קנינו מכשיר לבדיקת סוכר בייתית "פרי סטייל" אם אני לא טועה....
באצבע אחת נמדד סוכר בצום 101 ובשניה 94 אז מה זה אומר? מי צודק?
אם לא מדובר על הריון - עד 105 בצום, זה בסדר (פרופ' חוליו ויינשטיין. שאלתי אותו באופן אישי)
זה יכול להיות שאצבע אחת היתה מחוטאת, והשניה לא, שיש סטיות (יש הרבה סיבות).
שמעתי גם מקרובת משפחה שיש מושג שאם אוכלים הכל אבל בצורה נכונה זה גם מסדר את הסוכר,
לדוגמא אם מישהו אכל או עוגה או כמה עוגיות ומיד לקח חופן אגוזים או שקדים זה מוריד את הסוכר
לא מדויק.
האנלוגיה הפשוטה: שומן מאט את ספיגת הסוכר. לכן יש עדיפות להצמיד שומן לפחמימה.
זה לא עושה את אותה עבודה. כי חלבון כמעט ולא מעלה את רמות הסוכר, ופחמימה מעלה באיטיות יותר. וכמובן שתלוי בכמות הפחמימה. זה לא ששומן מוחק את הפחמימה, כן?
לגבי חלבון ופחמימה - לא שמעתי על כך.
ושוב אשמח מאוד ממי שיש לה ניסיון עם סכרת ומכינה מאכלים כמעט רגילים (לא תזונה מבוססת קטניות, או תרד או טופו וכדומה) אבל מסתדרים יפה עם הסוכר אשמח עם תעלה לפה מתכונים של ארוחות צהרים בעיקר, ואיפה היא קנתה. יש לי גישה קרובה לB&D בקרית ספר.
מה לקנות שם? אם מה להתחיל? מה טעים וכדו'?
והאם אני צריכה ללכת לשדוד בנק בשביל התקציב לסכרת?
קצת בעייתי.
זה גם כל מקרה לגופו (כפשוטו). אני שמתי לב (סכרות הריונית) שהאורז לא מקפיץ לי את רמות הסוכר, אבל דודה שלי טענה שאין דבר שגרוע יותר בעבורה מאורז.
זה הרבה ניסוי ותהיה, לכאות איך הגוף מגיב.
פעילות מפחיתה ומאזנת מאד את רמות הסוכר. אפשר אחרי הארוכה להסתער על המטבח: לטאטא, לשטוף כלים, לסדר. זה מאזן מאד את רמות הסוכר.
ארוחת צהריים - העיקרון הוא לשבוע מחלבון (לא ממותק. אל תכיני עכשיו שוקיים בסילאן) וירקות. מה שפחות פחמימות. אפשר מעט, העדיפות על מורכבות (בטטה, למשל. אורז מלא - יש כאלו שזה טוב להם. צריך לבדוק)
פשטידות וקציצות - הייתי מציעה לך להמיר את הקמח בקמח עדשים. לפחות חצי מהכמות, ולנסות בהדרגה את כל הכמות. המעלה: אין בו הרבה פחמימות, יחסית לקמח. עשיר בסיבים שמאטים את ספיגת הסוכר. טעם די נייטרלי באפיה ובטיגון (ממש מורגש כקמת רגיל, עד שלמעט הצבע קשה להאמין למקור הקמח). מחיר די זול יחסית (15 ש"ח לקילו. בהשוואה לקמח שקדים זה שליש מהמחיר. לא הפרש מאד גבוה מקמח כוסמין).
ורק הערה: מכירה באופן אישי אדם שלא היה מסוגל להכניס לפה שתיה לא ממותקת. מים לא עבר לו את השפתיים. ואז הוא גילה שהוא בסכרת גבולית.
הבנ"א עשה סוויטש רציני. הקפיד על פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע (מדברת על ת"ח, ראש כולל ונושא משרות נוספות). התחיל לשתות מים כמות שהם, כי זה בריאות שלא משחקים בה (והתרגל. בשבת שותה סודה בטעמים) שינה את התזונה לחלוטין - ומהר מאד חזר לאיזון.
טעם זה דבר נרכש, וחשוב להבין את זה. חבל לא לעצור בזמן. אח"כ זו דרך אל חזור ובכיה לדורות, כמו שאומרים (הרי בסוכרת הוא גם לא יוכל לחגוג. אז למה לא לעצור צעד אחד קודם??)