השקעות פאסיביות, מהי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פָּאסִיבִי: לא פעיל, חסר יוזמה, נמנע מפעולה; סביל
אַקְטִיבִי: פעיל, יוזם

סוחר תמיד יהיה אקטיבי
השקעה תלויה בטווח ובתנאים למימוש
משקיע תלוי בהרכב המרכזי של התיק שלו


לא התחברתי להסתפקות בממוצע

מי שנהנה ממסחר טכני,
אבל לא שואף להכות את השוק.
או שכל חודש בוחר מחדש איזה מדד לקנות,
אבל מהרגע שקונה הוא לא מוכר עד הפנסיה.
הוא פאסיבי?

ולעומת זה מי שקונה בהוראת קבע מדד עלום שם,
והוא בטוח שיקבל תשואה כפולה מהשוק.
הוא אקטיבי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה לא מדע מדויק
ואין אמת אחת
כל אחד והפאסיביות שמתאימה לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני לרוב לא נהנה להכנס לנידונים הללו
מכיוון שמרגיש לי שמעטים מאוד באמת קראו את המחקר של פאמה
(הוא עצמו בבורד של דיימנשנל - לא ממש פאסיבי כמו שמתארים פה אלא השקעות מונחות פקטורים שהכו את הs&p500 לאורך השנים)
ומעטים עוד יותר השקיעו מאמץ ללמוד את העיקרון מהו כסף ומהי צמיחה וכו'
אבל לולא שנניח את ההנחות הללו
התזה אינה מניחה פאסיביות אלא יעילות של השוק והמידע
ממילא נוכל להסיק מסקנות על מיעוט פעולות
נתפסו על מילת קוד שנקראת "פאסיביות" ועשו ממנה שיטה כאשר השיטה אינה הפאסיביות אלא היעילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מאשכול אחר (עם עריכה קלה):
בגדול, לבחור שוק X או Z זה בסדר, כל עוד ובסיס ההשקעה מתבסס על עקרונות האמונה הפאסיבית:
ממוצע השוק מספיק לי, לשוק יש תוחלת חיובית.

בחירה במדד Y בגלל שלדעתי היא מתומחרת כיום לא נכון, או שהעתיד שלה מבטיח - זה כבר לא מגיע מפאסיביות.
כמובן גם שם, כל עוד ואני בוחר לעשות זאת בצורה של מדד ולא בחירה אקטיבית, או כניסה באופן קבוע ללא נסיון תזמון זמני ירידות - זה צורה פאסיבית.
אבל זה לא הופך את עצם ההשקעה לפאסיבית.

המשקיע הפאסיבי התמים - רוצה את תשואת השוק.
אמת ויציב שברירת המחדל היא ש'שוק' זה כל העולם.
ועדיין, להגדיר את המדד של הכלכלה הגדולה ביותר, שמכיל ברובו חברות בין-לאומיות (שרק נסחרות בארה"ב) - כ'שוק' - זה לגיטימי.
כעת, אחרי שהגעתי למסקנא שזה ה'שוק' - עכשיו אני רוצה את התשואה שלו, הן הנוכחית והן העתידית.
מסיבות הנ"ל, כי ממוצע השוק מספיק לי, כי לשוק יש תוחלת חיובית וכו' וכו'.

אבל כשאני בוחר למשל במדד של הודו, זה לא בגלל שאני טוען שהיא מייצגת כיום את השוק.
להיפך, דווקא בגלל שאני טוען שהעתיד שלה הוא יותר ממה שהיא עכשיו.
ובכן, זה אקטיבי, לכה"פ במידה מסויימת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...
  • תודה
Reactions: מסכים!!1 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה