דרוש מידע פרוזבולאים, לכאן!

  • הוסף לסימניות
  • #21
דווקא ראיתי בשם הרב שטרנבוך שזה בעיה

חכמים תיקנו תקנה בשם פרוזבול, ואתה מגיע ומתחכם, כאילו לא סומך על התקנה ב100% אחוז, אלא רוצה כאילו להחמיר מעבר למה שחכמים תיקנו.
הוא כתב שמי שעושה את זה אפשר לומר עליו שהוא לא מאמין בתקנות חז"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אולי אמר את זה על מי שמחמיר לשמט את כל חובותיו?

הרי מי שמשאיר רק חוב אחד ואת השאר לא, בהחלט מראה שהוא כן סומך על תקנת חכמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אבל שיהיה לו ברור שהוא חייב ע"פ ההלכה להחזיר את זה לפני החג, ואם אינו מחזיר, הרי שהוא "לווה רשע ולא ישלם", אבל אנחנו מבקשים ממנו טובה, שיסכים לעבור על ההלכה ולא להחזיר, ולהיקרא רשע עד ר"ה, כדי שאנחנו נזכה לקיים את המצווה.

כך שמבחינה טכנית, זה קצת מסובך....
פתרון פשוט----
עושים תנאי שזמן הפרעון הוא נגיד שעה לפני החג, אבל----מתנים שהמלוה הוא זה שעליו לדרוש את החוב ולא להפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אולי אמר את זה על מי שמחמיר לשמט את כל חובותיו?

הרי מי שמשאיר רק חוב אחד ואת השאר לא, בהחלט מראה שהוא כן סומך על תקנת חכמים.
הוא אמר את זה על מי שמשאיר חוב אחד, והבעיה היא שהוא מראה כביכול יש מקום להחמיר יותר ממה שתקנו חז"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
פתרון פשוט----
עושים תנאי שזמן הפרעון הוא נגיד שעה לפני החג, אבל----מתנים שהמלוה הוא זה שעליו לדרוש את החוב ולא להפך.
אתה אומר זאת מדעתך?
כי לעניות דעתי, זה לא פותר כלום.
ממה נפשך, אם אי הדרישה של המלווה פוטרת אותו מלשלם, הרי זה כאילו התנה שזמן הפירעון יהיה לפני ר"ה רק אם ידרוש את הכסף, ומשלא דרשו, הרי שלא חל אז זמן הפירעון והחוב לא נשמט.
אבל אם זמן הפירעון כן חל אז, יש איסור ללוה לא לשלם גם אם אין המלווה דורש זאת, וכל הסיכום הזה כוחו יפה רק לענייני כבוד "מי יבוא אל מי", אבל בשעה שהמלווה לא בא, והלווה לא טורח לשלוח אליו מיידית את הכסף הוא לכאורה עובר איסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בדבר שבממון תנאו קיים.
אפשר לקבוע בתנאי שאע"פ שחלה חובת פרעון מ"מ המלוה הוא זה שיהיה עליו לקחת את חובו ואם לא יבוא-הלוה לא נכנס לכלל לווה רשע, כל זה אכניס בתנאי.
ברור שלווה רשע נאמר רק במי שעושה שלא כדין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בדבר שבממון תנאו קיים.
אפשר לקבוע בתנאי שאע"פ שחלה חובת פרעון מ"מ המלוה הוא זה שיהיה עליו לקחת את חובו ואם לא יבוא-הלוה לא נכנס לכלל לווה רשע, כל זה אכניס בתנאי.
אתה צודק שתנאי בממון קיים.
הבעיה כאן, שאתה צריך להיות "חייב" את הכסף לפני ר"ה, ולא לשלם אותו, וכדי לא להיכשל באיסור אתה מנסה בו זמנית להיות "לא חייב" (אם המלווה לא ידרוש) אבל אינך מבין שעד כמה שאתה חייב, אתה עובר איסור, ועד כמה שאינך חייב, אז החוב לא נשמט.
זה קצת בעייתי בו זמנית להיות חייב ופטור כאחד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי אמר את זה על מי שמחמיר לשמט את כל חובותיו?

הרי מי שמשאיר רק חוב אחד ואת השאר לא, בהחלט מראה שהוא כן סומך על תקנת חכמים.
אולי, ואולי לא.

הוא אכן אמר את זה על מי שמחמיר ומשאיר חוב אחד ללא פרוזבול..

ואגב, נכון שזה לא דומה, אבל בכל אופן...

מי ששומר את רוב השבת, ממש רוב, חוץ מ5 דקות סיגריה אחרי הצ'ונט, מראה שהוא כן שומר שבת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אולי, ואולי לא.

הוא אכן אמר את זה על מי שמחמיר ומשאיר חוב אחד ללא פרוזבול..

ואגב, נכון שזה לא דומה, אבל בכל אופן...

מי ששומר את רוב השבת, ממש רוב, חוץ מ5 דקות סיגריה אחרי הצ'ונט, מראה שהוא כן שומר שבת?
במחיכ"ת דבריו לא מובנים ובפרט לא ההשוואה לסיגריה בשבת.....
יש בעיה עם רצון של יהודי לקיים גם את מצוות שמיטת כספים וגם את תקנ"ח פרוזבול?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אתה צודק שתנאי בממון קיים.
הבעיה כאן, שאתה צריך להיות "חייב" את הכסף לפני ר"ה, ולא לשלם אותו, וכדי לא להיכשל באיסור אתה מנסה בו זמנית להיות "לא חייב" (אם המלווה לא ידרוש) אבל אינך מבין שעד כמה שאתה חייב, אתה עובר איסור, ועד כמה שאינך חייב, אז החוב לא נשמט.
זה קצת בעייתי בו זמנית להיות חייב ופטור כאחד....
אציג את זה בצורה דומה אך שונה: מה הדין אם הגיע כבר זמן פרעון ההלואה והמלוה אומר שבינתים א"צ להחזיר, האם שמיטה תשמט בכה"ג?
לדידי פשיטא שכן, שהרי החוב עומד כבר לנגישה, ואע"פ כן המלווה לא נחשב לרשע. אם אתה מבין אחרת ממני כמובן שזכותך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
במחיכ"ת דבריו לא מובנים ובפרט לא ההשוואה לסיגריה בשבת.....
יש בעיה עם רצון של יהודי לקיים גם את מצוות שמיטת כספים וגם את תקנ"ח פרוזבול?
איי איי אייי

"מימו נפשוך"

אםם שמיטס כסופים קיימת, מדוע תיקנו חז"ל את התקונה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הנה מקורות כן לקיים את ההידור הזה:

כתב הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת כי תבא סעי' כ"ו) וזה לשונו: "והנה יש מתחסדים אחר שכותבין הפרוזבול מלוה לחבירו סך מה עשרה גרוש או פחות או יותר ועל זה הסך לא יחול הפרוזבול כיון שהלוהו אחר זמן הפרוזבול ואז אחר ר"ה כשיביא לו חבירו המעות לפרעו יאמר לו משמט אני ולא יקבלם ממנו ויאכל הלוה ולחדי במעות אלו והמלוה לחדי במצות שמיטת כספים שקיים אותה בפועל ותהילות לאל ית' הנהגתי מצוה זו פה עירנו בגדאד יע"א הדפסתי שטרות של פרוזבול וחלקתי אותם לכמה בנ"א ועשאום וגם לימדתי אותם שיעשו כן להלוות אחר זמן הפרוזבול סך מה ולקיים המצווה בפועל כאמור לעיל אשריהם ישראל אוהבי מצות ה' ועושים אותם בשמחה",


ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצוקללה"ה בדרך אמונה פ"ט משמו"י סקפ"ה כתב בזה: יש משאירין חוב אחד כדי לקיים מצות שמיטת כספים והוסיף בזה מרן שליט"א דצריך לכתוב בפרוזבול חוץ מחוב פלוני או חלק מהחוב או ילונו אחר שיכתוב הפרוזבול אבל לא יקבע זמן הפירעון אחר ר"ה אלא שיוכל לתובעו אפי' מיד עייש"ד,

ומוסיף: שמעתי ממרן שליט"א שכן נהג אביו מרנא ורבנא הסטייפלר זצוק"ל להשאיר איזה חוב ולקיים בו מצות שמיטת כספים.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה