עיצוב איפיון -כמה זמן לוקח וראוי להיקרא מקצוע בפני עצמו?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שאלה מבלי לפגוע ... אני גם מבקש להגיב בצורה עניינית אני שואל מתמימות
האם לא כל אחד יכול לעשות את זה ?...

סתם מעניין אותי כמה זמן כבר זה לוקח לעצב דפי אתר ?
וגם אם לוקח.. זה לא מקצוע שכל מתכנת יכול לקחת על עצמו כמקצוע משני?


לכאורה איפיון זה דבר הגיוני ופשוט שאדם שרואה כמה דוגמאות יכול פשוט לעשות את זה ...במיוחד באתרים זה משהו שחוזר על עצמו (עמודי האתר-אודות,יצירת קשר, דף הבית ,מוצרים )
למה בעצם מגדירים את זה כמקצוע ...

לגבי עיצוב זה משהו טבעי והגיוני ...גם רואים קצת כמה דוגמאות ועושים כמוהם..
האתר צריך להיות בצבעי הלוגו .. תמונות יפות לצד מלל // קצת פונטים יפים ..זה כל אחד יכול לעשות לכאורה

רק קצת להכיר את תוכנת גרפיקה בשביל צריבת תמונות ואפילו ממש לא חייב פוטושופ..
אולי רק צריך להיעזר עם מעצב בשביל לוגו

תכנות לעומת זאת זה מסובך וכן זה ראוי להיקרא מקצוע
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
מעצב מבקש היום 1000 שקל עיצוב דף אחד של אתר ..זאת אומרת יוצא לי לאתר עם 4 דפים 4000 שקל .. לכן אני שואל האם באמת המחיר שהוא מבקש מצדיק את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני אתחיל מזה שלעיצוב של דף אחד לא צריך להיות מחיר קבוע. עמודים מסוימים צרכים לעלות פחות ועמודים אחרים יותר לפי הדרישות של העמוד. בדרך כלל עמוד הבית הוא הכי יקר כי שם אתה בונה את הבסיס של האתר.

תכנות ועיצוב גרפי הם שני תחומים שונים שאתה לומד ומשתפר בהם עם הניסיון והשנים. כל תחום הוא עולם בפני עצמו המכיל הרבה מאוד אלמנטים שונים. יותר קל אומנם ללמוד עיצוב גרפי כי בתכנות צריך ללמוד כמה שפות בסיסיות לפני שאתה יכול להתחיל לעבוד עם שפות תכנות אבל לוקח זמן להיות טוב במה שאתה עושה זה לא קורה ביום אחד, זה בדרך כלל גם לא קורה בשנה ולא בשנתיים.

אף אחד לא יכול להגיד לך אם המחיר מצדיק את זה, רק אתה יכול להחליט את זה בעצמך. אם אתה מחפש משהו איכותי והמעצב מספק משהו איכותי אז לחלק מסויים מהאנשים התמורה תהיה שווה את המחיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מתכנת בד"כ לא יהיה מעצב/מאפיין... ולא משנה כמה זה קל
תכנות זה תחום ראלי לחלוטין בעוד שעיצוב ואפיון זה לחלוטין הומני.
פעם מתכנתים היו גם המעצבים וגם המאפיינים והאתרים היו ניראים כמו "האתרים של פעם"...ואני בטוחה שאתה מבין למה אני מתכוונת..
לקחת 1000 ש"ח לכל עיצוב דף באתר זה תמחור לדעתי יקר....ובד"כ לא מתמחרים כך אתרי תדמית רגילים..
בגדול רובם לוקחים או לפי שעות (ובד"כ הדפים הפנימיים זורמים יותר מכיון שהם דומים וזורמים עם העיצוב הכללי של האתר..והתבניות עושות את שאר העבודה...)
או שלוקחים לפי מחיר גלובלי (הממוצע אני חושבת זה בין 2500-4500 לאתר תדמית ממוצע של כמה עמודים בסיסיים (דף בית, אודות, צור קשר ועוד 2-3 עמודים פנימיים זהים בד"כ)
כל זה נוגע לאתרי תדמית רגילים..
זה משתנה באתרים מורכבים יותר שדורשים מתכנת ולא יכולים להתבסס על תבנית...(אתרי אינפורמטיבים מורכבים כגון אינדקס וכדומה..)
וכאן חייבים מאפיין מקצועי שידע לעשות אתר חוויתי למשתמש וקל לשימוש. חייבים גם עיצוב מקצועי על מנת לעצב כל כפתור וכל פיפס באתר (מה שאין כן באתרים מבוססי תבנית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מאפין הוא תפקיד בפני עצמו. תפקיד שלצערי מזלזלים בו בהרבה חברות.
לא כל מעצב יודע לאפיין. במיוחד ברמה הפונקצונאלית. וחבל שמזלזלים במקצוע הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אכן. ינח צודקת.
לחלוטין.
באתרים קטנים של תדמית אולי הסטנדרט מתאים,
אבל באתרים שמיועדים לקהל רחב, צריך איפיון מעולה. הרבה מאד נופלים בזה.
זה שיקלול של חווית משתמש, הנגשת מידע תוך לקיחת בחשבון של הפאן העיצובי.
בחברות גדולות שמכבדות את עצמם, זה תפקיד בפני עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אפיון טוב - חשוב מאוד בהצלחת האתר. (וכן יכול מאוד לעזור לקידום של האתר)
שלב האפיון זה הזמן לגבש מטרות ויעדים להשגה מהאתר, יורדים עם הלקוח לפרטים הקטנים ומחדדים כל צורך אפשרי שהוא שואף להשיג מהפרויקט.
זה לא עוזר רק לראות כמה אתרים ולעשות אותו דבר (לאתרים ממש קטנים ופשוטים אפשרי)
אבל אתרים קצת יותר גדולים ומורכבים, אפיון טוב שמושקעת בהם מחשבה זה קריטי להצלחת האתר.
וכן, יש בזה המון מה ללמוד...

לגבי עיצוב זה משהו טבעי והגיוני ...גם רואים קצת כמה דוגמאות ועושים כמוהם..
האתר צריך להיות בצבעי הלוגו .. תמונות יפות לצד מלל // קצת פונטים יפים ..זה כל אחד יכול לעשות לכאורה
כדי שהאתר יראה טוב ומקצועי- זה לא רק העניין של קצת פונטים יפים וכמה תמונות יפות.
השאלה זה איזה גודל לעשות את הכותרות, תת כותרות, טקסט רץ- כמה רווח להשים ביניהם, איזה תמונות לבחור, איך להעמיד את התמונות בעמוד, באיזה גודל , צבע וכו.....
ההבדל בין עיצוב נחמד לעיצוב מקצועי- זה הדיוק בפרטים הקטנים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אפיון לוקח יותר זמן ולדעתי יותר מורכב מבניית האתר
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש כאן בילבול קטן.
פותח האשכול שאל על עיצוב, עיצוב גרפי של אתר.
אם המחירים באמת כמו שהוא מתאר לאתר תדמית אז אכן תיכנס לזה במקום לבנות את אתרי התדמית אתה תעשה כסף קל.

אבל מסתבר שהמחירים לא בהכרח מדוייקים.

איפשהו באמצע האשכול נכנס מושג האיפיון/'עיצוב המערכת' [-לא גרפי!] שם זה כבר סיפור אחר לגמרי, אכן מזלזלים בזה בדר"כ אבל לא כי זה לא חשוב אלא כי בדר"כ פרילנסרים מתעסקים עם מערכות קטנות יחסית שלא מצריך כ"כ עניין האיפיון לכאורה.
אני כותב לכאורה כי בפועל פרויקט מתנהל בצורה שונה כ"כ במידה ויש איפיון אמיתי וטוב, הן ברמת הקוד, הן בניהול הזמנים, והן בהתנהלות מול הלקוח שזה גם בענייני תמחור וגם בענייני אי הבנות וכדו'.

אפיון לוקח יותר זמן ולדעתי יותר מורכב מבניית האתר

נכון מאוד, כל מילה.
זה מתיש אבל שווה, הפיתוח אח"כ רץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אפיון זה מקצוע בפני עצמו. סוג של אדריכל ויוצר התשתית (הן במובן הפיזי והן במובן הפסיכולוגי, שיווקי, אסטרטגי וכו')
אפיון-חוסך זמן, כסף, תסכול, מביא תוצאות ממשיות או מעלה את אחוזי ההמרה ועוד...

UI (העיצוב של UX) לעומת זאת, אמור לממש את חזונם של מסכי האפיון באופן האופטימלי ביותר, ולהעביר את התחושה המתבקשת של מסמך האפיון (הכולל מחקר וקהל יעד..).

מעצב לא מקצועי, שלא מכיר את התחום יכול לעצב "מהמם" לפרינט. להעתיק פה ושם. להתבסס על תבנית בלבד לשנות קצת צבעים, התוצאה תהיה נהדרת, אך במציאות הוא עלול לפספס ניואנסים קטנים הנצרכים בעולם הדיגיטלי.

כך שלמעשה UI 'מקצועי' לא נמדד רק בכשרון/דיפלומות אלא ביכולת המימוש ויכולת ההגשמה הנכונה של מסמכי האפיון הדהויים.

מומלץ למעצבי UI להבין קצת באפיון ובקוד על מנת להוציא תוצר טוב יותר

(הנ"ל נכתב גם על אתרי תדמית פשוטים, שכל ייעודם יצירת קשר.
אך גם זה נידון לכשלון במידה והדבר נעשה שלא באופן 'מקצועי' כלשונכם.)

לגבי תכנות מסכימה אתכם שזה מקצוע מקצועי במיוחד. אך אין לזלזל בשאר המקצועות.
הגם שעיצוב הוא מקצוע כיפי, הוא עדיין מקצוע :)

אפיון לוקח יותר זמן ולדעתי יותר מורכב מבניית האתר
תלוי במורכבות של האתר. באתר גדול ומורכב את צודקת שאפיון לוקח זמן רב יותר מבניה.
באתר סטנדרטי + , לא בטוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתכנת בד"כ לא יהיה מעצב/מאפיין... ולא משנה כמה זה קל
תכנות זה תחום ראלי לחלוטין בעוד שעיצוב ואפיון זה לחלוטין הומני.
כמה נכון!
פעם מתכנתים היו גם המעצבים וגם המאפיינים והאתרים היו ניראים כמו "האתרים של פעם"...ואני בטוחה שאתה מבין למה אני מתכוונת..
זאת לא הסיבה!
המגבלות של תקינה גרועה בhtml & css &js עשו את העיצוב תלוש לחלוטין, כי לעולם לא היו המתכנתים מצליחים לעשות את מה שהמעצב היה אומר. ועד היום זה די קשה.
וזה הגורם שהמתכנתים היו המעצבים.
תלוי במורכבות של האתר. באתר גדול ומורכב את צודקת שאפיון לוקח זמן רב יותר מבניה.
באתר סטנדרטי + , לא בטוח.
אוי:eek:! מה זה אתר סטנדרטי??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני לא בטוחה שאפיון אמור לקחת יותר זמן מפיתוח. תלוי במורכבות האתר.
נכון לומר שאפיון טוב מקצר את זמן הפיתוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא בטוחה שאפיון אמור לקחת יותר זמן מפיתוח. תלוי במורכבות האתר.
נכון לומר שאפיון טוב מקצר את זמן הפיתוח.
גם חשבתי פעם ככה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לענות תגובה עניינית, אני מאפיינת ומעצבת. האפיון בעצמו לוקח הרבה זמן. הסיבה היא שצריך דבר ראשון לבדוק את כל רכיבי המידע שיופיעו באתר, ליצור ארכיטקטורת מידע ורק לפי זה לתכנן כיצד ימוקמו אלמנטים בדף. נכון שאפשר להעתיק מאתרים אחרים, אבל גם קודים אפשר להעתיק או אפשר לקחת תבניות מוכנות, לרק לשנות צבעים.

העיצוב עצמו הוא יחסית קל יותר מהאפיון אם מאפיינים בצורה נכונה וטובה ומתאימים לצורך של הלקוח. לשם כך אני שולחת ללקוח קובץ בריף שהוא ממלא ומהקובץ הזה אני בונה את המערכת שהוא צריך [מערכת אפיונית].

החוכמה והקושי הוא להתאים לקהלי היעד. הסיבה שזה מקצוע בפני עצמו זה כי יש משחק אדיר של פסיכולוגיה בכל האפיון והעיצוב שחובה לכל מעצב לדעת. מתכנתים בד"כ לא יודעים את זה ואני רואה אתרים ויודעת להגיד אם בנה אותם מתכנת או מאפיין ומעצב מקצועי.

סתם כדוגמא לדעת מה החשיבות של מיקום הלוגו ומדוע, מהן הנקודות החמות שהעין של הגולש מגיעה אליהם ראשונה ולמה חשוב לשים דברים מסויימים במקום מסויים.
איך לאפיין קהלי יעד ואיך ליצור פרסונות כדי להבין את התנהלות הגולש באתר.
זה מורכב, לכן זה מקצוע בפני עצמו.

כמובן שלאתרי תדמית פשוטים לא תמיד צריך ליצור פרסונות אבל עדייןצריך לדעת מי קהלי היעד ולהתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תלוי במורכבות של האתר. באתר גדול ומורכב את צודקת שאפיון לוקח זמן רב יותר מבניה.
באתר סטנדרטי + , לא בטוח.

אם מאפיינים בצורה נכונה, זה לוקח הרבה יותר זמן מבניה. אתר סטנדרטי אפשר לבנות אפילו בשבוע או שבועיים בעוד שאפיון נכון מצריך מחשבה מרובה ביותר.
כמובן שתמיד אפשר לחפף להעתיק מבנה של תבנית או אתרים אחרים.
אני מדברת על אפיון מ 0
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מאפין הוא תפקיד בפני עצמו. תפקיד שלצערי מזלזלים בו בהרבה חברות.
לא כל מעצב יודע לאפיין. במיוחד ברמה הפונקצונאלית. וחבל שמזלזלים במקצוע הזה.

זה אחלא מקצוע וממליצה לכל מי שקורא לעצמו מעצב ללכת ללמוד אפיון ועיצוב חווית משתמש
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם מאפיינים בצורה נכונה, זה לוקח הרבה יותר זמן מבניה. אתר סטנדרטי אפשר לבנות אפילו בשבוע או שבועיים בעוד שאפיון נכון מצריך מחשבה מרובה ביותר.
כמובן שתמיד אפשר לחפף להעתיק מבנה של תבנית או אתרים אחרים.
אני מדברת על אפיון מ 0
למה אתם מדברים על איפיון מ-0 ועל בנייה ממערכת cms?
מה קורה באתר שיש לו ייעוד ספציפי? לפעמים אין אפשרות להשתמש בוורדפרס, כי לא אמור להיות שם פוסטים בכלל. לפעמים צד השרת כל כך מורכב, כי השירות שהוא אמור לתת נעשה בצד השרת. בנייה עלולה לקחת שנים על גבי שנים, כדי להגיע למצב אופטימלי.
הסיבה היחידה שהבנייה יותר קצרה כי באתר תדמית (שלו אתם קוראים אתר סטנדרטי, ואולי פלוס איזה כמה פוסטים ודף יצירת קשר) הבנייה נעשית באמצעות וורדפרס. אף אחד לא חושב להתחיל לכתוב css מ-0. אבל מה קורה מתי שחיייבים? ברור שהבנייה תקח יותר זמן.
אני מנקודת מבטי, יודע גם, שהבנייה לא נגמרת. אולי אף פעם, במקרים מסוימים. האיפיון נגמר ברגע שהמתכנת והמעצב התחילו את עבודתם (אולי יש קצת שיפוצים לפעמים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
למה אתם מדברים על איפיון מ-0 ועל בנייה ממערכת cms?
מה קורה באתר שיש לו ייעוד ספציפי? לפעמים אין אפשרות להשתמש בוורדפרס, כי לא אמור להיות שם פוסטים בכלל. לפעמים צד השרת כל כך מורכב, כי השירות שהוא אמור לתת נעשה בצד השרת. בנייה עלולה לקחת שנים על גבי שנים, כדי להגיע למצב אופטימלי.
הסיבה היחידה שהבנייה יותר קצרה כי באתר תדמית (שלו אתם קוראים אתר סטנדרטי, ואולי פלוס איזה כמה פוסטים ודף יצירת קשר) הבנייה נעשית באמצעות וורדפרס. אף אחד לא חושב להתחיל לכתוב css מ-0. אבל מה קורה מתי שחיייבים? ברור שהבנייה תקח יותר זמן.
אני מנקודת מבטי, יודע גם, שהבנייה לא נגמרת. אולי אף פעם, במקרים מסוימים. האיפיון נגמר ברגע שהמתכנת והמעצב התחילו את עבודתם (אולי יש קצת שיפוצים לפעמים).

אתה צודק שבניה מ 0 לוקחת זמן אבל מתכנת מקצועי יכול לבנות לפי אפיון ועיצוב בצורה מהירה יחסית. לפחות אלה שאני עובדת איתם.
אתה גם צודק שישנם מקרים מאד מורכבים שהבניה יכולה לקחת המון זמן.
בעיקר באתרים מורכבים וייעודיים.
אולי המסקנה המתבקשת פה היא שאחד לא יכול בלי השני וכל אחד מהם הוא מקצוע בפני עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לסיכום
הכל תלוי במורכבות האתר, ובמורכבות הצרכים של המשתמש ושל העסק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה