דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

מצב
הנושא נעול.
ונאיתן, למרות שהסכמתו להצעתו של אלרון בסוף הספר נשמעה קצת כבגידה מוסרית אם להשוות על פי אופיו של נאיתן יד כה, במיוחד לאחר שהצהיר שאין מאושר ממנו שהוא זוכה לעבוד את איסתרק יום יום, והמחשבה על כך משמחת אותו כל פעם מחדש.
לעוד משהו זה הפריע??
הוא הרי טוען כל הספר שזו גאה בזכות להיות עבד של איסתרק אבל כשאלרון מציע דרך לפדות אותו הוא שוכח..?!
 
הוא הרי טוען כל הספר שזו גאה בזכות להיות עבד של איסתרק אבל כשאלרון מציע דרך לפדות אותו הוא שוכח..?!
הוא לא שוכח... הוא אומר את זה לאלרון.
ואלרון אומר לו שהוא יוכל להמשיך להיות משרת של איסתרק, רק עם משכורת גבוהה יותר... [משהו כזה. לא זוכרת את הניסוח המדויק]
 
ואת טורנאל ממש לא אהבתי מהרגע הראשון...
ככה שעל טעם וריח אין מה להתווכח!
בהחלט
אני התחברתי אל המסר שלו
ואני חושבת שזה מסר בעיקר לנחייתים שביננו(-:
שגם אם אתה חושב שאתה לא מספיק טוב תסתכל בעצמך
ותראה כמה טוב יש בך...
 
חחח את בחברה טובה גמאני לא הבנתי
אשמח להסבר
אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה (פרקי אבות ו' ב')
(בגלל שהספר לא מנוקד אז כתוב חרות וחירות)
 
סתם ככה, היו כמה דברים שלא התפתחו בספר הזה וזה כל כך חבל.
חטיפת. יורש. עצר.
בן ארבע.

יאוו איזה מאמי הילד הזה. למה למען ה' לא הרגשנו אותו מקרוב?
להביא התמודדות של ילד בן ארבע.
להביא את רגשותיו, פחדיו, רצונותיו.
אפילו לא בחטיפה
אפילו עוד קודם.

חטיפת יורש עצר ילדון- זה מאורע ענק! מטורף!
איפה היו כולם?
למה העולם שם לא הזדעזע?
איפה הלה- האימא שתקח את הפיקוד
איפה איסתרק שיבכה עליו באמת.
אפה נכבדי כוזר?
איפה הצבא המאומן??

זוכרים שלאיסתרק יש אח שקוראים לו ליסיה.
אפילו פעם אחת בכל הסדרה לא קראנו עליו.
כמה חבל.

הרגשתי כאילו הסופרת נגעה מלמעלה. קצת מהקרם. באצבע. טעימה קלה והופה...
היו כאן פרקים שלמים שהתעכבו על האנשים הלא נכונים.
לא הייתה כאן המשכיות. תהליך. התפתחות.
אם כוזר צריכה לצעוד כעת לקראת ניצחון- זה אמור לקרוא מהתחלה.
מהתחלה הייתי רוצה קרוא על התולעת שכוססת בליבם של נאמני דיאלידאן. הייתי רוצה לקרוא על זה...
לקרוא על יוסף שעושה כמה טעויות בציבור.
לקרוא אפילו על אם ובנה שמפרשנים את כל מה שהולך פה. שמחליטים לסגת, לבחור צד. שמכירים בשקר המנוול של המלך שלהם.
איפה התהליך הזה קורה? איפה הוא קיים.

היו פה המון סאגות שנפתחו לחינם מבלי שהיה להם הסבר מקדים.
לא יודעת להניח את האצבע, אבל ספר המשך צריך להיות באמת "המשך"
המשך של דפוס התנהגות. המשך עקבי של העלילה והרעיון.
נניח קיים נסיך לאיסתרק- יאלה בואו נראה אותו גודל. אי אפשר להפיל אותנו ישר לחטיפה שלו בלי שחווינו אותו בכלל.
אפרופו הנגיעה שהיתה בפרולוג. כל כך חיכיתי למשהו זהה.
אם זה מהללאל ובסטיאן. רציתי לקרוא על המשך הקשר בינהם. על התפתחות הקשר.
לקרוא על פנרס "מתבגר"
על רנה משתתפת.
על מיכאל שחזר מבבל.
על יקוואל- שעדין יהיה חלק אינטגרלי מהסיפור גם אם לא כאדם חי.
שכל המרכיבים האלו יצעדו יחד לאט ובטוח לקו הסיום.
לא ראיתי את זה. וכמה חבל.
 
חושבת שהדמות של טורנאל באה ללמד אותנו משהו על אנשים שנראים לנו שונים או מוזרים. על ההסתכלות שלנו עליהם.

בהחלט
אני התחברתי אל המסר שלו
ואני חושבת שזה מסר בעיקר לנחייתים שביננו(-:
שגם אם אתה חושב שאתה לא מספיק טוב תסתכל בעצמך
ותראה כמה טוב יש בך...
 
אין צורך ללכלך לנו, להוריד לנו, או לשנות לנו את העמדה.
זה... לא מאוד פייר.
נכון.
ובלי קשר,
מותר לי לומר שלא נחמד לי לקרוא על הסדרות הנ"ל?
אני גאה לקרוא רק ספרות חרדית, נהנית לנתח אותה ולשמוע אודותיה.
למה אני צריכה באשכול הזה,
שמנתח סדרה שאני כ"כ אוהבת,
לקרוא על דמויות וסצנות שלא היו ולא יהיו קשורות לעולמי?
 
סתם ככה, היו כמה דברים שלא התפתחו בספר הזה וזה כל כך חבל.
חטיפת. יורש. עצר.
בן ארבע.

יאוו איזה מאמי הילד הזה. למה למען ה' לא הרגשנו אותו מקרוב?
להביא התמודדות של ילד בן ארבע.
להביא את רגשותיו, פחדיו, רצונותיו.
אפילו לא בחטיפה
אפילו עוד קודם.

חטיפת יורש עצר ילדון- זה מאורע ענק! מטורף!
איפה היו כולם?
למה העולם שם לא הזדעזע?
איפה הלה- האימא שתקח את הפיקוד
איפה איסתרק שיבכה עליו באמת.
אפה נכבדי כוזר?
איפה הצבא המאומן??

מסכימה איתך לגמרי!
כתבתי קטע שאיסתרק מספר לו שנולד להם תינוק, ורעואל מתלהב נורא...הילד הזה מתוק במיוחד
 
נ
סתם ככה, היו כמה דברים שלא התפתחו בספר הזה וזה כל כך חבל.
חטיפת. יורש. עצר.
בן ארבע.

יאוו איזה מאמי הילד הזה. למה למען ה' לא הרגשנו אותו מקרוב?
להביא התמודדות של ילד בן ארבע.
להביא את רגשותיו, פחדיו, רצונותיו.
אפילו לא בחטיפה
אפילו עוד קודם.

חטיפת יורש עצר ילדון- זה מאורע ענק! מטורף!
איפה היו כולם?
למה העולם שם לא הזדעזע?
איפה הלה- האימא שתקח את הפיקוד
איפה איסתרק שיבכה עליו באמת.
אפה נכבדי כוזר?
איפה הצבא המאומן??

זוכרים שלאיסתרק יש אח שקוראים לו ליסיה.
אפילו פעם אחת בכל הסדרה לא קראנו עליו.
כמה חבל.

הרגשתי כאילו הסופרת נגעה מלמעלה. קצת מהקרם. באצבע. טעימה קלה והופה...
היו כאן פרקים שלמים שהתעכבו על האנשים הלא נכונים.
לא הייתה כאן המשכיות. תהליך. התפתחות.
אם כוזר צריכה לצעוד כעת לקראת ניצחון- זה אמור לקרוא מהתחלה.
מהתחלה הייתי רוצה קרוא על התולעת שכוססת בליבם של נאמני דיאלידאן. הייתי רוצה לקרוא על זה...
לקרוא על יוסף שעושה כמה טעויות בציבור.
לקרוא אפילו על אם ובנה שמפרשנים את כל מה שהולך פה. שמחליטים לסגת, לבחור צד. שמכירים בשקר המנוול של המלך שלהם.
איפה התהליך הזה קורה? איפה הוא קיים.

היו פה המון סאגות שנפתחו לחינם מבלי שהיה להם הסבר מקדים.
לא יודעת להניח את האצבע, אבל ספר המשך צריך להיות באמת "המשך"
המשך של דפוס התנהגות. המשך עקבי של העלילה והרעיון.
נניח קיים נסיך לאיסתרק- יאלה בואו נראה אותו גודל. אי אפשר להפיל אותנו ישר לחטיפה שלו בלי שחווינו אותו בכלל.
אפרופו הנגיעה שהיתה בפרולוג. כל כך חיכיתי למשהו זהה.
אם זה מהללאל ובסטיאן. רציתי לקרוא על המשך הקשר בינהם. על התפתחות הקשר.
לקרוא על פנרס "מתבגר"
על רנה משתתפת.
על מיכאל שחזר מבבל.
על יקוואל- שעדין יהיה חלק אינטגרלי מהסיפור גם אם לא כאדם חי.
שכל המרכיבים האלו יצעדו יחד לאט ובטוח לקו הסיום.
לא ראיתי את זה. וכמה חבל.
נכון!
הינו רוצים לפגוש מערכת יחסים יפה בין מיכאל לאיסתרק, שותפות וכו.
איפה בנימין שגדל ואפשר להפקיד ביודיו הרבה אחריות?
נ.ב. במקום שיוזבד לא ישכח כל מה שקרה עם שאול לא היה עדיף שזה היה נגמר באיזושהי שיחה עם אביו, שבמשך ספר שלם שמחולק לשתיים הוא למד כמה הוא הפסיד כשהו נמנע נלעשות זאת עד כה?
בסופו של דבר מישהו יצטרך לספר לו מה קרה עם שאול. הוא אהב אותו, וזה בכל מקרה יכאב לו בסוף, כי הוא לא יזכור איך שאול התנהג אליו בסוף. כך שאם המטרה היתה לרחם על יוזבד בספר- הרי שהיא ממש לא הושגה
וזה אחד מהסיבות שרצינו ספר אפילוג!
וכן, אם כבר היה נחמד אם היתה מתפרסמת הוכחה חותכת וקצת יותר מכבדת את זכרו של יקוואל..
 
יאוו איזה מאמי הילד הזה. למה למען ה' לא הרגשנו אותו מקרוב?
להביא התמודדות של ילד בן ארבע.
להביא את רגשותיו, פחדיו, רצונותיו.
אפילו לא בחטיפה
אפילו עוד קודם.

חטיפת יורש עצר ילדון- זה מאורע ענק! מטורף!
איפה היו כולם?
למה העולם שם לא הזדעזע?
איפה הלה- האימא שתקח את הפיקוד
איפה איסתרק שיבכה עליו באמת.
אפה נכבדי כוזר?
איפה הצבא המאומן??
ורק נשווה את זה לחטיפה של הנסיכים בתחילת הסדרה....
 
חחחחחח
היא הולכת לכסח אותו....!

זה כזה - הכרכרה נעצרת ליד שער הארמון, רעואל יורד, הולך לאמא שלו.
הלה מחבקת אותו בעדינות, [בכל זאת מלכה], נותנת לו יד, לוקחת אותו לחדר שלה, ושם מתנפלת עליו בנשיקות. ורעואל כולו רק רוצה לראות את אחיו הקטן...

[עריכה: כן, אני יודעת שהגזמתי, גם למלכים יש רגשות וסביר להניח שהיא תהיה פחות מאופקת]
 
זה כזה - הכרכרה נעצרת ליד שער הארמון, רעואל יורד, הולך לאמא שלו.
הלה מחבקת אותו בעדינות, [בכל זאת מלכה], נותנת לו יד, לוקחת אותו לחדר שלה, ושם מתנפלת עליו בנשיקות. ורעואל כולו רק רוצה לראות את אחיו הקטן...

[עריכה: כן, אני יודעת שהגזמתי, גם למלכים יש רגשות וסביר להניח שהיא תהיה פחות מאופקת]
נשמע מעניין, מחכה שתעלי
 
מצטרפת..
זה יפה!
הייתי שמה חיבוק ארוך כזה מאמץ ולא מוכן לעזוב אותו
לא הייתי מתעצבנת אם היו לה דמעות.. (בדרך כלל אני כן! דמעות בספרים זה תמיד מעצבן)
אחרי הכל היא אימא. לא אכפת לה כלום. אכפת לה שהילד המתוק שלה שנחטף לה מבין הידיים (ושוב-איך, למען השם, איך???) חזר אליה. בריא וחי ושלם.
כבר שכחנו, שלא באשמתינו, שלפני שהם מלך ומלכה הם אימא ואבא שחטפו להם ילד...
 
נכון.
ובלי קשר,
מותר לי לומר שלא נחמד לי לקרוא על הסדרות הנ"ל?
אני גאה לקרוא רק ספרות חרדית, נהנית לנתח אותה ולשמוע אודותיה.
למה אני צריכה באשכול הזה,
שמנתח סדרה שאני כ"כ אוהבת,
לקרוא על דמויות וסצנות שלא היו ולא יהיו קשורות לעולמי?
מבינה שזה לא נעים לך
אבל גם כותבי ההודעות הנ"ל רוצים לחלוק את החוויות שלהם מהזוית הנ"ל
אם זה לא נוח לך מוזמנת לדלג להודעה הבאה
ויש פה הרבה כאלו(-:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה