פלטה גבס

  • הוסף לסימניות
  • #1
איפה אפשר להזמין פלטת גבס פשוט וזול?
כדי לסגור קיר קטן, שכרגע חוצץ שם הצד השני של ארון הזזה (ז"א במקום שיראו את הדיקט של הארון אני רוצה שיהיה קיר דק של גבס)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קח בחשבון את ההובלה...:rolleyes:
לפעמים עולה יותר מהפלטה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מישהו הציע לי ב-650- 700 ש"ח
זה מחיר נורמלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
צריך לראות בעין כדי לדעת.
בכל מקרה ההצעה שלי שתבקש מעוד 2 עובדי גבס מחיר וכך תדע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מציעה-
אולי לא חייבים קיר, ואפשר לחפות בטפט או פתרון פשוט יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עשינו את זה עד עכשיו וחסר את התחושה של חדר סגור הרמטי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אנחנו בדרך (כבר המון זמן...) לשפץ כמה דברים קטנים בבית
אני סטודנטית לעיצוב פנים והתוכניות שלי, התייעצתי עם מעצבת פנים במקביל היא דווקא ממש אהבה

אשמח לעזרת ההמונים בכמה נקודות
1. ארון כביסה דו צידי, מצרפת את התוכניות, אשמח לשמוע אם יש הערות ספציפיות
1766445590822.png
השאלה שלי היא לגבי פתח איוורור - משורטט משהו ענק, השאלה אם זה באמת נדרש
הארון במיקום לא משמעותי כ"כ, מאחורי דלת הכניסה למרפסת השירות, אבל בכל אופן, האם כדאי לשים פתח כ"כ גדול לאיורור? לא כדאי? למה?
(בשירטוט יש גם ארון קטן נוסף באמבטיה עצמה. כמו כן לארון יהיה ידיות כפתור רגילות ולא אינטגרלי)

2. צינור למייבש כביסה מתחת להרמת ריצפה
במסתור כביסה שאני פותחת יש צורך במילוי די משמעותי לרצפה כדי שיגיע לגובה הרצפה הקיימת
יש מייבש כביסה מעל מכונת הכביסה באזור הקיים של המרפסת שירות
אני רוצה להעביר את הצינור של המייבש מתחת הרצפה עד הסוף (כ-2 מטר), מישהו עשה פעם כזה דבר? איך עושים את זה?
חשבתי אולי צינור 4 צול בתוך המילוי, שייצא החוצה ברצפה ליד המייבש, ובקצה שלו לכיוון הקיר נשים רשת למניעת כניסת יונים
הבעיה היא שאני חושבת שהקוטר של ה4 צול ושל הצינור של המייבש הם אותו דבר בול, אז איך הצינור יכנס אליו פנימה ויזרים לו אויר?

3. אשמח לקבל שמות והמלצות לאיש גבס + התקנת קרניזים ולוחות פולימרים, בבית שמש
בעיית שלושת העלים: כשהאינטואיציה הכי בסיסית שלכם מתרסקת בקיר

אנחנו רגילים לחשוב במשוואות פשוטות:קיר כבד יותר = בידוד טוב יותר.עוד שכבה = עוד מאסה = פחות רעש. נשמע הגיוני, נכון?

אז זהו... שלא.ברוכים הבאים לעולם האקוסטיקה, המקום שבו ההיגיון ה"יום-יומי" שלכם נעצר בכניסה. אחת הדוגמאות הכואבות לכך (תרתי משמע, לאוזניים) היא "בעיית שלושת העלים".

המתמטיקה של האקוסטיקה​


כדי להבין את הבעיה, צריך להבין את המבנה. במחיצה אקוסטית, "עלה" הוא כל שכבה קשיחה (כמו גבס) שסוגרת חלל אוויר.
  • שני עלים = מרווח אוויר אחד (מצויין).
  • שלושה עלים = שני מרווחי אוויר (בעייתי).
ככל שיש יותר עלים, אנחנו יוצרים יותר "קפיצים" של אוויר שלכודים בין השכבות. והאוויר הזה? הוא אחד הבוגדים הכי גדולים בבידוד רעש.

למה "כל המוסיף גורע"?​


דמיינו מחיצת גבס סטנדרטית: שני לוחות, בידוד באמצע. העסק עובד יפה.עכשיו החלטתם לשדרג והוספתם עוד לוח באמצע המחיצה. האינטואיציה אומרת: "הוספתי מאסה, הוספתי שקט".אבל הפיזיקה אומרת ההיפך:

האוויר הכלוא בין הלוחות מתפקד כקפיץ ויוצר "תדר תהודה" (Resonance).
  • במחיצת 2 עלים -> יש תדר תהודה אחד (בדרך כלל נמוך ולא מפריע).
  • במחיצת 3 עלים -> יש שני תדרי תהודה.
מה קורה בפועל? סביב תדרי התהודה, הבידוד פשוט קורס. במקום לקבל גרף בידוד יציב, אנחנו מקבלים "גבינה שוויצרית" מלאה בחורים אקוסטיים. בפועל: מחיצה כבדה עם 3 עלים יכולה לתת ביצועים גרועים יותר ממחיצה קלה ופשוטה עם שני עלים.

המלכוד הכפול: כשצפוף יותר - רועש יותר​


הבעיה מחמירה כי ברוב המקרים, עובי הקיר הכללי לא משתנה.כשאתם דוחפים עוד לוח באמצע, אתם מקטינים את מרווחי האוויר. מרווח אוויר קטן מקפיץ את תדר התהודה מעלה – בדיוק אל האזורים שבהם הרעש הכי מפריע לנו.

שורה תחתונה: לחזור לבסיס​


רבים בונים "שכבות פנימיות" מתוך מחשבה שכמה שיותר – יותר טוב. הטעות הזו עולה בכסף, במקום, ובסופו של דבר – ברעש.

הפתרון הטוב ביותר הוא לרוב לחזור למבנה הקלאסי והמנצח: שני עלים בלבד (אפילו כפולים), מרווח אוויר אחד גדול, ובידוד איכותי בתוכו.

באקוסטיקה, מי שהולך עם האינטואיציה – מפסיד. מי שהולך עם הפיזיקה – מרוויח את השקט שלו.

אמנם לא כל בידוד מתאים לכל סוג של רעש, ולא כל סוג של רעש מתאים לכל בידוד.
לא כל תדר מתאים לכל בידוד, ולא כל בידוד מתאים לכל תדר.
רעשים של של ילדים לא כמו ניגון בפסנתר.
ואוטובוס לא כמו אופנוע.
רעש של צעדים לא כמו מים זורמים.


ecocare דואגים לשקט שלך
0 תגובות
ובכן חשבתי לשתף אתכם בהתלבטויות לקראת תכנון של בית כנסת, הן מהצד של הגבאים, והן מהצד של העיצוב, ואיך הכל צריך להיות מותאם ומונגש מבחינה אקוסטית.


לא פעם ולא פעמיים אני מקבל קריאה לתת חוות דעת על תכנון של בית כנסת, יש פעמים שהתכנון הוא על הנייר, ויש פעמים שהתכנון כשהשלד בנוי ללא גמר, ורוב המקרים הוא כשהמקום בנוי לתפארה.


הכי קל מבחינתי זה להגיע למקום כשהוא בנוי ללא גמר כלל אבל לאחר ריצוף וחלונות.


ומצחיק שהמשותף לכולם, זה שכולם רוצים שיהיה שטייגען, רוצים רעש, המולה, "מאצעב" זהו הצד של הגבאים.

ואז אני מבקש פרק זמן לבחון את המקום, ובד"כ המקום כבר פעיל, (כך אצל כולם, קודם נכנסים).

הבחינה הראשונה היא כיצד המקום מתפקד כשיש ציבור גדול שמתפללים, הזמן הטוב ביותר מבחינתי זהו בתפילת מעריב.

ואז אני שולף את המכשיר למדידת דציבלים, ומסתובב סביב סביב, ורושם את התוצאות, בכל נקודה אפשרית.

לאחר מכן אני בודק מובנות דיבור, כיצד החזן נשמע בבירור.

ולאחר מכן אני בודק את זמן ההדהוד במבנה, משקלל את הנתונים במחשב, ומגיע לפגישה עם תוצאה, התוצאה שמשקפת את האמת זהו זמן ההדהוד בפועל.


לעיתים אף שזמן ההדהוד גבוה, עדיין החזן נשמע ברור, וזאת אודות התכנון הגאומטרי של המבנה.


ובכן כאן מגיע השלב השני, השלב בו צריך לשכנע את הלקוח, כי אף שהוא רוצה שיהיה מצב, אנו צריכים לבצע הנחתה של ההדהוד, ובכך אנו מורידים את מפלס הרעש (המעצבן) ודואגים למובנות הדיבור.


לאחר שהורדנו את מפלס הרעש (לאחר חישובים של החזרות גלי הקול) אנו ניגשים לעמדת החזן, ומתכננים מערכת רפלקטיבית קשיחה, שתפקידה לזרוק חזק את גלי הקול, ישירות לעבר המתפללים המפוזרים בכל השטח, גם בעזרת הנשים, וכאן התכנון דורש מחשבה רבה, ולפעמים שינויים תוך כדי תנועה, אמנם יש תוכנות מקצועיות שעושות את החישובים האלו, ובעיקר מתכננים איתם אולמות תרבות למיניהם, אבל בבית כנסת הצורך שונה, (ברור).



ומה שכתבתי שהתכנון דורש מחשבה רבה, זה כי אנו הרי העצמנו והגברנו את קולו של החזן, ע"י זריקת גלי הקול, ואז מה שקורה הקול פוגע חזק גם בקירות המבנה, ומשם לכל עבר לפי זוית הפגיעה, ואז אנו נדרשים לחשב כך שבכל קיר בו יש פגיעת גלי קול, גלי הקול לא יוחזרו בחזרה לתקרה, ולא לקיר השני אלא ידעכו לאחר 1.2 שניות.


וכיצד אנו מטפלים בקירות, קודם כל אנו מעצבים את הקירות בזויות של כעין משולשים, עם זוית ישרה אחת, כך שבצד מזרח היא בקו אפס, ולאחר מטר היא בולטת בערך 70 מ"מ, כך חוזרים על עצמו עד סוף בית המרדש,וכך וגלי הקול פוגעים בזוית הקיר וחוזרים לאזור המתפללים.


לאחר שלב התכנון, אנו בוחרים קודם כל מה כמות הספיגה בו אנו רוצים להשתמש, ולאחר מכן באיזה חומר להשתמש, יש סוגים רבים של חומרים, אני אוהב להשתמש בלוחות עץ אקוסטיים, עם חירוץ קל.

לאחר שסיימנו לטפל בקירות הצד אנו עוברים לטפל בקיר האחורי של המבנה בצד מערב, קיר זה דורש התייחסות גבוהה מאד כיון שהוא זה שמקבל את כל העוצמות, תחשבו על כדור טניס שנזרק בעוצמה לכיוון הקיר, ולכן אנו נשתמש בספיגה גבוהה מאד בקיר זה (0.85 NRC ומעלה) ובאם יש ארון ספרים זה תורם רבות לפיזור גלי הקול בצורה לא שווה (מעין דיפיוזרים).


לאחר מכן, אנו מתחילים לטפל בגלי הקול שמוחזרים בתקרת האולם, בד"כ בשליש הראשון אנו נשתמש בתקרה עם מקדם בליעה נמוך שתעזור לדחוף את גלי הקול, ובשאר החלקים עם מקדם בליעה בינוני, (0.65), כדי לא לייצר אוירה יבישה.


ואז מגיעה האזור מעל ה"בעל קורא" שם יש לבצע תקרה רפלקטיבית בזויות שונות, כדי שעוצמת הקול של הבעל קורא, תגיע לכל האזורים כולל עזרת הנשים.


סוג תקרת הבית מדרש שהמתכנים בד"כ אוהבים להשתמש זה גבס, או תקרת מתיחה, ולכן יש לבחור בגבס מחורר באזורים מסויימים, ולדאוג להניח מעל החירור מזרוני צמר סלעים או זכוכית.


זהו השלבים החשובים ביותר בבניית בית כנסת.
ECOCARE
לא פעם אני פוגש אדריכלים שמתלוננים: “השקענו בצמר סלעים איכותי, ועדיין יש מעבר רעש בין החדרים!”
האמת היא, שהבלבול סביב המושג “בידוד אקוסטי” גורם ללא מעט טעויות בתכנון מחיצות.
אז לפני שאתם מוסיפים עוד שכבת בידוד — כדאי להבין מה באמת קובע את רמת השקט בחדר.
(רמז: זה לא סוג הצמר…)

"צמר לא מבודד רעש" – אז מה כן?​


הסוד האמיתי של בידוד אקוסטי במחיצות​


לא פעם אני פוגש אדריכלים וקבלנים שאומרים לי:



וכשאני שואל מה בדיוק הותקן שם, כמעט תמיד התשובה זהה:
“שמנו צמר סלעים איכותי, הכי טוב בשוק!”

ופה בדיוק מתחילה הבעיה.
כי צמר, גם אם כתוב עליו “אקוסטי”, לא באמת מונע מעבר קול.

אז מה זה בעצם "בידוד אקוסטי"?

המונח הזה קצת מבלבל.
בידוד תרמי, למשל, באמת מבודד – הוא עוצר חום.
אבל בעולם האקוסטיקה המילה “בידוד” מתייחסת לשני דברים שונים לגמרי:
  1. מניעת מעבר קול מצד אחד של הקיר לשני – זה הבידוד האמיתי.
  2. בליעת קול בתוך החלל – מה שמונע הדהוד ורעש פנימי.
צמר זכוכית, צמר סלעים וספוגים למיניהם שייכים לסוג השני – הם סופגים קול.
הם מצוינים לשיפור איכות הצליל בחדר,
אבל לא “עוצרים” קול מלעבור דרך קיר.

החוק שקובע הכול: חוק המאסה

כדי באמת להפחית מעבר רעש – צריך מאסה.
ככל שהקיר כבד יותר, כך הוא חוסם טוב יותר את גלי הקול.
הכפלת המשקל של מחיצה יכולה לשפר את הבידוד בכ־6 דציבלים.

במילים פשוטות:
בטון חוסם יותר מצמר,
ולוח גבס כפול חוסם יותר מלוח יחיד.


אז בשביל מה בכלל לשים בידוד במחיצה?​

כי כשהקיר מורכב משני עלים (לוחות) עם חלל ביניהם – נוצר “קפיץ” של אוויר שיכול לגרום למחיצה להדהד.
ופה תפקידו האמיתי של הצמר:
הוא מפחית את תדר התהודה של המחיצה,
שובר גלים עומדים בתוך החלל,
ומונע מהקול “להתנגש” שוב ושוב בין הלוחות.

הוא לא החומה – הוא ה"שמן" שמאפשר למערכת לעבוד חלק.






ומה עם סוג הבידוד – צמר סלעים או צמר זכוכית?​


האמת? ההבדל זניח.
הפערים בין הסוגים עומדים על כדציבל אחד בלבד – משהו שאוזן אנושית כמעט לא תבחין בו.
צמר סלעים מעט צפוף יותר, צמר זכוכית קל ונעים יותר לעבודה,
אבל שניהם יעשו את אותה עבודה כל עוד המחיצה בנויה נכון.

אז אם אתם מתכננים מחיצה כפולה – חשוב להכניס בידוד,
אבל אל תבזבזו אנרגיה על ויכוחים “מה הכי טוב”.
תשקיעו בתכנון נכון של השכבות, העוביים והמרווחים – זה מה שעושה את ההבדל.

לסיכום​

הצמר במחיצה הוא לא “המבודד” –
הוא החלק שמאפשר למחיצה להתנהג חכם יותר אקוסטית.

בידוד אמיתי מושג משילוב של:
🔹 משקל נכון,
🔹 מרווח אוויר מתאים,
🔹 ובידוד סופג במרכז.


וכשכל המרכיבים מחושבים נכון – השקט פשוט קורה.
ecocare-דואגים לשקט שלך
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה