וכאן, שוב לינק לאתר:
http://colourfulway.blogspot.com/2018/11/blog-post_19.html
קינטסוגי - השראה ישנה לאמנות חדשה
על קינטסוגי kintsugi כתבתי פוסט כבר לפני שנים, ועלה בי רצון להרחיב עוד בנושא המסקרן והיפהפה הזה.
במהלך העבודה על הפוסט שאתן קוראות עכשיו אספתי חומרים כל כך רבים, עד שלקח לי יותר מחצי שנה לצלוח אותם ולסיים את הפוסט, כי הרשת אוהבת קינטסוגי. תאמינו לי - מבחר הטקסטים והתמונות הוא גדול ביותר
קינטסוגי Kintsugi - שפרושו המילולי הוא ״חיבור בזהב״, ונודע גם בשם קינטסוקורוי - Kintsukuroi, היא האמנות היפנית של תיקון כלים שבורים באמצעות לכה המעורבבת באבקות מטאליות - בעיקר בצבע זהב, אמנות המתייחסת באופן פילוסופי לשברים ולתיקונים כאל חלק מכובד מההסטוריה של החפץ - ולא כאל משהו שיש להסתירו.
אם זה מזכיר לכן פילוספיה יפנית אחרת שמאוד פופולרית במערב, הרי אתן צודקות. גם הוואבי סאבי שהיתה מאוד פופלרית באזורנו בשנם האחרונות מרוממת את הפגום והלא מושלם, בהשראת הטבע והשנויים בו.
היפנים מעריכים סימנים הנובעים משימוש, ורואים בבלאי חלק מחיי האובייקט ולא רמז לסיום השימוש בו - יש בגישה הזו חמלה כלפי דברים שאינם מושלמים, וקבלה של השינוי ברוח הזמן.
לא ידוע באופן מוחלט וחד משמעי המקור ההסטורי של הקינטסוגי, ויש המעריכים שטקס תה בסגנון וואבי מהמאה ה-16 שבו השתמשו בכלים מתוקנים לעיתים קרובות, כפילוסופיה, למציאת יופי בדברים הפשוטים - הוא המקור.
יש שלושה סוגי קינטסוגי:
crack - שימוש באבקת זהב ולכה או שרף כדי לחבר שברי כלי עם מינימום התערבות
piece method- כאשר חסרה חתיכה שלמה ותערובת הזהב מחליפה אותה
joint call - כאשר חתיכה דומה לחתיכה החסרה מגיעה מכלי אחר, ויוצרת אפקט של עבודת טלאים.
ביפן היחס כלפי כלים פגומים שונה מאוד מהתפיסה המערבית כלפי חפצים שעברו תיקון, הגורסת שאת המתוקן, שלמעשה הוא פגום, שאינו מושלם - צריך להסתיר. והסטיגמה החברתית הזו מחלחלת לכל תחומי הצריכה והפרסום כמובן - רצון תמידי שהכל יהיה חדש מהקופסה, מושלם ונטול קמט או שריטות. מה שיוצר תרבות צריכה מוגזמת, שגם מזהמת את הסביבה. וזה המסר שהחברה המערבית יכולה ללמוד מהקינטסוגי - על ידי טיפול עדין, החפץ הופך ליפה אף יותר משהיה כשהיה שלם.
את החלק השני של הפוסט אני רוצה להקדיש ליצירות אמנות שנעשו בהשראת הקינטסוגי. חקרתי ומצאתי כמה וכמה יצירות מרתקות, יפהפיות ומעוררות מחשבה שלקחו את העקרונות היפניים הללו למקומות חדשים של יופי וחשיבה.
בילי בונד היא פסלת, שבקולקציית perfect imperfection - the art of healing חוקרת טראומה פיזית וריפוי באמצעות דיוקנאות מפוסלים.שימו לב כמה התהליך מענין - הפסלים מתחילים כמדויקים ושלמים, ואז נשברים ומתוקנים, כדי להמחיש תהליך של ריפוי ומצב של well being - הרגשות והחומר מתערבבים ומתאחדים.
האמנית אומרת שהיא מנסה לפתוח חלון לנשמה, להכריח את הכאב לצאת, לחשוף את הגולמי, בניסיון לרפא את הנזק ולשפר.
היא כמובן מושפעת ממסורת הקינטסוגי - של לראות את היופי שבאי השלמות, וחוקרת בהשראתה את המתח בין הרס ותיקון, שבירות ועמידות, ומהי אנושיותה. עבודות שלה מפנות שאלות אל לב הצופה ומזמינות אותו לשאול שאלות לגבי עצמו.
האמנית Rachel Sussman מתקנת סדקים במתחם האורבני.
היא אומרת שסדקים מסמנים דבר מה הזקוק לתיקון, והמדרכות שאנחנו הולכים עליהם והכבישים שאנחנו נוסעים או רוכבים בהם לרוב זוכים להתעלמות עד שהמצב שלהם חמור במיוחד, ולכן ההזהבה שלהם מפנה אליהם את תשומת הלב ומפארת את חשיבות השימור
וגם לעיצוב פנים הקינטסוגי כמובן כבר חדר.. הנה הדוגמה הכי יפה :
מסעדה פריזאית ברובע המארה שקירותיה בוודאי מזכירים לכן משהו...
וריאציה מרתקת לקינטסוגי - רקמת חרוזים בזהב.- שימו לב שגם הכד עשוי בד!
העבודות הנהדרות האלה, בהשראת הקינטסוגי, כמובן, שייכות לאמנית Charlotte Bailey
אחת העבודות בהשראת קינטסוגי שאני הכי אוהבת היא האגרטל הזה, של סטודיו
Feldmann + Schultchen Design
אני מתלהבת מהאופן שבו ההתיחסות לשבר, ההדגשה ואפילו ההאדרה שלו עולה מדרגה. מתאים מאוד לעידן המוגזם והבלינג בלינגי שלנו... עולם האופנה למשל - המעצבים והמגזינים דווקא נותנים לפגום, המוזר, הקרוע והמעוות לככב, הם משחיתים בכוונה רבים מהגדים, מורחים את האיפור, וכם בוחרים בדוגמנים ובדוגמניות הרחוקים מאידיאל האופי המושלם וזוהר שהיה בעבר. ועם תנועת נגד כזו, מי יודע מה יהיה הצעד המרדני הבא? אולי יחזרו למושלם?
עיצוב טוב נוסף, די שונה במראה ובגישה אבל גם קצת דומה... אני לא בטוחה אם היה זה ממש קינטסוגי שימש כהשראה למעצב יובל טל בסדרת הספלים שלו,אך אין ספק שמחשבה על שימוש נוסף, ותיקון עמדו בבסיס העיצוב החכם הזה.
ועכשיו לחלק הכיפי! רוצות לתקן בעצמכן בשיטת הקינטסוגי? יש לי כמה קישורים רלבנטיים שיעזרו לכן...
קודם כל, הנה הדרכת וידאו עם כל מה שצריך לדעת.
ערכה למכירה הנקראת new kintsugi תאפשר לכם לתקן כלים בבית.
ועוד ערכה ממש מדליקה של חברת רוזנטל הידועה בכלי הפורצלן שלה. מוצר משלים מושלם...
ופה תמצאו עוד קיט, הפעם יפני.
וזו הדרכה בתשלום באתר אטסי על כל שלבי העבודה בבית ושימוש בלכה מקשיו
ולסיום, בוריאציה חופשית על מילותיו של לאונרד כהן - בכל דבר יש סדק, ככה האור נכנס פנימה. וגם מאיר אריאל כתב שאי אפשר להקיף אשה ב 365 מעלות, תמיד יש איזה סדק שדרכו היא יכולה פתאום להתגלות. אז אם להסיק משני המשוררים הגדולים האלה - האמת היא פנימית, חבויה מן העין, וצריך את הסדקים כדי להגיע אליה ולשטוף אותה באור השמש. חומר למחשבה, לא רק לגבי כלים, בעיקר על עצמנו
הנושאים החמים
