- הוסף לסימניות
- #1
בס"ד
אך יש לדעת שאבל של יהודי שונה בתכלית מאבלו של גוי. הגוי מבכה את מר גורלו, ודַיוֹ.
ואילו היהודי גם בעת שמבכה את האובדן, נושא עיניים מייחלות לבוראו.
ומה עלינו לחוש, אם כן?:
לא רק חורבן
אלא גם בנין,
לא רק צער
אלא גם תקוה,
לא רק כאב על העבר
אלא גם תשוקה לעתיד,
לא רק מרירות הריחוק
אלא גם חיפוש הקֵרוב,
לא רק "בגללי נחרב"
אלא גם "בזכותי יִבָּנה",
לא רק "אויה, אין!"
אלא גם "בקרוב יהיה",
לא רק "אהה, אבד"
אלא גם "בודאי ישוב",
לא רק "חבל שנחרב"
אלא גם "מתי יבנה",
לא רק אמירת 'קינות'
אלא גם צפיה ל'תיקון',
לא רק אבל הניתוק
אלא גם געגועים לחיבור,
לא רק אימה חשיכה
אלא גם כמיהה לאורה,
לא רק מרמור של גלות
אלא גם כיסופין לגאולה,
לא רק הרגשת "בצאתי מירושלים"
אלא גם תחושת "בדרך לירושלים",
לא רק זכרון הצרות
אלא גם ערגה לטובה.
כל יום שעובר-
אינו רק עוד יום במנין שנות הגלות הארוכות,
אלא עוד יום שמקרבנו אל הגאולה!!!
ניתן להעביר, מצ"ב בקובץ תמונה ו PDF
מגלות לגאולה / הרבנית אביגיל שרעבי תחי'
אמרו חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"...אך יש לדעת שאבל של יהודי שונה בתכלית מאבלו של גוי. הגוי מבכה את מר גורלו, ודַיוֹ.
ואילו היהודי גם בעת שמבכה את האובדן, נושא עיניים מייחלות לבוראו.
ומה עלינו לחוש, אם כן?:
לא רק חורבן
אלא גם בנין,
לא רק צער
אלא גם תקוה,
לא רק כאב על העבר
אלא גם תשוקה לעתיד,
לא רק מרירות הריחוק
אלא גם חיפוש הקֵרוב,
לא רק "בגללי נחרב"
אלא גם "בזכותי יִבָּנה",
לא רק "אויה, אין!"
אלא גם "בקרוב יהיה",
לא רק "אהה, אבד"
אלא גם "בודאי ישוב",
לא רק "חבל שנחרב"
אלא גם "מתי יבנה",
לא רק אמירת 'קינות'
אלא גם צפיה ל'תיקון',
לא רק אבל הניתוק
אלא גם געגועים לחיבור,
לא רק אימה חשיכה
אלא גם כמיהה לאורה,
לא רק מרמור של גלות
אלא גם כיסופין לגאולה,
לא רק הרגשת "בצאתי מירושלים"
אלא גם תחושת "בדרך לירושלים",
לא רק זכרון הצרות
אלא גם ערגה לטובה.
כל יום שעובר-
אינו רק עוד יום במנין שנות הגלות הארוכות,
אלא עוד יום שמקרבנו אל הגאולה!!!
ניתן להעביר, מצ"ב בקובץ תמונה ו PDF
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים