שיר פניך אבקש

[דיונון]

אָבִי אֲהוּבִי
לֹא שָׁכַחְתִּי
אֵיךְ שְׁנֵינוּ עָמַדְנוּ
בְּמָקוֹם לֹא נוֹדַע
בִּלְבָבוֹת חֲבוּקִים
וּמָקוֹם לֹא הָיָה לְמִלִּים
רַק עֵינֵינוּ הָמוּ גָּעֲשׁוּ
כְּמוֹ הָיָה זֶה חֲלוֹם
כְּמוֹ הָיִינוּ שִׁירָה
וַאֲנַחְנוּ מִלִּים
תּוֹאֲמוֹת נִשְׁלָבוֹת

אֲהוּבִי אוֹהֲבִי
לֹא שָׁכַחְתִּי
כְּשֶׁמִּמֶּנִּי בִּקַּשְׁתָּ
עֵת אֵלְכָה הַלֹּא נוֹדָע
בֵּין גֵּאָיוֹת וְצוּקִים
שֶׁאֶכְתֹּב אָז אֶת הַמִּלִּים
אֶזְכְּרָה יָמִים רִאשׁוֹנִים
לְבַל יָפוּג הַחֲלוֹם
אֶל אֲחוֹתָהּ תַּחְבֹּר הַשּׁוּרָה
שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל מִלִּים
מְלַטְּפוֹת לְבָבוֹת

אֲהוּבִי אֲהוּבִי
אַךְ שָׁכַחְתִּי
אֵיךְ פָּנֶיךָ נִרְאִים
נוֹדַע לֹא נוֹדַע
שְׁבָרִים שֶׁל פְּסוּקִים
וּמִפִּי לֹא יוֹצְאוֹת הַמִּלִּים
רַק בְּכִי וְעָשָׁן
נָמוֹג הַחֲלוֹם כְּמוֹ חֲלוֹם
וּקְטוּעָה הַשִּׁירָה
אָז אֱסֹף אֶת מְעַט הַמִּלִּים
וְהָשֵׁב בָּהֶן לֵב אָבוֹת

 

[RPO]

אין מילים אחרי כל כך הרבה כאלו.
וטובות ומובחרות כל אחת.
תענוג לקריאה.

 

[משולש ברמודה]

קראתי כמה פעמים. נוגע מאד.

 

[נ. גל]

קוראת 2 שורות, מסמנת "וואו".
ממשיכה לקרוא, מגלה שאין לי מה לסמן כשאני גומרת.
קנאת סופרים וכו'.

 

[ר' יעקב ישראל]

מרגש עד דמעות!
מעורר את הציפיה לחזור לימים שהיו, כשהיינו יחד עם אבא שבשמים בבית המקדש.
שנזכה בקרוב. אמן.