוף הילדים ובהסכמתם
וכל זה גרם לכבד את ההורים בכל צעד ובכל שיתוף
העברתי למשפחה עם בחורים בגילאי 25-32
וכבר מהצהרים החלו בשינויים
הבנים מרגישים אבל לא מגיבים בתמיהה
ההורים משתפים שמבינים שברעיונות האלו טמונים כוחות תואמים להורים ולאווירת הבית הרגועה
מה יהיה כשיהיו בעלים -
פתאום כן יתחילו לעבוד בבית?
חלק מהציטוט: לא ביקשו מהילדים עזרה לחג אבל כל עזרה הביאה מחמאות ושי נוסף.

כשזו האווירה בבית מיצד ההורים כלפי הילדים
העזרה תהיה יוזמה מבורכת מצידם, וכשהיו נשואים זה יעבוד מבורך
כי גם בין בני זוג [צעירים] המחמאות יוצרות יוזמות מבורכות וגורמות לעוד מחמאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
יוזמות מעין אלו נשמעות לי מוזר ואולי אפי' לא מכבדות את גילו ואופיו של אדם בוגר ומצמקות ומגמדות אותו!
הראיתי את ההודעה לכמה בוגרים [יותר מ100] מעל גיל 25
ולא הבינו למה זה מוזר, לדעתם כל מחמאה דירבון ושי הם שמירה על הקיים ודחיפה לעוד

(תגובה קודמת נחתכה בעיקבות תקלה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה