כללי פסח כשר ושמח לכל שוכני הפורום

[הסתר_פנים]

...

 

[תמנתי ווב דיזיין]

פסח כשר ושמח גם לך. מאד יפה מה שהכנת
הנה משהו שקיבלתי במייל.
עבודת פ"ש נחמדה.

 

[איש קטן]

והסר כעס מסדרך

​

הכנה ועצה לליל סדר רגוע<o>

</o>​

עכשיו כשהכול כבר מוכן, הפאר וההדר שולט בכל, הניקיון מוצה את עצמו עד לתכלית, כולם לבושים חגיגית, אתה, שהנך מלא בהארה, מוחך הגה רבות בספרים קדושים המדברים מעניני החג, אתה מדמה את כל העולם עולה דרגה, אין מציאות אחרת, שונה, פחותה, הכול מלאכים – נו בבקשה.<o>

</o> פרעה וכל חילו מקבלים מכה נואשת הלילה, אין להם שום נציגות בהוויית עולמנו – עולם של מוחין קדושים, הטומאה עלתה בעשנה של שריפת החמץ, כבר מהבוקר אנו כולנו נקיים לגמרי, מוכנים לקראת השיר שיתקדש לנו כליל התקדש חג. ראש כל המועדים.

אך נדמה, שעדיין, ברגעי הגסיסה שלהם, ינסו להגותנו ממסילת החיים הנצחיים, ולטרפד לנו את הסדר, סדר כשמו כן הוא, הכל מסודר ונאה, הכל פיקס לפי האינדקס, כמתוכנן... אך אבוי, הנה הילד הקטן, מוחין דקטנות ממש, לא מבין הרבה בקדושת החג, והוא יבקש משאלות לב קטנוניות עד אימה, הכול יכול להתהפך, יהיו גם כאלו שיריבו, ויתחצפו אולי... וכדאי ביזיון וקצף. מה? גם הלילה? איה הקדושה הגדולה והנפלאה שהובטחה לנו בלילה הזה?<o>

</o> ואז, מתוך חרדת קודש עמוקה, אתה יכול לכעוס, להתעצבן, לרגוז, להתקצף, לרתוח, לאיים, להקפיד - - - תחושה מורעלת של כעס ועצבים אופפת את הלב, שכה רצה להתרומם, להרגיש, לחוש את אור הלילה. ועתה הכל התהפך, הטומאה הגדולה שבטומאות חלחלה לתוך טהרת השולחן... מה עושים?<o>

</o> הכעס, כך לדברי הזוהר הקדוש, הוא טומאה נוראה האופפת את כל ישותו של האיש הכועס, "טורף נפשו באפו", הנפש הקדושה כולה נטרפת בעון חרון אפו. ואיך יתכן, אשר בלילה שכולו מצוות, תיטרף הנפש ותימלא טומאה וריחוק מהשם יתברך?<o>

</o> ולמה שלא תכעס? הלא כולך אכזבה, רצית סדר קדוש, נקי, הגיוני, מרומם, שמח – והם, שאמורים להיות שותפים פעילים לחדוה החגיגית הזאת, הם לא משתפים פעולה, מפריעים הם, לועגים, עומדים מנגד... לא מרגישים כלום.

הפנימיות של ליל הסדר, הוא להתבטל לגמרי אל הקב"ה, אינך סועד כאן סעודת יוקרה לכבודך ולרגשותיך (!) כאן אמורה להיערך עבודת השם במלוא טהרתה, כיון שכך, לבבך אמור להיות קשור למעלה, ורק שם ממש, אינך רואה, אינך שומע, אינך מרגיש – כלום, חוץ מאשר הדבקות האלוקית הנשפעת עליך. לא הסדר המפואר מבחינתו החיצונית, לא הכלים השלמים והמצות הלא-שבורות אמורות לשמח את לבבך, רק השהיה במחיצת השם, היא ערגתך היחידה.<o>

</o> קבל על עצמך לפני ליל הסדר, שאתה ממעט כל ציפיה גשמית עד למינימום, אתה מתכונן שהכל ישפך ביין ממעידת השוגה שבנוכחים, אתה מצפה ששלושת המצות שטרחת עליהן בערב פסח אחר חצות בזיעת קודש, תישברנה או תהיינה פסולות וכו', שרויה ועוד... הכלים, המפה, הכל יהפך, יתלכלך, ישבר, יתרסק... והשמחה הפנימית לא תועם כמלוא הנימה.

כי לא זה מה שמעניין אותי, הסדר החיצוני, היופי, השקט, היחס, הרגש... וכל הדברים המתבקשים לפי כוח המדמה שלי, אותי מעניין הקב"ה - - - והוא נמצא מאד בליל הסדר, שאר הדברים – הבל הבלים.

אם תודעה זו תיחקק בך עמוק בלב, ללא שיור לשברים אחרים ולציפיות גבוהות – תחווה 'סדר' מאושר ומוצלח.<o>

</o> אשרינו שנזכה...<o>



---------
קיבלתי במייל.


--------



</o>

 

[prog]

נכון. חזק מאד. נדמה שלפעמים יש יצה"ר מיוחד לימים כאלו. שבדיוק בעת אמירת המגיד, או ההלל בהגדה איזה ילד בוכה או איזה משהו נשבר וכו'...
ואם כבר מדברים על זה, יש נקודה לא פחות חשובה ואולי אפילו יותר, חג הפסח שמצוותו והגדת לבנך, הוא 'החג של הילדים' כל הסדר סובב את הילדים, כדי שהילדים לא ירדמו, כדי שהילדים ישאלו, וכו'. נדמה שלפעמים אחרי כל מה שמתכוננים הילדים בלימודים, מגיעים לסדר ואז הסבא צריך להרבות ב'וורטים' ודברי תורה, וכן כל המסובים, ואת הילדים משאירים לשירת המה נשתנה....
בבקשה שימו את הילדים במרכז, ו... כן - סיפור יציאת מצרים דרמתי לילדים חשוב יותר ממליון ווארטים!

חג כשר ושמח לכל בית פרוג
חיים דיקמן

 

[מעיינות21]

פסח כשר ושמח

 

[הטוב]

פסח טהור ושמח

 

[אברוּמי]

'הטוב', יפה כתבת.
ובתקווה שההגיון הצרוף הנובע מזה לא יעמיד כמה חבר'ה - שרוממות הענייניות בגרונם
וחרב התאוות בידם - לדרוש את מחיקת ההודעה שלך.

 

[הטוב]

תודה אברומי!

 

[מנוחהלה]

יפה מאד!
מסר חזק!
(יכול להיות שהכיתוב למטה קצת מדי זורח.
יתכן וכדאי להשתמש בצבעים אחרים- כחול יותר כהה ורקע מעברי)

 

[תלמידים]

'הטוב', יפה כתבת.
ובתקווה שההגיון הצרוף הנובע מזה לא יעמיד כמה חבר'ה - שרוממות הענייניות בגרונם
וחרב התאוות בידם - לדרוש את מחיקת ההודעה שלך.

"חרב תאוות"?!
האם שמת אל לב??
מרשימתו נעדרו קהילה נכבדה, בני עדות המזרח!
ואל יהי קל בעיניך...!
אשר מהם מקפידים לא לאכול לשון עגל בפסח, מחשש חיטה שנשתיירה בכפליה.
ומהם מקפידים לארח כל חבריהם במוצאי הפסח, בכדי שלא לבייש את מי שלא הוזמן במהלך החג...


והרי ברכתי:
פסח כשר ושמח לכל חברי הפורום, ולכל עם ישראל - בכל מקום שהם.
הרי תודותי:
על הביקורת, על חוות הדעת, ההערות והעידוד.
עמודים אלו - הם פרות הודעותיכם.

 

[סבתא של נעה]

והסר כעס מסדרך

​

הכנה ועצה לליל סדר רגוע<o>

</o>​

עכשיו כשהכול כבר מוכן, הפאר וההדר שולט בכל, הניקיון מוצה את עצמו עד לתכלית, כולם לבושים חגיגית, אתה, שהנך מלא בהארה, מוחך הגה רבות בספרים קדושים המדברים מעניני החג, אתה מדמה את כל העולם עולה דרגה, אין מציאות אחרת, שונה, פחותה, הכול מלאכים – נו בבקשה.<o>

</o> פרעה וכל חילו מקבלים מכה נואשת הלילה, אין להם שום נציגות בהוויית עולמנו – עולם של מוחין קדושים, הטומאה עלתה בעשנה של שריפת החמץ, כבר מהבוקר אנו כולנו נקיים לגמרי, מוכנים לקראת השיר שיתקדש לנו כליל התקדש חג. ראש כל המועדים.

אך נדמה, שעדיין, ברגעי הגסיסה שלהם, ינסו להגותנו ממסילת החיים הנצחיים, ולטרפד לנו את הסדר, סדר כשמו כן הוא, הכל מסודר ונאה, הכל פיקס לפי האינדקס, כמתוכנן... אך אבוי, הנה הילד הקטן, מוחין דקטנות ממש, לא מבין הרבה בקדושת החג, והוא יבקש משאלות לב קטנוניות עד אימה, הכול יכול להתהפך, יהיו גם כאלו שיריבו, ויתחצפו אולי... וכדאי ביזיון וקצף. מה? גם הלילה? איה הקדושה הגדולה והנפלאה שהובטחה לנו בלילה הזה?<o>

</o> ואז, מתוך חרדת קודש עמוקה, אתה יכול לכעוס, להתעצבן, לרגוז, להתקצף, לרתוח, לאיים, להקפיד - - - תחושה מורעלת של כעס ועצבים אופפת את הלב, שכה רצה להתרומם, להרגיש, לחוש את אור הלילה. ועתה הכל התהפך, הטומאה הגדולה שבטומאות חלחלה לתוך טהרת השולחן... מה עושים?<o>

</o> הכעס, כך לדברי הזוהר הקדוש, הוא טומאה נוראה האופפת את כל ישותו של האיש הכועס, "טורף נפשו באפו", הנפש הקדושה כולה נטרפת בעון חרון אפו. ואיך יתכן, אשר בלילה שכולו מצוות, תיטרף הנפש ותימלא טומאה וריחוק מהשם יתברך?<o>

</o> ולמה שלא תכעס? הלא כולך אכזבה, רצית סדר קדוש, נקי, הגיוני, מרומם, שמח – והם, שאמורים להיות שותפים פעילים לחדוה החגיגית הזאת, הם לא משתפים פעולה, מפריעים הם, לועגים, עומדים מנגד... לא מרגישים כלום.

הפנימיות של ליל הסדר, הוא להתבטל לגמרי אל הקב"ה, אינך סועד כאן סעודת יוקרה לכבודך ולרגשותיך (!) כאן אמורה להיערך עבודת השם במלוא טהרתה, כיון שכך, לבבך אמור להיות קשור למעלה, ורק שם ממש, אינך רואה, אינך שומע, אינך מרגיש – כלום, חוץ מאשר הדבקות האלוקית הנשפעת עליך. לא הסדר המפואר מבחינתו החיצונית, לא הכלים השלמים והמצות הלא-שבורות אמורות לשמח את לבבך, רק השהיה במחיצת השם, היא ערגתך היחידה.<o>

</o> קבל על עצמך לפני ליל הסדר, שאתה ממעט כל ציפיה גשמית עד למינימום, אתה מתכונן שהכל ישפך ביין ממעידת השוגה שבנוכחים, אתה מצפה ששלושת המצות שטרחת עליהן בערב פסח אחר חצות בזיעת קודש, תישברנה או תהיינה פסולות וכו', שרויה ועוד... הכלים, המפה, הכל יהפך, יתלכלך, ישבר, יתרסק... והשמחה הפנימית לא תועם כמלוא הנימה.

כי לא זה מה שמעניין אותי, הסדר החיצוני, היופי, השקט, היחס, הרגש... וכל הדברים המתבקשים לפי כוח המדמה שלי, אותי מעניין הקב"ה - - - והוא נמצא מאד בליל הסדר, שאר הדברים – הבל הבלים.

אם תודעה זו תיחקק בך עמוק בלב, ללא שיור לשברים אחרים ולציפיות גבוהות – תחווה 'סדר' מאושר ומוצלח.<o>

</o> אשרינו שנזכה...<o>



---------
קיבלתי במייל.


--------



</o>

יש מקור?

 

[coffee-righter]

יש מקור?

הניק איש קטן [נוחעם ברזסקי, פרסום נוחעם ז"ל, בולטון ז"ל, קמפיין אבוטבול בית שמש ז"ל]
לא יענה על זה, יען כבר מזמן אינו משוטט כאן.
הוא עזב בשיא את כל הבלי הפרסום ואשליית ההשגים והכבוד המדומה
והוא יושב ושוקד כיום על התורה ועל העבודה.
אשריו שזכה.

 

[לנדא]

הרי תודותי:
על הביקורת, על חוות הדעת, ההערות והעידוד.
עמודים אלו - הם פרות הודעותיכם.

מיוחד בכל קנה מידה! לא רגיל.
הגדת ״זנבות הדגים״ המיוחדת מבין ההגדות שנתקלתי בהן לאחרונה, שווה למידה.