פיצול שיש קיים

  • הוסף לסימניות
  • #1
אודה לעזרתכם
יש לי מטבח עם שיש ר'
אני מעונינת להזיז אותו מקום, אך במקום החדש לא נכנס לי הר' ביחד.
האם יש אופציה לחתוך ולעשות קנט וכו' בשיש קיים, האם זה שווה כלכלית?
תודה לכל העונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם זה גרניט זה החיתוך פשוט ואפשרי, ואם זה אבן קיסר צריך שזה לא יתפורר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איש שיש יכול לעשות לך את זה בבית.
רק הלכלוך והבלגן שזה יותר,,,,, לא מקנאה בך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה העלויות של כזה דבר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התקומה החרדית.



כשאני כותבת תקומה חרדית – אין כוונתי לתקומה של כלל הציבור החרדי שאולי אינו צריך תקומה או שכבר היתה לו תקומה וכדו'.

אלא הכוונה לתקומה שלי, כמי שנמצאת בתודעה החרדית וזה חלק מהזהות שלה, ויחד עם זה מחפשת לשפר את חייה, את בריאותה הנפשית וכו', ורוצה להגיע לחיים נורמטיביים, והגיעה למסקנה שבורא עולם רוצה שכל אדם יגשים את עצמו בתחום כלשהו - כי זה ביטוי לנשמה האלוקית שרוצה להתגלות.

אני קוראת לזה 'תקומה' כי הרצון להגיע לחיים משופרים מקביל לדעתי לתקומות אחרות, כמו זאת הציונית, ותקומה בדרך כלל מתבססת על שינוי/שבירת העולם הקודם.

מהפכות בדורות קודמים הכריזו:

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה

מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל

אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה...

*

אבל אני, בתודעה שלי, לא חושבת שזה נכון לפרוק עול כדי לזכות לתקומה.

התקומה בה אני מאמינה היא פנימית – שלי מול עצמי, כזו שתיתן לי יכולת להתגבר על בעיות וחסמים.

*

כדי להגיע לעולם טוב יותר, צריך לשבור את העולם הקודם.

ואני בוחנת את עולמי הקודם כדי לראות מה מיותר לי ומה כדי לשבור.

עולם קודם – הכוונה חשיבה, מניעים וכו'.

המטרה: יכולת מנטלית להגיע למקום של השפעה נרחבת. (לאחר שהתגברתי על מחסומים כמו בושה, חוסר נעימות ועוד..)

*

הבעיה שאם שוברים את העולם הקודם, מגיעים למקום ריק, כי צריך לבנות עולם חדש.

וזה האתגר הגדול.

כשהציונות שברה את העולם הקודם, היא בנתה עולם של כוחי ועוצם ידי, של עצמאות מלאה והתנערות מקשר מחייב לבורא עולם.

אבל העולם החדש שהיא בנתה, היה מקולקל, כנראה, או לא מושלם. (מי אני שאשפוט? התוצאות מוכיחות).

אבל היה משהו טוב בשבירת העולם החדש הציונית: היא הצליחה לגרום לאנשים, פה ושם, לפעול ולהגשים את עצמם, להגיע לחשיבה אלטרואיסטית, חשיבה על כלל האומה.

*

שבירת העולם הישן הפרטי שלי כולל להעיף מחיי חשיבה של תחרותיות, רצון להוכיח את עצמי, רצון להיות בחשיבה על 'אני,אני'... ולהגיע למקום טוב של רצון להגיע להכנעה, לחשיבה אחדותית.

השאלה מה ניתן לבנות במקום כל אלה?

אני מוצאת את עצמי ללא מוטיבציה, כשאני בתודעת אחדות, העדר תחרותיות, בלי זעם ורצון להוכיח את עצמי, אין לי באמת מניע רציני.

הרצון לעשות טוב הוא נחמד, אבל הטוב יכול להתפרש גם כרצון לחיות את חיי ברוגע, כי בלי אגו, בלי תחרות, בלי מצוקה, למה שאני אתנדב למשימות של הגשמה עצמית, של רצון להגיע לקהל? למה שארצה להשפיע אם אין לי מניע משמעותי? בעיקר כי העדר תחרותיות זה חוסר רצון להגיע למקום גבוה.

בלי צורך, בלי רצון, למה שארצה לפעול בכלל?

האם הרצון הטוב לעשות טוב בעולם (בעיקר כשלא יודעים מה טוב) חזק באופן כה משמעותי כמו הרצון להוכיח שאני שווה? כמו הסיפוק שיש בתחושת ניצחון?

האם הרצון הטוב חזק כמו תחושת הזעם?

*

האמת שכשרוצים להחריב עולם ישן, צריך למצוא מספיק מניעים חזקים לפעולה בעולם החדש.

ואני חושבת שאולי זה לא אפקטיבי כל כך להגיע למקום חסר צרכים, רצונות ותחרותיות.

*

מצד שני – אפשר.

זה נמצא במקום בו אנחנו חושבים על העולם ומביטים בחוסר הצדק, בכך שאין באמת אכפתיות במקומות מסוימים, ומסכימים שהעולם צריך שיפור.

אנשים לא צריכים להיות מפוחדים, לא צריכים להתנהל בלי כסף, או במצוקה כלכלית, לא צריכים לחוש נרדפים וכו'.

זה מקום בו אנו חושבים על הרצון לתרום מהיכולת האלוקית שלנו, עבור עולם טוב יותר, ושזה תלוי עד כמה כל אחד יפעיל את הנתונים שלו כדי לפעול למען עולם טוב יותר.

כך שיש מניע משמעותי לעולם חדש: רצון להנחיל לדורות הבאים עולם נעים, אחדותי, ללא מצוקה.

למשל בתרבות – לתת עולם נקי מכוחות שליליים, מתרבות לא נאותה, ממסרים בעייתיים.

זה לא צריך להיות על ידי מחיקת העולם הישן, אלא על ידי שימוש בכוחות שיש בעולם עבור מטרות טובות.
את איקאה, דומה שכולנו מכירים. קונספט שוודי, עשרות או מאות סניפים בכל העולם. בכולם הטעם השוודי ניכר היטב. בשירות, בעיצוב, בפרטים הכי קטנים; מינימליזם, העדפה מוגזמת לטבע ולחסכון במקום ובחומרי אריזה, במלל, בהכל.

איך תיראה חנות הקונספט של חברה ישראלית לריהוט?

ג'וני בכר, עיתונאי ה'גרדיאן', חזר מביקור ראשוני בסניף החדש והמדובר של "ריהוטסבבה" בניו מקסיקו, והנה דבריו. (תורגם ע"י מכונה)

ריהוטסבבה, להלן ר"ס, פרצה לתודעה רק לפני חודשים ספורים, עם עשרות סניפים ברחבי הגלובוס. בכולן חוויה זהה, לטענת הרשת, איכות שווה ותמחור הוגן עד מפתיע. הרבה שבחים עצמיים על אמינות, שירות, אמינות, יצירתיות ישראלי קלאסית וכהנה וכהנה.

שווה בדיקה, לא?

שווה.

במוצאי שבת האחרונה הלכתי לבקר.

ובכן, ריהוטסבבה שבאזורי, נמצאת בתוך סבך סמטאות חסרות מוצא. לקח לי יותר משעה (!) לאתר את המקום. בכל פעם שחשבתי שאני מגיע למקום, ומצאתי את השלט הזוהר "ריהוטסבבה"! ראיתי כי הוא מרוסס בגרפטי אדום ועליו כתוב בכתב יד עילג: עברנו, הסניף החדש אחרי הסיבוב, עם חץ לצד ימין...

לאחר 3 נסיונות כושלים, ויתרתי. התקקשרתי לסעדיה חביבה, ידידי הישראלי שיודע הכל, והוא הדריך אותי איך להגיע לריהוטסבבה. לאחר ההסבר המסובך למדיי, הוא הוסיף הערה תמוהה: "תיזהר לא לחנות ליד הפח, יש שם דוחות".

פח? דוחות? מדובר בחנות הדגל של חברת הריהוט הישראלית המפורסמת בעולם, תהיתי. אין שם חניון מסודר?

ובכן, אין.

החנות האמיתית נמצאת צמוד לדוכן סלולרי רעוע עם מכשירים מזוייפים ("שלא תעז, וואלה רחת לוקום, לקנות שם אפילו כבל פשוט", הזהיר אותי סעדיה), ולצידה 15 חניות בסך הכל. מתוכן, 3 היו חסומים בשרשרת, אחת נוספת מסומנת כחניה פרטית (?), והיתר תפוסות.

המתנתי בצד. סקרן לחוות את חווית הקניה הישראלית. בפרסומות השונות שנתקלתי בהם, הובטחה לי חווית קניה חדשנית, מלאת אוריינטציה ישראלית. ריהוטסבבה! שלם וקח! בואו לטעום חווית קניה ישראלית אמיתית כפי שמעולם לא חוויתם! סייל החורף בעיצומו!

אז אם ציפיתים למצוא כאן חניון נוסח איקאה, עם 300 מקומות חניה לכל הפחות, תחשבו שוב. או שתבואו ברגל, או עם מונית (נגיע לסעיף הזה ביציאה, אל דאגה). או שלא תבואו, מי יודע.

כך או כך, לאחר המתנה מורטת עצבים של עשרים דקות תמימות, זיהיתי רכב יוצא מהחניה. בשמחה, החלתי לנסוע לעבר החניה, כאשר באותו הרגע זינק משום מקום רכב סקודה אוקטביה שחור, בוהק עד כדי סינוור, וחטף לי את החניה.

עודי המום, והנהג, איש גדל מידות, שעיר, לבוש חולצת שחורה שעליה כתוב "ביתר ירושלים, רק ביבי, עד אחרון החטופים!" דידה ממנה החוצה בכבדות. להפתעתי, במקום להתנצל, הוא כמעט הכה אותי! את ג'וני בכר, העיתונאי המנומס שומר החוק!

הישראלי צרח: "מה נראה לך? החניה פה של אבא שלך? אני נכה! יש לי תו! אתה לא רואה? מה אתה מנסה לגנוב לי אותה?" הוא נפנף מול עיניי בפיסת נייר קטנה שנראה כי הודפסה במדפסת ביתית.

לא, לא ראיתי. סליחה. בבקשה. תחנה אתה. אמתין.

המתנתי. המתנתי.

כעבר עשר דקות נוספות יצא רכב נוסף, אך לאכזבתי, הוא יצא מחניה כחולה, של נכים בלבד.

האמנתי כי החניה תישאר פנויה למשך זמן מה, כמה נכים יש בעולם? אך תוך שניות ספורות זינקו לעברה לא פחות מעשרה מכוניות. נהגיהן יצאו בבת אחת מהרכבים, צועקים. אני נכה אמיתי! אני נכה אמיתי! יש לי תו! שירתתי במלחמת שלום טבריה! תראה את החותמת! היא אמיתית! אני נכה, זוז!

כמה נכים יש בישראל?...

בסופו של דבר, ויתרתי. עם כל הרצון שלי לחוות "קניה ישראלית חדשנית ומקורית בטעם מזרח תיכוני אמיתי", אני צריך חניה מסודרת. לא מתאים לי לריב עליה. אין חניה – אין ג'וני בכר.

התחלתי לסגת אט אט.

אך להפתעתי, רגע לפני שעליתי על כביש מס' 678A, זיהיתי חניה פנויה! ללא שרשרת מוזרה (ממתי יש חניות פרטיות בכניסה לחנות מרכזית ומבוקשת?), ללא צורך בתו נכה, אותו הישראלים כנראה מקבלים ביחד עם קבלת תעודת הזהות שלהם, חניה ציבורית, שמורה, חוקית. חניתי.

לא שמתי לב שיש פח אשפה 100 מטר ממנה. טעות.

הלכתי רגלית לר"ס, נזהר לא ליפול במדרכה שבורה.

נכנסתי לר"ס. אכן, גדולה, יפה, מוארת, שפע של ריהוט. לא איקאה, כן? אבל יש בהחלט מה לראות.

- המשך יבוא בע"ה -

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה