הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מותר לבני אדם לרצות, להחליט, לדרוש, לשאוף, לשאול ולערער על טיבו של מוצר או שירות כזה או אחר.
אבל אני בספק רב אם יש מקצוע שהלקוח מערער עליו כמו עיצוב גרפי.
50% מהלקוחות עונים אמן על העיצוב שאנחנו מעצבים עבורם. אבל 50% מערערים.
זה לא מה שציפינו, תשנה פה, תשנה שם, תגדיל, תקטין, תוסיף צבע, תוריד צבע, תשנה פונט, זה נקי מידיי, זה קיטש מידיי וכו' וכו'.
תתארו לכם שראובן נכנס לפסיכולוג ובמהלך הטיפול הוא מערער בקול על הרופא היושב מולו. תתארו לכם שראובן נכנס לפלאפל ומערער בקול על גודלם של הכדורים או סמיכות הטחינה.
תתארו לכם שראובן מצטלם ביום חופתו וקורא לצלם: אתה קרוב מידיי, התאורה חזקה מידיי.
ראובן יכול לערער, אבל בשקט. אם אחד מבעלי השירותים דלעיל אינם טובים עבורו הוא פשוט לא יחזור אליהם.
אבל כשאותו ראובן יצטרך את שירותיו של הגרפיקאי, האחרון יהפוך לשק חבטות. אין זה מכבודו של ראובן לא להבין בעיצוב לפחות כמו המעצב אם לא יותר, ולכן הוא ירשה לעצמו לערער על עבודת המעצב ובקול.
אנחנו מחזיקים מעמד בתחום, בזכות ה50% שנהנים מפרי עבודתנו ועונים אמן לעיצובים שלנו.
ה50% הנותרים מערערים ותמיד יערערו. הם יגרמו לנו לתנודות במצבי רוח, לשחרר אנחות כואבות או לצעוק בשקט - מחר אני מחליף מקצוע.
50% המערערים - מערערים לנו את המקצוע.
בניגוד למוכר הרהיטים שמוכר שולחנות וכסאות הנראים לעין, הגרפיקאי מייצר את העבודה - יש מאין. כשהלקוח מגיע, העבודה לא קיימת. כשהוא יוצא העבודה קיימת. ממש כמו תינוק חדש שנולד. המילה 'קראייטיב' באה משורש המילה 'קריאשן' = יצירה. אנחנו יוצרים משהוא שלפני זה הוא לא היה קיים.
אם נדון לכף זכות את המערער הרי שבניגוד לכסאות והשולחנות שראה בחנות הרהיטים, שם היתה לו את הפרבילגיה לבחור שולחן או כסא לטעמו. במקרה שלנו, נוצרה כאן יצירה שהוא לא ראה בשעת ההזמנה. הוא אומנם ראה תיק עבודות שנתן לו כיוון אבל לא יותר מזה.
המסקנה היא: צריך לשתות הרבה מים. להחזיק מעמד ולזכור תמיד שיש לקוחות מרוצים שאינם מערערים, ובזכותם ולזכותם שווה להשאר בתחום.
שבת שלום לכולם.
אבל אני בספק רב אם יש מקצוע שהלקוח מערער עליו כמו עיצוב גרפי.
50% מהלקוחות עונים אמן על העיצוב שאנחנו מעצבים עבורם. אבל 50% מערערים.
זה לא מה שציפינו, תשנה פה, תשנה שם, תגדיל, תקטין, תוסיף צבע, תוריד צבע, תשנה פונט, זה נקי מידיי, זה קיטש מידיי וכו' וכו'.
תתארו לכם שראובן נכנס לפסיכולוג ובמהלך הטיפול הוא מערער בקול על הרופא היושב מולו. תתארו לכם שראובן נכנס לפלאפל ומערער בקול על גודלם של הכדורים או סמיכות הטחינה.
תתארו לכם שראובן מצטלם ביום חופתו וקורא לצלם: אתה קרוב מידיי, התאורה חזקה מידיי.
ראובן יכול לערער, אבל בשקט. אם אחד מבעלי השירותים דלעיל אינם טובים עבורו הוא פשוט לא יחזור אליהם.
אבל כשאותו ראובן יצטרך את שירותיו של הגרפיקאי, האחרון יהפוך לשק חבטות. אין זה מכבודו של ראובן לא להבין בעיצוב לפחות כמו המעצב אם לא יותר, ולכן הוא ירשה לעצמו לערער על עבודת המעצב ובקול.
אנחנו מחזיקים מעמד בתחום, בזכות ה50% שנהנים מפרי עבודתנו ועונים אמן לעיצובים שלנו.
ה50% הנותרים מערערים ותמיד יערערו. הם יגרמו לנו לתנודות במצבי רוח, לשחרר אנחות כואבות או לצעוק בשקט - מחר אני מחליף מקצוע.
50% המערערים - מערערים לנו את המקצוע.
בניגוד למוכר הרהיטים שמוכר שולחנות וכסאות הנראים לעין, הגרפיקאי מייצר את העבודה - יש מאין. כשהלקוח מגיע, העבודה לא קיימת. כשהוא יוצא העבודה קיימת. ממש כמו תינוק חדש שנולד. המילה 'קראייטיב' באה משורש המילה 'קריאשן' = יצירה. אנחנו יוצרים משהוא שלפני זה הוא לא היה קיים.
אם נדון לכף זכות את המערער הרי שבניגוד לכסאות והשולחנות שראה בחנות הרהיטים, שם היתה לו את הפרבילגיה לבחור שולחן או כסא לטעמו. במקרה שלנו, נוצרה כאן יצירה שהוא לא ראה בשעת ההזמנה. הוא אומנם ראה תיק עבודות שנתן לו כיוון אבל לא יותר מזה.
המסקנה היא: צריך לשתות הרבה מים. להחזיק מעמד ולזכור תמיד שיש לקוחות מרוצים שאינם מערערים, ובזכותם ולזכותם שווה להשאר בתחום.
שבת שלום לכולם.
