דרוש מידע פטנטים "שהינו רוצים" לפרקטיקה בחיים...

היום פגשתי חברה במכולת ושמתי לב שהילדה שלה (בת 4) היתה עם נעליים הפוכות.
הערתי את תשומת לבה של האמא והיא הסתכלה עלי במבט תמוה ושאלה "אז מה?"
הצעתי שאולי כדאי שהיא תגיד לילדה להפוך אותם.
היא אמרה שהיא לא מבינה מה הבעיה, אם ככה היא שמה את הנעליים אז כנראה שזה לא מפריע לה, ותמיד היא נותנת לילדים שלה ללכת למוסדות לימוד עם נעליים הפוכות אם ככה זה יוצא להם.
אז אולי זה גם פתרון. :confused:
 
היא אמרה שהיא לא מבינה מה הבעיה, אם ככה היא שמה את הנעליים אז כנראה שזה לא מפריע לה, ותמיד היא נותנת לילדים שלה ללכת למוסדות לימוד עם נעליים הפוכות אם ככה זה יוצא להם.
פתרון הקסם הזה יעיל רק על נעליים, או גם לכל שאר הביגוד?
כי אני לא רואה ממש הבדל..

מה שבטוח, חוסך הרבה כאב ראש להורים: קח, תתלבש, תהיה מוכן לבד. צלצל אלי כשאתה חוזר מבית הספר..
 
פתרון הקסם הזה יעיל רק על נעליים, או גם לכל שאר הביגוד?
כי אני לא רואה ממש הבדל..

מה שבטוח, חוסך הרבה כאב ראש להורים: קח, תתלבש, תהיה מוכן לבד. צלצל אלי כשאתה חוזר מבית הספר..
האמת? לפי השיער של הילדה, נראה לי שזה לא רק לנעליים.
ועכשיו אני מבינה למה הבת שלי מספרת לי שלפעמים הילדה מגיעה לגן עם גרב אחת לבנה ואחת בצבע אחר...
 
דרוש בדחיפות פטנט להוציא את הילד מגדר 'אינו יודע בין ימינו לשמאלו'..
לגבי ימין ושמאל עצמם, כבר הבנתי את התהליך.
בהתחלה לימדתי ש'זו ימין וזו שמאל'. אבל הוא קלט שתי מילים וכמובן החל להתבלבל, כנראה היה פשוט לו ש'אפילו על ימין שהוא שמאל' רק שלא זכר מה אמרו לו, ימין או שמאל.
ומאז לימדתי רק צד אחד: ימין. מידי פעם מזכיר שההיא ש'לא ימין' יש לה גם שם.

אבל הבעיה האמיתית היא בנעלים.
אלו הנסגרות עם סקוטש (או סנדלים).
משום מה נראה כאילו אין לך ילד שאינו מחליף באורח קבע את הימין והשמאל.
וכנראה זה בגלל שהוא מביט על כיוון הפתיחה של הסקוטש. אם הוא נפתח לצד ימין, מסתבר - כך המוח הילדותי מתרגם - שהסנדל שייך לימין.

ומה זה כל כך מציק? - אתם תוהים לעצמכם: הלא יגדל וידע לבדו?
ובכן, בשעות הבוקר שכל רבע שעה עוברת במהירות של שניה וחצי, כל כיפוף גוו לסדר לו שוב את המנעל, מעלה את מפלס הלחץ בכמה עשרות אחוזים, כשבראש מנקרות שלש המשימות הבאות של הכנת האוכל לשני וארגון תיק לההוא שמרחף וכו'.
ובכן, דרוש מייצר סנדלים ומנעלים שייפתחו לצד הרצוי.
אקנה אותם אפילו במחיר של סנדל וחצי. ובלבד שיובטח שהילד ידע בין ימינו לשמאלו.
אפשר לעשות סימן של מזוזה על נעל שמאל, ולהסביר לו, שכשהוא יוצא מהבית, הנעל הזו צריכה להיות בצד של המזוזה.
 
אפשר לעשות סימן של מזוזה על נעל שמאל, ולהסביר לו, שכשהוא יוצא מהבית, הנעל הזו צריכה להיות בצד של המזוזה.
רעיון.
רק מה לעשות שצריך עכשיו להדגיש ולהסביר מה זה 'יוצא', ולמה כשהוא 'יוצא מהמרפסת' זה לא נקרא 'יוצא'. ושכל יציאה היא דוקא כשהוא יוצא עם הפנים לדלת, ולא כשהוא הולך אחורנית..
בקיצור, פרקטית זה דורש תרגול לפחות כמו להסביר לו שתמיד כיוון הפתיחה של הנעל הוא הפוך. אז אם היה כח וזמן, היינו עושים את זה במקום המזוזה..
וגם קצת קשה לי מבחינה רוחנית לסמן כאחד ולומר במשפט אחד את הצירוף של המושגים 'נעל' ו'מזוזה'..
 
האמת? לפי השיער של הילדה, נראה לי שזה לא רק לנעליים.
ועכשיו אני מבינה למה הבת שלי מספרת לי שלפעמים הילדה מגיעה לגן עם גרב אחת לבנה ואחת בצבע אחר...
אם לאמא ולילדים יש הפרעות קשב, יש מצב שזה הדרך היחידה של הילדה להגיע לגן...
 
דרוש בדחיפות פטנט להוציא את הילד מגדר 'אינו יודע בין ימינו לשמאלו'..
לגבי ימין ושמאל עצמם, כבר הבנתי את התהליך.
בהתחלה לימדתי ש'זו ימין וזו שמאל'. אבל הוא קלט שתי מילים וכמובן החל להתבלבל, כנראה היה פשוט לו ש'אפילו על ימין שהוא שמאל' רק שלא זכר מה אמרו לו, ימין או שמאל.
ומאז לימדתי רק צד אחד: ימין. מידי פעם מזכיר שההיא ש'לא ימין' יש לה גם שם.

אבל הבעיה האמיתית היא בנעלים.
אלו הנסגרות עם סקוטש (או סנדלים).
משום מה נראה כאילו אין לך ילד שאינו מחליף באורח קבע את הימין והשמאל.
וכנראה זה בגלל שהוא מביט על כיוון הפתיחה של הסקוטש. אם הוא נפתח לצד ימין, מסתבר - כך המוח הילדותי מתרגם - שהסנדל שייך לימין.

ומה זה כל כך מציק? - אתם תוהים לעצמכם: הלא יגדל וידע לבדו?
ובכן, בשעות הבוקר שכל רבע שעה עוברת במהירות של שניה וחצי, כל כיפוף גוו לסדר לו שוב את המנעל, מעלה את מפלס הלחץ בכמה עשרות אחוזים, כשבראש מנקרות שלש המשימות הבאות של הכנת האוכל לשני וארגון תיק לההוא שמרחף וכו'.
ובכן, דרוש מייצר סנדלים ומנעלים שייפתחו לצד הרצוי.
אקנה אותם אפילו במחיר של סנדל וחצי. ובלבד שיובטח שהילד ידע בין ימינו לשמאלו.
פתרון פשוט ויעיל:
בלורד ארטליין מציירים פרפר על סוליות הנעלים מאחורה - בכל נעל כנף אחת.
לפני שהילד נועל את הנעלים הוא הופך אותן ובודק שיש "פאזל" בין הנעלים
אם כן- מניח אותן על הרצפה ונועל בסדר הנכון.
ניסיתי עם ילדה בת 5 ועבד פלאים
 
אם לאמא ולילדים יש הפרעות קשב, יש מצב שזה הדרך היחידה של הילדה להגיע לגן...
איך ניחשת? לשני ההורים יש ולפחות לשלושה מתוך ארבעה ילדים גם. (הרביעית עדיין קטנה.)
 
איך ניחשת? לשני ההורים יש ולפחות לשלושה מתוך ארבעה ילדים גם. (הרביעית עדיין קטנה.)
מניסיון ;)
בספר ילדת נוף היא מתארת איך היא מבקשת מהילדה לסדר את האמבטיה אחריה, ורק אחרי שהילדה לקחה ריטלין, היא הצליחה לעמוד במשימה....

כמות ההסחות שהילדה והאם חוות בין לבישת הגרב הראשונה, ללבישת הגרב השניה, מאפשרת להם לשכח מה היה הצבע של הגרב הראשונה....
 
פתרון פשוט ויעיל:
בלורד ארטליין מציירים פרפר על סוליות הנעלים מאחורה - בכל נעל כנף אחת.
לפני שהילד נועל את הנעלים הוא הופך אותן ובודק שיש "פאזל" בין הנעלים
אם כן- מניח אותן על הרצפה ונועל בסדר הנכון.
ניסיתי עם ילדה בת 5 ועבד פלאים
גאוני כמה שזה פשוט!
תודה.
 
דרוש בדחיפות פטנט להוציא את הילד מגדר 'אינו יודע בין ימינו לשמאלו'..
לגבי ימין ושמאל עצמם, כבר הבנתי את התהליך.
בהתחלה לימדתי ש'זו ימין וזו שמאל'. אבל הוא קלט שתי מילים וכמובן החל להתבלבל, כנראה היה פשוט לו ש'אפילו על ימין שהוא שמאל' רק שלא זכר מה אמרו לו, ימין או שמאל.
ומאז לימדתי רק צד אחד: ימין. מידי פעם מזכיר שההיא ש'לא ימין' יש לה גם שם.

אבל הבעיה האמיתית היא בנעלים.
אלו הנסגרות עם סקוטש (או סנדלים).
משום מה נראה כאילו אין לך ילד שאינו מחליף באורח קבע את הימין והשמאל.
וכנראה זה בגלל שהוא מביט על כיוון הפתיחה של הסקוטש. אם הוא נפתח לצד ימין, מסתבר - כך המוח הילדותי מתרגם - שהסנדל שייך לימין.

ומה זה כל כך מציק? - אתם תוהים לעצמכם: הלא יגדל וידע לבדו?
ובכן, בשעות הבוקר שכל רבע שעה עוברת במהירות של שניה וחצי, כל כיפוף גוו לסדר לו שוב את המנעל, מעלה את מפלס הלחץ בכמה עשרות אחוזים, כשבראש מנקרות שלש המשימות הבאות של הכנת האוכל לשני וארגון תיק לההוא שמרחף וכו'.
ובכן, דרוש מייצר סנדלים ומנעלים שייפתחו לצד הרצוי.
אקנה אותם אפילו במחיר של סנדל וחצי. ובלבד שיובטח שהילד ידע בין ימינו לשמאלו.
בלתק
שמעתי על פטנט לצייר בפנים הנעל חצי סמיילי ובנעל השניה את החצי השני כשהילד מגיע להלביש את הנעליים הוא מצמיד אותם אחת לשניה והסמיילי אמור להיות שלם.
 
או פשוט לקחת מדבקה ולחצות אותה לשתיים. בכל נעל חצי מדבקה - והילד מסתכל ומשלים לעיגול שלם וכך יודע איך להלביש.
נראה לי שמדבקה פחות פרקטית.
היא נתלשת ברבות הימים (או השעות.. תלוי כמה הקטן משתולל), וממש נכרת המדריך והענף שעליו הילד יושב (או עומד).. הטוש שהציעו, אינו נמחק מהר.
אני חושב שצריך להמציא דפנות לסוכה - מתקפלות!
באמת נצרך!
הענין הוא כנראה הסכום..
אם דפנות מתקפלות שחוצות חדר לשנים עולות כמה אלפים,
צא וחשוב מחירן של שלש דפנות כאלו שיוצרות חדר,
וכבר הגעת למצוה שיש בה הרבה הרבה חסרון כיס.
לא לזה כיוון המשורר, ולא מזה ירקדו השומעים.
בני אנוש על גביהן יחרשו חורשים ויניפו כרותי יערות חורשים למחסניהם בהמוניהם, ובלבד שלא יצטרכו להוציא את עשרת אלפים כיכר הכסף לגנזי הממציא של המתקפלות.
 
יש לי פטנט שאני רוצה להוציא אותו אבל לא יודעת איך
קהל היעד: גברים שמתלכלכים בסעודת שבת
פיתרון
סינר לבן שיש לו סגירה מאחורי הצווארון
מודפס עליו עניבה יפה
הרעיון שזה סינר שיראה כמו חולצה והשתלב עם החליפה .
 
המצאה שתרככך לחלוטין את חלקה האחורי של הנעל.
סוג של אבסורד- 2023
אדם הגיע לחלל מזמן
אבל עדיין סובל תופת מכל נעל חדשה.
גם אם שמים פלסטר/וזלין וכו'
בכל מקרה- סיוט.
קרם ידיים ניסיתם?
לי זה ממש עזר...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה