פיטוטי ילדים...

[RACHELIZ]

טלי קיבלה מכה ברגל
אמא: אוי יויויוי איפה קיבלת בובו?
טלי: במכנסיים

 

[אפקטכתיב]

טלי קיבלה מכה ברגל
אמא: אוי יויויוי איפה קיבלת בובו?
טלי: במכנסיים

איזה פשושה!!

 

[אפקטכתיב]

הבת שלי שרה:
השפן הקטן...
הצטנן המסכן
וקיבל פזלת

שלי שרה ברכבת :אבע לעבע -פו פחו בום-יונתן הקטן -טנן -הצ'י הצ'י

 

[אפקטכתיב]

עוד אחד מצחיק למהדרין:
הגננת בגן הראשון לימדה על נטילת ידיים
ובנושא אחר על בשרי וחלבי
(קיבלה פתקים לכיורים:בשרי חלבי .וגם נטלה קטנה)

תקשיבו טוב הרבנית הצדקת הקטנה שואלת לפני כל אוכל וכל שטיפת ידיים מה היא הולכת לאכול בזמן הקרוב
וכל פעם אומרת ככה :
זה בשרי כי זה עוף ומברכים עליו שהכל -
אז צריך ליטול בכיור הבשרי.
וזה פרווה אז מותר ליטול איפה שרוצים
אז אני בוחרת בחלבי.
מחמירה גדולה.תודו.

 

[RACHELIZ]

אילה: ועכשיו העוגיה שלה בצורת ספינר...
(מתוך הספר מי ישמור על העוגיות שלי)

 

[מ"ם]

ערב, פנים. סלון-מטבח.

אימא (מטבח): הם שוב ברחו בלי לברך!

אבא (סלון): יוסי, בוא לברך ברכת המזון!!!

יוסי (צועק מהחדר): אבל בירכתי כבר!

חיה (מלשינה): הוא בירך כמו הפרצוף שלי...

אבא (צועק לחדר): חיה אומרת שבירכת יפה מאוד!!!

 

[אפקטכתיב]

אמא תראי זה מתאים לחצאית שלי
הילדה מצביעה על השמיים...
זה ג'ינקס וגם החצאית שלי בצבע ג'ינקס

צריך ביאורי מילים או שהצבע מובן?

 

[אפקטכתיב]

בת 3 מהרהרת ומבריקה:
יש צפירה של שבת
ויש צפירת העומר.

 

[אפקטכתיב]

אמא נכון בחג השבועות ,
אז אבא ישכח את הצרות שלו?

אמא: (מה דיברנו על צרות?מה דיברנו??
מסכנה הילדה ,אלו דברים היא שומעת בבית ומדמיינת...)

פותחים את ה"דף קשר" שהביאה מהגן:
"כשיושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה
הקב"ה אומר למלאכים שלו
ראו ראו בני חביבי
הם שוכחים מהצרות שלהם ועוסקים בתורה שלי"

 

[אפקטכתיב]

אחרון לקינוח,הצטברו הרבה מהיומיים שבת-חג.

אמא מספרת סיפור ,דנים שם מי הוא האשם
(הכבשה או שאר החיות)

אמא :נו, אז מי האשם?

ילדה: "השם הוא האלוקים"!

 

[yonatanr]

בצהריים הילדה [4] רואה יצירה שלה שהושחתה בטושים על ידי התינוק.
ילדה: מי עשה את זה?
אמא: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על היצירה!
בערב אמא מגלה קשקושים בטוש על הרגל של הילדה.
אמא: מי עשה את זה?
ילדה: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על הרגל!

 

[רחשי הלב]

בצהריים הילדה [4] רואה יצירה שלה שהושחתה בטושים על ידי התינוק.
ילדה: מי עשה את זה?
אמא: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על היצירה!
בערב אמא מגלה קשקושים בטוש על הרגל של הילדה.
אמא: מי עשה את זה?
ילדה: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על הרגל!

לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר

 

[כנפיים]

פותחים את ה"דף קשר" שהביאה מהגן:
"כשיושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה
הקב"ה אומר למלאכים שלו
ראו ראו בני חביבי
הם שוכחים מהצרות שלהם ועוסקים בתורה שלי"

ואני תמיד חשבתי שמשתכחים הכוונה מצויים, נמצאים בתוך הצרות שלהם

 

[yonatanr]

ואני תמיד חשבתי שמשתכחים הכוונה מצויים, נמצאים בתוך הצרות שלהם

ה'מדרש' הזה של 'כד יתבין ישראל' באמת בעייתי.
מאחר שבכלל אין מקור לפתגם זה, אפשר לכאורה לדון בו ולבקרו.
מתחילה לא מובן איך אחרי המילים 'כד יתבין ישראל ועסקין' בארמית, נכנס 'בשמחת התורה' שזה בלשון הקודש. היה צריך לומר 'ועסקין בחדוותא דאורייתא'.
ובכלל, מהו 'ועוסקים בשמחת התורה'?
אם הכוונה היא לכך שהתורה היא משמחת, היה לו לומר 'ועסקין באורייתא בחדוותא' או 'ועוסקים בשמחה בתורה', ומהו 'בשמחת התורה'?
ואם כוונתו לחג 'שמחת תורה' שנחוג בסיום חג הסוכות, הרי הוא מנהג שהתקבל בתקופה מאוחרת לקרוא כן לחגיגת סיום התורה ביום טוב שני של שמיני עצרת, וזה לא ממש מתאים למדרש קדום.
במכלול מובא שבזמן שמחת בית השואבה היה הגר''א אומר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי". וא"כ מובן למה נאמר 'בשמחת' ולא 'בחדוותא', בגלל שזה חלק מהמושג 'בשמחת בית השואבה', אבל לא מובן מי החליט להפוך את זה ל'שמחת התורה'.
ובאמת המילה 'משתכחין' לא מתאימה בכלל, בארמית פירושה 'נמצאים', כמו ב'חבל על דאבדין ולא משתכחין', ואין לה שייכות ל'שכחה' שתרגומה הוא 'נשייה', כמו שתרגם אונקלוס 'ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו' 'ואנשייה'.

 

[RACHELIZ]

אילה (4.5) שרה: נפשי נפשי חכמה…

וכן עוד כל מיני שירים עם מילים חדשות לגמרי בהמצאתה...

 

[גולדברג.]

ה'מדרש' הזה של 'כד יתבין ישראל' באמת בעייתי.
מאחר שבכלל אין מקור לפתגם זה, אפשר לכאורה לדון בו ולבקרו.
מתחילה לא מובן איך אחרי המילים 'כד יתבין ישראל ועסקין' בארמית, נכנס 'בשמחת התורה' שזה בלשון הקודש. היה צריך לומר 'ועסקין בחדוותא דאורייתא'.
ובכלל, מהו 'ועוסקים בשמחת התורה'?
אם הכוונה היא לכך שהתורה היא משמחת, היה לו לומר 'ועסקין באורייתא בחדוותא' או 'ועוסקים בשמחה בתורה', ומהו 'בשמחת התורה'?
ואם כוונתו לחג 'שמחת תורה' שנחוג בסיום חג הסוכות, הרי הוא מנהג שהתקבל בתקופה מאוחרת לקרוא כן לחגיגת סיום התורה ביום טוב שני של שמיני עצרת, וזה לא ממש מתאים למדרש קדום.
במכלול מובא שבזמן שמחת בית השואבה היה הגר''א אומר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי". וא"כ מובן למה נאמר 'בשמחת' ולא 'בחדוותא', בגלל שזה חלק מהמושג 'בשמחת בית השואבה', אבל לא מובן מי החליט להפוך את זה ל'שמחת התורה'.
ובאמת המילה 'משתכחין' לא מתאימה בכלל, בארמית פירושה 'נמצאים', כמו ב'חבל על דאבדין ולא משתכחין', ואין לה שייכות ל'שכחה' שתרגומה הוא 'נשייה', כמו שתרגם אונקלוס 'ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו' 'ואנשייה'.

לפני כ 350 שנה שרו שיר במילים דומות, ששם דוקא מובן המילים "בשמחת התורה", ויתכן שלקחו זאת משם.

"בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי".

מקור: המכלול.

 

[yonatanr]

לפני כ 350 שנה שרו שיר במילים דומות, ששם דוקא מובן המילים "בשמחת התורה", ויתכן שלקחו זאת משם.

"בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי".

מקור: המכלול.

במכלול מובא שיר זה בשם אברהם וואלט, ומצוין שם שהוא נולד ב-תקל''ב.
גם אם זה היה נכון, זה לפני 250 שנה.
הבעיה היא שזה לא נכון, והוא נולד ב-תרל"ב [1872] שזה סך הכל לפני כ-150 שנה, והוא נפטר בתרצ''ח.

 

[I.Q]

ילד בן שנתיים נמצא בשמחה משפחתית ורואה סביבו מלא תינוקות. הוא מתלהב ומראה לאמא שלו "הנה תינוק" "הנה עוד תינוק" ואז בהברקה "אני תינוק!!"

 

[palm]

יש אמרה ידועה באידיש:
מתי ילד שמח? כשהוא פוגש מישהו קטן ממנו

ופיטוט קטן:
מחר יש לנו הקמת מזוזה
[מה צריך לומר במקביל? קביעת מצבה?]

 

[אפקטכתיב]

טרי מהיום:
מחכה לאוטובוס הביתה,
רואה ילדה (6-7) נראית עייפה ,
היא מצביעה על איש בכיסא גלגלים :
"אמא תראי איזה כיף לו,הוא לא צריך ללכת...!"