מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
ר' חיים הוא יהודי יקר מעמודי התווך של הקהילה ברמה X בבית שמש.
לפרנסתו הוא עוסק באדריכלות מקצוע אותו למד במשך מספר שנים ביסודיות.
ר' חיים הוא איש נעים הליכות, כזה שתמיד נחמד לפגוש בו, נותן, מפרגן, ותמיד תמיד כשמישהו פונה אליו בבקשת עצה בנוגע להרחבת הדירה שלו או הגדלת המחסן הוא יענה במאור פנים ובשמחה...
אבל כאשר הוחלט בין מתפללי בית הכנסת כי הקראוון המשמש כבית מקדש מעט (אותו רכשו יד 3 מבית הכנסת הוותיק בשכונה הסמוכה) כבר צר מלהכיל את הבאים בתוכו, ובפרט לאחר אכלוס הרחוב הסמוך בעוד כמה עשרות משפחות, הסכימו הכל כי הגיע הרגע לעבור למבנה של קבע כיאה וכיאות למקום תפילה לה' ולתורתו.
הגבאים הנמרצים פנו אל האדריכל המפורסם ר' נחום קפולוביץ (שם בדוי, כמו כל השמות כאן) זה שתכננן את הבניין המפואר של "חניכי" מהשכונה הסמוכה, כשבידם רשימות מפורטות של כל הנדרש והמצופה ממנו להגשת התוכנית האדריכלית.
ומה עם ר' חיים האדריכל....
ר' חיים ממשיך לעמול לפרנסתו... הרי תכף ימלא הוראת קבע נכבדת לבניית בית הכנסת הנכסף, אז צריך לממן את זה מהיכן שהוא....
אה! למה לא פנו אליו שיתכנן את בית הכנסת???
הלא הוא חלק בלתי נפרד מהוואי הקהילה, וגם מבחינה מקצועית כל הלקוחות שלו ממליצים עליו בכל פה!! כמו גם קולגות למקצוע....
למה?!.......
....
כך גם אצל ר' משה העו"ד מביתר עילית .... בשביל ייעוץ 'בקטנה' כולם פונים אליו אבל כאשר חמישה חברים מבית הכנסת רכשו דירה חדשה בפרוייקט החדש למעלה, את החוזה הם עשו אצל עורך דין שהגיס 'המייבין' המליץ עליו .....
...
ר' אברהם הוא סופר סת"ם מומחה (עם תעודה בתוקף!) המתגורר במודיעין עילית בעל כתב מהודר ויר"ש מרבים. אבל כשר' יחזקאל השכן מלמעלה ביקש לרכוש לעצמו מגילת אסתר מהודרת הוא דווקא רכש מהסוחר ר' זבולון.... (כשהיה לו שאלה על כשרות המזוזות בביתו הוא כן זכר שיש לו שכן סופר...)
...
וכך גם אצל ר' יצחק מאלעד שמשמש כמוהל מומחה וכל מי שלקח אותו לברית ממליץ עליו בחום! אבל החברים מהכולל העדיפו לקחת את הידיד של השווער או את הבן דוד של השוויגער... (אך כשהיה ספק לקיום הברית בזמן בגלל צהבת.... אתם כבר יודעים למי פנו....)
...
נדמה כי המסר כבר חלחל...
אך בכל זאת עוד משפט אחד שיסביר את הכותרת - אל תתרמו שקל!

זה עתה הסתיימו להם מגביות החנוכה בקופות הקהילות השונות, הברכה (באמת!! לא בציניות) לכולם!! לכל העוסקים בנושא חשוב זה של מצוות צדקה!!!
אך שאלה לי: הן ללא ספק יש נצרכים ועניים שמשוועים למתת ידנו , ולא לקנטר חלילה באנו. אלא להאיר נקודה אחת כאשר מדברים על עניי עירך קודמין ועל אחוזי המעשר שמחוייב כל אחד ליתן לקופת הצדקה השכונתית וכו' וכו' כשאתה כבר קונה משהו או משלם למישהו משהו, לך לקרוב אליך (אח/ שכן/ חבר וכו') למה על זה אף קופה לא עורכת קמפיין ? אין אף הבטחה של מקובל כזה או אחר???
מדוע בן אדם חייב להפוך להיות נזקק בשביל שהסביבה הקרובה תידרש לסייע לו באמצעות קמפיינים (יקרים להחריד!!) ובהבטחות וישועות ...
מדוע לא בדרך כבוד ?!! באופן של לפרנס בן אדם במקום לתרום לו צדקה???
וכי לא עדיף לפרנס את השכן שלך מהרחוב?!
או את החבר מבית הכנסת?!
או החברותא מימי הישיבה ?!

להיעזר בי? בשמחה!! ובחפץ לב!!! אבל כשאתם נזקקים לשירות אותו אני מספק:
אל תתרמו לי אפילו שקל - פשוט תקנו ממני!!!
תושבי עירך קודמין -כדי שלא יהפך בסוף להיות מעניי עירך קודמין!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה