המורהההה, לא הבנתי.ארשת מתחסדת
או הבעה חושדת
אלו הם שני פניך
הגלויים
מצות מהודרות
לצאת ידי כל החומרות
אך יש בהן דם
של יהודים
דן פרוטה כדין מאות
פן תגזול שש אגורות
רק זכור ששוד מאות אסור
ממש כדין פרוטות
האגדה מספרת על יהודי שהלך לבדו ביער, בלילה.
פתאום קפץ עליו 'א יידישע-גאנעב' - גנב יהודי, וסכין מונפת בידו.
"את הכסף או שאדקור אותך!" צעק הגנב.
- "אין לי כסף. תדקור"
"אני רציני! אני אדקור אותך אם לא תתן את הכסף!" - חזר הגנב על האיום.
- "אז תדקור. שיהיה"
לכזה פרד הגנב לא התכונן, אז הוא אמר לו:
"יש לך מזל שהבאתי היום את הסכין החלבית, חבל לי לבשר אותה..."
זו האגדה.
אבל היא לא אמת.
כי ליידישע גנב שאני פגשתי אין בעיה לדקור בבשרי או חלבי, ואח"כ להיעמד לתפילת מנחה רותחת טרם תשקע השמש...
מעשה שהיה בערבי פסחים...אבל למה מצא לעורר מצה דווקא במצה?
מעשים של ההםשהמעשה של ההוא היה נבזה מאד
איך כתב החזו"א ב'אמונה ובטחון'?ללא שימת לב הייתי משייך את רוגזם וכעסם הקיצוניים העטופים במסוה חומרות להשתייכות מגזרית. במחשבה שנייה הבנתי שהם פשוט לא עובדים ליישר את עקמומיות ליבם ונטויותם הטבעיות, ובהעדר יגיעה זה יכול לקרות לכל אחד בתחום הרפיון שלו.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים