עלון ילדים מתוקים

[יוד]

מי רוצה להתחיל לעצב את העלון "ילדים מתוקים" לידי חולי סוכרת מס' 1 (סכרת נעורים).

 

[ג.ח]

הבנתי שהלוגו תפוס לי, נכון? אז לא לנסות?
אז מה כן צריך?

 

[יוד]

הלוגו התפוס הוא של ארגון העל "מתוק ביחד" אבל לעלון "ילדים מתוקים" אין עוד מי שלקח ע"ע את העניין.

 

[ליבי]

אין לי בעיה לעשות גם את הלוגו לעלון
לעשות או להשאיר לג.ח?

 

[יוד]

הראשון שלוקח ע"ע עושה, אין פה מכרזים, כאן הכל זה לב...

 

[ג.ח]

אין לי גם בעיה לעשות, יותר נכון אשמח לעשות,
אבל את בטוחה שצריך 2 לוגויים? לא עדיף שיהיה אחד רק של 'מתוק ביחד'?

 

[יוד]

"ילדים מתוקים" זה גליון שיו"ל, ו"מתוק ביחד" הארגון שעובר כבר הרבה שנים, והוא צריך כרטיסי ביקור בלנקים וכרטיס מנויים לילדים עם השם שלהם וכו'

 

[ג.ח]

אז אני עושה לוגו ל"ילדים מתוקים"

 

[ליבי]

אני רואה עכשיו את ההודעה שלך - אין בעיה
בהצלחה

 

[יוד]

סגרנו: ליבי את הלוגו של "מתוק ביחד"
ג.ח. את הלוגו של "ילדים מתוקים".
ומה עם עיצוב גוף העלון?

 

[ג.ח]

אני.

 

[ליבי]

עיצוב של מדורים אני אוכל לעשות, אבל אם יש עוד מתנדבים עדיף שהם יעצבו גם,
יש לי קצת לחץ השבוע אז אני לא מבטיחה

 

[יוד]

וווואאאוו, ממש תודה לך ג.ח.
אז בואו נעשה כותרות יפות לילדים.
1) כותרת לדבר העורך בשם "מתוק מדבש"
2) מדור אינפורמטיפי בשם "דבשניות"
3) מדור "ילדים מתוקים מספרים על עצמם"
4) מדור לדבר המחנך/פסיכולוג בשם "מתוק שלי"

 

[יוד]

תשתמשו בתמונות ששלחו לנו כאן http://www.prog.co.il/showthread.php?t=40301

 

[ג.ח]

בסדר, נשתדל לשלוח עד מחר בלילה

 

[יוד]

ג.ח. האם את/ה עושה גם את הכותרות?

 

[ג.ח]

כן

 

[יוד]

העניין סגור.
לידיעתכם, העלון עוד לא עוצב, וכבר קיבלתי טלפון מאמא מרוגשת עד דמעות...
ממה? אני שואל?
והיא עונה: מעצם הדבר שאנשים נתנים מעצמם לדבר שאין להם (אולי) מושג כמה הוא פיקוח נפש ומחיה את הילדים שלי. לא מספיק שהם מתמודדים עם הילדות שלהם, הם צריכים גם להתמודד עם החיים שלהם... שפשוט ימשיכו לחיות! לספור דם כל שעתיים, להזריק אינסולין וכו'.
אין דבר המחיה אותם יותר מיחס. כמו כולנו. היחס שובר שיגרה ונותן כוחות.
אז רבותי, אין מילים, בעצם יש מילים "כל המציל נפש אחת מישראל...."

 

[יוד]

פרוג ר"ת פינת גמח ולב רחב....

 

[יוד]

רבותי אני רוצה רק להסביר לכם עבור מי כל הבאלאגן הזה:
ובכן, סוכרת נעורים, בשונה מסכרת מבוגרים, תוקף עד גיל 25 (זה עולה לאט לאט...) ובו הלבלב מת לגמרי או בחלקו, מה שאין כן במבוגרים שהלבלב חולה, ואפשר לרפאותו בכדורים, או ללחוץ עליו על ידי תרופות מסוימות.
הלבלב תפקידו להפריש אינסולין שהוא ההורמון שפותח את תאי הבטא (התאים של כל אבר בתוך הגוף) ומכניס להם את הסוכרים הנמצאים בדם. הסוכר מגיע לדם ע"י האוכל. מה שקורה באדם רגיל, זה פשוט מאוד, הוא אוכל, האוכל נספג והסוכרים נכנסים לדם, בדם צריך שיהיה בדיוק 100 מ"ג סוכרים בשביל המוח, ואת היתא הוא מכניס לתאי הגוף.
אצל ילדים אלה אין לבלב, הם צריכים לפני כל ארוחה לדקור דקירה, להוציא דם ולבדוק בדיוק את רמת הסוכר שיש להם, ואז לחשבן מה הם הולכים לאכול, ולהזריק מידה מדוייקת של אינסולין לגוף. ואני מדגיש! מידה מדוייקת, כח אם הם הזריקו פחות מידים את הצאים יפתחו למעט זמן והסוכר יישאר בדם, ואם הם יזריקו מידי הרבה, אזי התאים יישארו פתוחים הרבה זמן ויגמרו את כל הסוכר בדם, ולמוח לא יהיה איך לחיות, כי הוא צריך סוכר בדיוק כמו שהוא צריך חמצן, ובהחלט אפשר לבוא למוות בחוסר סוכרים בדם.
אז מה עושים, צריכים ללמוד את הגוף, וכל החיים לחשבן. עכשיו תיגידו לי, הם לא צריכים עידוד. זה לא יום לא יומיים, זה כל החיים, ואך תשכחי שכל פעילות משנה להם את הרמות, לחץ ממבחן מעלה את הסוכר, בקיצור התמודדות יום ימים על החיים, וגם להיות רופא לסוכר וגם לוותר ממתקים...
אוכל מיותר אסור להם! ממתקים, מאן דכר שמיה! בגינה, להיזהר! לפני מבחן, לא להילחץ! בשבת לוותר על הפעקעלע, ועוד בלי סוף דברים שאסור להם ואין להם והם לא יכולים, והכל חוץ מבעיות רגשיות חברתיות (כמו: מי ירצה להתחתן איתי) וכולי.
בעלון זה אנו פשוט עוזרים להם מעט לצבור כוחות להתגבר על הקשיים האלה.