שיתוף - לביקורת פסבדו חיים

[פניני ריין]

וואו. די הרבה זמן חיכיתי להיכנס לקהילה הזאת, עקבתי מהצד, והייתי בטוחה שייקח לי חודשים להעז לפרסם משהו
אבל למרבה הנס בדיוק השבוע הייתה כתבה בקטיפה שהעירה לי תחושות ממילוי מקום ישן ושכוח בכיתת תקשורת, והייתי חייבת לזעוק את הזעקה שלהם
התוצאות לפניכם.
מוקדש: לילדי כיתה א'2.

פסבדו חיים
אסור לך להיגעל משאריות של תפוח נגוס.
אסור לך להודות שהבד של החולצה החדשה מציק לך.
אסור לך לבטא את הטעם שלך, להיות מי שאתה.
אסור לך לגלות לאנשים שהם עומדים להיכשל. אפילו שברור לך שזה מה שיקרה.

לאנשים אחרים מותר. לאלו שאין להם בתיק הרפואי אבחנה באותיות אנגליות.
לאלו שקובעים את כללי המשחק כאן.
לך אסור. אתה מסומן.
עליך יגידו שיש לך ויסות חושי, והיפראקטיביות, ושאתה לא מבין קודים. ומי אתה בכלל שתביע דעה, ילד תקשורת שכמוך.

תנשוך שפתיים ותפנה את השאריות של התפוח. תלך עם החולצה החדשה עד שהעור שלך ישתפשף ויפצע ויהיו לך ראיות אמפיריות שהבד שלה לא מוצלח. תשב בשקט ותחכה שאנשים יטעו ויכשלו-כמו שצפית מראש- ובשום פנים ואופן אל תאמר אחר כך 'אמרתי לך'.
אל תגדיל ראש, אל תיזום, ולעולם-לעולם אל תסמוך על שיקול דעתך. אתה הרי חושב שונה, אחר.
תתנהג בדיוק כפי שמצפים ממך, אם יש לך ספק אל תעשה כלום. תמחק את עצמך. תשתוק כמה שיותר.
יחשבו שאתה נורמלי. יאמרו שאתה קלאסי כזה, רגיל. המסכה שלך שכל כך עמלת לבנות, תהיה בדיוק כמו האנשים האחרים. תהיה שייכת.
אבל אז, אף פעם לא תחיה את החיים האמיתיים.

 

[איוליס]

וואו כמה נכון ועוצמתי!
רק מראה לנו כמה שהסטיגמות, הן פשוט תוצאה של ידע קודם, ופרשנות, שלפעמים היא מעוותת.
כמו שילדה יתומה שצריכה אהבה, זה חסכים, ומחוסר.
וסתם ילדה, זה אופי.
וכולל כל ההכללות והשפיטה של החברה.

 

[סיפור8]

בעז"ה

מאד יפה!
לא רגיל. חודר. כואב.

הרגשתי שבניגוד לכל הקטע, שדווקא הריאליות התקיפה והבלתי מתפשרת שלו גורמת לנו להבין ולהרגיש את הכאב שמאחוריו,
השורה האחרונה סוג של "חוסכת לנו" את העבודה המחשבתית. היא מאד מפורשת.
אולי הייתה אפשרות לכתוב אותה גם בהתאם לסגנון של הקטע, אולי גם בצורה מצווה ומרירה. (למשל- ואף פעם, אף פעם אל תחייה את החיים האמיתיים).
לא רק כדי שהסגנון יהיה תואם, אלא בעיקר בגלל שכשהקוראים מעבדים את המסר בכוחות עצמם, הם מרגישים אותו טוב יותר וזוכרים אותו לאורך יותר זמן.

 

[.חיה פ]

וואו כמה נכון ועוצמתי!
רק מראה לנו כמה שהסטיגמות, הן פשוט תוצאה של ידע קודם, ופרשנות, שלפעמים היא מעוותת.
כמו שילדה יתומה שצריכה אהבה, זה חסכים, ומחוסר.
וסתם ילדה, זה אופי.
וכולל כל ההכללות והשפיטה של החברה.

בול!

 

[פניני ריין]

תודה לכל התגובות,
קבלת פנים משכנעת
אני בהחלט בשלב שמחכה למחמאות נשפכות וביקורת ממוקדת...

לא רק כדי שהסגנון יהיה תואם, אלא בעיקר בגלל שכשהקוראים מעבדים את המסר בכוחות עצמם, הם מרגישים אותו טוב יותר וזוכרים אותו לאורך יותר זמן.

אהבתי את ההגדרה הזאת.
היא חשובה לכל מי שעוסק בכתיבה.
במקור תכננתי לסיים במשהו כמו 'לזה, אם שאלת, קוראים פסבדו-חיים'
אבל איכשהו לא יצא...
הרגיש לי שאם הייתי מדברת איתם, זה מה שהם היו בוחרים.

כמו שילדה יתומה שצריכה אהבה, זה חסכים, ומחוסר.
וסתם ילדה, זה אופי.

בול.
יותר טוב ממה שאני הייתי מגדירה את זה.
התכוונתי גם להראות עד כמה ילדי תקשורת מהסוג הזה לא סומכים על שיקול הדעת של עצמם, כי כל הזמן מדגישים להם שהם מתנהגים מוזר, מה שמביא אותם לפתח התנהגות נמנעת. ולא תמיד זה נכון.