דרוש מידע עיתון חדשות אידיאלי - חומר קריאה בריא לנפש

  • הוסף לסימניות
  • #61
נראה לי שהגזימו כאן בצורה קיצונית ועי"ז הוציאו את זה מההגיון ומהאופק
מדובר על כתיבת כל החדשות באופן רגיל (גם לפעמים דברים לא כ"כ טובים) אבל:
1. דברים שלא דרושים לנו לדעת, סתם דברים רעים הקורים בעולם ובארץ, לא צריכים להיות כתובים
2. כל הדברים הרגילים, יכולים להיכתב בנימה חיובית ובעיתונות מעדיפים לכתוב בנימה שלילית.
זה כל ההבדל
כל מילה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
הוא אמר שיש לאדם נטייה בנפש לרע ולחפש דברים רעים ולשמוע דברים רעים
ולכן כל העיתונות היום מצליחה כי הם מספקים את הדרישה של הנפש לדברים הרעים והשליליים
דווקא אצלי לפחות הם כבר לא מצליחים, נהייה משעמם ומזוויע כאחד לקרוא כל מיני חשיפות וטרגדיות, והצפה של בעיות בציבור או דברים ש"מטאטים"...
די זה כבר מתיש.
הרעיון שעלה כאן מבורך, אם יצליח או לא ימים יגידו.
שיהיה בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
ממה נגרמים החרדות לאנשים ? מה גורם לדיכאון ?

הנשאלים בסקר APA בארה"ב ציינו חלק מהסיבות המובילות לחרדה:
  • בטיחות המשפחה (80%)
  • וירוס הקורונה (75%)
  • אלימות על רקע ירי (73%)
  • הבחירות לנשיאות (72%)

מחקרים על חרדה ומצוקה נפשית בעקבות הקורונה
על פי נתוני Mental Health America - MHA, מספר האמריקאים שקיבלו הערכה קלינית של דיכאון וחרדה במהלך מאי 2020, שהתקבלה באמצעות כלי אבחוני מרחוק של MHA, עלה באופן דרמטי מאז שהחלה מגיפת COVID-19. לפי דיווח שפורסם ביוני 2020 התוצאות הדיאגנוסטיות של שתי ההפרעות בתחילת 2020 מלמדות על עליה ניכרת, של יותר מ-88,000 איש (מתןך יותר מ 211,000) כמאובחנים בחרדה ודיכאון, בהשוואה לצפוי בימים כתיקונם.



בסקר שבוצע ב- 27 לאפריל 2020 נשאלו 2,032 מבוגרים מארה"ב על מידת המצוקה הנפשית שם חווים בתקופה זו. הסקר העלה שאלות שקשורות למצב הנפשי, למשל, באיזו תדירות חש המשיב עצוב או עצבני בחודש האחרון. התגובות הושוו עם מדגם של 19,300 משתתפים בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים בסקר קודם שנערך בחסות ממשלת ארה"ב ב- 2018 שנערך בקרב מבוגרים אמריקאים ובחן את אותן שאלות. התוצאות היו מדהימות: המשתתפים באפריל 2020 דיווחו על פי שמונה הפרעות נפשיות קשות - 28% לעומת 3.4% בסקר 2018. הרוב המכריע של משתתפי 2020, 70%, עמדו בקריטריונים לתחלואה נפשית בינונית עד קשה, לעומת 22% בשנת 2018. נראה שלמגיפה יש השפעה הרסנית למדי על בריאות הנפש.



ועוד מחקר מהעולם: שליש מתושבי הולנד העידו על כך שיהם סובלים כיום יותר מתסמינים פסיכולוגיים מאשר לפני פרוץ המגיפה, כך עולה מסקר של מכון טרימבוס בקרב 3,000 אנשים מגיל 18 ומעלה. המשתתפים דיווחו שהם נאבקים בחרדה, שינה וסטרס. כמעט 40% מהנשאלים דיווחו כי הם חווים לחץ רב יותר מאז המשבר, כיוון שהם מודאגים, בין היתר, בנושאי פרנסה. 60% מהעונים סובלים גם מחרדה ודיכאון. מחציתם נאבקים בבעיות שינה, ועשירית אף דיווחו שיש להם מחשבות אובדניות.



בישראל, נערך מחקר בניהול הפסיכולוג פרופ' גולן שחר, בו נטלה חלק המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, נמצא כי לאורך 7 השבועות הראשונים של מגיפת הקורונה בארץ קיימת עלייה הדרגתית, מתונה ולינארית במידת החרדה, אך המצב רחוק ממצב של פאניקה לאומית. חשוב לזכור שהנתונים נכונים לסוף מרץ 2020, כאשר עדיין לא ניתנו הנחיות לבידוד גורף, עטיית מסכות פנים ועוד.



בסקר שיזמה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) ופורסם באוקטובר 2020, כלל מדגם של 1004 אמריקאים מבוגרים (מעל גיל 18):

62% דיווחו כי הם מרגישים השנה יותר חרדה בהשוואה לאשתקד. בשלוש שנים האחרונות 32-39% דיווחו כי הם מרגישים יותר חרדה ביחס לשנה שלפני כן. העלייה לא מפתיעה בהתחשב במשבר הקורונה, אבל עדיין מדובר בזינוק ענק, וביחד עם ההשפעה של המגפה על אנשים שכבר ככה חיים עם הפרעות נפשיות או התמכרויות, ההתמודדות דורשת השקעה של הרבה משאבים כספיים ומקצועיים של מערכת הבריאות.

מכאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
בלת"ק
הלואי שיהיה כזה דבר,
לאחרונה חשבתי מתי תקום סופר/ת שתכתוב עלילה בה הכל טוב, החיים יפים,
אפשר בהחלט ליצור עלילה גם מזה,
התרגלנו שספר מעניין חייב להיות מלא צרות וחרדות ,
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לא זוכרת מספיק פרטים,
אבל פעם שמעתי שיש אתר חדשות כזה-או מדור באתר
MAKO חדשות טובות
כמובן שהוא פונה לציבור הכללי אבל אולי תוכלו להחכים ממנו
תודה על המידע, חיפשתי דבר שכבר קיים בארץ ובעולם.
דוד ורטהיים, ‏"העולם הוא לא רק דיווחים על פוליטיקה והפצצות בסוריה", בהמכלול
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לענ''ד רעיון מעולה !
נמאס לשמוע רק צרות והתרמות למען צרות וכו' וכו'

מותר קצת לשמוע דברים טובים,

ע''ח
השמח בחלקו
ולצורך התרמה, לא חייבים לתאר את הטרגדיה של האלמנה עם היתומים הבוכים.
אפשר לתת כותרת 'עתיד ורוד למוישי בן ה-6'.

מודעת אבל יכולה להתמקד בתנחומים, "ה' נתן וה' לקח",
"רוכב בערבות שש ושמח."
במקום להתמקד בזעזוע הצער וההלם.

מוות וחיים - ביד הלשון !
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
  • הוסף לסימניות
  • #72
זה כמו הסיפור על ההוא מורשא שהיה קורא בעיתונים הגויים.
והסביר: בעיתון היהודי כתוב כמה האנטישמיות גבוהה וכמה מיסים הטילו וכו'
ואילו אצל הגויים כתוב כמה היהודים מצליחים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אם לא מגזימים זה יכול להיות מאוד תועלתי,
רוב הפוסלים יוצאים מנקודת הנחה שזה יהיה קיצוני לגמרי,
לא יהיה מודעות פטירה, ולא יהיה דיווח על מזג אוויר מסוים,
אבל אם זה יהיה עיתון אופטימי בשילוב חדשות, לענ''ד זה יהיה מאוד תועלתי !
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
קודם כל תודה על האשכול הזה.
עוד לפני שהעיתון קרם עור ורידים, האשכול עצמו הצחיק אותי ועשה לי את היום:D
לענייננו
נראה לי שההבדל בניסוחים אמור להיות בעיקר בכותרות, כאשר בגוף הכתבה יהיו עובדות, בלי יותר מדי פרשנות. אחרת התחושה היא שקוראים את הפראבדה, בלי להבין מה נכתב בין השורות, למה התכוון המשורר, מה הפסדתי, ומה אני חייבת דחוף לבדוק בעיתונים אחרים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אין לי בעייה להירתם ולעזור לשווק את זה דרך המיילים

אני עוסקת בתחום, אפשר לפנות אלי באישי לפרטים...

תודה רבה על ההירתמות למען כולנו.

היום הצגתי את הרעיון בפני אחד הרבנים שליט"א
הוא מאוד התלהב, ואף אמר שאם היה לו זמן הוא היה מתנדב לכתוב טור קבוע בכזה עיתון.
אמר ש:
כל ה'רוע' שיש בעיתון שגורם לחרדות ודיכאון זה מהסט"א.
צריך למצוא כתבים שיש להם את המבט האופטימי שידעו איך לסנן בראש,
את כל השיטפון ששוטף את מוחותינו כאילו הכל שלילי.
אני בעד.
עד כאן מתוך דבריו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
סיכום של מה שנכתב עד כאן:
בשלב ראשון ההפצה תהיה דרך המייל ולא עיתון מודפס, ההשקעה פחותה לאין ערוך. כשרואים היענות וביקוש ניתן לעבור לפלטפורמה מודפסת.

כשילד מפחד מספר מתח, הוא יכול להרגיע את עצמו שזה דמיון.
אבל כשמבוגר נכנס לחרדות מכותרת שעוד כך וכך זמן איראן מגיעה לנשק גרעיני.
וליברמן-בנט-לפיד רוצים להרע לנו, ואוי ואבוי איזה גזירות הולכים להנחית.

הוא משתכנע שזו המציאות ואין אחרת. אנשים מבוגרים נכנסים לדיכאון וחרדה.

אז יש כאלה שלא קוראים עיתון ולא מתעניינים בחדשות.
אבל מי שרוצה להתעדכן במה שקורה מרגיש חסר.



העיתונות לא מראה את המציאות באובייקטיביות, היא בהחלט סובייקטיבית. היא פסימית. לפעמים נדמה שהיא אינטרסנטית לנגן על חרדות ודיכאון כדי לייצר דרמה, או כדי לקדם מטרות של המפלגה או ההשקפה.
לכן, אפילו אם לא יכתבו את כל העובדות. כמות החדשות הטובות, הניטרליות והרעות - צריכה להיות פרופורציונאלית לכמות שלהן במציאות. זה כבר ירגיע מאוד.
הקורא ייחשף לאותם מאורעות מזווית שונה, רגועה ונעימה.


את אותם עובדות ניתן לראות בעיניים פסימיות,
וניתן לראות בעיניים אופטימיות.

ההבדלים שיהיו מהעיתונות המוכרת כיום:

1. דברים שלא דרושים לנו לדעת, סתם דברים רעים הקורים בעולם ובארץ, לא צריכים להיות כתובים.
2. כל הדברים הרגילים, יכולים להיכתב בנימה חיובית ובעיתונות מעדיפים לכתוב בנימה שלילית.
3. ההבדל בניסוחים אמור להיות בעיקר בכותרות, כאשר בגוף הכתבה יהיו עובדות, בלי יותר מדי פרשנות. וכמובן להוסיף באותיות קטנות גם מה לא טוב, שלא יפספסו שום ידיעה חשובה.

4. להתמקד בהודיה לה', בדברים הטובים שעלינו להודות עליהם.
כי באמת מרוב שמדגישים את האסונות שוכחים את כל הטוב שישנו, במידה רבה לאין ערוך מהדברים הקשים.

מוות וחיים - ביד הלשון !





דוגמאות של ידיעות:

1. על התקציב שעבר בממשלה - הכותרות יהיו ב"ה אין שום פגיעה בתקציב עולם התורה. הוא ממש זהה לתקציבים קודמים.
2. על אסון מירון - ברחמי שמים ובניסים מרובים 150 ניצולים, ויביאו עדויות של ניצולים.
3. פחות נחוץ להרחיב על פטירה טרגית של ילד, כמה שזה מצער,

4. כשיש גזירות של הממשלה להביא את מה שחשוב לדעת, אבל שיהיה מנוסח הכי טוב ונעים שאפשר, באמירה רכה. כמו: גזירות המיסים סבירות בהחלט אחרי גירעון מתקופת הקורונה.

5. בלי סגר ועדיין המצב בשליטה.

6. איחוד האמירויות וארה"ב בשיתופי פעולה ייחודיים עם ישראל
תקרית מעניינת במסדרונות האו"ם

7. לצורך התרמה, לא חייבים לתאר את הטרגדיה של האלמנה עם היתומים הבוכים. אפשר לתת כותרת 'עתיד ורוד למוישי בן ה-6'.
8. מודעת אבל יכולה להתמקד בתנחומים, "ה' נתן וה' לקח",
"רוכב בערבות שש ושמח."לא חייבים להדגיש בעיקר את הכאב, זעזוע, הצער וההלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
תודה על המידע, חיפשתי דבר שכבר קיים בארץ ובעולם.
דוד ורטהיים, ‏"העולם הוא לא רק דיווחים על פוליטיקה והפצצות בסוריה", בהמכלול
רעיון דומה שקיים במגזר הכללי.

ראיון עם מנכ"ל מאקו אורי רוזן:
קיבלתי את הכתבה שמתארת את האתר מאקו,

"עולם הוא,

לא רק דיווחים על תאונות דרכים ומגעים קואליציוניים

והפצצות בסוריה. יש עולם שלם של עסקים, של פיתוח

עסקי, של מכירות, של אסטרטגיה, של שיווק. עולמות שלא

הכרתי ושאני כל-כך שמח שלמדתי, כי הם פשוט מסעירים
מספיק חשובים והיסטוריים ופותחים את הראש"



"אני חושב שמותר לכלי תקשורת לקדם אג'נדות, אבל הן צריכות להיות בקונצנזוס מאוד רחב, ולכן לרוב נושאים פוליטיים מובהקים יוצאים מהתמונה באופן טבעי. תנאי נוסף שחייב להתקיים - שהאירועים יהיו".
 

קבצים מצורפים

  • מדוע סירב מנכ''ל מאקו, אורי רוזן, לעבור לחדשות 13.pdf
    KB 163.9 · צפיות: 64
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #78
דוגמה ל'חדשה' יפה ונעימה:

מאפייה בריטית הכינה עוגה זהה לכלב במדוייק





כלב בן 9 שנים זכה השנה בעוגה גדולה במיוחד – בהעתק מדויק ואכיל שלו – חברת אפיית העוגות “לאפות הכל”, אפתה זאת לבקשת הבעלים של הכלב. תהליך הכנת העוגה לקח למאפייה שלושה ימים שלמים, תוך שהם מתעדים את ההליך לקהל הרחב.

מצאו את ההבדלים

(מהמוקד) סגנון של העיתון 'זמן'
unnamed (2).jpg
unnamed (1).jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #79
נסיתי להתחיל את העבודה, ריכזתי חומרים על השוחד שבנט הציע לבתי חולים,
הקושי הוא שצריך לערוך הכל מחדש, ואי אפשר להעתיק דיווחים.
יש עבודה - איך לספר זאת רק כפרשיה שהסעירה בתקשורת, ללא העברת מסר שאי אפשר לסמוך על הממשלה ומנהלי בתי החולים.

רן רזניק 'ישראל היום': תקנים תמורת שתיקה; כלפי חוץ הכריזה הממשלה חגיגית על הוספת מאות תקנים לבתי החולים אלא שכעת מתבררת התמורה חסרת התקדים: מנהלי בתי החולים התחייבו בחשאי שלא לדווח על אי ספיקה של בתי החולים לטיפול בחולי קורונה קשים וחולים קשים בכלל, בכל מחיר, זאת בלי קשר למצב בפועל בבתי חולים ורמת הטיפול בחולים, כך עולה משיחות עם 5 מנהלים בכירים של בתי חולים בארץ.

עוד מרן רזניק ב'ישראל היום': בכיר במשרד הבריאות גילה כי לראשונה היתה בממשלה דרישה חסרת תקדים "לרדת בסטנדרטים של הטיפול הרפואי כדי להגיד שניתן לעמוד בטיפול בחולי הקורונה ובכך להימנע מסגר".



עוד מרן רזניק ב'ישראל היום': מנהל בית חולים סיפר כי ההסכם החדש יעזור לגל החמישי והשישי אבל בגל הנוכחי ההבנה היא שהם מחויבים לעשות מאמץ עילאי לספוג בכל מחיר שיהיה את הטיפול בחולי הקורונה הקשים גם עם הצוותים הרפואיים החדשים אינם מיומנים לטפל בהם.

עוד מרן רזניק ב'ישראל היום': מנהל נוסף של בית חולים אמר כי ההבנות הללו אינן מוסריות ומדובר בחשש הונאה של הציבור שלא יקבל את המידע האמיתי על הטיפול בחולי הקורונה, הממשלה תוכל להחליט שלא לקבל החלטות ואת השקט מצד מנהלי בתי החולים היא כבר קנתה יהיה המחיר אשר החולים ישלמו.

‏ח"כ ינון אזולאי ש״ס בפניה דחופה לשר הבריאות הורוביץ: "על משרד הבריאות להתנער מדפוסים של הסתרה וטיוח מידע לציבור, שבעת מגיפה מסוכנים לבריאות הציבור". לטענת אזולאי, מאז כניסת הורוביץ לתפקיד, משרד הבריאות מסתיר מהציבור את המידע בנושא הקורונה.



הסכם השתיקה של מנהלי בתי החולים: מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' נחמן אש בגלצ: "הציפייה היא שהחיזוק של מערכת הבריאות ייתן יכולת לתת מענה טוב יותר, ושזה ישתקף באמירות של מי שעוסקים במלאכה".

‏ פרופ' רוני גמזו מנכל איכילוב: ‏פרופ׳ רוני גמזו: אני דוחה את האמירות על ״תן תקנים קבל שקט״. המצב הוא תנו לנו כוח ומשימה להתמודד וביחד נצליח.



שרית רוזנבלום ב׳ידיעות׳ - כאוס. כך במילה אחת הגדיר אתמול מנהל בית חולים את ההתמודדות הצפויה של מערכת הבריאות, עם שיא הגל הרביעי של הקורונה שצפוי להיות בעוד כשבועיים שלושה. המצב בכל מחלקה רק ילך ויחמיר. בקצב ההכפלה הנוכחי של החולים הקשים, שמתרחש מדי שמונה ימים - בשבוע הבא יהיו פה 800 חולים כאלה, ותוך קצת יותר משבועיים - 1600 חולים.



בכירים במערכת הבריאות ל׳גל״צ׳: על המתווה להגדלת יכולות האשפוז: ״חוץ משלושה ממנהלי בתי החולים, כולם בשיחות סגורות התנגדו למתווה. כשיש סעיף שמאפשר פיטורים בחוק ההסדרים - הם לא עמדו בלחץ. כמעט כמו שמבקשים מחטוף להקריא הודעה - הצמידו להם אקדח לרקה״

הסכם בין בנט למנהלי בתי החולים? פרופ' זרקא אמר בריאיון ל-103FM: "אני המום לשמוע את זה, וסומך על עמיתיי מנהלי בתי החולים שהם אנשים רציניים, מלח הארץ. אני מבטיח לך שהם ידברו אל הציבור ויעבירו את התמונה האמיתית ואיפה שצריך להרגיע את הציבור שיש לנו מערכת מצוינת עם יכולות גבוהות הם יעשו את זה – ואיפה שצריך להרים דגל אדום הם ירימו".



לשכת ראש הממשלה: הפרסום בעיתון ישראל היום אודות "דרישת שתיקה" דמיונית ממנהלי בתי החולים – שקרי ומופרך. כל ניסיון להטיל דופי ביושרתם המקצועית מזלזל במיטב רופאינו, שנמצאים בחזית המאבק בקורונה לילות כימים.

שר הבריאות הורוביץ הכחיש את הדיווחים על "הסכם שתיקה" בין ראש הממשלה נפתלי בנט למנהלי בתי החולים, וכינה את הפרסום "מביש". הוא הוסיף: "זה שקר וכזב. משרד הבריאות בראשותי הביא הסכם חסר תקדים לחיזוק מערכת הבריאות באלפי תקנים של רופאים, אחיות ועובדי משק ומנהל. כדי שנוכל להתמודד עם הקורונה וכדי שמערכת הבריאות תהיה חזקה באופן כללי". לדבריו, "זה הישג אדיר ואנחנו עומדים יחד עם בתי החולים מול המגיפה".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה