שיר פארודיית המשוררים

[7שבע7]

אַל יִכְבְּלוּנִי חֲרוּזִים
פֶּן יַכְנִיסוּ בִּכְלוּב אֶת כָּל הָרָזִים
אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְגַלּוֹת בַּחוֹזִים -
הֲרֵי גַּם בְּדָבָר טוֹב אֵין לְהַגְזִים.

תְּנוּ לִי לִפְרֹץ אֶת הַמָּעֻזִּים
תְּנוּ לִי לָשִׁיר מִשְׁפָּטִים נוֹעָזִים
תְּנוּ לִי לִפְרֹחַ בְּחֹפֶשׁ עִם הַכְּרוּזִים -
אַל דְּאָגָה, אֵלֶּה לֹא דְּבָרִים נְלוֹזִים.

רוֹצָה אֶת הַדְּרוֹר לִכְתֹּב מֶרְכָּזִים
וּתְחִלָּה וְסוֹף שֶׁאֶת הַשִּׁיר מְפָרְזִים
תְּנוּ לִי לִנְשֹׁם בְּעַד כָּל זִים וָזִים -
בְּבַקָּשָׁה, וְתָרוּ לִי עֲלֵיהֶם, עַל הַחֲרוּזִים!

 

[הזדמנות]

תעברי לשירה מודרנית

בצחוק כמובן
דווקא הסתדרת מצוין עם החרוזים

 

[שיילה]

השיר יפה,
אך לגבי המסר, גם הזייפן שר מול הראי, מבטא את עצמו.
אמנות זה לא.

 

[7שבע7]

תעברי לשירה מודרנית

אני בהחלט כותבת גם בסגנון שירה מודרנית...

אמנות זה לא.

שירה חופשית (בלי חרוזים) יכולה גם היא בהחלט להיות אומנות. עיין ערך זלדה, למשל. לא מגרדת את קצה קרסולה, אבל עדיין לפעמים נהנית מכתיבת שירה חופשית... וגם נהנית משירה מחורזת...

 

[דיונון]

אַל יִכְבְּלוּנִי חֲרוּזִים
פֶּן יַכְנִיסוּ בִּכְלוּב אֶת כָּל הָרָזִים
אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְגַלּוֹת בַּחוֹזִים -
הֲרֵי גַּם בְּדָבָר טוֹב אֵין לְהַגְזִים.

תְּנוּ לִי לִפְרֹץ אֶת הַמָּעֻזִּים
תְּנוּ לִי לָשִׁיר מִשְׁפָּטִים נוֹעָזִים
תְּנוּ לִי לִפְרֹחַ בְּחֹפֶשׁ עִם הַכְּרוּזִים -
אַל דְּאָגָה, אֵלֶּה לֹא דְּבָרִים נְלוֹזִים.

רוֹצָה אֶת הַדְּרוֹר לִכְתֹּב מֶרְכָּזִים
וּתְחִלָּה וְסוֹף שֶׁאֶת הַשִּׁיר מְפָרְזִים
תְּנוּ לִי לִנְשֹׁם בְּעַד כָּל זִים וָזִים -
בְּבַקָּשָׁה, וְתָרוּ לִי עֲלֵיהֶם, עַל הַחֲרוּזִים!

שִׁירִים זֶה עָם
נִשָּׂא וְגֵא כָּאֲרָזִים
אֵין בּוֹ דַּלַּת-עַם
מְזֵי רָעָב אוֹ סְתָם רָזִים

כֹּל יָעֵל וְיַעֲלַת חֵן
דּוֹפְקֵי שַׁעַר קַרְתָּא
כִּשְׁרוֹנָם יִבָּחֵן
וָלֹא - יְעֻיַּן עֵרֶךְ סְפַּרְטָה

אופס

 

[7שבע7]

שִׁירִים זֶה עָם
נִשָּׂא וְגֵא כָּאֲרָזִים
אֵין בּוֹ דַּלַּת-עַם
מְזֵי רָעָב אוֹ סְתָם רָזִים

כֹּל יָעֵל וְיַעֲלַת חֵן
דּוֹפְקֵי שַׁעַר קַרְתָּא
כִּשְׁרוֹנָם יִבָּחֵן
וָלֹא - יְעֻיַּן עֵרֶךְ סְפַּרְטָה

אופס

לדרגת השירה הזו - אני לא חולמת להגיע...

 

[.כותבת.]

השיר יפה,
אך לגבי המסר, גם הזייפן שר מול הראי, מבטא את עצמו.
אמנות זה לא.

שירה חופשית (בלי חרוזים) יכולה גם היא בהחלט להיות אומנות

נכון, אבל לא כשהמטרה היא

תעברי לשירה מודרנית

בגלל ש

אַל יִכְבְּלוּנִי חֲרוּזִים

ז"א, אמנות נשארת אמנות, ובשירי זלדה - החיסרון בחרוזים לא מקל על המלאכה.

 

[הזדמנות]

ז"א, אמנות נשארת אמנות, ובשירי זלדה - החיסרון בחרוזים לא מקל על המלאכה.

ברור
שירה מודרנית לא פותרת אותך מהרעיון שמאחורי המילים, רק מהחריזה, זה לא יותר קל

 

[הפצחן]

כשחומת השירה נפרצה לפרזים
והמילים היפות כבר גנוזות ארגזים
הלייקים, צפיות - ראשים מתיזים
אז גם בורים יעיזו, מעזים
לשרבט הבלים בקולמוס אווזים
ולדרוש כסף רב על כתיבת שני זוזים

 

[7שבע7]

ולדרוש כסף רב על כתיבת שני זוזים

לשלם כסף רב או שני זוזים?...

 

[הפצחן]

אני עושה זאת בהתנדבות ואשמח אם תתנדבו לשלם