החל"ת קוצר ל-10 ימים והפיצוי לעסקים הגדולים בוטל: ועדת הכספים אישרה את מתווה הפיצויים לנפגעי "עם כלביא"
אחרי חודש של דיונים ממושכים ומחלוקות בין האוצר, נציגי המגזר העסקי וחברי ועדת הכספים, מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים שנפגעו במערכה מול איראן אושר. ההקצאה של 60 מיליון שקל לעסקים הגדולים במשק בוטלה, אך תקופת ההיעדרות של עובדים המאפשרת הוצאה לחל"ת קוצרה ל-10 ימים
כמעט חודש לאחר ההכרזה על מתווה הפיצויים, ולאחר דיון בן 10 שעות בוועדת הכספים אישרה הוועדה את מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים לקריאה שנייה ושלישית. מחר (ב') מליאת הכנסת צפויה לאשר אותו.
שני הסעיפים המרכזיים במתווה הם מענק המשכיות לעסקים שהכנסותיהם נפגעו ביותר מ-25%, והגמשה של תנאי ההוצאה לחל"ת, שמזכים את העובדים בדמי אבטלה, אך בשבועות האחרונים, חוסר הסכמות בין האוצר לנציגי המגזר העסקי ולחברי וועדת הכספים בחלק מהתנאים הביא לעיכוב באישור המתווה.
ברשות המסים מבהירים כי ככל שהמתווה יאושר מחר במליאה, כבר ביום שלישי ניתן יהיה להגיש בקשה לפיצויים.
ישנם שלושה סעיפים מרכזיים עליהן הושגו הסכמות היום: הראשון - נציגי העסקים ויתרו על דרישתם להקצאה של 60 מיליון שקל עבור העסקים הגדולים במשק, שהמחזור שלהם גדול מ-400 מיליון שקל. במסיבת העיתונאים בעיצומו של מבצע "עם כלביא" הכריז סמוטריץ' על סעיף זה, אך לאחר שהמבצע הסתיים מוקדם מהצפוי, סברו באוצר שעסקים אלו לא זקוקים לסיוע מיוחד.
השינוי השני: תקופת ההיעדרות במהלך 12 ימי המערכה מול איראן, שניתן יהיה להגדיר רטרואקטיבית כחל"ת שמזכה את העובדים בדמי אבטלה, קוצרה מ-11 ימים ל-10 ימים. במקור קבע האוצר תקופה של 14 יום, בדומה להגדרה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לאחר שמבצע "עם כלביא" הסתיים מוקדם מהצפוי, קיצר האוצר את ההגדרה ל-11 ימים, אך בנשיאות המגזר העסקי דרשו שהתקופה תקוצר ל-9 ימים. לבסוף, הוסכם על פשרה של 10 ימים.
הוצאה לחל"ת אומנם עדיפה לאובד על פני אובדן משכורתו, אך מנגד - דמי אבטלה לא מפצים את העובד על מלוא שכרו, כך שישנה שאלה היכן נמצאת נקודת האיזון בין ספיגת היעדרות עובד בידי המעסיק לבין מתן אפשרות להוצאה לחל"ת, כדי לאפשר למעסיק להפחית הוצאות מבלי לפגוע משמעותית בעובד.
הסעיף השלישי שהיה שנוי במחלוקת הוא הצמדה למדד של ההכנסות ב-2023. נסביר: הזכאות למענק המשכיות כחלק מהמתווה שאושר נקבעת לפי ירידה של לפחות 25% בהכנסות של מעסיק ביוני האחרון ביחס ליוני 2023. עם זאת, בדיונים האחרונים דרשו נציגי העסקים שההכנסות ב-2023 יוצמדו למדד כדי לשקף את הפער הריאלי. באוצר התנגדו בתוקף: במקור באוצר ביקשו שההשוואה בכלל תהיה ל-2024, ולא ל-2023, ולאחר מכן התגמשו. השוואה ל-2023 בתוספת הצמדה למדד, לטענת האוצר, הייתה מכניסה למתווה עסקים שהפגיעה במחזור שלהם נמוכה מ-10%.
במשרד האוצר יכולים לנשום לרווחה: לאורך הדיונים בוועדת כספים נטו חברי הוועדה לצדד בעמדת נציגי המגזר העסקי. בפרט, יחסי יו"ר הוועדה המתפטר משה גפני לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התדרדרו לאחר פרישת הח"כים החרדים מהממשלה, כך שעלתה שאלה כיצד גפני, כחבר וועדה, יפעל לאורך הדיונים.
סאגת אישור המתווה שהתארכה מעבר לצפוי מחזקת את הביקורת נגד הממשלה על היעדרו של "נוהל לחיצת כפתור". הכוונה היא למנגנון אוטומטי שמופעל בזמן חירום, שמאפשר לספק מענק המשכיות לעסקים ללא תהליך חקיקה. באוצר התעקשו שהלכה למעשה קיים נוהל כזה ־ הרי המתווה הנוכחי שהציע האוצר מבוסס על מתווה "חרבות ברזל" עם התאמות קלות, וגובש ימים קצרים לאחר פרוץ מבצע "עם כלביא". לאוצר גם חשוב לשמור על גמישות והפעלת שיקול דעת מקצועי.
אך בפועל, בשבועות האחרונים היינו עדים לתהליך גיבוש מתווה מסורבל, שנבע הן מדיונים ארוכים של חברי ועדת הכספים בכנסת, וכן התעקשות מצד נציגי המגזר העסקי על סעיפים רבים, לצד היעדר גמישות מצד האוצר. לבסוף, אישור המתווה נדחה לאחר פרישת הח"כים החרדים הממשלה והתפטרות יו"ר ועדת הכספים משה גפני, כך שבסוף המטרה המרכזית של המתווה ־ להעניק מעט ודאות בתוך אי ודאות ביטחונית, לא הושגה, ועסקים ועובדים רבים תהו האם ומתי יוכלו לקבל את המענקים ודמי האבטלה עליהם הצהיר סמוטריץ' במסיבת העיתונאים לפני חודש.
כלכליסט
הנושאים החמים
