כללי עימוד ספרי קודש בטור אחד או בשני טורים

[לו יצוייר]

אני מתעניינת בשביל מישהו אחר, בנוגע לעימוד ספרי קודש:

מתי מקובל ונוח לחלק את הטקסט לשני טורים, ומתי עדיף להשאיר אותו בטור אחד?
במקרה דנן מדובר בטקסט פלוס הערות שוליים, וזהו. מה מומלץ?

תודה.

 

[natittt]

ספר עיוני / ישיבתי - שני טורים ובכתב רש"י.
ספר על התורה, שיחות, דרשות או פסקי הלכות (לא עיוני) - טור אחד ובכתב דפוס.
אם יש שאלות נוספות אפשר לשאול.

 

[tkh]

אם הספר בפורמט גדול (גודל A4) יש צורך בשני טורים, מכיון שטור אחד רחב מידי.
ספר בגודל בינוני (23.5X17) לא חייבים אבל בעיוני מקובל.
כתב רש"י כבר לא כ"כ מקובל כמו פעם (הוא גם גדול מאד ותופס יותר מקום).

 

[נפוליאון]

אם יש מעט חומר ורוצים שהטקסט יתפוס יותר דפים, מוסיפים יותר רווח בין השורות. (ידוע). ובמקרה כזה יראה מאוד גרוע בשני טורים.
לעומת זאת אם הרווח בין השורות צפוף יותר, קשה יותר לעקוב עם העין בירידת שורה, (מי שלמד ביאור הלכה, מבין את הכוונה), ולכן מפצלים לשני טורים.

 

[קוביה]

ספר עיוני / ישיבתי - שני טורים ובכתב רש"י.
ספר על התורה, שיחות, דרשות או פסקי הלכות (לא עיוני) - טור אחד ובכתב דפוס.
אם יש שאלות נוספות אפשר לשאול.

אני לא עושה אף פעם ספר עיוני ישיבתי בכתב רש"י כתב רש"י נשמר רק לכתבי הראשונים או ספרים חסידיים מסורתיים. לספר מאמרים וכדו' אכן יפה שני טורים באות דפוס, וכאן כבר תלוי אם רוצים מראה מסורתי בכתבי הוילנא והפרנקריהל או מראה עדכני בפונטים החדשים.
ההערות בדרך כלל יפה לעשותם בטור אחד. אם הם הערות קצרות כמקורות הם יבואו ברצף, ואם הם מובאות והארות ארוכות יותר הם יבואו כל קטע בשורה חדשה.
זו טעמי...
בהצלחה.