דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

[Rivki.]

איפה זה כתוב?

במפתח השמות בסוף, בערך של טור

 

[מירי11111]

"אני לא קורא מחשבות'' צחק המונדרי. ''אני קורא בני אדם, איסתרק''. (איסתרק, שם, שם)

נכון
אבל לפי הניסיונות שנעשים פה להסביר את קריאת המחשבות שלו אז יש כאן גם אחד ש"קורא" באותה צורה

המסקנה שלי זה שהוא אכן קורא מחשבות. מותר קצת פנטזיה.....

 

[מירי11111]

חור מבחינתי
הדרכים לאלקן פתוחות וניתן לעבור את הגבול ממש בקלות
ואלקן קרובה כ"כ לגבול?
לא נראה בכל הספר מגדלי שמירה בגבולות היתרי יציאה או כניסה
וכן לכוזר האחת
כל הרוצה עובר

גם כששלוואן עבר את הגבול זה היה כך. וגם כשפונזי גנב את הגדר של הגבול....

 

[שפריץ]

נכון
אבל לפי הניסיונות שנעשים פה להסביר את קריאת המחשבות שלו אז יש כאן גם אחד ש"קורא" באותה צורה

המסקנה שלי זה שהוא אכן קורא מחשבות. מותר קצת פנטזיה.....

גם המסקנה שלי היא שטורנאל קורא מחשבות במשמעות הפשוטה של המילה.
וכשיש גם את החלום וגם את הציפור המוחתמת אז זה הגיוני.

ולקרוא רגשות או שפת גוף ופנים, זה באמת מה שקנז עושה בכשרונו הקטן והמסויים, אבל טורנאל באמת הוא משהו אחר.
רק הוספתי את דעתי לדעתך, בקיצור.

 

[לומדת.]

דיזר אמור להרוג את איסתרק ולחזור לסלג'ואר דרך כוזר החדשה ועוד כמה תחנות בדרך. מן הסתם הסולטן כבר תכנן שבאחת מהתחנות חזור דיזר ייהרג, או שברור היה לו שאין לדיזר אופציה לחזור בלי שיתפסו אותו בעוון הרצח. בכלצאופן, הסולטן לא ציפה לחזרתו של דיזר.

למה שיחשוב ככה אחרי כל המשימות שהוא הצליח בהן? דיזר לא נשמע אחד שלא יחזור בחיים ממשימה כזו

 

[טאבו]

ואיך שאול לא ביקש ממון לעצמו אלא ביקש משהו שבכלל לא קשור אליו מה הוא שחב שהוא יינשא לאחת מהן או שתיהן?

או שהוא רצה להראות ליוזבד ולקהילה כמה הוא נאצל וצדיק למרות שהוא קראי והכל בסדר, או שהוא חשב שיקבל משהו בתמורה (אולי אפילו קיבל)

כנראה הסולטן חשב שדיזר בכל מקרה לא יחזור חי

מזכיר מישהו התכנית של יוסף לגבי מהללאל

 

[Chaya Lea]

את מי, שידך את רנה ומנרם בנטיליאן

האמת חשבתי על זה... זה מתאים.

 

[שפריץ]

למה שיחשוב ככה אחרי כל המשימות שהוא הצליח בהן? דיזר לא נשמע אחד שלא יחזור בחיים ממשימה כזו

אם אומרים לאחד מאנשי הקשר באחת התחנות להרוג את דיזר כשהוא מגיע לשם אחרי ביצוע המשימה, אז לכאורה הוא לא עתיד לחזור. זה מה שאני חושבת , ומחשבותיו של סולטן מי יבין.

 

[א-ירושלמית]

אני הייתי בטוח שהסיום יהיה על נהר המינאר (גם יוסף אמר 'על דברתי, אנחנו ניפגש כאן ואז יהיו התוצאות שונות בתכלית - סיום הספר איסתרק)

למה לתת לנבל לממש את רצונו? הוא סך הכל מאיים וחושב שוא ינצח.

תהיתי באמת איך אף אחד לא רצח את יוסף כפי שעשה למלך רעואל ואשתו

זה היה אפשרי? מהספרים הקודמים - לגמרי לא. יוסף הקיף עצמו בנבלים די והותר.

 

[דנמרק]

עוד משהו קטנטן שהפריע לי- זרעוני החרדל שנשלחו בברית של רעואל. מה היה איתם? זה נראה כאילו מיה קינן רצתה לפתח את העלילה בכיוון של איום על רעואל מצד ידרת, שתלה רמז בשביל זה, ובסוף החליטה שעדיף להרוג את ידרת ולוותר על הנקמה- אבל שכחה להוריד את הרמז שהיא שתלה בהתחלה...

 

[סגול בהיר]

עוד משהו קטנטן שהפריע לי- זרעוני החרדל שנשלחו בברית של רעואל. מה היה איתם? זה נראה כאילו מיה קינן רצתה לפתח את העלילה בכיוון של איום על רעואל מצד ידרת, שתלה רמז בשביל זה, ובסוף החליטה שעדיף להרוג את ידרת ולוותר על הנקמה- אבל שכחה להוריד את הרמז שהיא שתלה בהתחלה...

זרעוני החרדל נשלחו בהולדת רעואל - במהללאל, וידרת מת ביוזבד
יכול להיות שהיא לא תכננה את מותו של ידרת כשכתבה על הזרעונים.

 

[מירי11111]

עוד משהו קטנטן שהפריע לי- זרעוני החרדל שנשלחו בברית של רעואל. מה היה איתם? זה נראה כאילו מיה קינן רצתה לפתח את העלילה בכיוון של איום על רעואל מצד ידרת, שתלה רמז בשביל זה, ובסוף החליטה שעדיף להרוג את ידרת ולוותר על הנקמה- אבל שכחה להוריד את הרמז שהיא שתלה בהתחלה...

בפדהאל יש הרבה חורים כאלה... כאילו כיוונים נוספים לעלילה שהתפוגגו סתם...

 

[GBSA]

חור מבחינתי
הדרכים לאלקן פתוחות וניתן לעבור את הגבול ממש בקלות
ואלקן קרובה כ"כ לגבול?
לא נראה בכל הספר מגדלי שמירה בגבולות היתרי יציאה או כניסה
וכן לכוזר האחת
כל הרוצה עובר

אין גדר גבול לאורך כל הגבול - רק בישראל זה ככה..
יש עמדות שמירה וצריכים להסתתר שלא יתפסו אותך חוצה.

לגבי המרחק לא עקבתי

לגבי הסולאן
היה לי ממש מוזר שהוא הסכים שייפדו את שתי הבנות
הרי הן הקלף מיקוח שלו מול האח
והוא אמר שם שבזה שמבקשים לפדות אותן זה מוכיח שמי ששבה אותן מת- מה הקשר ולמה?
ואיך שאול ידע מזה שיש לסולטן שבויות?
ואיך שאול לא ביקש ממון לעצמו אלא ביקש משהו שבכלל לא קשור אליו מה הוא שחב שהוא יינשא לאחת מהן או שתיהן?

דיזר כבר יצא לדרך, והסולטן כבר לא צריך את האחיות כל עוד דיזר חושב שהם אצלו.
אם הוא יחזור או שיפטר אותו או ישתמש בו בשכר. אין לו מה לפחד מדיזר.

ושוב לגבי המיסטיות בספר.

הציפור זה רק תבלין אין לזה משמעות בעלילה - גם זה שהיא מתה במקומו זה לא היה הכרחי היה יותר הגיוני שדיזר שהיה עם פדהאל יפגע בו קודם.

החלום זה ממש פשוט זה דבר שקורה שבעקבות עקיצות הוא חולם משהו שקשור לזה ומתחבר עם זה.

טורנהאל זה סיפור אחר -
וע"ז כתבתי את ההשערה הקצת לא הגיונית שלי.
בעז"ה כשהספר יחזור לידי אעבור שוב על כל הקטעים איתו, ואבדוק אחד לאחד, אם יהיו לי ממצאים מעניינים והאשכול יהיה עדיין פעיל, אעדכן.

 

[משולש ברמודה]

הציפור זה רק תבלין אין לזה משמעות בעלילה

נכון, והיא גם לא כל כך מיסטית.
יש תופעה של 'החתמה', היא כתבה על זה גם בספר, עד כמה שזה פלאי זה דבר שיכול לקרות במציאות.
אולי בספר זה הוקצן הרבה יותר, אבל משהו לחלוטין מיסטי זה לא.

 

[א-ירושלמית]

יש תופעה של 'החתמה', היא כתבה על זה גם בספר, עד כמה שזה פלאי זה דבר שיכול לקרות במציאות.

במקום השערות ושטויות, הבאתי את הערך הויקיפדי.

החתמה – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[ד' אוהב אותך]

עוד משהו קטנטן שהפריע לי- זרעוני החרדל שנשלחו בברית של רעואל. מה היה איתם? זה נראה כאילו מיה קינן רצתה לפתח את העלילה בכיוון של איום על רעואל מצד ידרת, שתלה רמז בשביל זה, ובסוף החליטה שעדיף להרוג את ידרת ולוותר על הנקמה- אבל שכחה להוריד את הרמז שהיא שתלה בהתחלה...

זה היה רמז לאיסתרק שהוא מתכוון להתנקם בו והוא באמת ניסה לעשות את זה. לכן עזר לברכיהו עם האבקה השחורה בתמורה שיהרוג את איסתרק במו ידיו...

 

[דנמרק]

זה היה רמז לאיסתרק שהוא מתכוון להתנקם בו והוא באמת ניסה לעשות את זה. לכן עזר לברכיהו עם האבקה השחורה בתמורה שיהרוג את איסתרק במו ידיו...

פתרת את אחת מחידות חיי

 

[מירי11111]

זה היה רמז לאיסתרק שהוא מתכוון להתנקם בו והוא באמת ניסה לעשות את זה. לכן עזר לברכיהו עם האבקה השחורה בתמורה שיהרוג את איסתרק במו ידיו...

או רמז לקורא שכשרעואל יהיה בן 17 יצא ספר נוסף ובו הבן של ידרת מנסה להרוג אותו..

 

[-חיה-]

ספר מעולה, אהבתי אותו ואם לא קראתם לכו לקרוא, יהיה כיף!

וכמה מילים שלי על הספר:
היו לי מפדהאל המון ציפיות (כמו לכולם בערך) ולכן במהלך הקריאה הרגשתי שמיה מנסה לתמרן בין מענה על ציפיות הקוראים לבין היצירתיות שלה, אתם חושבים שהיא הצליחה? אני חושבת שהיא עמדה במבחן
בגלל הציפיות שלי, כבר מתחילת הקריאה חילקתי אוטומטית את הספר לחלקים.
חלק ראשון:
איסתרק- להראות שהוא לא עייף אלא מלא מרץ נעורים שמתגנב מחוץ לארמון ומפשר תגרות רחוב בכישוריו המופלאים.
מהללאל- להחזיר לנו את הגיבור שלא מפחד מכלום, שנאמן עד כלות ונלחם בשביל האחר גם במחיר חייו (וכמובן להגשים את הציפיות שלנו שהוא יעסוק בחינוך).
יוזבד- להפוך את הדמות מאנמית פחדנית שכל אחד קובע את מסלול חייו ומה שנשאר לו זה להנהן בהסכמה, לדמות ערכית ועומדת על שלה (והכי אהבתי שאפילו מיה עצמה אומרת מפיו של שאול שיוזבד היה יהיר מידי לפני שנתיים)
דיזר- האיש שאחראי על האקשן וכמובן זה שמיה בחרה בו להתנקש באיסתרק בספר הזה, שהרי זה חובה בכל ספרי הסדרה.
פאר ופולס- גזרת יוסף דיאלידאן שחייב להשאיר אותו בעניינים. (ואיפה הקטעים האלה שיוסף מתעצבן על XXXX ונהמה מתגלגלת בגרונו וכל הנוכחים חושבים שזה כחכוח מנומס??).
וכמובן איך לא, פדהאל- הדמות שצריכה להופיע משום מקום לעשות מסע כל שהוא עם עצמה.

חלק שני:
פיתול העלילה שבמהלכו כל הדמויות נאלצות להיפגש, מכירות אחת את השנייה ובונות אמון ביניהם, פדהאל שהוא אמור להיות הגיבור בונה את עצמו, מחפש משמעות לעצמו.

החלק האחרון:
החלק שבו הגיבור ששמו מוטבע על הכריכה, עושה מעשה הרואי. בנוסף גם צריך להחליט אם כוזר הולכת לאבדון, מתפרקת וכשכל הקוראים יאמרו ידענו שהיא לא תשרוד לנצח, אנחנו לא תמימים,
או שהיא מתאחדת וכל הקוראים יאמרו ידענו שמיה לא תוכל לגמור את הכוזרים, היא מידי אוהבת אותם.

 

[מסוקרנ/ת]

עוצר כוזר הוא המחליף של המלך.

אני חושבת שעשאל היה יותר מדיי נאמן למלך ויותר מדיי חכם בכדי לאפשר הפיכה
וגם מה שכתבתי קודם, להפליל את המשנה

אולי כדי לזרז את השירה של מיכאל לצאת לבבל מוקדם מהתכנון