קורונה עשיתם פעם ראשונה ליל הסדר? סקר איך היה

[גילת ורנן]

רלוונטי למשפחות מאד מסוימות.

אין ספק שהשיר הזה לא משקף את הכלל
אהבתי אותו אז העליתי.

 

[yonatanr]

למי שיש ילדים שובבים מאד יכול להבין , מאד קשה לבוא לסבתא ומתחילת הארוח ועד הסוף להגיד כל הזמן לא ולא ולא ואמא לא מרשה וסבתא לא , ולהעניש , וכו',
ואח"כ לשמוע על הבלגן וחוסר ההתחשבות ,
כשזוג מגיע לעיתים רחוקות ממרחק , זה מאד מתסכל לעבוד כל השבת !
אני לפעמים יוצאת הרבה הרבה יותר עייפה מלהישאר בבית,
ובמיוחד שיש אצל ההורים מישהו שיכול לעזור,
ואני מאד מבינה את ההורים, אבל לי זה גורם להישאר בבית....

אין ספק.
דברים מהסוג הזה, כמו למשל התגובה הזו:

היה מקסים!!
סדר של מבוגרים, רגוע
היה לי זמן לשאול את אבי את כל השאלות שרציתי ולקבל תשובות בנחת
יכולתי לשיר!! (אין גיסים..)
היה מקום על השולחן ברווח, ולא ערב רב של כלים ואביזרים מהגנים של כל הנכדים
בלי לקום 500 פעמים מהשולחן בשביל להביא/לעזור/לנקות/לאסוף/להלביש/להחזיק/לנדנד/לחטוף כאב ראש

ממש מתנה מיוחדת מהקב"ה למשפחות שכל שנה מארחות כמה זוגות על כל ילדיהן
(אנחנו אוהבים אתכם מאוד, אבל בהחלט נהנינו להיות עם עצמינו חג אחד)

חג שמח!

גורמים לחשוב עוד כמה פעמים, לפני שאנחנו נוסעים להתארח אצל ההורים, לשבת או לחג.
כמה נפתחו על זה אשכולות, אבל אין לתאר את הטירחה שיש בנסיעה להורים,
לארגן ולסדר את הבית, לארגן את כל הבגדים לילדים ולהורים, להיזכר בשנייה האחרונה במוצץ/בקבוק/טיטולים לכולם, לרוץ לתחנה עם הנשמה ביד, לפעמים צריך להחליף כמה אוטובוסים, להרגיע את הילדים כל הנסיעה הארוכה, כשכל שתי דקות הם שואלים 'מתי כבר נגיע לסבתא', וכשבסוף מגיעים להורים, צריך להמתין לאחים שבבית שיואילו לפנות את החדר, להציע את המיטות לכולם, לחפש אוכל לכל החבורה, וגם כשמגיעה השבת סוף סוף - צריך להגיש ולהוריד, ולחלק ולפנות, ובין לבין להרגיע את המריבות של הילדים, לרוץ אחריהם לאסוף כל משחק שהוציאו, ובינתיים דוקרים בגב המבטים של האמא/שוויגער על 'הנכדים האלו שצריכים קצת חינוך'.
עם כל הטירחה שיש בבישול שבת לזוג + ילדים, אין בכלל השוואה.

 

[ארבע]

אכן ואכן. לא רוצה להטריח אף אחד ולהעיק על אף אחד, ולכן לדעתי אין כמו הסדר בבית, אף שהוא היה רחוק מחלומותי.
הילדים סמוכים למיטתם המוכרת (מה חבל שעפעפי נעצמו הרבה לפני אלו שלהם), המשוגות שלהם כבר צפויות - אין להם את הספה החדשה שצריך לבחון איך היא בקפיצות לגובה ואגב כן לגרום לסבתא לשבץ, מלאי הצעצועים מספק ואין הם מתחרים על מקומם עם עוד כמה בני דודים ו/או דודים בני גילם.

 

[מיכל ב']

באמת חבל שזה לא אחד מעשרת הדיברות,
כי אני מכירה מציאות של זוגות שמגיעים וחושבים שהם בנופש זוגי,
הילדים עושים מה שבא להם ,לא מתוך רוע אלא מתוך הפקרות,
ונמאס לא נעים כבר להעיר להם...
זה מסתכם בכך שבמוצאי שבת או חג לוקח לשקם את הבית שש שעות...

לידיעתך, רוב הזוגות מעדיפים להישאר בבית בנוחות שלהם, והם עושים מאמצי על לבוא להורים
רק בשביל לכבד אותם.
הרבה יותר קשה להתארח במקום שהילדים לא רגילים לסדרים,
ואפילו המיטות של ההורים הרבה פחות נוחות!
זו הקרבה בשביל כיבוד הורים.
אז גם אם בסופו של דבר כבר נגמר להם הכח בנסיעה המתישה,
ואין להם כח לתקתק את בית ההורים,
והאנרגיה הסתיימה להם באריזה של המזוודות,
אל תתלונני עליהם, כי כשהם יפסיקו להגיע,
תראי כמה ההורים יזדעקו.
אולי זה נחמד ליל סדר אחד בחיים לעשות לבד (וגם זה, לרוב האנשים היה ממש עצוב! לא לארח ילדים ונכדים),
אבל אם כל השבתות תהיינה ריקות ואף אחד לא ירצה להגיע בגלל התחושה שנתת פה,
של חוסר הערכה לילדים שעושים מאמצי על להגיע, כי מסתכלים בפינצטה אם נשפך לילד שלהם יין על המפה,
זה יהיה רע מאד.

אז שכל אחד יעשה את החישובים שלו, ואם הוא רוצה לארח שלא יצפה מהילדים ולא יקשה עליהם,
אלא אם כן הוא באמת מתכוון שלא יבואו.
וממש מוזר לי לקרוא מה שכתבת, כי אני רגילה שמאד אוהבים שמגיעים, מתוך הבנה שהנשואים עובדים מספיק קשה במשך השבוע, וכעת הם עושים מאמץ נוסף לבוא לשמח את ההורים, אז אין צורך להקשות עליהם גם לטרוח מעבר ליכולות שלהם.

 

[אהבת הים]

כמובן צריך לזכור שכיבוד הורים מעל הכל!! וצריך לחשוב על טובת ההורים (כמובן לא למחוק את עצמינו )
אבל כל הנ"ל בא להבאיר את הקושי של הארוח , שאצל הרבה לא גורם שום מנוחה ואגירת כוחות...
אבל כמובן הכל אינדודאלי - כל הורה מתנהג אחרת ויש לו צרכים אחרים,
וכנל לגבי הילדים ,

 

[שואלת_אבג]

שווה לברר אצל המבוגרים האם הם מעדיפים את השקט והשלווה או שהם היו רוצים לארח את כל הנשואים עם הנכדים.

תשובה: זה קורה וגם שם זה קשה.
אבל זה לא עוצר ומפריע לכל המהלך הכללי של ליל הסדר, אלא אחד ההורים קם, מטפל בדורש טיפול ואח"כ חוזר ומשלים מה שהחסיר. בבית הכל נעצר עד שההורה חוזר, לכן בבית יותר מורגשות ההפרעות האלו וממילא זה חוזר על עצמו בתגובות.
את מתארת פה שיא חדש של אטימות שאף פעם לא נתקלתי בו. זוגות שבאים ולא ממש עוזרים להכין / להגיש / להוריד - עוד ראיתי. אבל זוגות שאפילו לא מנקים אחרי הילדים שלהם ולא מטפלים בהם זה כבר משהו ממש נדיר עד בלתי קיים.

[אצלנו אישית, יש עדיין ילדים בוגרים בבית בשני הצדדים, ועדיין זוג הורים אחד כמעט באבל על החג הקטן והמשעמם. אצל הזוג השני גר הזוצ שלהם (+תינוקת) כבר חודש ועדיין הם לא גומרים לומר כמה חסר להם הביקורים של כולם. אז כנראה שאנחנו לא כאלו גרועים.]

כשילד בבית שלו, למיטב נסיוני, הוא שופך יותר, הוא מלכלך יותר, ולהורים שלו פחות אכפת...

כשמתארחים, זה ההפך, אני לא חושבת שאישה נורמטיבית, ובדגש על נורמטיבית, תחוש בנוח כשהילדים שלה שופכים, מלכלכים, צועקים וצורחים בזמן הסדר ומפריעים למהלך התקין, ולצערי יש כמעט בכל משפחה אחת כזו, בת או כלה וכולם סובלים ממנה, בד"כ זו היא שחושבת רק על עצמה ותמיד יש לה תלונות על המשפחה, שהיא תמיד בסדר והמשפחה לא.
יש כאלו. אבל זה ממש לא הרוב.
ואם הורים מרגישים בסוף אירוח סדר, כזו הרגשה, אז למה הזמנתם???

אני מדגישה, גם אני, בתור בת-אדם, לפעמים חשה עייפות ולא מסוגלת לקום להושיט עזרה, בגלל כל מיני דברים, (לא יכולה לפרט, אבל מי שמכיר אותי יודע למה כוונתי, לא מתכוונת לפינוק וכו' מתכוונת לדברים רציניים באמת) אבל לעולם, לעולם אדאג שהמקום יהיה נקי ומסודר, שמה שהילדים לכלכו, בלגנו, (אפילו שהם לא רק שלי) אני אארגן אחרי, ומעל הכל להרגשה טובה, אם במחמאות, בהומור בצחוק ונושאים מענינים.
את יכולה לשאול את חמותי ואת ההורים שלי...

לא התכוונתי לעורר כאן כזה פולמוס
אבל נראה עלינו על נקודה חשובה

לכל מי ששאלה מה אומרים ההורים, שתיהם מאוד מאוד נהנים רגועים יותר שלווים יותר
(הרבה פחות אוכל להכין, הרבה פחות כלים לשטוף, הרבה פחות מצעים ומגבות לכבס באיסרו חג, הרבה פחות כסף על הוצאות החג, הרבה הרבה פחות לחץ שכולם ישבעו ויהנו כל הזמן וכו', כי לארח פסח שלם כ"כ הרבה אנשים זה עול עצום ולחץ נונסטופ כמעט.)
ואל דאגה יחד עם ההנאה הגדולה מהרוגע המדהים הזה שנפל עלינו במתנה דאגנו להזמין את כולם לשבועות רבתי כי אנחנו גם מתגעגעים ואוהבים אותם מאוד.

כמה שהזוגות רוצים לעזור עדיין יש להם ילדים לטפל בהם וזה הרבה מאוד עבודה. כי גם הם לא בבית שלהם וגם להם קשה אז לא באים בתלונות אליהם שלא עוזרים לפעמים פשוט נעדיף שהנשואה תיקח את כל הילדים לאיזה טיול ויהיה לנו קצת שקט ואנחנו כבר ננקה ונשקם את הבית...

קיצור לסיכום מנקודת מבטי, אנחנו אוהבים ותומכים ומעריכים ודואגים לכל הזוגות הנשואים על כל ילדיהם אבל יחד עם זאת מאוד מאוד נהנים מהשקט והרוגע המושלמים האלו שנפלו עלינו בצורה ניסית.
ואני לא מדברת רק על הליל הסדר, אלא כל החג כולו כולל מה שזה אומר...

בלי קשר ליל הסדר היה מדהים ברמה שלא חויתי אף פעם נראה לי
כן, כי גם אם נגיד שכולם (20+ נפשות בלע"ר) יושבים יפה ובשקט וכל הילדים מלאכים (הם לא) עדיין כל שניה מישהו צריך לקום ורק לדאוג שלכולם יש את כל הציוד ולכל הגברים ה'סיבה' נוחה וכל אחד עם מנהגי בית אביו, ואח"כ שלכולם יש אוכל וכלי אוכל וכיסאות לתינוקות, ועגלות לפעוטות וכו' וכו', אי אפשר בכאוס הזה לדון על משהו לעומק, בקושי לדבר קצת....

 

[שואלת_אבג]

לידיעתך, רוב הזוגות מעדיפים להישאר בבית בנוחות שלהם, והם עושים מאמצי על לבוא להורים
רק בשביל לכבד אותם.
הרבה יותר קשה להתארח במקום שהילדים לא רגילים לסדרים,
ואפילו המיטות של ההורים הרבה פחות נוחות!
זו הקרבה בשביל כיבוד הורים.
אז גם אם בסופו של דבר כבר נגמר להם הכח בנסיעה המתישה,
ואין להם כח לתקתק את בית ההורים,
והאנרגיה הסתיימה להם באריזה של המזוודות,
אל תתלונני עליהם, כי כשהם יפסיקו להגיע,
תראי כמה ההורים יזדעקו.
אולי זה נחמד ליל סדר אחד בחיים לעשות לבד (וגם זה, לרוב האנשים היה ממש עצוב! לא לארח ילדים ונכדים),
אבל אם כל השבתות תהיינה ריקות ואף אחד לא ירצה להגיע בגלל התחושה שנתת פה,
של חוסר הערכה לילדים שעושים מאמצי על להגיע, כי מסתכלים בפינצטה אם נשפך לילד שלהם יין על המפה,
זה יהיה רע מאד.

אז שכל אחד יעשה את החישובים שלו, ואם הוא רוצה לארח שלא יצפה מהילדים ולא יקשה עליהם,
אלא אם כן הוא באמת מתכוון שלא יבואו.
וממש מוזר לי לקרוא מה שכתבת, כי אני רגילה שמאד אוהבים שמגיעים, מתוך הבנה שהנשואים עובדים מספיק קשה במשך השבוע, וכעת הם עושים מאמץ נוסף לבוא לשמח את ההורים, אז אין צורך להקשות עליהם גם לטרוח מעבר ליכולות שלהם.

וואהו, מה זה לא
באמת בדקת באחוזים כמה זוגות בציבור החרדי מעדיפים להשאר בבית וכמה מעדיפים לנסוע להורים?
לדעתי את תופתעי
בסביבה שלי אני מכירה רק את ההפוך ולא, אני לא חושבת שהזוגות עובדים בפרך כדי לארוז מזוודה ולנסוע באוטובוס כי הכל יחסי.
אם את משווה את זה לעול של שכירת דירות לאורחים+דאגה לנקות אותם מחמץ+ ארגון ושינוע מצעים עריסות ומיטות מגבות נטלות וכל הציוד הדרוש לארוח גם בערב החג וגם במוצאי החג.
בישול אוכל וסעודות בכמויות גבוהות מהרגיל, שעות של שטיפת כלים, קילוף הרי ירקות, חיסול מלאים וכו'.
דאגה שלכולם יהיה כל מה שהם צריכים כל הזמן, זאת עבודת פרך נונסטופ במשך שבוע שלם!!
לא מדברת על הבית ההפוף תדיר וריצפה מלוכלכת וזרועה חפצים שהסבתא ואני צריכות לסדר ולארגן שיהיה נעים לחיות בבית, בלאגן אטומי בארון המשחקים אחרי שצחצחנו אותו בערב החג, שינה מאוחרת כדי לאפס את הבית בסוף כל יום למצב נורמלי ורעש מוקדם בבוקר כי הילדים של X כבר רעבים או משועממים בדירה או רוצים עוגה ותה חם וכו'
נראה לי לא צריך להוסיף
אבל באמת באמת אם הזוגות מרגישים שהם עושים לנו את טובת חייהם בזה שהם באים אלינו לחג - פשוט תשארו בבית, ראינו השנה כמה זה כיף
(הם לא, הזוגות שלנו בסדר גמור, הילדים מתוקים מדבש, והם גם משתדלים לעזור קצת פה ושם, כמה שיכולים, אין תלונות רק רצון להראות את הצד השני של המטבע ואני בטוחה שזה גם שונה מאוד ממשפחה למשפחה כל אחת לפי הניואנסים שלה)

מועדים לשמחה

 

[אהבת הים]

נראה לי ששוה לערוך סקר בנושא הנ"ל: איזה הורים מעדיפים שהילדים יבואו ואיזה לא וכן ההפך...
מענין התוצאות

 

[הני מושקוביץ]

שואלת אבג
ציינתי אצלי באחת ההודעות שיש מספיק נשואים שמגיעים לפני לא כדי להתחיל את החגיגות מוקדם, אלא כדי לעזור להורים, בבישול, בנקיון, בהכנת החדרים.
וזה, למיטב ראייתי בסביבתי הקרובה, מאוד רווח.

בכל מקרה, את לא חושבת שזה שילד קם מוקדם בבוקר ומעיר את הוריו, זה משהו שלא ניתן לשליטה? זה טבעי.
הכי קל זה להתלונן על כל מהלך של הנשואים, אין מה לעשות גם כשמארחים וגם כשמתארחים צריכים להתגמש.

א"א שההרגלים מקדמת דנא ימשיכו כרגיל, למרות האירוח וכן להפך-א"א שהמתארחים ימשיכו להתנהל בשגרה שלהם כשהם מתארחים (למשל להתעלם מבכי מרגיז של ילד כדי לחנך אותו) וצריך לגלות רגישות, משפחה זה גם לתת וגם לקחת.
מה לעשות?

 

[shira bira]

לידיעתך, רוב הזוגות מעדיפים להישאר בבית בנוחות שלהם, והם עושים מאמצי על לבוא להורים
רק בשביל לכבד אותם.

איך אפשר לקבוע את זה בוודאות?
יש זוגות שקרובים להורים במרחק הליכה או שיש להם רכב.
יש זוגות שאין להם די ציוד בבית.
יש זוגות שהחגים הם הזמן שבו הם מחכים ליציאה הזו כמו אויר לנשימה אחרי הרבה שבתות חורף בבית.
יש משפחות שהן קטנות וההורים וגם הילדים מחכים מאד להיות ביחד.
אנחנו לא באים להורים רק בשביל כיבוד הורים אלא להיות איתם ועם האחים שלא תמיד אנחנו זוכים לפגוש בתדירות גבוהה.
זה כיף לנו. פשוט ככה.

 

[טוצ'ה]

משהו חמוד שקבלתי במייל
כנראה שלהורים גם היה נחמד

מה נשתנה הלילה הזה מכל לילות ליל הסדר?

שבכל השנים
בליל הסדר
באים אל ביתי
מתקבצים העדר

שבכל השנים
באות הכלות
וזה איך לומר?
טוב, בלי הכללות

שבכל השנים
אני רומזת עד בוש
אבל הם באים
יומיים מראש

שבכל השנים
בלגן ובלהות
הילדים משתוללים
והכלות? לא שומעות

שבכל השנים
מתאפקת כמו המן
בעיקר כשמתחילים
גניבת האפיקומן

שבכל השנים
כשמגיעים לנרצה
אני מוצאת את עצמי
מעולפת ברצפה

הלילה הזה כולו בסדר.

את השיר כתבה והעלתה הניקית @שרלוט בחכמת נשים.
חבל שאנשים מעבירים ללא קרדיט.(במידה והיא אכן אישרה להעביר).
לא באה בטענה כלפייך כיון שאת ציינת שקיבלת במייל. מתארת לעצמי שלא ידעת מהו המקור.

 

[שואלת_אבג]

שואלת אבג
ציינתי אצלי באחת ההודעות שיש מספיק נשואים שמגיעים לפני לא כדי להתחיל את החגיגות מוקדם, אלא כדי לעזור להורים, בבישול, בנקיון, בהכנת החדרים.
וזה, למיטב ראייתי בסביבתי הקרובה, מאוד רווח.

בכל מקרה, את לא חושבת שזה שילד קם מוקדם בבוקר ומעיר את הוריו, זה משהו שלא ניתן לשליטה? זה טבעי.
הכי קל זה להתלונן על כל מהלך של הנשואים, אין מה לעשות גם כשמארחים וגם כשמתארחים צריכים להתגמש.

א"א שההרגלים מקדמת דנא ימשיכו כרגיל, למרות האירוח וכן להפך-א"א שהמתארחים ימשיכו להתנהל בשגרה שלהם כשהם מתארחים (למשל להתעלם מבכי מרגיז של ילד כדי לחנך אותו) וצריך לגלות רגישות, משפחה זה גם לתת וגם לקחת.
מה לעשות?

את צודקת כל מילה, אז אתן עושות לי הכרות עם 2 נקודות קיצון
אחד- הנשואים שממש עושים טובה וחסד גדול כדי לקיים מצוות כיבוד הורים ומגיעים להורים אחרי מאמצי על של אריזת מזוודות ונסיעה באוטובוס.
שתיים- הנשואים שמגיעים עוד לפני החג כדי לעזור בלארגן לעצמם את המיטות והאביזרים ולעזור בבישולים ובנקיונות בערב חג.

זה מעניין,
הרוב המוכר לי זה דווקא האמצע, אלו שבאים קצת עייפים ורעבים מהנסיעה, מאושרים ושמחים להגיע לבית מלון של ההורים, ואחרי שאוכלים הולכים לקלח את ילדיהם ולהלבישם במיטב המחלצות שקנו לחג ואולי גם לישון שעה בדירות שהכינו להם בכיף גדול עד יכנס החג.

זה נכון שצריכים לוותר ולגלות רגישות, אני לגמרי איתך
אבל יחד עם זה הכל שאלה של מינון, אם דיירי הבית צריכים לוותר ברמה שמרגישים סחוטים ועייפים זה כבר משהו אחר
אני לא מתלוננת על אף אחד, הכל מתקבל בהבנה ובהכלה מלאה
יחד עם זה זכותם המלאה של דיירי הבית להנות בפה מלא מכל שניה בפסח קורונה
וזה בעצם מה שאמרתי בתחילה
כיף לנו מאוד בשקט הזה, אנחנו נינוחים ורגועים ויש לנו זמן לדבר שיחות שביומיום לא מגיעים אליהם
עובדים פיזית הרבה פחות ויש זמן לנוח
וזה כיף
ואמרנו את זה גם לנשואים
הם ממש לא נעלבו
זה הכי הגיוני בעולם והם מפרגנים לנו
רק מחכים לבוא כבר בשבועות

 

[yonatanr]

וואהו, מה זה לא
באמת בדקת באחוזים כמה זוגות בציבור החרדי מעדיפים להשאר בבית וכמה מעדיפים לנסוע להורים?
לדעתי את תופתעי

כמובן שתלוי על איזה זמן מדובר.
בליל הסדר, בוודאי רוב הזוגות שילדיהם אינם מספיק בוגרים, מעדיפים לנסוע להורים.
בסתם שבתות, בוודאי יש שלב מסוים, ומרחק מסוים מההורים, שבו כבר עדיף להשאר בבית.

אם את משווה את זה לעול של שכירת דירות לאורחים+דאגה לנקות אותם מחמץ+ ארגון ושינוע מצעים עריסות ומיטות מגבות נטלות וכל הציוד הדרוש לארוח גם בערב החג וגם במוצאי החג.

בסביבה שלי מעולם לא שמעו על שכירת דירות לאורחים, אלא האורחים צריכים להדחק באחד החדרים של הילדים, על מיטות נוער לא נוחות, ולהשכיב את הילדים ראש-זנב על מזרונים ברצפה. כמו כן, גם כשהתארחנו בדירות של שכנים וכדומה, זה היה ברור שזה התפקיד של הזוג, לשנע את כל המצעים ויתר הדברים לדירות האירוח.
אם הרגלתם את הזוגות שלכם לסטנדרטים גבוהים - זה הזמן להסביר להם שזה תפקיד שלהם ולא של ההורים/האחים שלהם. אלא אם כן את מחכה שגם לך יארגנו את כל זה...

בישול אוכל וסעודות בכמויות גבוהות מהרגיל, שעות של שטיפת כלים, קילוף הרי ירקות, חיסול מלאים וכו'.

לרוב בישול הוא תפקיד של האמא, ולגבי שטיפת כלים וקילוף ירקות - אל תשכחי שכשאנחנו היינו צעירים זה היה התפקיד שלנו...

דאגה שלכולם יהיה כל מה שהם צריכים כל הזמן, זאת עבודת פרך נונסטופ במשך שבוע שלם!!
לא מדברת על הבית ההפוף תדיר וריצפה מלוכלכת וזרועה חפצים שהסבתא ואני צריכות לסדר ולארגן שיהיה נעים לחיות בבית, בלאגן אטומי בארון המשחקים אחרי שצחצחנו אותו בערב החג, שינה מאוחרת כדי לאפס את הבית בסוף כל יום למצב נורמלי ורעש מוקדם בבוקר כי הילדים של X כבר רעבים או משועממים בדירה או רוצים עוגה ותה חם וכו'

זה בהחלט תפקיד של הזוגות לארגן לעצמם את כל מה שהם צריכים כל הזמן, ולסדר אחרי ילדיהם, ומוטב גם להעביר ניגוב עם יציאה, וכמובן לפנות את עצמם מיד עם תום היום טוב או השבת. אם הזוגות ישנים בדירה משלהם, וכבר אירגנתם להם עוגות ושתיה וכל הנצרך - אין שום סיבה שהם יפרו את שנתכם מוקדם בבוקר, ומוטב להבהיר להם זאת.

אבל באמת באמת אם הזוגות מרגישים שהם עושים לנו את טובת חייהם בזה שהם באים אלינו לחג - פשוט תשארו בבית, ראינו השנה כמה זה כיף

אם באמת באמת אתם מרגישים שזה החיוב של חייכם לדאוג לזוגות ברמה כזו - כדאי שתורידו את הרמה, כדי שגם אתם וגם הם יוכלו להנות מהאירוח.

 

[BIZZARC- עשירה]

זה מעניין לקרוא את כל הדעות והתגובות פה

 

[גילת ורנן]

את השיר כתבה והעלתה הניקית @שרלוט בחכמת נשים.
חבל שאנשים מעבירים ללא קרדיט.(במידה והיא אכן אישרה להעביר).
לא באה בטענה כלפייך כיון שאת ציינת שקיבלת במייל. מתארת לעצמי שלא ידעת מהו המקור.

קבלתי במייל ללא המקור
מתנצלת!

 

[סייעתא דשמייא]

לי גם היה פשוט מדהים שנה ראשונה שאני מבינה מה אני אומרת בהגדה

הכיף הכי גדול היה שהכל היה לפי הקצב שלנו

אז לפחות משהו טוב יצא לנו מהקורונה...

 

[טוצ'ה]

לא באה בטענה כלפייך כיון שאת ציינת שקיבלת במייל. מתארת לעצמי שלא ידעת מהו המקור.

קבלתי במייל ללא המקור
מתנצלת!

 

[חיים מאיר המאיר]

נפלא ביותר

 

[שואלת_אבג]

כמובן שתלוי על איזה זמן מדובר.
בליל הסדר, בוודאי רוב הזוגות שילדיהם אינם מספיק בוגרים, מעדיפים לנסוע להורים.
בסתם שבתות, בוודאי יש שלב מסוים, ומרחק מסוים מההורים, שבו כבר עדיף להשאר בבית.

אוקי אז בואי לא נקבע עובדות לפני שבודקים את השטח, סבבה?
ממה שאני מכירה הזוגות ישמחו מאוד לכל שבת שנזמין אותם.
מי שגר במרחק הליכה מההורים ויכול לבוא רק לסעודות זה ארוח שונה מהותית, אני מדברת על ארוח אש"ל מלא.

בסביבה שלי מעולם לא שמעו על שכירת דירות לאורחים, אלא האורחים צריכים להדחק באחד החדרים של הילדים, על מיטות נוער לא נוחות, ולהשכיב את הילדים ראש-זנב על מזרונים ברצפה. כמו כן, גם כשהתארחנו בדירות של שכנים וכדומה, זה היה ברור שזה התפקיד של הזוג, לשנע את כל המצעים ויתר הדברים לדירות האירוח.
אם הרגלתם את הזוגות שלכם לסטנדרטים גבוהים - זה הזמן להסביר להם שזה תפקיד שלהם ולא של ההורים/האחים שלהם. אלא אם כן את מחכה שגם לך יארגנו את כל זה...

בדירת 4 חדרים קלאסית כשבבית יש 4 ילדים בוגרים, אין את מי לפנות, ואין בכלל מיטות נוער
הילדים ישנים ראש זנב במזרונים בדירות שאנחנו שוכרים להם, אין אופציה אחרת לארוח, זה לא לוקסוס אלא בסיס.
וכן, גם אם הגיסים האורחים יבואו ויעבירו את המיטות המתקפלות והדברים הכבדים באמת, עדיין יש הרבה דברים שזה באחריות המארחים כמו לשים מצעים/מגבות/לדאוג לתרמוס חם ונייר טואלט חתוך.
וגם אם אנחנו יכולים להשאיר להם את זה ליד הדלת ושהם יקחו, זה לא יפה ולא מכובד, יש מצווה שנקראת הכנסת אורחים.
ומה הקשר אלי? הלכת רחוק מאוד.

לרוב בישול הוא תפקיד של האמא, ולגבי שטיפת כלים וקילוף ירקות - אל תשכחי שכשאנחנו היינו צעירים זה היה התפקיד שלנו...

את לא באמת מצפה שהאמא תעמוד ותבשל לבד לכולם, כן? בפרט כשיש בנות בבית?? לא מבינה מאיפה מגיעה הקביעה העקומה הזאת.
וזה שקילפתם בצעירותכם זה אכן מאוד מוערך, רק אל תשווי את הכמויות, בתור מישהי מהקטנות בבית יש בלעה"ר הרבה יותר נפשות לארח בלי השוואה למתי שהגיעו כמה אורחים פעם ב..כשאחיותי היקרות היו צעירות ועזרו קצת לקלף. לא מדברת על זה שהאמא לא נהיית צעירה יותר...

זה בהחלט תפקיד של הזוגות לארגן לעצמם את כל מה שהם צריכים כל הזמן, ולסדר אחרי ילדיהם, ומוטב גם להעביר ניגוב עם יציאה, וכמובן לפנות את עצמם מיד עם תום היום טוב או השבת. אם הזוגות ישנים בדירה משלהם, וכבר אירגנתם להם עוגות ושתיה וכל הנצרך - אין שום סיבה שהם יפרו את שנתכם מוקדם בבוקר, ומוטב להבהיר להם זאת.

עכשיו אני מבינה למה קשה לך להתארח, ברור שאם את צריכה לדאוג לעצמך להכל כולל נקיון ואוכל, לארגן לסדר כל הזמן אחרי הילדים בבית שהוא לא שלך + אריזת מזוודות נסיעה צפיפות וקשיי הסתגלות של הילדים לבית אחר, זה מאוד קשה ולא כיף.
גם אני לא הייתי רוצה להתארח ככה.
לכן גם אנחנו בהחלט עמלים במצוות אורחים שהם יהנו וירצו לבוא אלינו שוב ולא רק יחכו למוצ"ש כדי לברוח הביתה.
זה בחיים לא יקרה אצלינו, לרוב הם רק ירצו להשאר או לעשות גשרים כמה שיותר ארוכים, כי כיף להם לבוא אלינו ואנחנו נהנים מזה.
אני חושבת שיש דרך אמצע, האורחים לא צריכים לדאוג ולעשות הכל כי הם אורחים ומותר ויפה להתחשב בהם, (כן, אם הילדים רעבים בבוקר הכי נורמלי בעולם שהם יבואו לאכול אצלינו ולא ישארו עם ילדים רעבים בדירה עם מיחם מים חמים לתה...עד שהדודות יקומו, אין מה לעשות זה חלק מההתגמשות המצופה מאיתנו ואני חושבת שזה לגמרי נכון) יחד עם זה הם בהחלט מוזמנים לסייע כשצריך ומתאים ואכן הם עושים את זה, הם יודעים שלא באו למלון חינם הכל כלול.

אם באמת באמת אתם מרגישים שזה החיוב של חייכם לדאוג לזוגות ברמה כזו - כדאי שתורידו את הרמה, כדי שגם אתם וגם הם יוכלו להנות מהאירוח.

את פשוט מעוותת את דברי, אנחנו מאוד נהנים כשהם באים, אוהבים אותם מכילים אותם נהנים מהחכמות של הילדים ומשתדלים להתגמש בשבילם כמה שאפשר. זה קודם כל.
איפה כתבתי שאנחנו מרגישים חיוב כלשהו (של חיינו???)
להוריד את איזה רמה? לתת לאורחים לבשל לעצמם את האוכל וללכת לישון? להשאיר אותם בסוף הסעודה עם כל הכלים וילדים ישנים/בוכיים ולהגיד להם אנחנו הולכים לישון עכשיו תפנו את השולחן ותטאטאו את הריצפה לסעודה של מחר?

כל מה שאמרתי הוא שאנחנו מאוד מאוד מאוד נהנים מהשקט והשלווה המדהימה והלא שגרתית הזאת.
לא מבינה מה כל כך קשה להבין /לקבל את זה.
זה די פשוט...

אני מבינה שאנחנו מגיעות מתוך עולמות שונים לגמרי, את כנראה מהגדולות במשפחה בעלת משפחה מבורכת, שכבר אין לה כח לארוז את כולם ולצאת לשבת להורים המבוגרים כי זה קשה יותר משבת בבית, ואני מהקטנות במשפחה ורואה את הדברים בצורה שונה.
לא יודעת אם יש מה לדון בעניין כל עוד לא מכירים את הרקע הסביבתי/הגיל/חינוך מסוים וכו'.
כנראה אם נכיר את הרקע נסכים מיד אחת עם השניה

 

[פרוגרמרית]

אז ככההה חבר'ה
שנה ראשונה אחרי 4 שנים במלון
היתה חוויה שלא תשכח לי כל חיי!!!!
כל שנה במלון רק מחכים לאוכל... והוורטים לא מי יודע מה
לא מצליחים לשמוע אחד את השני מרוב הרעש

השנה היה חוויה נדירה!!!
סיימנו את הסדר בשעות הקטנות של הלילה או יותר נכון במוקדמות של הבוקר
כל הילדים מגדול עד קטן שיתפו פעולה!!!!!

חילקתי לכל ילד שבוע לפני החג את הקטעים בהגדה שעליהם הוא צריך לאמר חידוש/וורט
ת'אמת שלא חשבתי שהם כ"כ ישתפו פעולה ...
והופתעתי בגדול!!!!!!
כל ילד הכין לעצמו מחברת שבה רשם הכל ... והם הגדילו לעשות ורשמו גם שאלות לאבא...
אף אחד לא קם מהשולחן כי חיכה לקטע שלו!!!!
אני כבר מצאתי מעלה לקורונה
שנה הבאה כבר לא במלון!!!
אין כמו בבית היה מיוחד!!!
ואין כמו בחיק המשפחה הגרעינית שככה גם הבנות יכולות לשיר
בשתי מילים
היה נדיר!!
חוויה רוחנית שלא תשכח