הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ביכרתי להשתמש בפורום זה לפרסום דברי הבאים מכמה סיבות, הן משום שרשימותי וסגנון הכתיבה שלי מוכרים כאן, ודברי נחשבים בדרך כלל, והן משום שבאתר זה אין רכילויות המוזילים את ערך המשתתפים והכותבים בו. חושבני שפורום "איש לרעהו" הולם לזה מאד, לנוכח התועלת המרובה שאני מקוה שתופק מדברי הבאים בכל הקשור לדרדור היחסים בין חלק מאתנו לבין הדסה, משרד הרווחה, קופ"ח מאוחדת וכל השאר, כפי שתווכחו תיכף.
שארי הוא אחד העסקנים המעורבים בפרשת העיבור הזאת מראשית התפתחותה הסוערת, והוא פרס בפני את גרסתו ופרשנותו אודותיה, יהיה מענין לשמוע מה בפיו, אם כי איני בטוח שהוא יהיה מוכן לחתום על כל מלה שאכתוב כאן, כי אני אינני כותב אלא כפי אשר הבינותי מפיו, בצירוף הבהרות מדעתי על מהלכים והתבטאויות שונות מפי הגופים והגורמים משני צדדי המתרס.
ראשית פעלו של העסקן בפרשה הנוכחית, החלה כאשר האם המדוברת התבקשה מאת לשכת הרווחה לגשת אליהם לצורך אבחון תפקודה בכל הקשור לילד, ועל כן פנתה לעסקן הנ"ל המוכר במחננו כפועל מול הרשויות השונות ומערכת המשפט, שיכין אותה לפגישה הזאת.
היא פרסה בפני העסקן את כל מהלכיה הראשונים והאחרונים, כמו כן הביעה בפניו את היחס הקודר והמחשיד אותו היא מרגישה כלפי עצמה לאחרונה מצד בית החולים. היא סיפרה לו גם על המקרה האחרון שאירע עם הצינורית שנותקה מהילד, ועל החשד שמחשידים אותה בעקבות כך.
העסקן שעוד לפני כן קיבל טלפון מלשכת הרווחה אודות אשה מצולמת החשודה בהתעללות, מטבע הדברים קיבל את גירסתה בערבון מוגבל, ועל כן יעץ לה שהיא תדבר על הכל, לבד מעל הדקות הספורות בהן התרחשו הדברים האחרונים. לעסקן כבר נודע שגם המשטרה בעקבות האשה והיא מעוניינת לחקור אותה, ועל כן הועיד לה העסקן פגישה נוספת עמו - אחרי שתעבור את האבחון בלשכת הרווחה.
מה אירע לפני כן ומה הביא את בית החולים להשתלת מצלמה נסתרת? ולמה עירבו את המשטרה? - לצורך כך נחזור מעט אחורה.
הורי הילד החולה במחלה עלומה, נדדו עמו מבית חולים אחד למשנהו, ולא אחד מהם הביא מזור לחליו, עד שהגיעו לבית החולים הדסה עין כרם.
אחרי שגם שם לא עלו על ממצאים חדשים, פנו איפוא לבדוק האם לא קיים איזה בעיה התנהגותית בסביבה, שאולי היא היא הסיבה לסבל אותו עובר הילד, תפנית זו היא בעצם נוהל מתבקש הנוהג בכל מקרה כזה, על פיו בודקים את החולה עצמו ו/או הסובבים אותו אם לא הם המה העילה לכל המתרחש.
מאחר וכעת הלוא קיים חשד כלפי האם, אם כי רחוק מאד, על כן בית החולים החל למנוע ממנה לאחוז בילד או להאכילו, והתחילו לעקוב אחריה בשבע עינים.
מאחר והיא הרגישה את שינוי היחס כלפיה, על כן שרתה במתח רב כל עת שהותה בבית החולים, ומכיון שחשבה כל הזמן שעוד מעט והיא תיפרד מהילד החולה לעולמים... על כן התגנבה מפעם לפעם להרים את הילד על זרועותיה, או להאכילו מדי פעם באוכל, דוגמת שיריים מה'טיש', או הכניסה לזונדה טיפות הומיאופתיות ואלטרנטיביות - כל זאת חרף הוראות בית החולים.
המתיחות וההתנהגות המוזרה שלה, העלו את רף החשדות כלפיה, הרופאים והאחים היו עתה בטוחים שהיא זוממת משהו, ועוד קט והם עולים על כל הסיפור, ועל כן השתילו מצלמה נסתרת שתתעד את כל מעשיה.
כמובן שהמצלמה לא תיעדה משהו מיוחד, מצד שני רואים שם את המתיחות ואת ההתנהגות שלה ההולמים גנב במחתרת, עתה הם היו בטוחים שידה במעל, אולם הם לא הבינו היאך המצלמה לא מצליחה לאשש זאת, ועל כן פנו לחוקרי המשטרה שיעמדו להם לעזר.
גם המשטרה לא פענחה את התעלומה, במיוחד גברה תדהמתם כאשר נותק הצנור התפור למעי הילד ואילו המצלמה לא מצליחה לתעד שיד אמו בדבר (בזה הם הלוא כבר היו בטוחים...). לנוכח הסתבכות והתערפלות הסיפור - גברה סקרנותה לעמוד על פשר דבר, מה עוד שלפי הגירסה הפארנואידית שלהם עוזרים לה אנשים נוספים מתמהוני מאה שערים, ועל כן חפצה מאד שהתיק יעבור לידיה. הלהיטות הילדותית של המשטרה עוד תגרום לסערה אותה טרם ראתה ירושלים, כפי שתווכחו תיכף.
לאור האמור נקל להבין את מה שיאמר אחר כך המפקד אלי כהן בתקשורת, ש'יש הוכחות להתעללות', והאשה ועוזריה אינם מביישים ארגון פשע קלאסי...
בית החולים אשר מצד שני ידע גם ידע את מסירותה של האם כלפי הילד, פנה ללשכת הרווחה כדי שתאבחן את האשה כלוקה בתסמונת מינכהאוזן - תסמונת התואמת את כל הנתונים, ועל ידי כך יתאפשר רשמית להרחיקה מן הילד.
כפי שפורסם בדיעבד, על חשש זה כבר התריע ד"ר גליק מ'מאוחדת' זה מכבר, מאחר שכפי הידוע לו אין הסבר אחר לחליו של הילד.
כפי האמור התבקשה האם להגיע ללשכת הרווחה, שם הם אפילו לא ערכו אבחון מדויק, מכיון שגם שם כבר היו בטוחים בזה, כפי שיפלוט אחר כך 'אחד הבכירים בלשכה' (דבריו פורסמו בעיתון המבשר), ועל אתר אבחנוה כלוקה בתסמונת זו.
המשטרה, שגם היא חפצה לקחת חלק בדברים, קפצה בראש, והחליטה לעצור את האשה מיד בצאתה משם. הם גם ידעו או הבינו באופן מדויק לאן פניה מועדות, אולם מחששה לבצע את המעצר בתוככי ה'קסבה' - שם יתנפל עליה המון פרוע... - על כן העדיפה להשליך את האזיקים על ידיה בעודה בפאתי השכונות, באמצעו ובעיבורו של רחוב ראשי, כאחרון הפושעים.
המשטרה היתה בטוחה שאחרי חקירה קצרה הם עולים כאן על סיפור שירעיד את אמות הסיפים, אולם מכאן ואילך הסתבכו הענינים: לנוכח העובדה שהם מיאנו לקבל שהכל עורבא פרח ולא דובים ולא יער, הם המשיכו להחזיקה במעצר - אולי יצא מזה משהו, אולם ללא הועיל. העסקנים דרשו בתוקף לשחרר את האם לאלתר, כל זאת עוד לפני שהסיפור פורסם ברבים, העסקנים אף איימו בפיצוץ הפרשה והלהטת הרוחות. לנוכח התעקשות המשטרה לא היה מנוס מכך, וההמשך ידוע.
הטיפול הגס שהעניקה המשטרה לאם ולקהילה, דמתה יותר לאיכר הנטפל לשעון עם מנגנון עדין; יחסים עדינים שנרקמו בעמל רב זה עשרות שנים בין לשכת הרווחה והקהילה, ירדו לטמיון באבחה אחת. בית חולים הדסה עומד היום בפני קשיים ומשברים לא פשוטים (לא הכל ידוע ברבים). כל זאת עקב התנהלותה המטופשת של משטרת ירושלים שידה בכל.
לנוכח האמור אין כל תמיהה בדבריו החריפים אותם נקט מפכ"ל המשטרה דודי כהן בתקפו את פיקודיו מירושלים...
ידוע המשך השתלשלות המקרה, כאשר ההתנהלות החששנית של חלק מהעסקנים אשר איבדו כל אימון במערכת (בצדק או שלא בצדק), מביאים אותם לדחות את הפגישה בין האם והפסיכיאטר ד"ר ווייל בחשבם כי דעתו משוחדת... אולם כיום כבר פורסם עיקרי הדו"ח, בו הוא מסיק שהאשה בריאה לחלוטין. יכולני להוסיף שראיתי את כל הפרוטוקול, והד"ר גם מביע שם פליאה על עצם העלאת חשד רחוק כזה כלפי האשה...
ועל כיוצא בו מפטיר הפתגם הקדום "מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא"; לאט לכם כל הנחפזים להחרים לחלוטין גופים שונים, עדיף שנדע מי באמת אשם, ומי פחות אשם.
שארי הוא אחד העסקנים המעורבים בפרשת העיבור הזאת מראשית התפתחותה הסוערת, והוא פרס בפני את גרסתו ופרשנותו אודותיה, יהיה מענין לשמוע מה בפיו, אם כי איני בטוח שהוא יהיה מוכן לחתום על כל מלה שאכתוב כאן, כי אני אינני כותב אלא כפי אשר הבינותי מפיו, בצירוף הבהרות מדעתי על מהלכים והתבטאויות שונות מפי הגופים והגורמים משני צדדי המתרס.
ראשית פעלו של העסקן בפרשה הנוכחית, החלה כאשר האם המדוברת התבקשה מאת לשכת הרווחה לגשת אליהם לצורך אבחון תפקודה בכל הקשור לילד, ועל כן פנתה לעסקן הנ"ל המוכר במחננו כפועל מול הרשויות השונות ומערכת המשפט, שיכין אותה לפגישה הזאת.
היא פרסה בפני העסקן את כל מהלכיה הראשונים והאחרונים, כמו כן הביעה בפניו את היחס הקודר והמחשיד אותו היא מרגישה כלפי עצמה לאחרונה מצד בית החולים. היא סיפרה לו גם על המקרה האחרון שאירע עם הצינורית שנותקה מהילד, ועל החשד שמחשידים אותה בעקבות כך.
העסקן שעוד לפני כן קיבל טלפון מלשכת הרווחה אודות אשה מצולמת החשודה בהתעללות, מטבע הדברים קיבל את גירסתה בערבון מוגבל, ועל כן יעץ לה שהיא תדבר על הכל, לבד מעל הדקות הספורות בהן התרחשו הדברים האחרונים. לעסקן כבר נודע שגם המשטרה בעקבות האשה והיא מעוניינת לחקור אותה, ועל כן הועיד לה העסקן פגישה נוספת עמו - אחרי שתעבור את האבחון בלשכת הרווחה.
מה אירע לפני כן ומה הביא את בית החולים להשתלת מצלמה נסתרת? ולמה עירבו את המשטרה? - לצורך כך נחזור מעט אחורה.
הורי הילד החולה במחלה עלומה, נדדו עמו מבית חולים אחד למשנהו, ולא אחד מהם הביא מזור לחליו, עד שהגיעו לבית החולים הדסה עין כרם.
אחרי שגם שם לא עלו על ממצאים חדשים, פנו איפוא לבדוק האם לא קיים איזה בעיה התנהגותית בסביבה, שאולי היא היא הסיבה לסבל אותו עובר הילד, תפנית זו היא בעצם נוהל מתבקש הנוהג בכל מקרה כזה, על פיו בודקים את החולה עצמו ו/או הסובבים אותו אם לא הם המה העילה לכל המתרחש.
מאחר וכעת הלוא קיים חשד כלפי האם, אם כי רחוק מאד, על כן בית החולים החל למנוע ממנה לאחוז בילד או להאכילו, והתחילו לעקוב אחריה בשבע עינים.
מאחר והיא הרגישה את שינוי היחס כלפיה, על כן שרתה במתח רב כל עת שהותה בבית החולים, ומכיון שחשבה כל הזמן שעוד מעט והיא תיפרד מהילד החולה לעולמים... על כן התגנבה מפעם לפעם להרים את הילד על זרועותיה, או להאכילו מדי פעם באוכל, דוגמת שיריים מה'טיש', או הכניסה לזונדה טיפות הומיאופתיות ואלטרנטיביות - כל זאת חרף הוראות בית החולים.
המתיחות וההתנהגות המוזרה שלה, העלו את רף החשדות כלפיה, הרופאים והאחים היו עתה בטוחים שהיא זוממת משהו, ועוד קט והם עולים על כל הסיפור, ועל כן השתילו מצלמה נסתרת שתתעד את כל מעשיה.
כמובן שהמצלמה לא תיעדה משהו מיוחד, מצד שני רואים שם את המתיחות ואת ההתנהגות שלה ההולמים גנב במחתרת, עתה הם היו בטוחים שידה במעל, אולם הם לא הבינו היאך המצלמה לא מצליחה לאשש זאת, ועל כן פנו לחוקרי המשטרה שיעמדו להם לעזר.
גם המשטרה לא פענחה את התעלומה, במיוחד גברה תדהמתם כאשר נותק הצנור התפור למעי הילד ואילו המצלמה לא מצליחה לתעד שיד אמו בדבר (בזה הם הלוא כבר היו בטוחים...). לנוכח הסתבכות והתערפלות הסיפור - גברה סקרנותה לעמוד על פשר דבר, מה עוד שלפי הגירסה הפארנואידית שלהם עוזרים לה אנשים נוספים מתמהוני מאה שערים, ועל כן חפצה מאד שהתיק יעבור לידיה. הלהיטות הילדותית של המשטרה עוד תגרום לסערה אותה טרם ראתה ירושלים, כפי שתווכחו תיכף.
לאור האמור נקל להבין את מה שיאמר אחר כך המפקד אלי כהן בתקשורת, ש'יש הוכחות להתעללות', והאשה ועוזריה אינם מביישים ארגון פשע קלאסי...
בית החולים אשר מצד שני ידע גם ידע את מסירותה של האם כלפי הילד, פנה ללשכת הרווחה כדי שתאבחן את האשה כלוקה בתסמונת מינכהאוזן - תסמונת התואמת את כל הנתונים, ועל ידי כך יתאפשר רשמית להרחיקה מן הילד.
כפי שפורסם בדיעבד, על חשש זה כבר התריע ד"ר גליק מ'מאוחדת' זה מכבר, מאחר שכפי הידוע לו אין הסבר אחר לחליו של הילד.
כפי האמור התבקשה האם להגיע ללשכת הרווחה, שם הם אפילו לא ערכו אבחון מדויק, מכיון שגם שם כבר היו בטוחים בזה, כפי שיפלוט אחר כך 'אחד הבכירים בלשכה' (דבריו פורסמו בעיתון המבשר), ועל אתר אבחנוה כלוקה בתסמונת זו.
המשטרה, שגם היא חפצה לקחת חלק בדברים, קפצה בראש, והחליטה לעצור את האשה מיד בצאתה משם. הם גם ידעו או הבינו באופן מדויק לאן פניה מועדות, אולם מחששה לבצע את המעצר בתוככי ה'קסבה' - שם יתנפל עליה המון פרוע... - על כן העדיפה להשליך את האזיקים על ידיה בעודה בפאתי השכונות, באמצעו ובעיבורו של רחוב ראשי, כאחרון הפושעים.
המשטרה היתה בטוחה שאחרי חקירה קצרה הם עולים כאן על סיפור שירעיד את אמות הסיפים, אולם מכאן ואילך הסתבכו הענינים: לנוכח העובדה שהם מיאנו לקבל שהכל עורבא פרח ולא דובים ולא יער, הם המשיכו להחזיקה במעצר - אולי יצא מזה משהו, אולם ללא הועיל. העסקנים דרשו בתוקף לשחרר את האם לאלתר, כל זאת עוד לפני שהסיפור פורסם ברבים, העסקנים אף איימו בפיצוץ הפרשה והלהטת הרוחות. לנוכח התעקשות המשטרה לא היה מנוס מכך, וההמשך ידוע.
הטיפול הגס שהעניקה המשטרה לאם ולקהילה, דמתה יותר לאיכר הנטפל לשעון עם מנגנון עדין; יחסים עדינים שנרקמו בעמל רב זה עשרות שנים בין לשכת הרווחה והקהילה, ירדו לטמיון באבחה אחת. בית חולים הדסה עומד היום בפני קשיים ומשברים לא פשוטים (לא הכל ידוע ברבים). כל זאת עקב התנהלותה המטופשת של משטרת ירושלים שידה בכל.
לנוכח האמור אין כל תמיהה בדבריו החריפים אותם נקט מפכ"ל המשטרה דודי כהן בתקפו את פיקודיו מירושלים...
ידוע המשך השתלשלות המקרה, כאשר ההתנהלות החששנית של חלק מהעסקנים אשר איבדו כל אימון במערכת (בצדק או שלא בצדק), מביאים אותם לדחות את הפגישה בין האם והפסיכיאטר ד"ר ווייל בחשבם כי דעתו משוחדת... אולם כיום כבר פורסם עיקרי הדו"ח, בו הוא מסיק שהאשה בריאה לחלוטין. יכולני להוסיף שראיתי את כל הפרוטוקול, והד"ר גם מביע שם פליאה על עצם העלאת חשד רחוק כזה כלפי האשה...
ועל כיוצא בו מפטיר הפתגם הקדום "מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא"; לאט לכם כל הנחפזים להחרים לחלוטין גופים שונים, עדיף שנדע מי באמת אשם, ומי פחות אשם.
.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //