בקשה עינוי הדין. גם שדכנים...

[חזק וברוך!]

התכוונתי לאלו שבד"כ לוקחים תשלום מראש. מנסיון. הם הכי פחות לוקחים את התפקיד רציני.

אולי בגלל שאלו שלא דורשים כסף עושים את זה נטו מתוך תחושת שליחות.
בלי לזלזל ח''ו באלו שלוקחים כסף כי באמת מגיע להם!! כמו שנותנים כסף למתווך - זה מה שהוא באמת, רק בתואר אחר....

 

[חיולה]

טעיתי בניסוח.
ברור לי ששדכן שלוקח את התפקיד ברצינות - מתאמץ מאוד! אני רואה סביבי הרבה אנשים טובים טובים טובים שמנסים לעזור. ואני מעריכה אותם על כך ומשתדלת גם להגיד להם את זה.
התכוונתי לאלו שבד"כ לוקחים תשלום מראש. מנסיון. הם הכי פחות לוקחים את התפקיד רציני. דוגמא לכך כתב נתן גלנט, וגם אני נתקלתי במקרים כאלו.
אף פעם לא יצא משהו טוב ממישהו ששילמתי לו מראש.
אולי אפשר להכניס נורמה שאם יש פגישה משלמים לשדכן או משהו כזה. שבאמת יתמרץ את העוסקים במלאכה והם יראו את שכרם גם אם לא נסגר שידוך.
במחשבה שניה, זה עוד יגביר את התסכול אם ההצעה לא תלך כי גם שילמנו וגם לא יצא מזה כלום.
ובנוסף, יכול להיות שאנשים יימנעו מלגשת לפגישה כי זה כרוך בתשלום.
לא יודעת.

לענ"ד
מה שבעיני הכי יעזור
לא יודעת מה ואיך
אבל שישלמו לשדכנים לפי שעות עבודה
כמו שמשלמים לכל אחד בכל עבודה
ושיהיו לכך שעות עבודה קבועות
זה מקבע את השידוכים בתור עבודה רצינית
וכשזה יהיה היחס, אני בטוחה שיהיה יותר הצלחה בתחום הזה של השידוכים

 

[m a r g a l i t]

יש בכלל ספק אם מתאמצים או לא?
האמינו לי שגם הרבה פעמים השדכן עצמו יותר לחוץ לדעת תשובה, רק מה לעשות שצד אחד מתעכב?! מה אתם רוצים שהשדכן יגיד?! אין לו שום סיבה להתעכב, רק שאין לו מה לעשות.
לענ''ד הפניה אמורה להיות יותר למשודכים מאשר לשדכנים.

לפעמים יש ספק...
קח את הדוגמא של @Natan Galant
כשהמטרה היא לש"ש, אז נכון הם מתאמצים מאוד.
אבל כשלוקחים כסף מראש....

לגבי המשודכים, לפעמים מתלבטים ורוצים זמן לחשוב אבל צריך להעביר את זה לשדכן שיאמר לצד השני.
אבל אם השדכן לא מעביר לצד השני ונותן לו לחכות, זה עוול!!

 

[bracha]

השדכנים ברוב המקרים אינם אחראים לעינוי הדין אלא המשפחה בעצמה שמתירה לעצמה לשפוך את דם המועמד/ת בעינוי דין בלי נתינת תשובה ברורה או נתינת תשובה מעורפלת באיצטלה של צדקות ורגישות לזולת.
אם אתם מעוניינים תגידו כן ואם לא - לא.
התשובה הקלאסית של "אנחנו צריכים לחשוב על זה עוד כמה ימים" ודומותיה היא לא דיפלומטית אלא מרושעת.
עדיף לענות לא וזהו.
אם אינכם בטוחים ב"לא" אימרו שכרגע אינכם מעוניינים ואולי בעתיד תתעניינו בזה שוב.
כך גם תנהגו כלפיהם באנושיות וגם תשאירו פתח למקרה שתשנו את דעתכם
אל תשאירו את הצד השני בספקות מענים.
ידיעה, קשה ככל שתהיה, קלה יותר לנשיאה מספק.

לא מסכימה בכלל.
אני ב"ה נשואה לב"א שהתלבט 3 ימים.
היה קשה? כן.
היה שווה? בהחלט.

 

[ששונית]

לא מסכימה בכלל.
אני ב"ה כבר 15 שנה נשואה לב"א שהתלבט 3 ימים.
היה קשה? כן.
היה שווה? בהחלט.

יופי שהיה שווה, אבל זה בדיוק הענין, שהוא יכול היה למנוע את הקושי הזה

 

[nori]

יופי שהיה שווה, אבל זה בדיוק הענין, שהוא יכול היה למנוע את הקושי הזה

מה אסור לבן אדם להתלבט?
נראה לי מאד סביר ואחראי...

אגב, אצלינו מסכמים מראש שתשובה למחרת בצהריים ואפילו למחרת בערב.
וככה ההמתנה לא אומרת כלום ולא מלחיצה. עוד לפני הפגישה אבא שלי תמיד אומר את זה לשדכן.

 

[ששונית]

מה אסור לבן אדם להתלבט?
נראה לי מאד סביר ואחראי...

אגב, אצלינו מסכמים מראש שתשובה למחרת בצהריים ואפילו למחרת בערב.
וככה ההמתנה לא אומרת כלום ולא מלחיצה. עוד לפני הפגישה אבא שלי תמיד אומר את זה לשדכן.

מותר בהחלט, אבל אם לוקחים בחשבון את הצער והקושי של הצד השני, יודעים איך להתנסח כדי למנוע את זה.
האמת שגם אני קיבלתי בהתחלה תשובה מאוד מעורפלת שגרמה לי להסס ולפקפק מאוד אם להמשיך, אבל מסובב הסיבות בטובו הוביל אותי להמשיך למרות הרתיעה ואני מודה להשם על זה בכל יום מחדש, אבל במבט לאחור בעלי והוריו אכן חושבים שהם לא התנהלו באופן ראוי.
וההסכמה הזו מראש שכתבת היא גאונית והלואי שתהפוך לנורמה.

 

[bracha]

יופי שהיה שווה, אבל זה בדיוק הענין, שהוא יכול היה למנוע את הקושי הזה

למה?
אסור לב"א להתלבט? זה מאד לגיטימי!
כשאת באה לקנות רהיט לבית? את מגיעה לחנות חותמת על המקום? או מרשה לעצמך להתלבט קצת?

נכון שב"א הוא לא רהיט.
אבל הבחירה היא גם הרבה יותר קריטית, וזה מאד טבעי להתלבט.

 

[bracha]

וההסכמה הזו מראש שכתבת היא גאונית והלואי שתהפוך לנורמה.

לא רואה את זה כגאונות.
למה ששתי משפחות יסתובבו יממה שלמה במתח בלי סיבה?
לפחות כשיש סיבה למתח. כשבאמת יש התלבטות.
אבל כשאין, למה לענות אנשים סתם? ועוד כל פגישה מחדש?
לא פייר.

 

[ששונית]

למה?
אסור לב"א להתלבט? זה מאד לגיטימי!
כשאת באה לקנות רהיט לבית? את מגיעה לחנות חותמת על המקום? או מרשה לעצמך להתלבט קצת?

נכון שב"א הוא לא רהיט.
אבל הבחירה היא גם הרבה יותר קריטית, וזה מאד טבעי להתלבט.

עוד פעם: מאוד לגטימי להתלבט.
שהשם ישמור אם יענו תשובה אוטומטית בסיום הפגישה הראשונה.
עד כאן הובנתי?
יופי. הלאה.
כשרוצים לחשוב ולהתלבט, יש צורך ברגישות ובזהירות שלא לצער את הצד השני ולכן צריכים
דבר ראשון להיות מאוד ברורים בתשובה שנותנים, לא לדבר באופן מעורפל ומסובך,
ודבר שני לתחום את ההמתנה בזמן.

 

[גלגל הצבעים]

לא תמיד!
באחד הפעמים, כשאחד הצדדים השיב תשובה שלילית לאחר מס' פגישות, התקשרתי להודיע לצד האחר, באותו רגע התחרטי על זה שהצעתי בכלל,
השיחה נגמרה רק אחרי גידופים על הצד השני,
''מה הוא משחק אותה צדיק? יש לו ......., וגם........ וגם........''
''אני בכלל לא רוצה אותו! מי הוא בככל ש.......''
ואידך זיל גמור......
אבל במחשבה שניה, אני ממש לא מתחרט, אני יודע שעשיתי לש''ש בלבד [אפי' לא התכוונתי לקחת כסף..], וזה חסד עצום [וסיפוק גדול!!]
ובעזרת ה' אמשיך לנסות להקים עוד בתים בישראל!!

זה בהחלט מעצבן.
משום מה אנשים רואים בצד שעונה "לא", כהצד העליון - שבעצם כולם רודפים אחריו והוא המסנן, ואילו בצד שקיבל את ה"לא" כמי שרדף אחרי השידוך הזה וחשק בו וכבר קנה בגדים לחתונה.

ואז אנשים "טובים" מעדיפים להמנע מלומר "לא", ולנסות למרוח עד שהצד השני יאמר לא, כדי לא "לפגוע" בצד שכנגד [ישנם משפחות שיש להם קבלה מאב לבן עד משה רבינו שלא לומר "לא" לשידוך והם יתחמקו וכו' וימרחו תשובה שבועיים עד שהצד השני יתייאש ויבין מעצמו].

האמת היא שההרגשה הנ"ל נכונה אולי רק בביטול אחרי אירוסין ר"ל.
אבל תהליך הפגישות שונה לגמרי, שם בעצם שני הצדדים בודקים את כדאיות השידוך, כשצד אחד אומר "לא" זה אולי אומר שהוא שם לב ראשון שהשידוך לא מתאים, או שהוא החליט [לפעמים ע"י מחשבה ולפעמים מתוך גאווה] לא לתת יותר צ'אנסים, אבל רוב הסיכויים שגם אם הוא היה אומר "כן" אז אחרי פגישה או שניים הצד השני היה שם לב שהשידוך לא מתאים והיה אומר את ה"לא", למרות שברגע זה נראה לו שהוא מאוד חפץ בשידוך.

ולגבי התגובה של אותו אחד מהסיפור שלך, תגובתו דווקא מוכיחה שהוא מאוד חפץ בשידוך, בד"כ זה הליך פנימי שנקרא "תגובת הפסד", שאדם שהפסיד בבחירות מסביר לכולם שבכלל הוא לא רצה להתמודד וכבר מזמן הוא רוצה לעזוב את הפוליטיקה אלא שלחצו עליו וכו', ועכשיו הוא ממש שמח שהוא לא נבחר.......

 

[nori]

לא רואה את זה כגאונות.
למה ששתי משפחות יסתובבו יממה שלמה במתח בלי סיבה?
לפחות כשיש סיבה למתח. כשבאמת יש התלבטות.
אבל כשאין, למה לענות אנשים סתם? ועוד כל פגישה מחדש?
לא פייר.

אני לא יודעת אם זו גאונות.
אבל יחסית למקרים בהם אנשים חושבים שתוך 5 דקות יקבלו תשובה, וכל צלצול טלפון מקפיץ אותם, ולא הולכים לישון כי הנה תכף השדכן יתקשר ולמחרת אם בשמונה בבקר אין תשובה (המועמד המסכן לפעמים עוד לא קם ויש גם תפילת שחרית) זה כבר עינוי דין מבחינתם (והם צודקים כי הם חושבים שזה נורמלי לענות תוך דקה תשובה) אז זה מצב עדיף.
אם יודעים שממילא שום דבר לא הולך לקרות, אז מצליחים לחוש נינוחות מסוימת. חושבים על הדברים בנחת, לא חיבים ללבן הכל באותו הלילה. אפשר קדם לחשוב בשקט עם עצמינו, ואז לשתף את מי שחשוב.
זה בריא.
בריא להבין שזה תהליך מתמשך, וזה לא זבנג וגמרנו. ובהחלט לא מה שנראה ברגע הראשון יראה כך אחר שישנו על זה לילה. לטוב ולמוטב.
שקשה זווגו של אדם כקריעת ים סוף זה ברור, אין דרך לעקוף את זה. ועובדה שבמצב הנוכחי גם אנשים סובלים. כך שהאופציה שאת מעדיפה לא מושלמת..

 

[bracha]

כשרוצים לחשוב ולהתלבט, יש צורך ברגישות ובזהירות שלא לצער את הצד השני ולכן צריכים
דבר ראשון להיות מאוד ברורים בתשובה שנותנים, לא לדבר באופן מעורפל ומסובך,
ודבר שני לתחום את ההמתנה בזמן.

עם זה אני מסכימה לגמרי.
אבל לא את זה כתבת.

את כתבת: התשובה הקלאסית של "אנחנו צריכים לחשוב על זה עוד כמה ימים" ודומותיה היא לא דיפלומטית אלא מרושעת.
עדיף לענות לא וזהו.

 

[bracha]

אני לא יודעת אם זו גאונות.
אבל יחסית למקרים בהם אנשים חושבים שתוך 5 דקות יקבלו תשובה, וכל צלצול טלפון מקפיץ אותם, ולא הולכים לישון כי הנה תכף השדכן יתקשר ולמחרת אם בשמונה בבקר אין תשובה (המועמד המסכן לפעמים עוד לא קם ויש גם תפילת שחרית) זה כבר עינוי דין מבחינתם (והם צודקים כי הם חושבים שזה נורמלי לענות תוך דקה תשובה) אז זה מצב עדיף.
אם יודעים שממילא שום דבר לא הולך לקרות, אז מצליחים לחוש נינוחות מסוימת. חושבים על הדברים בנחת, לא חיבים ללבן הכל באותו הלילה. אפשר קדם לחשוב בשקט עם עצמינו, ואז לשתף את מי שחשוב.
זה בריא.
בריא להבין שזה תהליך מתמשך, וזה לא זבנג וגמרנו. ובהחלט לא מה שנראה ברגע הראשון יראה כך אחר שישנו על זה לילה. לטוב ולמוטב.
שקשה זווגו של אדם כקריעת ים סוף זה ברור, אין דרך לעקוף את זה. ועובדה שבמצב הנוכחי גם אנשים סובלים. כך שהאופציה שאת מעדיפה לא מושלמת..

בשביל זה אפשר להחזיר תשובה "הבחור נהנה, היה מאד נחמד. הוא עדין לא עונה תשובה, רוצה לברר כמה דברים, ולחשוב קצת" (או הבחורה כמובן)

ככה לא מקפיץ אותך שום טלפון.
כמו ש @ששונית אמרה, לתחום את זה בזמן.

אבל אין שום ענין למתוח שתי משפחות בלי סיבה.
אם שתי הצדדים יודעים תשובה, צריך לחתוך ומיד, לכאן או לכאן.
בחור במתח לא יכול ללמוד כמו שצריך, הלך לו יום שלם של לימוד. ביטול תורה סתם.
בחורה לא יכולה לתפקד בעבודה או בלימודים וכו'
ולעשות את זה כל פגישה? למה???

 

[גלגל הצבעים]

בשביל זה אפשר להחזיר תשובה "הבחור נהנה, היה מאד נחמד. הוא עדין לא עונה תשובה, רוצה לברר כמה דברים, ולחשוב קצת" (או הבחורה כמובן)

או תשובה דומה "הבחור נהנה, היה מאד נחמד הוא רוצה להתייעץ עם הרב/המשגיח, מקווה שהוא יתפוס אותו במהלך היום או מחר, ואז יענה תשובה"

 

[nori]

ולעשות את זה כל פגישה? למה???

כי זה מאד נדיר שיש תשובות באותו לילה.
אבל בגלל שזה קורה יש ציפיה כזו שמכניסה למתח. זה המתח שאת מדברת עליו (שהוא קורה במידה פחותה כשאין ציפיה)
אמירת משפט כמו הבחור נהנה אבל הוא מתלבט מלחיצה בעיני יותר מאשר סכום מראש שככה או ככה תשובה מחר ואפשר עכשיו להתרכז בעצמי ולא במה שהצד השני אמר ולנסות לדלות את מה שעומד מאחורי המשפט הסתמי הזה שבאמת לא אומר כלום. (ולנסות לחלוב את השדכן, אבל הם אמרו באיזה נושא? מה נראה לך הכוון? מה היה הטון המדויק?) (והמחשבות האוכלות האלו מה יש לו להתלבט? היה כזה מוצלח... אולי זה בגלל שאמרתי X היה נראה לי שהוא לא הבין אותי נכון וככה לאורך שעות ארוכות)
אבל לא משנה, כל אחד מה שמתאים לו.
השיטה הזו נראית לי יחסית עם הכי פחות חסרונות אם לכם עובד טוב אחרת. אז מעולה.

 

[no problem]

מה שבטוח, שלא לענות, זה נורא.
אני זוכרת איך חיכיתי לטלפון מהשדכנית, שתגיד שהוא מתלבט! מה זה משנה.
העיקר שהוא יחשוב.

כשחילקתי את השדכניות ל"סוגים"
הטובות, הן אלו שמתקשרות מייד אחרי הפגישה ל-2 הצדדים, לשמוע איך היה ומתי להערכתם יגידו תשובה.
ו-מנדנדות!
כן, לא סתם יצא לשדכניות שם כזה.
זה סוג ואופי העבודה.
(נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות )

 

[ארבע]

הטובות, הן אלו שמתקשרות מייד אחרי הפגישה ל-2 הצדדים, לשמוע איך היה ומתי להערכתם יגידו תשובה.
ו-מנדנדות!
כן, לא סתם יצא לשדכניות שם כזה.
זה סוג ואופי העבודה.

שואלת בכנות - אם אין לי אופי נודניקי, האם מתאים שאעסוק בתחום השדכנות?
אני חושבת על הכיוון בגלל שכל כך הרבה ממתינים נוגעים לי ללב. מצד שני קצת חוששת. טוב, אולי אפתח אשכול נפרד לדיון בנושא.

 

[no problem]

יש הרבה לא נודנדיקים שעוסקים בשדכנות,
את לא באמת חייבת להיות קרציה.
אלא, להזיז את ה"לא נעים" ולהתקשר לצד (בדרך כלל רק אחד (בד"כ הבחורים)) שהוא נמרח, ואדיש.
אני מדברת אחרי פגישה, כמובן.
יש "לא נעים לנדנד"-לצד הנמרח, ויש את הצד השני, שזה נפש מישראל, שסובלת!
פשוט, להיות אדיבה, נעימה, ועדיין, להיות-מנהלת.
השדכנית-היא הבוסית של 2 המשודכים!

 

[מרחבית]

יש "לא נעים לנדנד"-לצד הנמרח, ויש את הצד השני, שזה נפש מישראל, שסובלת!

'הצד הנמרח' הוא נפש מישראל שסובלת לא פחות ולפעמים אפילו יותר.