שיתוף - לביקורת פקעת

  • הוסף לסימניות
  • #1
לפעמים זה מרגיש לי
כאילו אני מורכבת מקשרים קשרים
מסובכת פה
מסובכת שם
מלא חבלים קשורים בפקעת אחת גדולה
ואני לא מוצאת את עצמי
לא מוצאת את ההתחלה
לא מוצאת את הסוף
לא רואה את קצה החוט שממנו אפשר להתחיל לשחרר את כל התסבוכת הזאת
והפקעת הזו כואבת לי
מכבידה עלי
היא חונקת
עוטפת את כל כולי
לא נותנת לי לנשום
וככל שאני נוברת בה
היא רק מסתבכת יותר
וזה לוחץ חזק חזק
ומה שהכי בא לי
זה בבת אחת
פשוט לקרוע את כל הקשרים
לפרוץ מבפנים
בלי לחשוב ולהיזהר על מה שיפגע בדרך
העיקר להשתחרר
ולעזוב הכל מאחורה
אבל זה מפחיד
כי את מה שנקרע אין דרך לחבר מחדש
בעצם,
קשה מאד
ואין לי כוח לזה
בא לי לקרוע הכל ולרוץ רחוק
להתחיל מהתחלה
עם חוט חדש
מגולגל יפה
מסודר
בינתיים אני עוד לא מעזה
ואני נשארת ככה
מסובכת
...

אבל את התסבוכת הזאת יש מישהו שאוהב
כשהוא מחזיק אותי
הוא רואה בי את יצירת האומנות הכי יפה בעולם
ונוח לי שם
וטוב
מרגיש לי כמו בתוך ענן
שמקבל אותי כמו שאני
גורם לי להרגיש שאני הכי טובה ככה
רק בגלל שאני הבת שלו
והוא
תמיד
אבא שלי!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הייתי חייבת לפרוק את כל מה שהתערבל לי בתוכו
אז זה מה שיצא-
לא הקטע הכי מלוטש במגירה, אבל אמיתי...


פוריייייים!!!!!!!🤡🤡🤡
רציני?
שניה טראנסים,
שניה אזעקה!
שניה רוגע,
ישי ריבו שר לי הנשמה לא מתה🎶
מה קורה פה?!?!?
שניה.
- - -
לנשום...
....
פווו....
....
....
אבא,
תעשה שהפורים הזה יהיה שמח!
כל כך שמח כמו שאף פעם לא היה,
שמחה כזאתי מבפנים, אמיתית אמיתית.
כי זה קצת מבלבל
כשאת שומעת עוד שם שהותר לפרסום.
ועוד נפילה
ופצועים
ומספרים הזויים
בבתי חולים,
ואנשים
שיחגגו פורים אחר...
וזה כואב!
לי
בבתוכו של הלב.
וואי יצא לי חרוזים
לא יודעת אם זה מתאים לקטע,
אבל זה חלק ממה שקורה לכולנו בסלט הזה.
בסרט הזה...
בא לי לצאת לרחובות,
לקרוע מסכות!
למשוך ידיים
תופים ומחולות!!!
ושמחחחח
ככה כמו שאני מכירה-
שכן ובובת קוף ישנה,
משלוח של פיצה וקולה
מהקומה מעלינו
(הם לא קלטו שכבר שבענו? מזה!)
לריב עם X מי באה למי
להריץ משלוח לחברה מהעממי
(מאיפה היא צנחה עלי עכשיו?)
ולמחות את עשיו
סליחה, המן!
חמש דקות בבית כנסת.
שקטטט
רוצים להמשיך.
בשגרה,
בפורים שאני מכירה!
רוצה בסך הכל
לשמוח.
אז... אבא,
שומע אותי עדיין?
אני יכולה להבטיח ש...
אני משתדלת.
ולכו תדעו, אולי עוד כולנו בסוף
נאכל גם אבטיח...😉
מה שבטוח-
יהיה לנו יום חג!
שלום, אני לא מזהה אותך, היית פה תמיד?
לא, הרגע צמחתי. נעים להכיר, בינה.
בינה, שם פרטי או משפחה?
שן, שם פרטי, בינה - שם תואר!

פששש, בינה, לא פחות. חתיכת יומרה.

אם מותר לשאול ככה בעדינות, מה בדיוק נבון בך? עשית פעם מבחן IQ שזיכה אותך בתוצאה נדירה? כי את יודעת, מההתנהלות שלך, התבונה לא בדיוק משתקפת.

מה תבוני בלדחוף את עצמך לתוך פה בשל ומגובש? ראית אותי ממיס במבה ברוק ומתבסס על גרבר, שהרגשת כל כך נחוצה לדחוף את עצמך לתמונה?

לשוני, שרק הבוקר ננשכה בטעות באמצעות שיניים חסונות שפספסו מעט את תזמון הסגירה שלהן, תעיד על שיניים בריאות וחדות מאוד, בלי עין הרע.

יש לי חברים מ'גן זלדה', שעדיין בגיל 30 מסתובבים בעולם עם זרועות מוכחלות מהביסים שלי. וזה עוד מהביצועים הממוצעים מגיל שנתיים.

אגב, אני לא יודע אם יצא לך לראות מהמקום הדי צדדי שבחרת לעצמך (גם די חשוך שם), אבל השיניים שלי היו ישרות להפליא עד להתנחלות הברוטלית שלך. ולא, זה לא גנים משובחים: 29,000 ש"ח על פלטה. מכרתי כליה כדי לממן את זה. ואז באת, והנה הפה שלי אקורדיון מהמאה ה-13.

נבון. מאוד נבון מצידך.

ונניח. נניח שבאת כדי להיטיב. רצית נורא לשפר את איכויות הלעיסה שלי. אבל למה לשלוח שורשים בצורה פושעת ולא מתוכננת, היישר לתוך פקעת עצבים מסובכת כמו חוטי אוזניות בכיס? למה אני צריך לשמוע מהרופא שהעקירה שלך משמעותה כאב בלתי נסבל, שיורגש עד סוליית הנעל כולל העפר הדבוק בה?

כמה תבונה בשן אחת. וואו.

ואיך זה שהשן הכי חדשה בזירה, דווקא היא מחוררת לעומקים של תהום, ואוגרת בתוכה מזון בכמות של מערת נמלים?

לא שיש לי משהו נגד תבונה, אבל איך אמר שלמה המלך: "יוסיף דעת, יוסיף מכאוב".

אז ביי לך, ה"איינשטיין" של השיניים.
ב"ה

כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
(וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
כשהטעם של הסוכר מוזר.
כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.

כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.

*מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה