עת מלחמה ועת שלום • חיים ולדר

[ויזואלית]

לחיים ולדר הנכבד
זה שאתה פוגש בכל יום אפילו 30 אנשים שצוק איתן עשה להם חרדה גדולה ברמה שהם לא מתפקדים , זה עדין אחוז מזערי!!! מכלל האוכלוסיה
אז נא בבקשה! לא להפוך את כל עם ישראל לחרדתיים ולא מתפקדים בגלל ההסלמה הנוכחית.

 

[תובנה]

ירדנו למקלט באזעקה
בני ברק (הר' קנייבסקי אמר כן לרדת- בגלל "עמו אנוכי בצרה")
אחת השכנות, נערה, היתה הסטרית ממש , בוכה ומפוחדת.
אמא שלה אמרה שכבר כמה ימים היא לא אוכלת טוב וכו'
אני חושבת שטור כזה היה טוב בשבילה. והיא ממש לא היחידה.

לא חושבים שבשביל להוריד את מספר של נפגעי חרדה- שווה לכתוב את הטור הזה?
גם מי שעדיין לא פיתח סימנים, אבל להבא, בשביל הצפירות הבאות שלא יהיו
וגם כמו שאמרו בשביל לתת פרופורציות לילדים.

 

[yaffab]

ירדנו למקלט באזעקה
בני ברק (הר' קנייבסקי אמר כן לרדת- בגלל "עמו אנוכי בצרה")
אחת השכנות, נערה, היתה הסטרית ממש , בוכה ומפוחדת.
אמא שלה אמרה שכבר כמה ימים היא לא אוכלת טוב וכו'
אני חושבת שטור כזה היה טוב בשבילה. והיא ממש לא היחידה.

לא חושבים שבשביל להוריד את מספר של נפגעי חרדה- שווה לכתוב את הטור הזה?
גם מי שעדיין לא פיתח סימנים, אבל להבא, בשביל הצפירות הבאות שלא יהיו
וגם כמו שאמרו בשביל לתת פרופורציות לילדים.

את צודקת בהחלט,
אפילו בשביל ילדה יהודיה אחת מפוחדת שווה הטור הזה.
רק שהכתיבה השאננה הזו, שנוגעת באחוזים ובמספרים, שאין לה קשר למציאות הדרומית קוממה אותי.
כבר למעלה מחמש שנים אנחנו חיים במציאות הזויה של טפטופים (כהגדרתו של אחד משרי הממשלה ויסלח לי כבודו שאינני זוכרת את שמו)
את הילדים שלנו סטטיסטיקות לא מענינות.
אבל בהחלט זכותו של חיים ולדר להתבטא כרצונו.
כמו זכותו של כל אחד במדינה שלנו...

 

[efrat1]

חיים ולדר לא התכוון בטור לטפל באנשים חרדתיים, אלא כלשונו- לתת פרופורציות.
אנחנו צריכם לזכור שצה"ל לא יצא למבצע בעזה כי שעמם לו, או כי ביבי החליט לייצר כותרות, יש כאן מדינה אלפי אזרחים שסובלים במשך שנים, גם בלי קשר להסלמה הנוכחית.
ומטרתו של המבצע היא להזיק כמה שיותר למעוזי הטרור, ולקיני המחבלים הפזורים ברצועת עזה. לא בכל יום תפתח מדינת ישראל במבצע כזה, צריך לזכור שזו הזדמנות שחבל שתסתיים רק בגלל לחץ ובהלה של אזרחים.
"קצת פרופורציות, קצת היגיון וחשיבה רגועה ולא היסטרית, היו יכולות למנוע את ההסלמה הזו." מסביר חיים ולדר על הסכמי אוסלו.
צריך להביט בעינים מפוכחות על המציאות, ולא להביט רק על הנוחות הרגעית.
נכון שקצת קשה ולא נוח, אבל עלינו לזכור שבלעדי המבצע, מצבנו יכול גרוע יותר.

 

[מתרגמת]

מה שהכי הפריע לי, זה שבעצם שהמאמר מזלזל ברגשות וקשיים של אנשים. תמיד יש אנשים שלהם יותר קשה. זה כמו להגיד לאמא שבוכה מרוב עייפות כי התינוק שלה מתעורר כל שעתיים, והיא רק רוצה לישון, שתפסיק להתלונן כי יש נשים שאין להם ילדים. בוודאי למי שאין ילדים זה יותר קשה, אבל זה לא סיבה לקחת את הלגיטימציה מהקושי של האמא העייפה. יש לה קושי אמיתי.

גם פה, אז נכון שיהודי מלפני 70 או 100 שנה היה שמח מאד שהקושי שלו מסתיים בזה שהוא צריך להוציא ילדים מתוך מיטה נקיה ומסודרת בגלל שיש אזעקה, ושיש לו מקלט או ממ"ד לרוץ אליו, ושהוא יכול לשלוח את הילד לחיידר עם כריך (ואם סגרו את החיידר, זה רק לכמה ימים), וכו' וכו'.

אבל יש ירידת הדורות, וזה כן קושי, וכן חרדה, וכן מפחיד (כל אחד לפי דרגתו ובטחונו ומקומו הגאוגרפי). ואם הקב"ה עושה לנו את זה, בוודאי שזה מסר ממנו ית'. ולא צריכים לחכות למסר "יותר חזק" כדי להתחזק ולהתפלל אליו.

 

[מלפפון]

תנו לי אדם חרדתי אחד שהחרדה פגה לו בעקבות המאמר.
תנו לי פסימי אחד ששינה את דעתו ומתייחס כרגע ב'פורפורציה' לאזעקות בגלל המאמר.

 

[mig]

דווקא אלו בני ה-70+,
שכבר 70 שנה לא פגשו מלחמה אמיתית...
קול האזעקה לא עושה להם טוב - בלשון המעטה...
למרות שהם לא ממש חוששים שיפגשו את האוייב בשערי הבניין מחר.

אני לא מקצועית, ויתכן שיפה כוחו של מאמר זה להרגיע חרדתיים,
אך הסבירו לי איך הוא מרגיע ילדים/ מבוגרים שכל רעש משאית חריג, או כל שריקת הרוח מכניס אותם לסטרס של "אזעקה"? (לא מדובר בחרדתיים רק בכוננות "טבעית")

לעומת זאת, אמונה אמיתית (לא צפצופים בעלמא) מרגיעים גם מרגיעים ונוסכים בטחון, הייתם צריכים לשמוע את בת ה-4 מסבירה לאח שלה שלא היה בשטח כשדברנו על זה: "אנחנו מפחדים רק מה', רק הוא אומר לטיל איפה ליפול... (אגב, אני לא סיפרתי את זה ככה זה כבר היה הסבר שלה!)

 

[לאה#]

חברה שלי אולי לא חרדתית (אני לא יודעת לאבחן, כן?) אבל היסטרית ברמה שלא מתפקדת מאז החטיפה...

פגשתי אותה אצלי בממ״ד באזעקה של שבת, לפני סעודה שלישית, היא רעדה כולה.
המאמר של חיים ולדר, לטענתה, הכניס אותה ללחץ איום ונורא. בדימיונות שלה המבצע הזה הפך כבר למלחמה והיא רואה את בעלה והילדים נורים לעיניה... היא נמצאת בשדה קטל שעד לא מזמן היה הרחוב שלנו והשכונה שלנו, והיא מפחדת ללכת לישון כי החלומות שלה נמצאים בתיאורי השואה המזוויעים.

היא לא מבינה איך אפשר להתעודד בזה ש׳יכול להיות יותר גרוע׳. זה רק מלחיץ יותר. זה מפחיד. השם ישמור. ביום רביעי שוחחנו ארוכות והצלחתי להרגיע אותה - השבת כבר לא. אני לא יכולה להבטיח לה שזה לא יתפתח לטרגדיה כמו שחיים ולדר קורא לה מלחמה, ואם זה שום דבר וזה ככה נורא - מה יהיה הלאה?

כך שאני לא מבינה מה זה נותן ולמי. מצטערת...

 

[דודיק]

אולי מישהו יכול להפנות את תשומת ליבו של חיים ולדר לאשכול הזה
מעניין היה לשמוע את תגובתו לעניין
אחרי הכל לא מדובר כאן באדם טיפש בלשון המעטה...

 

[ארי בראון]

חברה שלי אולי לא חרדתית (אני לא יודעת לאבחן, כן?) אבל היסטרית ברמה שלא מתפקדת מאז החטיפה...

הדוגמא שלך ממש נוגעת ללב, אבל נורמלית, היא לא. החברה שלך..

 

[קוביה]

חברה שלי אולי לא חרדתית (אני לא יודעת לאבחן, כן?) אבל היסטרית ברמה שלא מתפקדת מאז החטיפה...

פגשתי אותה אצלי בממ״ד באזעקה של שבת, לפני סעודה שלישית, היא רעדה כולה.
המאמר של חיים ולדר, לטענתה, הכניס אותה ללחץ איום ונורא. בדימיונות שלה המבצע הזה הפך כבר למלחמה והיא רואה את בעלה והילדים נורים לעיניה... היא נמצאת בשדה קטל שעד לא מזמן היה הרחוב שלנו והשכונה שלנו, והיא מפחדת ללכת לישון כי החלומות שלה נמצאים בתיאורי השואה המזוויעים.

היא לא מבינה איך אפשר להתעודד בזה ש׳יכול להיות יותר גרוע׳. זה רק מלחיץ יותר. זה מפחיד. השם ישמור. ביום רביעי שוחחנו ארוכות והצלחתי להרגיע אותה - השבת כבר לא. אני לא יכולה להבטיח לה שזה לא יתפתח לטרגדיה כמו שחיים ולדר קורא לה מלחמה, ואם זה שום דבר וזה ככה נורא - מה יהיה הלאה?

כך שאני לא מבינה מה זה נותן ולמי. מצטערת...

אתמול בלילה אחרי שקראתי את המאמר, גם לי נכנסה פתאום דמיונות הזויים שאולי יש מחבלים שהצליחו לחדור מהים, ולא רוצה לתאר אלו עוד דמיונות עברו במוחי הקודח.... רצתי מהר לסגור חלונות. ועברתי לילה מסויט...
ההמשך היה עם האזעקה בשש בבוקר....
לדעתי המאמר עשה את ההפך... אותי בכל אופן זה לא הרגיע.... ואני לא נמצאת בחרדה..

 

[Smeshi]

הוא צודק כי יש הרגשה של רפיסות מעצבנת..
חוץ מילדים, חוץ ממי שחי בעוטף עזה וביישובים שמקבלים הפצצות על בסיס יומיומי, או מי שיש לו אח/בן/בעל שקבל צו 8 ויכנס לעזה. חוץ מהם שהפחד שלהם מוצדק, כל היתר יכולים לשבת בשקט.

 

[mig]

הוא צודק כי יש הרגשה של רפיסות מעצבנת..
חוץ מילדים, חוץ ממי שחי בעוטף עזה וביישובים שמקבלים הפצצות על בסיס יומיומי, או מי שיש לו אח/בן/בעל שקבל צו 8 ויכנס לעזה. חוץ מהם שהפחד שלהם מוצדק, כל היתר יכולים לשבת בשקט.

..

 

[סטודיו נועה]

הוא צודק כי יש הרגשה של רפיסות מעצבנת..
חוץ מילדים, חוץ ממי שחי בעוטף עזה וביישובים שמקבלים הפצצות על בסיס יומיומי, או מי שיש לו אח/בן/בעל שקבל צו 8 ויכנס לעזה. חוץ מהם שהפחד שלהם מוצדק, כל היתר יכולים לשבת בשקט.

חוץ וחוץ וחוץ אז מי נשאר..?
אלפים רבים של חיילים קיבלו צו 8 וההורים / האחים / הדודים / הקרובים שלהם לא ישבו השבת על צלחת חמין, הם הרטיבו ספר תהילים או כרית בשבת.
ויש עוד חוץ שלאהזכרת קשישים שאזעקות מזכירות להם ימים אחרים..
אז בעצם מי נשאר? כי גם בבית שלנו אתמול בלילה היה פחד לאחר כמה אזעקות.
אולי אנחנו רופסים אבל לא ידענו?
אם כך תודה על העידכון...

 

[יערי]

בדיוק!!

העיתון החרדי הנפוץ... חרדי, ללא ת'.

ממתי עושים טיפול לאנשים מע"ג העיתון?!

זו פעם ראשונה שיש בעיתון מאמרים שמופנים לטיפול בכל מיני בעיות מסוימות מאד של אנשים מסוימים מאד ? כל עיתון מלא במאמרים מעין אלה, וודאי בתופעה שהיא רחבה מאד לצערינו.
לגבי הטענה שהועלתה היום שזה רק מגביר את החרדה, זו טענה באמת מענינת, כי כנראה שיש הרבה סוגי חרדות, וישנם אנשים שכשקוראים ספר על השואה הם גם מדמיינים כל מיני דברים. וההקשר בין המבצע הזה למלחמות שונות כנראה מגברי להם את החרדה. באמת מענין מה יגיב על זה חיים ולדר.

 

[יערי]

לגבי המגיב מהדרום שטען שכבר עכשיו אנחנו נמצאים בקטסטרופה, זה באמת נכון, אבל צריך להבין שיש הבדל בנושא הזה בין מי שכבר חווה הרבה אזעקות בחייו למי שחווה את זה בפעם הראשונה או החמישית. קחו לדוגמא את הגב' פינקל שנפטרה אתמול מדום לב שאחר ששמעה אזעקה אחת, מה שפחות קורה אצלינו, כי אנחנו כבר די מורגלים לשמוע אזעקות פה ושם. ולכן תושבי הדרום שכבר יותר מורגלים פחות או יותר לאזעקות לצערינו, פחות סובלים מחרדות מתושבי המרכז, והמאמר מופנה למליוני האזרחים ששמעו כמעט לראשונה את האזעקות, שצריך לקחת את זה בפורפורציה, וגם אם יש אזעקה פעם ביום אנחנו עדיין לא במצב מלחמה, מה שאמור לכאורה להנמיך את החרדות.
סתם כדי להבין יותר את הענין מענין אותי מה אחרים חושבים, מה מפחיד יותר האזעקה או החשש מהטיל ? אני חושב שהאזעקה והאסוציאציות שזה מעורר גומרים ליותר פחד, ולכן אם יודעים שהאזעקה היא יותר סוג של הודעה להיכנס למרחב מוגן מאשר הודעה שעוד שניה הולך ליפול טיל על הבית, זה אמור להרגיע יותר.

 

[נוי]

"אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"?
שופר- מפרשים: זוהי תרועת מלחמה.

גם את הלגיטימציה לפחד לוקחים מאתנו?

(טוב, טוב. הבנתי שחרדה משתקת זה משהו אחר. אבל לענ"ד המקום לטפל בה הוא לא בבמה ציבורית אלא באופן פרטני)

 

[ויזואלית]

לא הבנתי יערי זה חיים ולדר או לא?

 

[מלפפון]

לא הבנתי יערי זה חיים ולדר או לא?

יערי מהפורום אינו חיים ולדר.
ניתן לראות זאת לפי תגובותיו שאינן מאפיינות את דרך כתיבתו של ולדר, ואף כלל אינן משדרות את כוונתו בקטע.

ולגבי טענותיך יערי על טיפול לחרדתיים בעיתון: צר לי אך זה לא נקרא טיפול.
לכל כותב וסופר ישנו רצון לכתוב מאמר ש'ידברו' עליו. הוא רצה לעשות כאן ניתוח מעמיק ולכתוב בסגנון קצת שונה, אך לצערי לא כל דבר ראוי שתהיה לו במה אם זו התוצאה שיוצאת.

זהו מאמר שלא אמור לעבור את הצנזורה הנמוכה ביותר. קורה לסוםר שהדד ליין הלוחץ והרצון לכתוב מעניין גורם לנפילות, זה עובר, אבל מכאן ועד להתחיל להלל את הנפילה הזו?

מספיק אב אחד לחייל שיוצא לקרב, אם אחת שכולה שמבכה יום יום את פטירת בנה בשביל שלא להעלות כזה מאמר ולתת לו במה.

זה הזוי להתחיל לסחור בגופות עם מספרים. מי הוא ולדר שיקבע כמה גופות עלינו להקריב כדי שכבודו יסכים לכך שזו אכן נקראת 'מלחמה'?

 

[mim]

ברוב המאמר של ולדר היתה בעייתיות אך בנקודה אחת מרכזית הוא צדק.
אסור להביא למצב שמדיניות נקבעת על סמך פחדים שנוצרים בציבור. ורק לשם הבהרה תחשבו אם היו מאמרים על ה"סכנה" לקיום הרוב ה"שפוי" במדינה כי עד שנת 2040 יהיה פה רוב חרדי פנדימנטליסטי וכו' כמו שחברינו ה"נאורים" אוהבים לכתוב עלינו . תוצאות של מאמרי פחד כאלו ראינו בבחירות האחרונות בדמות 19 מנדטים ליש עתיד.
הנקודה הזו חשובה כי הרי ידוע שהלך הרוחות בציבור יכול לשנות מדיניות במיוחד אצל נתניהו שהוא כידוע לחיץ. הוא עלול להפסיק את פעולת הצבא מוקדם מדי או שימשיך יותר מדי והחלטותיו בודאי מושפעים מן הציבור.
אבל ולדר שבדרך כלל מעביר היטב את דעותיו הפעם פספס כשהתחיל לדבר על אנשים במושג מספרים.