התייעצות פיתרון מיידי למצוקת הדיור,מה דעתכם?

  • הוסף לסימניות
  • #81
ואז מה קורה עם הדירה? עומדת ריקה?!
כמעט תמיד הקונה או גר בעצמו או משכיר את הדירה!
כלומר: אם נכונה התאוריה שיש עודף משקיעים מחירי השכירות היו צריכים לצלול...
אם מחירי השכירות זינקו, ואם בבית שמש גם במחיר יקר לא ניתן למצוא דירות בכלל אולי חסר משקיעים בשוק?!

בקיצור: אם דירה להשקעה כמעט תמיד אמורה להיות מושכרת (בד״כ כדי לכסות את המשכנתא),
ברגע שיש עודף משקיעים אמור להיות הצפה של דירות להשכרה,
ואז ירידת מחירים ומשקיעים שתקועים עם משכנתא בלי שוכרים,
ובעקבות כך מכירה של הדירות ע״י המשקיעים וירידת מחירים (שהיו יקרים הרי רק בגללם)
כל עוד זה לא קורה, וכל עוד כמות הדירות הריקות הוא זניח,
כנראה שהבעיה היא לא בתושבים אלא במיעוט הבניה החדשה, במחיר הקרקע המופקע שדורשת בעלת הקרקע ה(כמעט) בלעדית, בעלויות הבניה היקרות מאוד בעקבות עודף רגולציה, ובירידה היזומה והמתמשכת בדירות ישנות וזולות בשוק בפרט באזורי הביקוש (פינוי-בינוי, שיקום שכונות ועוד)
זה לא שיש כיום בעיה עם הדירות להשקעה פשוט המשבר הנוכחי התחיל בגלל הדירות להשקעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ובכן בשביל זה אפשר לעשות את עצת @עו"ד נתן רוזנבלט להשית מס נכס על תושבי חול הרוכשים בישראל ומפה יגיע הכסף וכן ממס רכישה גבוה אפשר לשחק עם זה
אבל אני חושב שמהתנהלות שוק נכונה ובריאה בטווח הרחוק ייבנו יותר דירות ימכרו יותר דירות ויהיה יותר מס מיותר דירות
כי הרי אף אחד לא חולם שהדירות ירדו למתחת 800,000 שקל ואפילו ח"ו לא קרוב לזה
אלא רוצים שזה יהיה באזור המליון ומזה המדינה תרוויח
למדינה אין בעיה שמחירי הדירות ירדו מתחת ל800,000 כי אז יותר אנשים יכנסו לשוק הנדלן ואז המדינה תרוויח עוד מיסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
כל מצרך יסוד הוא השקעה!!!
לחם זה כלכלה של המאפיות, מגדלי החיטים, טחנות הקמח, נהגי המשאיות, וכמובן חנויות המכולת.
בגדים זה כלכלה של היבואנים, המעצבים, החנויות, החייטים וכו׳,

הסיבה היחידה שיש שפע של מצרכי יסוד בארץ זה בגלל שזה הרווח הכלכלי של אנשים,
הבעיות מתחילות כשיש קרטל,
קרטל זה שגוף אחד גדול או כמה שמשתפים פעולה גורמים לחסמים, ירידה בהיצע או עליה בהוצאות היצור,

בשוק הדירות יש שלטון מלא של מדינת ישראל הן בחוקים וברגולציה שמקשים מאוד על הבינוי והן בבעלות על כמעט כל הקרקעות בארץ,
החסם המשמעותי ביותר זה הבעלות על הקרקעות שגורמת למחסור יזום בדירות, כלומר: ברגע שהמדינה בעלים של הקרקעות והיא לא מוציאה אותם לשוק נוצר מחסור והמחיר עולה,
חוץ מזה יש עשרות ואולי מאות תקנות שמיקרות את מחירי הדירות בעשרות אחוזים, וכן תוכניות בינוי מזיקות ואולי אפרט בפעם אחרת
מה התכוונתה לומר
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
והאבסורד הוא שעל שכירות עד 5500 לערך שח לחודש לא צריך לשלם מס
וגם אפשר "זאך ארויס דרעייען" מזה הרבה יותר קל
לעומת שוק ההון שיש 25 אחוז(!) מס
וכמעט אין אפשרות לחסוך את המס
צריך לתמרץ את העניין של להשקיע בשוק ההון יותר מבנדלן
שזה יהיה הרבה יותר רווחי
וכולם ירוויחו מזה
אפשר לפתוח חברה ואז להשקיע דרך קרן השתלמות וככה אין מיסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
זה לא שיש כיום בעיה עם הדירות להשקעה פשוט המשבר הנוכחי התחיל בגלל הדירות להשקעה
זה מה שבאתי להסביר שזה פשוט לא נכון,
המשבר לא קשור לדירות להשקעה אלא למדיניות ממשלה,

כי אם היה עודף דירות להשקעה כדאיות ההשקעה היתה צריכה לרדת,
וכל עוד המחיר לא יורד זה אומר שהמשקיעים השקיעו במוצר שיש בו מחסור אמיתי והמחיר שלו ממילא צריך לעלות.

השקעה נכונה היא כשאדם מזהה מוצר שיש בו מחסור והמחיר שלו צפוי לעלות וקונה אותו לפני עליית המחירים,
במקרה כזה לא הוא גרם לעליית מחירים אלא הוא זיהה אותה מראש וניצל את ההזדמנות להיות זה שירויח את הרווח שיבוא ממילא
בקרטל לעומת זאת מגיע אדם שיש לו שליטה על כל/רוב השוק נניח יבואן בלעדי של מלט ומעלה את המחיר של המוצר שכולם חייבים ורק הוא מחזיק בו, פה העליה לא קרתה לבד אלא מישהו העלה מחירים כדי להרויח יותר,

במקרה שלנו אלפי המשקיעים לא יכולים להעלות מחיר כי אין להם יכולת תכנית לתאם ביניהם,
מי שכן יכול להעלות מחירים (ועושה את זה בפועל וביודעין) באופן יזום (וכמובן להוריד עם רק ירצה..) זה:
מי שבעלים של 95% מהקרקעות בארץ (מינהל מקרקעי ישראל),
מי שמחליט לכווולם מי יכול לבנות וכמה (ועדות מחוזיות, מ.השיכון),
מי שמחליט כמה כסף לקחת מכל תושב על הזכות לדירה בארץ (מחיר קרקע מטורף) (המינהל ומ.השיכון),
מי שמחליט מי מיבא חומרי בנין והאם תהיה תחרות (משרד הכלכלה?),
מי שמחליט כמה מהרווחים של כל אחד מה:יזמים, קבלנים, יבואנים, פועלים, וכו׳ ילך לקופת האוצר (כמובן שאנחנו צריכים לשלם ליזם וכו׳ את הכסף שלקחו לו הוא צריך להרויח על העבודה) (רשות המיסים),
מי שמחליט חוץ ממיסי הרווח של כל שרשרת האספקה לקחת מס גם מהצרכן שבסה״כ רצה לקנות בית לישון בו (מס רכישה-רשות המיסים)
מי שמחליט לתת הנחה (ולפעמים אפי׳ כסף בפועל מהקופה הציבורית) ליזם שיצליח לקחת שכונה עם מחירים נמוכים ולהפוך אותה לדירות משופצות/חדשות במחיר הרבה יותר יקרים, ובכך להעלות את כל השוק (תמ״א, פינוי בינוי וכו׳ - מ.השיכון)
מי שמחליט כמה ריבית ישלם כל יזם, קבלן או קונה של דירה על ההלואה שהוא לקח (בנק ישראל)
מי שמחליט להוסיף תקני בטיחות כדי ״להציל״ את התושבים ממקרה של התקפה בו זמנית של: צונאמי, רעידת אדמה 9 בסולם ריכטר , פיגוע תופת, שריפה ומתקפת סייבר על כל מוקדי החירום, (משרד הכלכלה)
כמובן שאז הבניין נהיה מאוד ״בטיחותי״ והעלות שלו פי 2 (למישהו איכפת) אה, ואיכשהו אנשים בכל זאת מתים מאסונות... (בדר״כ יש גם יבואן בלעדי מקורב שמרויח מיליארדים על הדרך)
אם שמת לב לכל הגופים הנ״ל יש בעלים אחד שכל השיברים בידים שלו ״ממשלת ישראל״

נ.ב. אין לי דירה להשקעה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #86
מה התכוונתה לומר
התכונתי לאמר שאם רוצים שיהיה מצרכי יסוד באופן טבעי צריך את אלה שמרויחים על זה כסף,
אם אף אחד לא היה מרויח כסף מחקלאות לא היה תבואה ופירות בעולם,
אם אף אחד לא היה מרויח מאפיה כל המאפיות היו נסגרות,
אם אף אחד לא ירויח מבניה לא יבנו יותר בניינים בארץ,
כלומר, זה שמרויחים על זה כסף גורם למצרכי יסוד להיות זמינים, מרובים ומפותחים,
כל שרשרת האספקה של הדירות (יזם, קבלן, פועל, מפקח, משווק, מתווך, משקיע, בנק הלואות, בנק משכנתאות וכו׳) מרויחים כסף ביושר ורק לכן הם עובדים,
אני לא רוצה שהם לא ירויחו כסף והם יפסיקו לעבוד,
אני רוצה שיהיה הרבה מבחר והוצאות נמוכות כדי שהמחיר ירד באופן טבעי
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
התכונתי לאמר שאם רוצים שיהיה מצרכי יסוד באופן טבעי צריך את אלה שמרויחים על זה כסף,
אם אף אחד לא היה מרויח כסף מחקלאות לא היה תבואה ופירות בעולם,
אם אף אחד לא היה מרויח מאפיה כל המאפיות היו נסגרות,
אם אף אחד לא ירויח מבניה לא יבנו יותר בניינים בארץ,
כלומר, זה שמרויחים על זה כסף גורם למצרכי יסוד להיות זמינים, מרובים ומפותחים,
כל שרשרת האספקה של הדירות (יזם, קבלן, פועל, מפקח, משווק, מתווך, משקיע, בנק הלואות, בנק משכנתאות וכו׳) מרויחים כסף ביושר ורק לכן הם עובדים,
אני לא רוצה שהם לא ירויחו כסף והם יפסיקו לעבוד,
אני רוצה שיהיה הרבה מבחר והוצאות נמוכות כדי שהמחיר ירד באופן טבעי
אתה צודק וזה גם הרעיון של שוק החופשי אבל הבעיה היא שכשהריבית ירדה המון משקיעים נכנסו לשוק והקבלנים לא יכולים לעמוד בקצב שינוי הריבית כי את הריבית אפשר לשנות ברגע אך לבנות דירות לוקח יותר זמן, ואז נוצר מצב של אי שיווי משקל בשוק הנדלן, לכן צריך שיהיו יותר חסמים בשוק הנדלן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
ברור שהאשם העקרי הוא המדינה (על כל רשויותה, ובראשם רמ"י)
דא עקא, שדי מובן הפחד שלהם מירידה חדה מדי במחירי הדירות,
תחשבו על מישהו עם משכנתא של מיליון וחצי על דירה של שתי מיליון, שפתאום מוצא את עצמו עם דירה של מיליון שקל ומשכנתא של מיליון וחצי..., הוא יכול להחליט לדוגמא שהוא לא משלם, ושהבנק ישעבד את הנכס, ואז הבנק בהפסדים, מה שגורם לירידה נוספת בכלכלה, חוץ מהירידה של ערך המטבע באופן כללי מירידת מחיר הנדל"ן, בקיצור מסובך.
מה כן מועיל? ירידה של חמש אחוז בשנה לאט לאט למחירים ריאלים.
או סבסוד נכון לזכאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
זה מה שבאתי להסביר שזה פשוט לא נכון,
המשבר לא קשור לדירות להשקעה אלא למדיניות ממשלה,

כי אם היה עודף דירות להשקעה כדאיות ההשקעה היתה צריכה לרדת,
וכל עוד המחיר לא יורד זה אומר שהמשקיעים השקיעו במוצר שיש בו מחסור אמיתי והמחיר שלו ממילא צריך לעלות.

השקעה נכונה היא כשאדם מזהה מוצר שיש בו מחסור והמחיר שלו צפוי לעלות וקונה אותו לפני עליית המחירים,
אני לא אומר שמי שמשקיע בנדלן הוא איש רע אלא שפשוט הוא גורם לירידת מחירים
במקרה כזה לא הוא גרם לעליית מחירים אלא הוא זיהה אותה מראש וניצל את ההזדמנות להיות זה שירויח את הרווח שיבוא ממילא
בקרטל לעומת זאת מגיע אדם שיש לו שליטה על כל/רוב השוק נניח יבואן בלעדי של מלט ומעלה את המחיר של המוצר שכולם חייבים ורק הוא מחזיק בו, פה העליה לא קרתה לבד אלא מישהו העלה מחירים כדי להרויח יותר,

במקרה שלנו אלפי המשקיעים לא יכולים להעלות מחיר כי אין להם יכולת תכנית לתאם ביניהם,
אבל בפועל זה קורה כי יש ריבית נמוכה
מי שכן יכול להעלות מחירים (ועושה את זה בפועל וביודעין) באופן יזום (וכמובן להוריד עם רק ירצה..) זה:
מי שבעלים של 95% מהקרקעות בארץ (מינהל מקרקעי ישראל),
מי שמחליט לכווולם מי יכול לבנות וכמה (ועדות מחוזיות, מ.השיכון),
רמ"י לא יכולה סתם לשווק המון קרקעות כי אז יהיו התנגדויות מצד הירוקים ותושבים באזור, וגם יהיה אפשר להוציא לשיווק המון קרקעות כי יש קשיי תכנון של תשתיות, וסתם ככה אסור להוציא את השוק מאיזון במהירות ולכן צריך להוציא קרקעות באיטיות ולעלות בהדרגה את הכמות
מי שמחליט כמה כסף לקחת מכל תושב על הזכות לדירה בארץ (מחיר קרקע מטורף) (המינהל ומ.השיכון),
אם יוציאו במחיר זול מדי אז השוק יצא מאיזון בבת אחת (וגם אם יורידו את המחירים כל קבלן יציע יותר כסף מחבירו ככה שבחזרה מחיר הקרקע יעלה)
מי שמחליט מי מיבא חומרי בנין והאם תהיה תחרות (משרד הכלכלה?),
כל זה קשור לרגולוציה ואת זה המדינה מנסה לשנות כבר הרבה שנים בכל תחום לא דווקא בנדל"ן, וביטול רגולציות לוקח זמן
מי שמחליט כמה מהרווחים של כל אחד מה:יזמים, קבלנים, יבואנים, פועלים, וכו׳ ילך לקופת האוצר (כמובן שאנחנו צריכים לשלם ליזם וכו׳ את הכסף שלקחו לו הוא צריך להרויח על העבודה) (רשות המיסים),
המדינה מקילה במיסים לקבלן שבונה בפריפריה (וזה טוב שבמרכז יש מס גבוה ובפריפריה המס נמוך)
מי שמחליט חוץ ממיסי הרווח של כל שרשרת האספקה לקחת מס גם מהצרכן שבסה״כ רצה לקנות בית לישון בו (מס רכישה-רשות המיסים)
זה לא כלול במחיר הדירה וזה גם מה שכתבו בתחלת הפורום:
מי שמחליט לתת הנחה (ולפעמים אפי׳ כסף בפועל מהקופה הציבורית) ליזם שיצליח לקחת שכונה עם מחירים נמוכים ולהפוך אותה לדירות משופצות/חדשות במחיר הרבה יותר יקרים, ובכך להעלות את כל השוק (תמ״א, פינוי בינוי וכו׳ - מ.השיכון)
זה היה אמור להיות פתרון זמני עד מתי שהשוק ירד או שתבוא רפורמה בשוק הנדל"ן
מי שמחליט כמה ריבית ישלם כל יזם, קבלן או קונה של דירה על ההלואה שהוא לקח (בנק ישראל)
דווקא בגלל שהבנק העלה ריבית מחיר הדירות ירד
מי שמחליט להוסיף תקני בטיחות כדי ״להציל״ את התושבים ממקרה של התקפה בו זמנית של: צונאמי, רעידת אדמה 9 בסולם ריכטר , פיגוע תופת, שריפה ומתקפת סייבר על כל מוקדי החירום, (משרד הכלכלה)
כמובן שאז הבניין נהיה מאוד ״בטיחותי״ והעלות שלו פי 2 (למישהו איכפת) אה, ואיכשהו אנשים בכל זאת מתים מאסונות... (בדר״כ יש גם יבואן בלעדי מקורב שמרויח מיליארדים על הדרך)
גם זה ענין של רגולוציה
אם שמת לב לכל הגופים הנ״ל יש בעלים אחד שכל השיברים בידים שלו ״ממשלת ישראל״

נ.ב. אין לי דירה להשקעה
אני מסכים איתך שלמדינה יש כוח להוריד את מחירי בדירות אבל בפועל מה שגרם ויגרום (אם לא יהיה שינוי בשוק הדירות להשקעה) להתפרצות המשבר זה הדירות להשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
ברור שהאשם העקרי הוא המדינה (על כל רשויותה, ובראשם רמ"י)
דא עקא, שדי מובן הפחד שלהם מירידה חדה מדי במחירי הדירות,
תחשבו על מישהו עם משכנתא של מיליון וחצי על דירה של שתי מיליון, שפתאום מוצא את עצמו עם דירה של מיליון שקל ומשכנתא של מיליון וחצי..., הוא יכול להחליט לדוגמא שהוא לא משלם, ושהבנק ישעבד את הנכס, ואז הבנק בהפסדים, מה שגורם לירידה נוספת בכלכלה, חוץ מהירידה של ערך המטבע באופן כללי מירידת מחיר הנדל"ן, בקיצור מסובך.
מה כן מועיל? ירידה של חמש אחוז בשנה לאט לאט למחירים ריאלים.
או סבסוד נכון לזכאים.
מאותה סיבה היה את משבר הסאב פריים בארה"ב
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
הבעיה שהמדינה מחזיקה את החבל משתי הצדדים
מצד אחד היא מתנהל כמו מדינה קומניסטית/סוציאליסטית שהקרקעות נשלטות על ידי המדינה ומשוחררות על פי החלטתה טיפים טיפים(ואין הכוונה כמה אחוזים בשנה אלא כמה חלקי האחוז בשנה) מגבלות על הכל מפועלים עד חומרי גלם ודרישות ברוקרטיות מפה ועד הודעה חדשה מה מקטין את אפשרויות הבניה ואת היצא הקרקעות
ומצד שני שוק חופשי קפיטליסטי שפה כל אחד עם כסף יכול מה שבא לו
התוצאה מחסור שרק העשירים (מהארץ או מחוצה לה) עומדים בו וככל שהמחירים עולים העשירים שיכולים לקנות הולכים ומצטמצמים וכולם חיים על משכנתות
הפתרון שהמדינה תחליט או לפתוח את השוק להקל על הבאת פועלים לשחרר את הקרקעות(לא כולם ,בסדר, אבל נגיד אחוז כל שנה[מהקרקעות שבידי רמ"י ישירות לא כולל שטחים שהצבא משחרר או ששיכים לעריות אבל לא בנויים] בעשור הקרוב (שווה ערך ל כ3 מליון דירות באזורים צפופים) ולבדוק מה הבירוקרטיה המיותרת שגורמת שזמן הבניה פה הוא כ30 חודשים מול 3 באירופה
ואז לתת לשוק לעבוד לבד חוצניקים יקנו העשירים יקנו אבל יהיה כזה היצא שהגיוני שהחרים ירדו
אפשרות שניה שהמדינה תאסור לכל אדם שאינו חסר דירה או אינו מתגורר בישראל לקנות ולהגדיל את דירה בהנחה פי 10 או כמה שיצטרכו כדי לוודא שלכולם יש דירה לגור בה(וכמובן בניה ממשלתית לשכירות עם הגבלת הגביה)
אני מעדיף את האפשרות הראשונה כי השניה תלויה בממשלה וזה תמיד סיכון(בלשון המעטה)
אך זה עדיף ממה שקורה היום שהפיתרון העיקרי של הממשלה זה עוד מיסים שבסוף מגיעים לצרכן וחצי מדינה חולמת על הגרלה של כמה מאות אלפי שקלים שהמדינה נותנת בצורת דירה כי זו הדרך היחדה שהרוב מסוגלים כדי להגיע לאחת
האם משהוא ישתנה
כנראה שלא
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
מאותה סיבה היה את משבר הסאב פריים בארה"ב
לא מדוייק שם זה לא היה רק ירידה אלא נתינת משכנתאות לכאלה שלא היה להם יכולת החזרה סבירה(זה המשמעות של סאב פריים מול פריים שהכוונה כאלה שכן מסוגלים להחזיר)
וזה גם קרה כי הממשלה הכריחה את הבנקים לא להפלות בנתינת משכנתאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
  • הוסף לסימניות
  • #94
לא מדוייק שם זה לא היה רק ירידה אלא נתינת משכנתאות לכאלה שלא היה להם יכולת החזרה סבירה(זה המשמעות של סאב פריים מול פריים שהכוונה כאלה שכן מסוגלים להחזיר)
וזה גם קרה כי הממשלה הכריחה את הבנקים לא להפלות בנתינת משכנתאות
ולכן בישראל המשבר יהיה פחות חזק אך עדיין יהיה משבר (התכוונתי לרעיון שבסאבפריים היה ירידה במחירי הדירות ואז הבעלים הפסיד מקניית הדירה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ואז מה קורה עם הדירה? עומדת ריקה?!
כמעט תמיד הקונה או גר בעצמו או משכיר את הדירה!
לפעמים הקונה קנה כדי להשכיר והוא ציפה שדמי השכירות יהיו גבוהים והוא לא מסכים להתפשר על דמי השכירות בגלל המשכנתא
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
הבעיה שהמדינה מחזיקה את החבל משתי הצדדים
מצד אחד היא מתנהל כמו מדינה קומניסטית/סוציאליסטית שהקרקעות נשלטות על ידי המדינה ומשוחררות על פי החלטתה טיפים טיפים(ואין הכוונה כמה אחוזים בשנה אלא כמה חלקי האחוז בשנה) מגבלות על הכל מפועלים עד חומרי גלם ודרישות ברוקרטיות מפה ועד הודעה חדשה מה מקטין את אפשרויות הבניה ואת היצא הקרקעות
ומצד שני שוק חופשי קפיטליסטי שפה כל אחד עם כסף יכול מה שבא לו
התוצאה מחסור שרק העשירים (מהארץ או מחוצה לה) עומדים בו וככל שהמחירים עולים העשירים שיכולים לקנות הולכים ומצטמצמים וכולם חיים על משכנתות
הפתרון שהמדינה תחליט או לפתוח את השוק להקל על הבאת פועלים לשחרר את הקרקעות(לא כולם ,בסדר, אבל נגיד אחוז כל שנה[מהקרקעות שבידי רמ"י ישירות לא כולל שטחים שהצבא משחרר או ששיכים לעריות אבל לא בנויים] בעשור הקרוב (שווה ערך ל כ3 מליון דירות באזורים צפופים) ולבדוק מה הבירוקרטיה המיותרת שגורמת שזמן הבניה פה הוא כ30 חודשים מול 3 באירופה
ואז לתת לשוק לעבוד לבד חוצניקים יקנו העשירים יקנו אבל יהיה כזה היצא שהגיוני שהחרים ירדו
אפשרות שניה שהמדינה תאסור לכל אדם שאינו חסר דירה או אינו מתגורר בישראל לקנות ולהגדיל את דירה בהנחה פי 10 או כמה שיצטרכו כדי לוודא שלכולם יש דירה לגור בה(וכמובן בניה ממשלתית לשכירות עם הגבלת הגביה)
אני מעדיף את האפשרות הראשונה כי השניה תלויה בממשלה וזה תמיד סיכון(בלשון המעטה)
אך זה עדיף ממה שקורה היום שהפיתרון העיקרי של הממשלה זה עוד מיסים שבסוף מגיעים לצרכן וחצי מדינה חולמת על הגרלה של כמה מאות אלפי שקלים שהמדינה נותנת בצורת דירה כי זו הדרך היחדה שהרוב מסוגלים כדי להגיע לאחת
האם משהוא ישתנה
כנראה שלא
מה שמעודד זה שהמדינה בכיוון של שוק חופשי אבל עדיין זה בצעדים די איטיים ובדברים פחות חשובים (חברת החשמל וכדומה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
מה שמעודד זה שהמדינה בכיוון של שוק חופשי אבל עדיין זה בצעדים די איטיים ובדברים פחות חשובים (חברת החשמל וכדומה)

רק קצת קשה לי להאמין שגם בזה השוק החופשי יתקדם
כי בשליטה על שוק הדיור היא מרוויחה כסף וכוח
כסף=זה הכנסה עצומה ממיסים ובפרט ממחירי הקרקעות שבעצם המדינה לא עושה שום דבר חוץ מלקבוע כמה לגבות ומיד יש לה מליארדים כל שנה עם היצא קרקעות גדול קבלנים לא ישלמו מחירים של 4000-6000 ש"ח למטר (וזה עוד במקומות זולים) ובלי כסף יתחילו קיצוצים בתקציבים(ונכון שאם מחירי הדירות ירדו זה יהיה שווה יותר מעוד כמה אחוזים בכל מיני משרדים אבל בתקשורת זה לא נשמע טוב)
כוח=כל פרוייקט שמשוחרר כל אישור פועלים זה משהו שפוליטיקאי (או פקיד) יכול לקחת עליו קרדיט למה שהם יוותרו על זה ( וזה עוד חוץ מהטענה שכוח ממכר ואיש לא ירצה לוותר עליו)
ככה שלא נראה שזה פשוט כמו חברת החשמל שלמרות שהם מונופול הם לא בשליטה מוחלטת של הממשלה
 
מצד אחד היא מתנהל כמו מדינה קומניסטית/סוציאליסטית שהקרקעות נשלטות על ידי המדינה ומשוחררות על פי החלטתה טיפים טיפים(ואין הכוונה כמה אחוזים בשנה אלא כמה חלקי האחוז בשנה) מגבלות על הכל מפועלים עד חומרי גלם ודרישות ברוקרטיות מפה ועד הודעה חדשה מה מקטין את אפשרויות הבניה ואת היצא הקרקעות
ומצד שני שוק חופשי קפיטליסטי שפה כל אחד עם כסף יכול מה שבא לו
יש דברים שזה עובד למדינה לא רע, כממו מערכת קופות החולים, או הטלפונים.
גם פה עם רצון נכון של המדינה אפשר לעשות את זה (לשחרר לאט לאט.)
כמו שעשו רפורמה למלא דברים (טלפון, בריאות, חשמל)
שיעשו גם לזה, ישחררו יותר קרקעות, ויורידו בירוקרטיה, הבעיה שהמדינה מרוויחה מזה והיא צריכה את הכסף הזה, אם הם ישחררו יותר קרקעות, הם יצטרכו להוריד את המחיר, ולהעלות מיסים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

חשבתי היום על רעיון גאוני שובר שוק שישבור את הקיפאון ושישנה את כל שוק הנדל"ן
רק אסביר בקצרה מה היה עד היום:


משנת 23 אחרי עליית הריבית השוק נקפא בהתחלה היו ירידות עד שהקבלנים והבנקים יצאו בטריק שיווקי של הפריסליים וכך חזרו המשקיעים ונהיה ביקוש מזויף ועלו המחירים

בשנת 25 בנק ישראל ביטל את זה וחזר וגדל הקיפאון העליות שהיו נמחקו ואף התחילה ירידה כולנו היינו בטוחים שהקבלנים ישברו

אבל אז הקבלנים הנשימו את עצמם במשקיעי שוק ההון שהדמיון שלהם מפותח יותר ממשקיעי שוק ההון (ושמתמחרים את העליות שאחרי הירידות) ובכך נוצר מלחמת התשה כל אחד מחכה שהצד השני יכנע וכ"א מסביר למה השני יושב על הגדר ועוד רגע נשבר ומלחמות ההתשה יכולות להיגרר שנים (אנחנו במלחמה הזאת כבר שנתיים וכמו שעד היום לא זז כנראה שגם ההמשך לא יזוז הקבלנים לא פראיירים ויש להם רעינות חדשים כל הזמן ולקונים אין יכולת וכך אין איך לצאת מהסבך)
קחו דוג' את ישראל וחמאס כ"א מנסה להתיש את השני וזה לוקח ויקח שנים את שמישהו יכנע וינצח

כולם מחכים לשלום ופתרון שובר שוק אז הנה הוא אשמח לשמוע את דעתכם

הקדמה:
מי שבאמת יכול לשבור את השוק זה המדינה (שראשיה מצהירים שמעוניינים בירידות אז בוא נראה שזה אמיתי ולא קרדיטים על מה שלא עשו)
החוליא החלשה היום זה דווקא המשקיעים שקנו בקרונה ומחכים לממש את הרווח אבל הם מחכים שהקבלנים ישברו קודם או הקונים והם יושבים ומחכים אותם קל יותר לשבור וזה באמצעות הנחות ומבצעים

הרעיון: פשוט מאוד המדינה עושה הוראת שעה לחצי שנה (שזה מוגבל זה מזרז ואין הרבה הפסד למדינה כי רק צריך להניע את הגלגל ואחרי זה זה יסע לבד ואפשר אחרי זמן קצר לבטל)
1.שמס שבח יורד מ25% ל-15% או 20%
2.ונותנים שחרור לכל המחיר למשתכן גם מי שלא עברו לו 7 שנים (חד פעמי)
3.נותנים פטור מיידי למס שבח לדירה ראשונה
4.מורידים קצת את המע"מ לדירה ראשונה מה שיתן כח ותירוץ לקבלנים להוריד מחירים שמשם זה ימשיך וירד
5.מעלים את המס רכישה כדי שקונים יחזרו ולא משקיעים מה שעלול לעלות את המחירים כמו אחרי הקרונה ושהקונים שאין להם דירה ירוויחו ולא המשקיעים העשירים
כמובן שאם זה לחצי שנה זה יזרז את כולם למכור מיד והקונים יתחילו לחזור עד שהשוק יתקן את עצמו מהעליות של הקרונה וימשיל לעלות ולפרוח כמו שוק תקין (ולרובם ברור שהשוק יתקן אתעצמו אז מה העניין למרוח)


ומי שמפחד שיהיה עליה כמו אחרי הקרונה שהמדינה ידעה להתערב (לטובת הקבלנים) והורידה את המס רכישה
יש 2 הבדלים ענקיים
1.אחרי הקרונה חזרו הרבה משקיעים מה שעכשיו לא יקרה בגלל שזה יהיה תחילת ירידות וגם מעלים את מס הרכישה
2.היום יש מספיק דירות לכולם בשונה מאחרי הקורונה
3.שהמחירים עולים כולם לחוצים לקנות, שהמחירים יורדים כולם לחוצים למכור ולקנות לא לחוצים כי מחר ירד יותר (ולכולם ידוע שזה ירד עוד עד סיום התיקון שוק של עליות הקרונה)


מה המדינה תרוויח 1.רווח כלכלי לאזרחים (אם זה מעניין אותה) ירידה במחירים בקנייה ושכירות
2.המון הכנסות ממכירות וקניית דירות
3.השוק יפרח ויצא מקיפאון והכלכלה תנוע
4.ימכרו אח"כ את הקרקעות יותר יקר שכל עוד שבונים על ירידה הקרקעות זולות אבל אחרי הירידה הקרקעות יעלו ובכך המדינה תרוויח ולא הקבלנים שקונים קרקעות היום בזול בשביל למכור ביוקר עוד כמה שנים
5.הריבית תרד וכך הקרקעות יעלו עוד ובמקום שהבנקים ירוויחו המדינה והאזרחים ירוויחו
6. מניעת קריסת הבנקים והקבלנים שככל שיעבור הזמן כך המשבר יגדל והקבלנים יהיו להם הפסדים יות גדולים

לדעתי מי שיעשה את זה יהיה מנצח הבחירות הבאות כי זה שהכי מעניין אזרח ישראלי יותר מהמריבות הקטנוניות של המדינה ובג"ץ שנמאסו על כולם

ואם הח"כ החרדים יצליחו לעשות את זה זה יכפר על כל הכשלונות שלהם (שנעשו שלא על ידם) ויחזיר את אמון הציבור

אשמח לשמוע את דעתכם וכן כל מי שיש לו השפעה על ח"כ ויוכל לקדם להצלת הציבור והמדינה שכרו רב לאין שיעור בזה ובבא!
עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה