באדיבות ויקיפדיה - הסבר שונה למילה:
מקצוע או פְּרוֹפֶסְיָה הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו. גישה מצמצמת מבדילה בין מקצוע/פרופסיה לבין עיסוק, כאשר מקצוע דורש הכשרה מקצועית נרחבת, ועיסוק הוא פעילות של אדם לפרנסתו, גם כזו שאינה דורשת הכשרה מקצועית.
מקצועות מוגדרים היטב החלו להיווצר עם המעבר מציד ולקט לחקלאות. בחברות של ציידים לקטים, מוגדר תפקידו של כל אדם על פי מינו וגילו, ובדרך כלל יודע כל אדם לבצע מגוון של תפקידים. עם התפתחות החקלאות, החלה התמקצעות בתחומים מסוימים, שהלכה וגברה עם הזמן. החקלאות אפשרה למספר קטן יותר של אנשים בכל קהילה לעסוק בייצור מזון, וכן אפשרה יצירת מאגרי מזון שנשמרים לאורך זמן. בתנאים כאלה, התפנו בני אדם לפתח מקצועות שאינם מייצרים מזון באופן ישיר. ככל שהחברה מתקדמת יותר, כך גדל בה שיעור ההתמקצעות. הדחיפה הגדולה ביותר להתמקצעות התרחשה בתהליך העיור.
שכרו של עובד שיש לו מקצוע (במשמעות המצומצמת של המושג) גדול במידה ניכרת מזה של אדם שאין לו מקצוע. הבדל נוסף ברמות השכר במקצועות השונים נקבע לפי שיקולי היצע וביקוש בשוק העבודה.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 סיווג המקצועות
2 הכשרה מקצועית
3 הפרדה מגדרית
4 התאגדות מקצועית
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
[עריכה]סיווג המקצועות
מקובלת חלוקה של המקצועות לשלוש קטגוריות:
מקצועות של "צווארון כחול" – מקצועותיהם של פועלי הייצור, העוסקים בעבודת כפיים. קרוי כך על שמו של סרבל העבודה הכחול.
מקצועות של "צווארון לבן" – מקצועותיהם של עובדי המשרד: מנהלים, פקידים, מהנדסים וכדומה.
"מקצועות חופשיים" – מקצועות כגון עריכת דין, רפואה וראיית חשבון.
[עריכה]הכשרה מקצועית
"שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.
לעיסוק במקצועות מסוימים נדרש, בנוסף להכשרה מקצועית נאותה, גם רישיון לעסוק בהם, ולעתים נדרשת גם תקופת התמחות כתנאי לקבלת הרישיון.
[עריכה]הפרדה מגדרית
ערך מורחב – הפרדת עיסוקים מגדרית
הפרדת עיסוקים מגדרית במקצוע מסוים משמעה ששיעור העוסקים בו מבני מגדר אחד, גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לאחוז השתתפותם בכוח העבודה. רק מיעוט קטן של מקצועות הם מאוזנים, כלומר יש בהם שיעור דומה של גברים ונשים. במרביתם נמצא רוב נשי או רוב גברי. המקצועות בעלי רוב נשי ניכר הם "מקצועות נשיים" (מקצועות של "צווארון ורוד"), כגון הוראה וסיעוד, בעוד שהמקצועות שיש בהם רוב גברי הם "מקצועות גבריים", כגון ניהול והנדסה. הפרדה (סֵגְרֵגַצְיָה) כזאת למקצועות ועיסוקים מכונה סגרגציה אופקית, ואילו הפרדה המביאה לאי-שוויון בחלוקה לדרגים מכונה סגרגציה אנכית. במקצועות שונים נמצא כי הנשים מאכלסות את הדרגים הנמוכים בעוד שהדרגים העליונים מאופיינים על ידי רוב גברי.
[עריכה]התאגדות מקצועית
בעלי מקצוע משותף מתאגדים פעמים רבות לשם הגנה על אינטרסים משותפים של כל העוסקים במקצוע. בימי הביניים נקראה התאגדות כזו בשם גילדה. במקצועות חופשיים מסוימים מתקיים רעיון הגילדה עד ימינו. דוגמה לכך היא מקצוע עריכת דין, שהגילדה שלו, לשכת עורכי הדין, עוסקת ברישוי העוסקים בתחום זה, בהסדרת היחסים בין עורכי הדין, בקביעת תעריפי מינימום וכדומה. מעמדה של גילדה חזקה זו בישראל מעוגן בחוק לשכת עורכי הדין.
עם מטרותיה של הגילדה נמנית גם שמירה על כבוד המקצוע - בעל מקצוע שפגע מאוד בכבוד המקצוע, למשל מעל באמון הלקוח, עלול לאבד את רישיונו לעסוק במקצוע.