פרוייקט משותף| כללי דקדוק וביקורת זועמת, מאת הניקית @פלאפונית

  • הוסף לסימניות
  • #81
לאחרונה נזדמן לי להתלבט בסוגיה קשה שניצבה לפתחי. היה זה כשניסחתי ברכה מהודרת לחתן בר המצוה, שהוא לא בכדי גם בחיר תלמידי תלמוד התורה.
אבל כשמיודעי ה'בוס' ראה וקרא, הוא ממש היה נזעם, וטען שהניסוח מטעה, ויש לייעד את הברכה לחתן הבר מצוה, שהינו בחיר תלמידי התלמוד תורה.
(ובמילים שלנו, יש כאן ויכוח על מיקומה של הה"א)
מה אתם אומרים, עם מי הצדק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
לאחרונה נזדמן לי להתלבט בסוגיה קשה שניצבה לפתחי. היה זה כשניסחתי ברכה מהודרת לחתן בר המצוה, שהוא לא בכדי גם בחיר תלמידי תלמוד התורה.
אבל כשמיודעי ה'בוס' ראה וקרא, הוא ממש היה נזעם, וטען שהניסוח מטעה, ויש לייעד את הברכה לחתן הבר מצוה, שהינו בחיר תלמידי התלמוד תורה.
(ובמילים שלנו, יש כאן ויכוח על מיקומה של הה"א)
מה אתם אומרים, עם מי הצדק?
בד"כ ה' הידיעה מצטרפת למילה השניה שהיא הסומכת
אך כשמדובר במושגים ידועים כמו 'בר מצוה' ו'תלמוד תורה' - מקובל כיום לצרף את הה"א למילה הראשונה -הנסמכת
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
לאחרונה נזדמן לי להתלבט בסוגיה קשה שניצבה לפתחי. היה זה כשניסחתי ברכה מהודרת לחתן בר המצוה, שהוא לא בכדי גם בחיר תלמידי תלמוד התורה.
אבל כשמיודעי ה'בוס' ראה וקרא, הוא ממש היה נזעם, וטען שהניסוח מטעה, ויש לייעד את הברכה לחתן הבר מצוה, שהינו בחיר תלמידי התלמוד תורה.
(ובמילים שלנו, יש כאן ויכוח על מיקומה של הה"א)
מה אתם אומרים, עם מי הצדק?
בר המצוה - ודאי נכון. תלמוד התורה - אני לא כ"כ בטוח... היידוע הוא לא על התורה כי אם על בית התלמוד של התורה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #85
בר המצווה - מקובל. הבוס הוא הטועה, גם בענייני דעת קהל.
בחיר תלמידי תלמוד התורה - כתוב פשוט בראשי תיבות, בחיר תלמידי הת"ת. במצב כזה זה וודאי לא בנסמך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ורה - כתוב פשוט בראשי תיבות, בחיר תלמידי הת"ת. במצב כזה זה וודאי לא בנסמך.

מאותו סוג של: ברך את כל חמשת הברכות על החטיף ההוא שאינך יודע את ברכתו

הפתרון פה נחמד ב'דרך העוקפת' שבו
אבל מי שלא אוהב לעקוף ורוצה ללכת בדרך הישר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
בעזהי"ת

ישנה טעות שרבים חללים הפילה, שלמים וכן רבים. אנשים מחליפים בין "מתברר" ובין "מסתבר". מבררים משהו היטב היטב, ואז מכריזים "מסתבר שזה כך וכך"... והרי "מסתבר" זה דבר שלא הוכח!
עד כמה שידוע לי, אין לומר ישנה טעות.
כאשר ה"יש" מופיע לפני שם העצם, הוא יבוא ללא הטיה, רק כשה"יש" יבוא אחרי שם העצם אפשר להטותו. (בדיוק כמו שלא תאמר - כולם הילדים (אלא כל הילדים), אבל כן תאמר הילדים כולם)
אמור מעתה - יש טעויות רבות, ישנן מובנות וישנן שאינן מובנות.

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
עד כמה שידוע לי, אין לומר ישנה טעות.
כאשר ה"יש" מופיע לפני שם העצם, הוא יבוא ללא הטיה, רק כשה"יש" יבוא אחרי שם העצם אפשר להטותו. (בדיוק כמו שלא תאמר - כולם הילדים (אלא כל הילדים), אבל כן תאמר הילדים כולם)
אמור מעתה - יש טעויות רבות, ישנן מובנות וישנן שאינן מובנות.
  • "ישנו עם אחד..." (מגילת אסתר)
  • "אם ישכם עושים עמדי חסד ואמת" (פרשת חיי שרה)
עריכה:
מקורות נוספים לאחר חיפוש:
  • אם ישך נא מצליח דרכי (חיי שרה)
  • ישנו (שמואל א יד לט), (שם א כג כג).
עריכה נוספת:
  • הישכם אוהבים את ה' (חומש דברים, פרשת עקב ?)
עריכה נוספת:
לאחר התבוננות, אין ראיה אלא מהפסוק של ישנו עם אחד.
כי "ישכם" אפשר לומר גם לפי הכלל של רש"ג, כי הנוכחים אליהם הוא מדבר, הם כבר קיימים לפניו. כנ"ל לגבי המקורות האחרים (ועוד שלא הבאתי).
לגבי הראיה מ"ישנו עם אחד", - אולי לכן דרשו חז"ל פסוק זה שהוא בא לרמז "אלקיהם של אלו ישן", מפני שאם מצד הפשט לבדו לא היה מתאים כאן לשון ישנו, ככללו של רש"ג.
ואם כן, אם נכונים דבריו, הרווחנו פירוש נפלא לדרשת חז"ל !!!
שישו ושמחו בשמחת התורה !
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #89
בר המצוה - ודאי נכון. תלמוד התורה - אני לא כ"כ בטוח... היידוע הוא לא על התורה כי אם על בית התלמוד של התורה...
גם ב"בר מצוה" - היידוע הוא לגבי ה"בר", לא לגבי ה"מצוה".
אלא שכמדומה כאן וכאן אפשר לכתוב "הבר-מצוה" "התלמוד-תורה", מפני שצרופי מלים אלו הן "מושג" בפני עצמו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #90
פעמים שהאקדמיה מאשרת מילה שלא הייתה תקנית, רק משום שהיא נפוצה והשתרשה
לא פעמים בלבד, אלא מעשים שבכל יום.
וזה אחד מ(עיקרי) העיסוקים של האקדמיה, מדי שנה בשנה היא "מכניסה" עוד ועוד שיבושים השגורים בפי ההמון, פנימה אל ה"תקן".
מדי שנה בשנה העברית הולכת ומסתאבת.
כל הכללים החזקים שפעם עמלו ושננו, הולכים ונופלים, הכל מותר.

באופן טבעי הדבר מאד כואב.
אך במחשבה שניה, הנה הציוֹנים שחטפו את "לשון הקודש" מיד הקדוּשה כדי לתת בכך כח לציונות, שכָּל מטרתה היתה לא אחרת מאשר לחלן את עם ישראל, היא עצמה עכשיו הורסת את ה"עברית הציונית" (בלשון הקודש אין להם נגיעה. היא נשארת כמו שהיא, כמו שכל ועדה בונצואלה או ביוקומוהו אינה משנה כלום לגבי לשון הקודש). כמו הקומוניזם שהתפרק בידי הממשל הרוסי עצמו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #91
במקום לומר "כארבעה זיתים" - הם אומרים "ארבע כזיתות".
בעקרון אתה נראה צודק. אך
"כזית" הפך למושג בפני עצמו. כלומר גודל שנקרא "כזית".
לפעמים משתמשים במילה המתארת ומשמיטים את המתואר. כלומר במקום לומר "מאכל שגדלו כזית" אומרים "כזית".
לכן אפשר לומר "ארבעה כזיתים".

דוגמה:
בשולחן ערוך הרב (הל' פסח סי' תע"ז סעיף ג'): "ואם קשה עליו לאכול שני כזיתים על כל פנים לא יפחות מכזית".
ושם (סי' תפב ס"ז): "מי שאין לו רק שלש מצות שמורות לשני הלילות ואין מצה אחת מספקת לו בליל ראשון לחלק ממנה לכל בני ביתו שלשה כזיתים לאכילת מצה ולכריכה ולאפיקומן".
וכך נמצא ביטוי זה גם בספרי אחרונים אחרים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #93
אז קראתי את כל השרשור הנפלא, אז ראיתי שאף אחד לא הזכיר את טרגדיית אז, אז אמרתי שאני אוסיף את זה.
אז מה אתם אומרים?
ועל כגון דא כבר נאמר:
אמר רבי אבא, אז יבקע כשחר אורך. אז מנלן? והאריך בזה הבה הרבה עד שצלו אוזני השומעים משמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
בעזהי"ת

אז מציין זמן. מקור הבעיה הוא שמתרגמים אז כמו then, ו-then באנגלית הוא גם זמן וגם תוצאה. אבל בעברית יש מילה אחרת לתוצאה: אפוא. "אם כן אפוא זאת עשו". ספרו את זה למרצי התכנות, שיחליפו את ה"אזי" המזעזע שלהם ל"אפוא".

גם על "זה" לא דיברו פה. איזה זה? הזה של הזה. חז"ל לומדים הלכות מכל מקום שכתוב בו "זה", כי הכוונה היא דוקא לדבר העומד מולי, והיינו this. אבל מתרגמים קדומים חיפשו מילה עברית למילה it, ובחרו את המילה "זה", ומכאן זה הפך לכדור שלג מתגלגל, וזו אחת המילים הנפוצות בשפה. האמת היא שאין תרגום למילה it בעברית כי העניינים עובדים קצת אחרת. צריך לומר במקום או הוא או היא. בעברית גם לחפצים יש מין, ואצל הגוים אין. לכן תמהתי כשביפה והחיה היתה גברת קומקום. מה, הם לא יודעים שקומקום זה בן? סליחה, שקומקום הוא בן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
גם על "זה" לא דיברו פה. איזה זה? הזה של הזה. חז"ל לומדים הלכות מכל מקום שכתוב בו "זה", כי הכוונה היא דוקא לדבר העומד מולי, והיינו this. אבל מתרגמים קדומים חיפשו מילה עברית למילה it, ובחרו את המילה "זה", ומכאן זה הפך לכדור שלג מתגלגל, וזו אחת המילים הנפוצות בשפה. האמת היא שאין תרגום למילה it בעברית כי העניינים עובדים קצת אחרת. צריך לומר במקום או הוא או היא. בעברית גם לחפצים יש מין, ואצל הגוים אין. לכן תמהתי כשביפה והחיה היתה גברת קומקום. מה, הם לא יודעים שקומקום זה בן? סליחה, שקומקום הוא בן?
ויש גם את "זה טענה נכונה", במקום "זו טענה נכונה".
(או שלא רוצים להיכנס לעזרת נשים???)
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
טרגדיית אז
מקור הבעיה הוא...
איז אזוי,
אני סבור הייתי שה"אז" יובא מה"איז" האידישאית, המשמשת כ"ובכן".

נכתב ע"י post: :
אמר רבי אבא, אז יבקע כשחר אורך
אין ראוי לשרבב שמות תנאים/אמוראים קדושים לשעשועים, ואף לא פסוקים.

אבל בעברית יש מילה אחרת לתוצאה: אפוא.
גם המלה "נא". תרגומה בכל מקום "כען". תרגום "כען" ללשון הקודש הוא גם "עתה", וכמדומני שכך גם מפרש ראב"ע את מילת "נא" בכל מקום. המשמעות של "עתה" איננה דווקא לציין את שלב ההווה של ה"זמן" בין עבר לעתיד, אלא לציין את השלב הלוגי בין הגורם לתוצאה. משאמרנו כך וכך - עתה נמצא כך וכך. אפשר שזו גם כוונת רד"ק (בספר השרשים, שורש איף), שכתב בין פירושי המילה איפוא, למשל זו שאצל "ולך אפוא מה אעשה בני" שפירושה "עתה". והיא היא ה"איז" האידישאית - המילה המציינת את המעבר משלב העילה לשלב העלול.
 
נערך לאחרונה ב:
זהו לא שמו של תנא, אלא של אבא טורצקי, מחברו הפופולארי של נאום ה'אז יבקע' הנודע.
הנני מתרפס בכריעה מול כבודו בבקשת סליחה על חשד השוא.
ובהתאם למאמר חז"ל בברכות ל"א א' ("ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו, ולא עוד אלא שצריך לברכו, שנאמר ואלקי ישראל יתן את שלתך"), אף אני בברכתי שאלקי ישראל יתן את שאלותיך אכי"ר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה