עמוד מתוך ה'חצי-חצי'

  • הוסף לסימניות
  • #1
עמוד שאהבתי במיוחד (:
הספר כבר בחנויות!
מישהו קנה וראה את הכל?
ממליצה בכל מקרה, הסופרת רקמה את הסיפור בצורה מדהימה.
כאן זה בלי הכיתוב, אבל במקום הריק יש מלל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נראה מקסים.
תעלי לנו גם את הכריכה כדי שכשנהיה בחנות
נדע לפתוח את הספר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
ראיתי בחנות, נראה מדהים וקורץ :p
רעיון גאון של ספר
וביצוע מוצלח במיוחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י pr;1063625:
ממליצה בכל מקרה, הסופרת רקמה את הסיפור בצורה מדהימה.

הציירת גם היא רקמה את הציור בצורה מדהימה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יפה מאוד.
הספקתי למכור מהספר הזה כבר כמה עותקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מדהים כמו תמיד!!

רעיון מהמם!
ציורים מדהימים ראיתי כבר כמה וכמה ילדים שרוקנו ת'חנויות מהספר הזה!
מגרה מלא צבע וחן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עושה חשק לקנות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מהמם!! לא ראיתיו עדיין...רק בפרסומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מקסים כתמיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שירי אהבתי!!! ציורים ברמה אלופה!!!

אני אישית אוהבת צבעוניות עזה יותר, מה דעתך על הווריאציה הזו?
(או שמיסטר פרוג קירר לך את הצבעים :))

השינוי שלי לעומת הקודם.
 

קבצים מצורפים

  • 11.jpg
    KB 91.5 · צפיות: 19
  • עמוד%2032[1].jpg
    KB 88 · צפיות: 13
  • הוסף לסימניות
  • #13
מדהים! פעם הבאה תגידי לפני שהספר יוצא, לא אחרי (:
אבל ברצינות - נראה לי שמה שהעלית אפשרי רק באר-ג'י-בי.
לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שירי, כיף להתרענן פה,ולגלות את היצירות המדהימות שלך.דוקא אני שנוטה לצבעוניות יתר, אוהבת מאוד את הגוונים האלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
שירי מקסים! אהבתי מאוד!
ממש בא לי עכשיו לקרוא מה קרה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י pr;1063857:
מדהים! פעם הבאה תגידי לפני שהספר יוצא, לא אחרי (:
אבל ברצינות - נראה לי שמה שהעלית אפשרי רק באר-ג'י-בי.
לא?
חולקת.
השינוי ל cmyk ישנה מעט את הגוונים, אך לא עד כדי כך.
בשבילך אשנה את הפורמט. אשלח לך למייל, יען שכאן הוא יעלה מחורבש להפליא :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ראיתי אצל חמותי, והתלהבתי!!
ציורים מדהימים, כל הכבוד!
רק תבדקי אם לא פידחו לך משהו בהדפסה, כי בעותק שאני ראיתי, היו כמה עמודים בספר
שכל הפנים של האנשים היו ירוקות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י ויזואלי;1063944:
ראיתי אצל חמותי, והתלהבתי!!
ציורים מדהימים, כל הכבוד!
רק תבדקי אם לא פידחו לך משהו בהדפסה, כי בעותק שאני ראיתי, היו כמה עמודים בספר
שכל הפנים של האנשים היו ירוקות!

בטעות יצאה נגלה כזו, באג בדפוס.. שתלך להחליף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מאוד יפה! הזויות. הצבעים והציור עצמו.
נראה ספר מוצלח!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לכל מאן דבעי!​


להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

(לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).


1. הצצה לעולם מקביל


בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.








2. שני עולמות באותה תמונה


צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.








3. הציור מתחיל – ואתה מסיים


התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.








4. הכול בקו אחד


צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.








5. ריאליזם פוגש סוריאליזם


בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".








6. סיפור של רגע אחד


צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.








7. אובדן ושלמות


בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.








8. עיני הילד


צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.








9. האובייקט רואה אותך


בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.








10. רגע לפני הפגיעה


צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.








11. השתקפות בלבד


בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.








12. פרספקטיבה בלתי אפשרית


צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.








13. מנקודת מבטו של חיידק


צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.








14. המבט מתוך הכלי


בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.








15. צייר כאילו אתה עף


בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.








16. המראה מבפנים


צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.








17. החפץ שהוא השאיר


צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.








18. שיחה ללא קול


צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.








19. עוקב מרחוק


הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.








20. משהו שחסר בשרטוט


צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.








21. מכתב שלא נשלח


צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.








22. רק משטחים – בלי קווים


צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.








23. מונו-מודע


בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.








24. שקט והפרעה


בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.








25. המרחק כעיקרון


המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.








26. הפינה כאמצע


מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.








27. כל מה שאסור


בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
0 תגובות
בעז"ה


היי, מה נשמע?
אני יודעת שהייתה כאן כבר סקירה טובה של
@קוראות על הספר הזה. האמת, היא זו שגרמה לי לשלוף אותו מהמדף בספרייה ולקרוא:))

הפעם נלך קצת על יומן קריאה. פחות ביקורת ספרות. יותר הגיגים פוסט קריאה, גם מנקודת מבט של קוראת וגם של כותבת. יש כמובן הרבה ספויילרים. מוזמנים גם אתם לשתף את דעתכם.

אז.
מלך הטיולים הוא בהחלט ספר שונה בנוף. וזה מתחיל בכך שהוא מביא שתי נקודות מבט של שני אנשים שונים בנוף: האחד, ספי, חיפאי שמאלני שעושה עבודת מחקר בנוגע למיעוטים בישראל, והשני- גבריאל, בחור ישיבה שמחפש את דרכו.

מה אהבתי יותר-
  1. לא הבנתי. השפה הספר מהירה, מהירה ממש. כל משפט יכול להכיל התרחשות חדשה, מפנה במערכת היחסים, מחשבה יוצרת דופן. וזה עוד היה ממילא, אבל גם הדיאלוגים, המרכיבים את רוב הספר, בנויים אחרת: אחרי כל משפט שכל דיאלוג, במקום שבו היה אמור להיות רק 'אמרתי' 'צעקתי' או כל פעם אחר שיסביר במינימום האפשרי מי אמר ואיך, כל משפט פוסט דיאלוג הוא יצירה בפני עצמו.
"השבוע הבא תוכנן לאחמדים," העליתי זכרונות מספסלי האוניברסיטה.
"אבל הגענו היום במקום שבוע הבא," עיניו של יוסוף הביעו דעתו על סיבובי הפיליבסטר שאני עורך.

אני קוראת מהר, ולפעמים גיליתי שהבנתי את המשפט הקודם רק באמצע המשפט הבא.
הסגנון מזכיר קצת את הסגנון של דבורי רנד, שבו חלק נכבד משפטים מכילים משמעותיות נוספות שמטרתן להביא בצורה נוספת את האווירה, הרגש או המסר, רק צבעוני ורועש יותר ממנו. יש לזה מחיר של חוסר בהירות במהירות מדיי פעם, אולי גם קצת עומס, אבל תכלס, נהנתי. אני אוהבת לנסות לפרק בעצמי משפטים עם מזלג.
  1. נון מיינסטרים. יוסוף, וכל דבר אחר לא שהוא מיינסטרים, ויש שם הרבה. כל מסע אחר המיעוטים, בעצם, הוא חוסר מיינסטרים אחד גדול. נפגשנו עם מוסלמים מכל הצבעים והסגנונות, נוצרים פה ושם, ודעות הזויות. אהבתי את החשיפה. את הטרלול. והטרוליות. מרתק.
  2. איך. הייתי משלמת הרבה כדי לדעת איך הסופרת בשם שרי רובל הצליחה לכתוב גם שמאלן חיפאי וגם בן ישיבה אותנטי. טוב נתחיל מההתחלה. בחורים. איך. תודה.
  3. האופי של ספי. תודה על הדמות הכל כך רעשנית וטרולית. איזה כיף. גם גבריאל עמוקה ולעיתים מפתיעה, וכיף לשהות במסע שלו.
ומה שפחות-
  1. איפה איפה איפה המפגש. בספר עם שתי דמויות, במיוחד גוף ראשון, התסריט הקלאסי הוא המפגש וההסתבכות שלהם ביחד. מההתחלה ציפיתי. בחצי הספר כבר התחלתי להתייאש. בסוף קלטתי שזהו. ספי וגבריאל נפגשים שלוש פעמים בדיוק, מפגשים שאורכים בערך שישה פרקים מכל הספר. מובן מבחינת פוליטיקלי קורקט, הרי ספי הוא באמת חברה לא טובה, אבל בכל זאת חסר.
  2. התחרות. מתחילה מצחיק וממשיכה מעיק. תכלס הבנו את הפואנטה באיזשהוא שלב, וכשהבנתי שבמקום מפגשים מעניינים בסגנון ספי-גבריאל אנחנו מקבלים מסע בשלבי התחרות השמאלנית סלש ההזויה, הייתי צריכה להשלים עם זה. בכלל, בניגוד למסע של גבריאל, שהקונפליקט בו ברור והדרך ולפעמים עצובה לא צריכה שום תפאורה מיותרת, במסע של ספי יש המון תפאורה ומעט מסע פנימי, שמתגלה בעיקר בסוף.

אבל הסוף טוב. אמרנו כבר הרבה פעמים שסוף טוב הוא לאו דווקא סוף שמח. כאן יש סוף לא מושלם, אבל שלם.

בקיצור- ספר שונה בנוף. קריאה מפתיעה ומרעננת. חובה פאנפיק המשך, אם יש מתנדבים מהקהל. ספי חוזר בתשובה, הרי:) סך הכל, נהנתי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה