קייס סטאדי על מעטפת פרסום שנבנתה במשך שנתיים / סיפור בעשרה המשכים כולל שיתופים סודיים משולחן העבודה :) /// פרק ב'

  • הוסף לסימניות
  • #1
כאן הפרק הקודם:
פרק א', ובו סופר איך התחיל הכל

---
פרק ב',
ובו יסופר על השוקולדים שנגמרו והספיר שנצנץ-


אז יש לנו מפה ברורה ומפורטת, ויש יעד מוגדר בסוף הדרך- לוגו מדויק וקולע שיתרגם ללקוחות הפוטנציאליים את הניתוח האסטרטגי וישקף את הבטחת המותג.

אבל לפני כן מצפה לנו משימה כבדת משקל: בחירת שם לעסק.

וואו, כמה זה מורכב. כמעט כמו לקרוא שם לעצמנו (בשלב הזה אני בדרך כלל קולטת איזה נס שאף אחד לא התייעץ איתי בנושא בגיל כמה ימים, אחרת הייתי מתלבטת עד היום כנראה :sne:)


בתחילה היה לי ברור שהכי מתבקש לקרוא לעסק, כמה פשוט- שרה פינטו.

בתחום כמו ייעוץ מס, שבו נושא האמינות האישית קריטי בעיני הלקוחות (את מי עוד תעדכנו מה בדיוק קורה בחשבון הבנק שלכם או תתנו גישה לאזור האישי בביטוח לאומי?)- השימוש בשם בעל המותג כשם העסק רווח במיוחד.

זה כנראה לא מקרי...

אנשים רוצים לדעת מול מי הם עומדים, מעוניינים להרגיש שהתיק שלהם מופקד בידיים אכפתיות ורגישות, מחפשים בנאדם שיקח אחריות וייתן להם מענה רציני, אמין ובטוח.

אבל שרה חשבה אחרת ממני. היא סיפרה לי כבר בשיחה הראשונה שכיום השם הפרטי שלה משמש כשם העסק והמציאות הזו לא נוחה לה.
היא ביקשה מראש שבתהליך המיתוג מחדש נבחר שם אחר, כללי, שימצב את המשרד שלה במקום של עסק גדול ומבוסס. התכנון הוא שהעסק יתרחב בהמשך לממדי חברה שתעסיק עובדות ותפתח סניפים ברחבי הארץ, והיא רוצה שהשם הנבחר ישקף גם את החזון העתידי.


בשלב הנוכחי, אחרי מחקר השוק שערכתי, אני מגיעה למסקנה ששימוש בשם פרטי דווקא לא ממצב את העסק כמשרד קטן. לא מעט משרדים גדולים עושים שימוש בשמו של בעל המותג.

אני מנסה להציע לשרה שתשקול שוב את הנושא, אולי נשתמש לפחות בראשי התיבות באנגלית- SP?

אבל היא מעדיפה להישאר עם ההחלטה הראשונית, ואני יכולה בהחלט להבין את השיקולים. העסק הוא שלה והיא זו שאמורה להרגיש בנוח עם השם.


אוקיי, משחיזה עפרונות (באמת, סיעור מוחות אני לא עושה במחשב, רק על דף לבן ופיזי לגמרי) ומרכיבה רשימת שמות אפשריים.

מסתבר שלמרות העובדה שהרבה משרדי חשבונאות ומיסים נקראים בשם בעל העסק, עדיין ישנם עסקים רבים אחרים שכן בחרו בשמות כלליים וקשה ממש למצוא שם רלוונטי שעדיין לא נתפס.

עורכת רשימות, ממפה את המתחרים ומנסה לצוד שם רלוונטי פנוי לעסק. בסופו של דבר אני שולחת לשרה ארבע אופציות נבחרות לשם+ סלוגן.

אבל היא לא מתחברת לכלום :(
ואני לוקחת רוורס וחוזרת לחיפושים.

שוב ממיינת עשרות מילים אפשריות, שולחת לשרה חמש אופציות נוספות. אבל לא שלמה בעצמי עם אף אחת מהן... מרגיש לי ששום אפשרות לא באמת עושה את העבודה כמו שצריך.

במקביל אני מתייעצת עם פרסומאיות וקופירייטריות (וזו, אגב, המלצה חמה לבעלי עסק מכל תחום שהוא: הקיפו את עצמכם בקהילה תומכת של קולגות. אין כמו זה, הנכס הכי יקר שלי בעסק הוא הקולגות המדהימות!) וגם נעזרת בחכמת ההמונים, ומבינה שאני אכן לא בכיוון.
זה פשוט לא זה.

מה עושים???

בשלב הזה כבר נגמרו השוקולדים, בדלי הרעיונות ורשימות המילים. מרימה עיניים לשמיים, ליוצר הרעיונות כולם, ומבקשת מה' שישלח לי את ההארה המיוחלת.

מתיישבת שוב לחשוב, מנסה להיות יצירתית. לצאת מהקופסה אבל להישאר ממוסדת ומחושבנת... בכל אופן משרד ייעוץ מס :)


ואז זה פתאום מבריק לי:

ספיר.png


SAPIR.

יש כאן שילוב ייחודי-

מצד אחד השם הזה ממש מהווה ראשי תיבות (ואפילו מעבר...) של השם-
Sara Pinto
ואני ממש אוהבת את זה.

ומצד שני זו מילה בעלת משמעות- אבן ספיר, שמתחברת עם עולם התוכן של כסף, רווחים, אפילו אוצרות שהלקוחות ירוויחו בזכות תכנוני המס...

ובנוסף, יש בה גם את האזכור הלשוני של המילה מספר.


וואו, מתרגשת מהבייבי החדש והמבטיח שנולד :)

ה', תודה!

מגלגלת את השם שוב ושוב על הלשון ומרגישה שאני ממש אוהבת אותו. שולחת בלב הולם לשרה ומקווה ממש שגם היא תתחבר.



המשך יבוא ביום רביעי אי"ה >>>
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו! קולע, התלהבתי מהשם המבריק!

והכי אהבתי לגלות שלא רק אני נתקעת לפעמים
יושבת שעות חופרת, והתוצאה מאכזבת.
ואז פתאום מנצנצת ההברקה בס"ד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואו! קולע, התלהבתי מהשם המבריק!

והכי אהבתי לגלות שלא רק אני נתקעת לפעמים
יושבת שעות חופרת, והתוצאה מאכזבת.
ואז פתאום מנצנצת ההברקה בס"ד....
תודה חני! כיף שאהבת :)

וזה לגמרי ככה,
לפעמים התוצאה מורכבת מתשעים אחוז חפירות, כסיסת עפרונות ואכזבות,
ועוד עשר אחוז של ביצוע בפעל אחרי שה' שולח את ההארה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אוהההה...
מה זה המתיחות האלה
עוברת לסיפורי מתח?
אמממ... הקהילה פה נקראת XXX.
מישהו התבלבל??? :cool:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

החיים על פי מכשפות
בדרך לתיכון עוצרים בשלזיה​

"גזרתי את ערכי עצמי מקופון. חיה כמו חיידק על שרשרת המזון. או הכול או כלום או כליה או כיליון. ואין אמונה גם במחמאות מיליון."
פאוזה.
"יש לך בעיה עם המשקלים," פיט הרפה את גביניו, מחליף תנוחת השענות על השיש. "אבל אני אוהב את זה."
"הכי חשוב," סיכמה האשלי. זו פעם ראשונה, למען האמת, ששיתפה מישהו בטקסט ששייך לה, ועוד לא באחד מהקלילים שביניהם. אם יש קלילים ביניהם.
אחיה הביע הזדהות, מניח לשיש. "טוב. מתוך ניסיון כנה לא להפריע, אני אלך. את תוכלי לומר לאמא שאני עם החבר'ה? שלא תנסה להשיג את הוגו כדי לקטוף את מצנפת הלילה שלו מראשו בעודו ישן, שוב."
"כן."
פיט נעלם מאחורי גבס המבואה, את עזיבתו מודיעה טריקה בעלת צליל שלו.

האשלי פספסה, ברגע האמת ההוא שם למעלה, את השאלה האם תעדיף לרדת אל נווה התלאות מלווה בתאום או לא.
בדרך כלל החזיקה בדעה שלילית על העניין. אבל ביום ההולדת האחרון שנחגג להם הגיעה סוף סוף ההזמנה משיין, אז אולי הוא בכל אופן מסמל דבר מה חיובי.
"בוקר טוב!" מעבר לקו קולה של המנהלת נשמע נוקב אפילו יותר. "כן האשלי, השעה עשר?!"
"בדיוק עמדתי לצאת," לעלעה בלשונה, דוחפת כיסא כדי לייצר אפקט של 'דברים זזים פה, ברור שגם אני'. "אז ממש מצוין שהת- שהמנהלת התקשרה."
"אז קדימה, את פה תוך רבע שעה."
"חצי שעה, אבל כן."
"בלומברג!"
"אלטונדר."
"אלטונדר!"
"מה?"
האישה טובת הלב השתעלה קלות. "רבע שעה!"
***


פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק היה אחראי על הקמת תנועת הנוער 'השלזים בדרך' בין השנים 1940-1936 עד שמצא את מותו מחכה לו בין מותם של עוד עשרות מתנגדי משטר שחיכה להם גם הוא בחפיר שמתחת לגשר גליניקה.
הפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת האשלי הוא שמתחת לגשר גליניקה הגרמני מעולם לא היה חפיר, הפרט הכי חשוב מבחינת שורי היה ונשאר חמשת השמות החגיגיים של דו סואואה, והפרט הכי חשוב בסיפור מבחינת ציר ההיגיון הוא תנועת הנוער 'השלזים בדרך'; במיוחד כשהושבה ליושנה עטרתו כך ביום שלישי משמים.
תנועת הנוער באותו יום הזכירה מאוד רביצה. איש תחת גפנו או תאנתו, תלוי אם זכר הבוקר שהלימודים נגמרים מאוחר.
"יש לו עשרות שמות חיבה," ציינה אז שורי. "פלורי, ריימונד, ג'יי, ג'ייל, דוסו. מעניין באיזה מהם הוא בחר להשתמש."
"בפלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק," האשלי חזרה אז מההקבצה הפלסטינאית (זכתה לשמה כיון שהקיר הדרומי שלה היה פעם קישוט כיתה שהתפרק והשאיר אחריו גבס ירוק למחצה- חום למחצה) "זה שם החיבה שאני הייתי בוחרת."
"המון חיבה הוא משדר."
"אהה," נאבקה האשלי עם סוגר הקלמר שלה. אולי היא קצת אשמה, כן? יכול להיות שלא היה חכם לקנות קלמר בצורת מפת אוצר.
"שיואואואוווו!!!" גילי לא בחלה באף אוקטבה כדי להביע את רגשותיה. "בחיאתתתת, היום זה הבדיקות של דור ישרים????"
משאף אחד לא ענה לה, הסיקה מסקנה מהשתיקה. "כילו יואואואואואו, אשכרה כילו! אימל'הההה איזה פחד!!!"
"כולה ארבע מבחנות," הציגה שורי לראווה את הידיעה. יש לה שש אחיות מעליה. ושש מתחת. "שבכל אחת מהן יש אולי, כפית של דם."
"שיואואואואואואואו!!!" גילי הסבה גב אל היציאה, אבל איש לא פספס את ההמשך: "אשכרה כפית של דם!!!"

"טוב שהזמנו בדיקות לכל השכבה," הפיגה האשלי את השעמום שמעבר לדלת. "אני לא רואה את עצמי מזמינה לעצמי בעצמי. תורי עכשיו?"
"אמרת הזמנו?" תהתה שורי. "או שדמיינתי? כי אני זוכרת, ותסמכי על הזיכרון שלי, שבערך לפני שבוע- שזה בדיוק- אבל בדיוק! י"ג חשון- אני הרמתי טלפון למנהלת וביקשתי להזמין את הבדיקות של דור ישרים. אז איך בדיוק הזמ-"
"את הרמת טלפון למנהלת?! שנדבר על זה רגע?!" אחרי הערעור של אביטל ובמקביל אליו כבר התחלפו הבנות בחדר האחות כך שהבאה בתור על פי הרשימה הייתה האשלי.
כלומר, זה לא היה כתוב ממש ברשימה, אבל שרית והיא התחלפו לפני, אז במחילת הרשימה, עכשיו תורה.
"נו, ספרי לי, מה את הולכת ללמוד שנה הבאה?" חיטאה הבחורה קשוחת המראה את פרק ידה. "בלנות? לכידת נחשים?"
"בלנות פחות. ולכידת נחשים-" המחט חדרה אל מתחת לעורה. "פייי. לכידת נחשים- אז כן, התאום שלי הוא לוכד נחשים."
קשוחת המראה התאפקה שלא לבחון את האשלי מחרטום מגפיה ועד קצה צמיחת המיקימאוס שלה. היא הייתה נראית די המומה. "יש לך תאום לוכד נחשים," וידאה. "זאת אומרת שאם צץ פה נחש..."
"גמרת?" האשלי נמצאה במצוקה.
"מממ... לא כל כך. את רוצה להביא לי את היד השנייה? השמאלית שלך לא ממושמעת."
"אז מה אני הולכת ללמוד שנה הבאה, בוא נדבר על זה," תזמנה האשלי הסחת דעת.
"כן, לגמרי. ראיית חשבון?"
"ראיי...ת חשבון, ברור." החלק של החדירה עבר שוב. "סתם, ממש לא. האמת שזה די משעמם. אבל חשבתי לנסות דווקא-"
"הבאה בתור!!" שמטה האחות את דמה אל ארגז הקירור. "שבי כאן, תלחצי דקה על כל יד ואת משוחררת."
***
להאשלי מעולם לא הייתה בעיה עם ספירות דם.
והפרט הזה מסופר, כמובן, משום שגם הפעם לא הייתה לה שום בעיה עם הפרט הנ"ל.
אז למה, אי לכך, ראשם של נוסעי האוטובוס נראה גדול מתמיד?
"ילדה? כמה אצבעות את רואה?"
"אדוני, אתה לגמרי מפריע!"
"היא חיה??? היא חיה???"
"ילדה!"
"...חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם! לרפואת האשל אסתר בת טובה מינדל, אנשים!"
"האשל אסתר בת טובה גיטל, ריקי."
האיש שצעק 'ילדה' חדל.
"התעלפת," בישרה ריקי תכופות. "זה היה נראה ממש גרוע, האמת. אבל העיקר שאת חיה. גמרנו עלייך כמעט יום. אבל מסתבר שכל זה לא עזר, כי לאמא שלך לא קוראים טובה מינדל!"
"לא נורא, בטוח היכנשהו בעולם יש האשל אסתר בת טובה מינדל שהיתה צריכה שתגמרו עליה כמעט יו-"
בוף, את דלתות האוטובוס הציף צבע כתום ואיאו איאו.
נחשול הדיבורים גאה מחדש, רב- שיח שבחלק קטנטן ממשפטיו היה טעם.
דקות לאחר מכן כבר היתה האשלי, אמה, אחותה והאחיינית בת ה0.2 על אמבולנס בדרך לבית החולים ששפר עליו מזלו.
***


מעולם לא קם שום פלורימונד ג'יילס דו סואואה דיוק וגם לא תנועת נוער בשם 'השלזים בדרך', אבל בגדול זה לא העניין. יש לי רעיון לעלילה שהיא הלחמה של אגדה על מכשפות ונסיכות עם ריאליזם ריאליסטי מאין כמותו. אני אשמח לשמוע כל דבר, בגדול, כי הכול יותר טוב מהתעלמות מוחלטת, לא?נ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה