סקירה פשטו ידיכם בגדוד. הקמפיין לרווחה כלכלית וצרכנות נבונה

  • הוסף לסימניות
  • #1
בהמשך לפוסט הזה, אולי כדאי לצאת בקמפיין להרבות ברווחה כלכלית לאנ"ש על ידי פרנסה מכובדת יותר וצרכנות חופשית יותר.

"תקנו מכל העולם, ותמכרו בכל העולם"

1)והנה באריכות טיפה:

רווחה כלכלית תמיד תהיה לעסקים שמוכרים מחוץ לקהל המקומי שלהם - ומייבאים כסף פנימה. כפי שהזכרתי, בארצות הברית ישנם אלפי משפחות עשירות שמוכרות נדל"ן, בתי אבות, קמעונאות, אלקטרוניקה, בכל ארה"ב ולמעשה הן מולטי מליונרים בזכות כך,

בנוסף ישנם אלפים אלפים שמתפרנסים מחוץ לגבולות בורו פארק, הן כעצמאים, עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים, וכו' והן כשכירים בפירמות
בינלאומיות חזקות.

זה מקור השפע והרווחה שיש לחרדים בארצות הברית.

לעומת זאת בישראל המצב ביש: ישנם (ככל הנראה) פחות מעשר משפחות שעושות עסקים גדולים מחוץ לישראל (לבייב, מירלאשוילי, שרון, אייזנברג, וכו), וכמה עשרות משפחות שיש להם עסקים חזקים בארץ מחוץ למגזר (כמו איקאה, אירוקה, אופטיקה הלפרין וכו). השאר - רובם עובדים בעבודות בתוך המגזר החרדי. (בעגה המקצועית קוראים לתוצאות האלו "פריון גבוה לעומת פריון נמוך", אבל אני לא רוצה להיכנס למונחים מקצועיים).

2) וזה סוד ההבדל העיקרי בין הקהילה החרדית ארה"ב לקהילה החרדית בישראל. אחוז ניכר מהחרדים בארה"ב "מייבאים כסף פנימה", ואחוז קטן מאד אצל החרדים בארץ מייבאים כסף פנימה.


(הטענות ששם מוכנים לעבוד בכל עבודה ובישראל לא, גם אינן נכונות כבר בשנים האחרונות, אלפי חרדים בארץ הם דרייברים, ויש מאות נהגי אוטובוסים, אינסטלטורים, נגרים וכו', ובנוסף עבודות אלו לא מביאות רווחה כלכלית משמעותית לא בארה"ב ולא בישראל).

למעשה אם נדאג באופן אקטיבי שכמה שיותר משפחות יתפרנסו מיבוא של כסף מבחוץ לתוך המגזר, המצב הכלכלי שלנו יהיה משופר לעין ארוך ממה שקורה כעת. בפרט ובכלל.

3) במקביל לרווחה הכלכלית בהכנסות, חשוב לשמור על צריכה חכמה בהוצאות.

תקנו מכל העולם בלי שום מחסום!

תקנו בגדים בשיין ובנקסט ובעלי אקספרס. תקנו קרמיקות מטורקיה וסין. תשתדלו לרכוש ברשתות הגדולות (רמי לוי, שופרסל, יש חסד) ולא במכולת השכונתית היקרה. קחו פיליפיני לסעד את הסבר, ערבי לרצף לכם את הבלטות. רומני לנקות את הבית, וכו'.

תלמדו דבר מתוך דבר: מוצר שמיוצר בישראל והוא יקר - או שיש מאחוריו קומבינה שחוסמת יבוא ואתם נדפקים בשל סיסמאות של בעלי אינטרסים (למשל, תחום החלב, ירקות, פירות, ביצים, בשרים, עופות, דגים) או שאתם שבויים אצלם כי הרגילו אתכם בשטיפת מוח שהמותג הישראלי/החרדי יותר טוב מהחברה הבינלאומית. [כן, חברה הגדולה שמוכרת בעוד 100 מדינות, יש לה כנראה מוצרים הרבה יותר טובים ופנטסטיים מסנו ותלמה וכו').

4) ברמת מדיניות ציבורית; אתה עסקן בעיר חרדית שיש בה רק צרכנייה של האברך בשכונה? תדאג להביא לעיר את נתיב החסד ובר-כל. אם העיר כבר גדולה תנסה להביא לה את שופרסל ורמי לוי. אם העיר גדולה יותר, תנסה להביא לה את קארפור או את קוטסקו :) .

זה די פשוט, כל דרגה כזו בדרך כלל זו הוזלה של עשרות אחוזים בצריכה המשפחתית. בצרכנייה של האברך תשלמו 2200 לחודש לסל, בנתיב החסד ובר-כל 2000, בשופרסל ורמי לוי 1800, ובקארפור 1600. וכמובן שיש ברשתות הגדולות גם יותר שפע על המדפים, של מוצרים זולים ויקרים, שירות טוב בהרבה וכו'. וכן , חיסכון כספי של 400 שקל למשפחה זה דבר מדהים ומבורך! מי שיוצא נגד זה כדי לקמבן את האברך בעל המכולת שמתעקש לא לשמוע על עבודה יעילה, פוגע בכל הציבור, וגם פוגע באברך שימצא את עצמו בגיל מבוגר יותר בלי יכולת למצוא פרנסה חילופית. (אל תאמינו לסיסמה האינטרסנטית של: "הרשת הגדולה תחסל את הצרכניה ואז תעלה מחירים". זה לא קרה בשום מקום).


5) אנחנו גם ככה מגזר שהתברך עם הרבה מאד צריכה פנימית בשל מגבלות היהדות וההלכה. אנחנו לא יכולים לקבל הוזלה לכתיבת סת"ם על ידי הודים וסינים, ובטח לא להכניס בהם חדשנות, לא יכולים להוזיל את המצות, את האתרוגים, וכו'.

דווקא בשל כך, בשאר התחומים חשוב לעודד את הציבור החרדי לצרוך חכם - לרכוש בזול ובאיכות מחוץ למגזר, ולא לרכוש ביוקר בתוך המגזר.

אגב, לא תאמינו, אפילו לענף היודאיקה נכנסים הסינים: הנה מפה לחלות לשבת עם כיתוב בעברית מעלי אקספרס. תרכשו מהם, ותעודדו את הסינים להכניס עוד מוצרים כאלו, וכך לייצר תחרות בריאה, חדשנות, מבחר, שפע, וחסכון כספי לכולנו.

6) חשוב כמובן לזכור: יש עסקים חרדים פנטסטיים, פפסי, איקאה, גולדיס, בית ישראל, המסעדה היהודית, בנים, יורומוד, וכמובן פרוג המדהימה וכו', יש בעלי מלאכה מדהימים כמו שף ישראל דודק, עורכי הדין וינרוט, אפרת ליבפרוינד, חבצלת הבלין, ועוד אלפים ועשרות אלפים מצויינים. ואם תיקחו אותם תעשו עיסקה מדהימה - אבל תיקחו אותם בזכות שהם מוכרים מוצרים מעולים, במחירים שנוחים לכם, כשהם נגישים לכם, לא בגלל "צאו והתפרנסו זה מזה".

(אלא אם יש לכם 2 עסקים בדיוק אותו דבר, אחד מחוץ לקהילה ואחד חרדי, והם מוכרים דלת ליד דלת, עם אותו שירות בדיוק, ואותו מזגן, ואותם מחירים, ואותו מבחר, ואותן שעות פתיחה, ואותם תנאי תשלום, כמובן שעדיף לבחור חרדי. ובמקרה הזה כדאי להתנהג לפי הפוסטים של רפאל וואהל ועם הקמפיין שבאשכול ליד) - אבל אם החרדי פחות טוב באחד מהם, כדאי שילמד להיות תחרותי יותר ואפקטיבי יותר)

7) יש רעות חולות בצריכה פנימית, הנה כמה מהם על קצה המזלג:

א. מחירים יקרים, כמו בכל ענף שאין בו תחרות. תיזכרו כמה שילמנו לטיסות בחו"ל כשרק אלעל היתה פה, וכמה עולה היום טיסה לכל מקום אחרי רפורמת השמים הפתוחים. אגב, תראו איזה יופי, בקו נתב"ג-אילת אין רפורמת שמים פתוחים ולכן טיסות לאילת עולות פי 3-4 מאשר טיסות ליעדים רבים באירופה.

תיזכרו גם מה היה כשהיו פה רק את שי שאול ואריגי רפפורט. היו לנו מעט מאד בגדים, באיכות נמוכה, וכיום בזכות היבוא החופשי של טקסטיל יש שפע אדיר של ביגוד מכל העולם, בלי סוף מבחר, ביוקר, בזול, ברמות נמוכות וגבוהות, לכל אחד מתאים לפי מה שהוא בוחר.

ב. מחסור ותורים = מדיניות פרוטקציה. בשוק סגור המחסור עולה שוב ושוב, אם מוכרים לכם מחסור בביצים, בחלב, בחמאה, בתרופות? כן - הסיבה היא בגלל שהם שווקים סגורים (או מנוהלים), השווקים האלו סגורים בגלל סיסמה של אינטרסנטים שטוענים שמדינת ישראל צריכה ביטחון תזונתי ולגדל את הצרכים האלו בעצמה, אבל בפועל הם השווקים שהכי במחסור. ככה גם התורים בבריאות הציבורית, בקופות החולים ובבתי חולים - שוק סגור = תורים, פרוטקציות מוסדות כמו הרב פירר והרב פישר, וכו'. לעולם לא ראיתם הרב פירר שמקצר תורים לעורכי דין ורואי חשבון.

ד. כסף מבחוץ מעשיר, כסף מבפנים מעורר תרעומת.
כשיש לך בבית הכנסת אדם עשיר הוא תורם כסף לבניית המבנה, תורם כסף לקמחא דפסחא, תורם לישיבות, תורם בפרטי, רוכש הרבה אצל אנשים. זו המציאות. אבל כשהוא עשיר מתוך הקהילה, לכל התרומות האלו נלוות בדרך כלל תרעומות, תרעומות של אנשים פרטיים שכועסים עליו, או סתם חוסר פרגון של אנשים שטוענים שהוא מתעשר על גבם.

8) נקודה חשובה: נכון, זה פחות נשמע מרגש ומלבב, למה לצאת נגד פרנסה של היימישע יידן? ואיזה מקסים ומרומם זה לדבר על היימישע פרנסה, אבל זו הדרך האמיתית לרווחה, גם שהאברך יעסוק במסחר שמביא ערך אמיתי ולא ערך של חסד, ואז ירוויח כהוגן, וגם לרווחת הרוכשים.

בנוסף, ברוב מוחלט של המקרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אלו שנפלטו מהעבודה המקורית בגלל סגנון הצריכה החדשה, מצאו עבודות חדשות מועילות יותר להם ולצרכנים. הם עזבו מקום עבודה לא יעיל ויקרן וטרחן, ומילאו מקומות עבודה יעיל, חדשני, וצרכני!

כך שבניגוד למושכל ראשון, זו הדרך "הארוכה שהיא קצרה" להביא פרנסה וצרכנות ורווחה אמיתית. ואילו הדרך של "צאו והתפרנסו זה מזה", מביאה ליוקר, תורים, מרמור, תלות בחסד, מחסור, עוני, או כמו שסיכמו חכמינו ז"ל: " אין הבור מתמלא מחולייתו".

9) והנה הציטוט המלא של הגמרא, שבה חכמינו עונים לדוד המלך שהמדיניות של "צאו והתפרנסו" איננה עובדת, והוא מקבל את דבריהם! מדהים כמה אפשר לשבש הווא אמינא של חז"ל במקום להמשיך למסקנא של חז"ל.

"כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו: "אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין לפרנסה!" אמר להן: "לכו והתפרנסו זה מזה" אמרו לו: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו"! אמר להם: לכו פשטו ידיכם בגדוד! [תביאו כסף מבחוץ על ידי מלחמות]


[אם טרחתי מדי, אני מבקש מחילה, הפוסט נכתב בסיטואציה שבה אני לא יכול לעבוד :)]





AGNmyxbi-y4rsUwlhQwLb-JkS7FZUuKSSEKqu0976jSoehE=s40-p
תשובההעברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
9) והנה הציטוט המלא של הגמרא, שבה חכמינו עונים לדוד המלך שהמדיניות של "צאו והתפרנסו" איננה עובדת, והוא מקבל את דבריהם! מדהים כמה אפשר לשבש הווא אמינא של חז"ל במקום להמשיך למסקנא של חז"ל.

"כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו: "אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין לפרנסה!" אמר להן: "לכו והתפרנסו זה מזה" אמרו לו: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו"! אמר להם: לכו פשטו ידיכם בגדוד! [תביאו כסף מבחוץ על ידי מלחמות]
זה נכון ש"צאו והתפרנסו זה מזה" לא פותר את הבעיה כמו שאומרים חכמי ישראל,
אך הפתרון שדוד אומר הוא "צאו ופשטו ידכם בגדוד" = להביא כסף מבחוץ (וכמו שכתבת: על ידי מלחמות),
וזה לא מה שאתה מציע שהוא יותר דומה ללהוציא כסף לבחוץ (בלי לדון בנושא הכלכלי אלא רק בראיה מדברי הגמרא).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה נכון ש"צאו והתפרנסו זה מזה" לא פותר את הבעיה כמו שאומרים חכמי ישראל,
אך הפתרון שדוד אומר הוא "צאו ופשטו ידכם בגדוד" = להביא כסף מבחוץ (וכמו שכתבת: על ידי מלחמות),
וזה לא מה שאתה מציע שהוא יותר דומה ללהוציא כסף לבחוץ (בלי לדון בנושא הכלכלי אלא רק בראיה מדברי הגמרא).
נכון ביותר...!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ומה עם זה?
'מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שׁמָךְ, ונותן לו מתנה או הלואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.' (רמב''ם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כמקובל בשנת 2023 ;) בדקתי מה דעת הבינה המלאכותית
מה יותר יעיל כלכלית - שכל בני העיר קונים אחד מהשני ומשאירים את הכסף בעיר, או שכל אחד קונה כפי רצונו וחלק מן הכסף יוצא מן העיר החוצה?

באופן כללי, יותר יעיל כלכלית לאזרחים לקנות אחד מהשני ולהשאיר את הכסף בעיר. הסיבה לכך היא שכאשר הכסף נשאר בתוך הכלכלה המקומית, הוא יכול להסתובב יותר וליצור אפקט מכפיל, שיוביל להגברת הפעילות הכלכלית והזדמנויות תעסוקה בתוך העיר. מצד שני, כאשר כסף עוזב את העיר, זה יכול להפחית את כמות הכסף הפנויה לעסקים מקומיים ולגרום לירידה בפעילות הכלכלית. עם זאת, חשוב לציין שבמקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך או מועיל לאזרחים לרכוש סחורות או שירותים מחוץ לעיר. לדוגמה, אם לעיר אין את המשאבים לייצר סחורות או שירותים מסוימים, ייתכן שיהיה יעיל יותר לייבא אותם ממקום אחר.

תודה, אבל לכאורה אם מגבילים את השוק רק לבני העיר נוצר מצב בו כל אחד יכול להעלות מחירים, וכן אם כל אחד קונה כרצונו וגם מחוץ לעיר - הוא קונה דברים יותר בזול, אז למה בכל זאת עדיף שהכסף ישאר בעיר?

אתה צודק שהגבלת השוק לתושבי העיר בלבד יכולה להביא לעלייה במחירים עקב הפחתת התחרות. עם זאת, כאשר הכסף נשאר בתוך הכלכלה המקומית, זה יכול ליצור אפקט מכפיל שיכול להוביל להגברת הפעילות הכלכלית והזדמנויות תעסוקה בתוך העיר. לדוגמה, כאשר עסק מקומי מרוויח כסף ממכירה, הוא יכול להשתמש בכסף זה כדי לשלם לעובדיו, לרכוש אספקה מעסקים מקומיים אחרים ולהשקיע בהרחבת הפעילות שלו. זה יכול להוביל להגברת הפעילות הכלכלית והזדמנויות תעסוקה בתוך העיר. בנוסף, כאשר כסף עוזב את העיר, זה יכול להפחית את כמות הכסף הזמינה לעסקים מקומיים, מה שעלול להוביל לירידה בפעילות הכלכלית ובאפשרויות התעסוקה. זה יכול ליצור מעגל שלילי שבו לתושבים יש פחות כסף לבזבז, מה שמפחית עוד יותר את הפעילות הכלכלית ואת אפשרויות התעסוקה בתוך העיר. לכן, בעוד שחשוב להבטיח שהשווקים יישארו תחרותיים, יש יתרונות לשמירה על כסף בתוך הכלכלה המקומית כדי לתמוך בעסקים מקומיים וליצור אפקט מכפיל שיכול להוביל להגברת הפעילות הכלכלית והזדמנויות התעסוקה בתוך העיר.

תשכנע אותי בטיעונים כלכליים !

מנקודת מבט פיננסית גרידא, קנייה מקומית יכולה להיות מועילה בטווח הארוך. הנה כמה סיבות לכך:
1. יצירת מקומות עבודה: כשאתה קונה מעסקים מקומיים, אתה תומך בכלכלה המקומית ועוזר ליצור מקומות עבודה בתוך הקהילה שלך. זה יכול להוביל להגברת הפעילות הכלכלית והזדמנויות תעסוקה, שיכולות להשפיע לטובה על הכלכלה המקומית בטווח הארוך.
2. הגדלת הכנסות ממסים: עסקים מקומיים מייצרים לעיר הכנסות ממסים, שניתן להשתמש בהן למימון שירותים מקומיים ותשתיות. כשאתה קונה מעסקים מקומיים אתה תורם להכנסות ממסים אלה, שיכולות להשפיע לטובה על הכספים של העיר.
3. עלויות הובלה מופחתות: כשאתה קונה מעסקים מקומיים אתה מפחית את כמות ההובלה הדרושה כדי להביא את המוצר אליך. זה יכול לגרום להפחתת עלויות ההובלה, מה שיכול לעזור לשמור על מחירים תחרותיים בטווח הארוך.
4. הגברת התחרות: כשיש יותר עסקים מקומיים, יש תחרות מוגברת, מה שיכול להוביל למחירים טובים יותר ויותר אפשרויות לצרכנים. זה יכול לעזור לשמור על מחירים תחרותיים ולהבטיח שלצרכנים תהיה גישה למגוון רחב של מוצרים ושירותים. לסיכום, קנייה מקומית יכולה להוביל לגידול ביצירת מקומות עבודה, להכנסות ממסים, להפחתת עלויות הובלה ולהגברת התחרות, כל אלה יכולים להשפיע לטובה על הכלכלה המקומית בטווח הארוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לכותב הנכבד @אלי אלימלך
אתה כותב דברים נפלאים וברמת המאקרו אתה צודק מאד! הכסף הגדול נמצא בחוץ וצריך להביא אותו אלינו! היה לי פעם חלום להקים קבוצת אסטרטגים(זקני ציון)שיתכננו מהלכים גלובליים להשתלט על הערוצים המרכזיים של הכלכלה העולמית ....

אבל אתה מתעלם מכמה נקודות.

1) זה דבר שלא מתאים לרוב שכבות האוכלוסיה וכשאתה מדבר על קמפיין או חינוך מחדש אתה צריך להגיע גם לשכבות הנמוכות.

2)זה שצריך להביא כסף מבחוץ לא סותר את זה שחלק נכבד מאד מהכסף יכול להשאר בתוכינו שלא כמו שכתבת
ובמקרה הרע גם תפגע בבעלי עסקים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן בגין ביזנס מלאכותי של "איש את רעהו" ויקרסו אל מפעלי הצדקה.
אגב שלא הבנתי את הקביעה הזאת "ביזנעס מלאכותי"

3)כתבת שגם בארץ כבר לא בוחלים בשום עבודה צר לי לומר לך או שאתה לא מכיר את אמריקה או שאתה משכנע את עצמך בגלל האג'נדה שלך, אין מה להשוות בין הארץ לבין ארה"ב במוסר עבודה ובהיקף של האברכים העובדים!!!...

4)בהמשך ל-3 רפאל כותב על הקושי והבירוקרטיה שיש בארץ אין ספק שהוא צודק במאת האחוזים בארה"ב הרבה יותר קל למצוא עבודה מכניסה ללא תנאים מקדימים(הדוגמא שהבאת שיש בארץ אלפי דרייברים חרדים היא ההוכחה הטובה ביותר שאנשים עובדים רק במה שאפשר לעבוד ללא בירוקרטיה! )

לסיכום הרעיון שאתה מביא הוא גדול וחובה לקדם אותו אבל הוא לא סותר את החלק של איש את רעהו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ומה עם זה?
'מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שׁמָךְ, ונותן לו מתנה או הלואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.' (רמב''ם)
מה זה סותר את מה שכתבתי?

הרמב"ם מתאר פעולות שיגרמו לעזור לאיש להקים עסק בדרך של הלוואה, השקעה, שותפות, ואפילו רכישה אצלו וכו' כדי שיעמוד על רגליו. לא על הנשמה מלאכותית של עסק. והרמב"ם מגביל את העזרה: "עד שיעמוד על רגליו" כלומר, שזה באופן זמני כדי להביא את האיש והעסק למצב שהוא עומד על רגליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לענ"ד זה פוסט שבא להתגרות ולעצבן יותר מדאי אנשים.
השאלה רק אם מנגד הוא יביא תועלת
הפוסט נועד לכוון את הדרך הראויה לרווחה כלכלית, זה לגמרי שווה.

אם על הדרך זה נותן קונטרא לדובוני איכפת לי שמנפפים בסיסמאות של "אני רוצה להרגיש נעים בגב שאני נותן לאנשים קביים לכל החיים", מעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
@אלי אלימלך
תעיין כאן בבקשה
ותעדכן אותנו מה אתה חושב אחרי האשכול הנ"ל
האשכול שלי תשובה לאשכול ההוא, שבכסות של "דובון איכפת לי" מכניס לציבוריות ערכי בורות שיגרמו עוני, מחסור, שירות נמוך, יוקר מחיה, מדיניות פרוטקציוניזם, וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
האשכול שלי תשובה לאשכול ההוא, שבכסות של "דובון איכפת לי" מכניס לציבוריות ערכי בורות שיגרמו עוני, מחסור, שירות נמוך, יוקר מחיה, מדיניות פרוטקציוניזם, וכו'.
אתה מדבר לא יפה
סליחה שאני כותב ככה
יש פה מישהו שאין אף אחד שחלוק על כוונותיו
רק מה אתה סובר שמעשיו אינם רצויים
והתגובות שלך כאילו הוא מנסה לעשות את כולנו עניים מזכירות לי מישהו שהיה פה שר אוצר לא מזמן (רמז עולה מברית המועצות)
עכשיו לגופו של עניין
נכון שצריך לפנות גם לבעלי העסקים לעזור להם להתייעל
אבל בדרך כלל ככל שנרחיב את היקף המכירות של העסק
נגרום לו להיות בעל עסק יותר גדול שעובד בראש יותר גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אתה מדבר לא יפה
סליחה שאני כותב ככה
יש פה מישהו שאין אף אחד שחלוק על כוונותיו
רק מה אתה סובר שמעשיו אינם רצויים
והתגובות שלך כאילו הוא מנסה לעשות את כולנו עניים מזכירות לי מישהו שהיה פה שר אוצר לא מזמן (רמז עולה מברית המועצות)
עכשיו לגופו של עניין
נכון שצריך לפנות גם לבעלי העסקים לעזור להם להתייעל
אבל בדרך כלל ככל שנרחיב את היקף המכירות של העסק
נגרום לו להיות בעל עסק יותר גדול שעובד בראש יותר גדול
אני איתך, כוונותיו כנראה רצויים. ואני מבקש את סליחתו על המשפט הזה שכתבתי. וגם ניסיתי להוריד מהחריפות לאור הארתך, אבל אני לא מצליח טכנית.

בכל מקרה, הקמפיין למעשה מוביל להיפך מרווחה כלכלית. ולכן אני לא מפחד לצאת נגדו בגלוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה בסדר גמור להשתדל לקנות אצל חרדי אחר שמוכר מוצר מעולה פחות או יותר, אבל:

1) הקמפיין יוצר תודעה שתשפיע מחר על מקבלי החלטות [חברי עירייה, עסקנים וכו'] לחייב לרכוש אצל עסקים כושלים. וזו הבעיה.
אני מכיר סיפור שבקהילה חסידית בירושלים חייבו את כולם לרכוש את הגז אצל סוכן הגז שלהם, עד שיום אחד התברר שהוא פשוט עושק את כולם במחיר כפול [!] ומקבל עמלה על כל קוב. בקהילה שלי היה אדם שמכר סוג של בגד שמיועד לנו ביוקר חריג, והוא ניסה להשפיע על ראשי הקהילה שיאסרו תחרות. לשמחתנו אז זה לא הצליח.

ואלו תרחישים מצויים בכל שוק סגור התמריצים יובילו לכך. לא משהו נדיר. כפי שדיגמתי את מחירי הטיסות לאילת, את מחירי הירקות בישראל, את מחירי הביצים, וכו' וכו'.

2) למעשה כשיש הבדלים מועטים בין העסקים, אדם נורמלי ירכוש אצל חרדי ולא אצל חילוני. אם יש לו שכל ישר ולב חם. ולכן הקמפיין בעצם מיועד למקרים מאד נדירים... כלומר: הוא מיותר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
1763241485888.png
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
בעצתך תנחני

מאמר שבועי להתבוננות בפרשת השבוע ובעבודת ה'.
פרשת מטות מסעי גיליון 204

בין ר"מ למלמד

למה אנשים לא רוצים להיות מלמדים?
האמת היא שבבין המצרים ראוי לעסוק רק בעניני דיומא, במהותם של הימים והעבודה המוטלת עלינו בהם, אך שיחה עם אברך בכולל גרמה לי לסטות מהנושא ולעסוק בנושא אחר דחוף למדי: עבודת המלמדות.

סיפר לי אברך מהכולל שקיים לאחרונה מחסור גדול במלמדים, מחסור שהולך ומתגבר.
ילדי ישראל זקוקים לרבנים שילמדו אותם את דבר ה', ואין.
לקראת כל תחילת שנה מנהלי התתי"ם מחפשים מלמדים חדשים– ואין.
אנשים מעדיפים ללמוד תורה בעצמם, ומי שכבר מוכן לסגור את הגמרא בשביל פרנסה – מעדיף פרנסה אחרת.
מדוע זה קורה? זו נקודה שצריך ללבן אותה. יש תולים זאת בשכר הנמוך של המלמדים.
שכר ממוצע של מלמד הוא ב ערך 1,200 ₪ לשעה חודשית.
כלומר, מלמד שעובד חמש שעות ביום מקבל על חודש עבודה 6,000 .₪ בממוצע זה 49 שקל לשעה. שכר נמוך מאוד, בהתחשב בעובדה שמלמד צריך להכין את השיעור, וצריך לדבר עם הורים בערב, וצריך לחשוב על תלמידיו גם מחוץ לשעות העבודה.
ניתן בהחלט להבין את החשבון שעושה האברך לעצמו: אם בלאו הכי אני יוצא לעבוד, אקח עבודה ששכרה בצידה ואפשר לפרנס ממנה משפחה ברווחה ובקלות, ולא בדוחק רב ובהשקעה עצומה .

הפיתרון לזה הוא להעלות את השכ"ל שההורים משלמים. כמובן שכל מנהל חושש מלהעלות את השכר לבדו, ויתכן שצריך להציף את הנושא בבמות מפורסמות כדי שכולם יעלו את השכר ביחד, כמובן בכפוף לנטילת עצה מזקני ישראל שליט"א. דברים כאלה שייכים לתחומי פעילות שונים מהתחום שבו עוסק המאמר הזה בדרך כלל.

אך השאלה שצריך לברר הינה, מדוע אצל רמי"ם בישיבה המצב שונה לחלוטין? גם הם מקבלים שכר נמוך בערך אותו דבר, ממוצע של 5,500 לחודש, על אותו מספר שעות עבודה פחות או יותר. ואילו בתחום הזה אנו רואים נהירה המונית אחר המשרות התורניות, למרות השכר הנמוך. במה יגרע חלקו של מלמד מחלקו של מגיד שיעור או אפילו משגיח בישיבה קטנה? שניהם פועלים עם צעירים כל היום, ההבדל בגילים הוא בסך הכל שנתיים שלש, מדוע שם המגמה היא הפוכה?
אין שום ענין להיתמם, בתוך עמי אני יושב, וגם אני אישית משמש כר"מ בישיבה קטנה ולא הייתי מוכן לשמש כמלמד. להיות ר"מ זה תפקיד מכובד ולהיות מלמד זה תפקיד לא מכובד. הרב שטיינמן היה ר"מ בישיבה קטנה וזה לגיטימי לגמרי בעינינו, ואם הוא היה מלמד בחיידר אין ספק שכותבי העיתים היו מעלימים פרק זה בתולדות חייו. ר"מ בישיבה קטנה יכול לשמש במקביל גם כרב קהילה, ואילו מלמד לא.
היתה תקופה מסוימת ששקלתי להיות מלמד בשביל צרכי פרנסה, וחבר הזהיר אותי: "לא כדאי לך, כל ההשפעה של 'בעצתך' תרד לגמרי". אפילו החשיפה הזאת אני מניח שגרמה לחלק מכם לפקוח עיניים ולחשוב פעמיים...
אבל מה באמת ההבדל? למה ר"מ זה כבוד ומלמד לא?
יש שיגידו שמלמד מתעסק עם בעיות משמעת ור"מ עוסק רק בללמד תורה. המציאות היא שאין זה כך. שיחה פשוטה עם ר"מ בישיבה קטנה תלמד אתכם שגם להם יש בעיות משמעת )אלא אם כן הם מתעלמים מכך כדי לא להרגיש שהם מלמדים בחיידר(. אישית, למדתי בפוניבז' הקטנה, ובעיות המשמעת שהיו שם יכלו למלא כמה ספרים . אפילו ר' מיכל יהודה התמודד עם חוצפות בשיעורים... יתכן שבחיידר בעיות המשמעת תופסות יותר נפח, אך עדיין אין זה מצדיק את ההבדל התהומי בהתייחסות. ר"מ זוכה לכבוד, להיות ר"מ זה מעמד ומזכה בזכות ללכת עם שני כפתורים מאחורה, ואילו מלמד אינו זוכה לכבוד כלל, ופראק מאן דכר שמיה. במה נעוץ ההבדל?

נראה לבאר בדרך פשוטה. ממש על דרך הפשט.
גדלנו בישיבות והתחנכנו על כך שכל המוכשר והלמדן מחברו – הרי זה מוצלח מחבירו. זו התחרות בעולם שלנו: כמה כישורי המשכל שלך בעולם התורה.
מי שיודע להגיד סברא טובה, מי ששולט בקצות ונתיבות, מי שהוא למדן ובעל כשרון – הוא שווה. מי שלא – לא. הדבר הזה לגיטימי ומובן , אפילו ראוי ונכון . יש הערכה אצלנו להצלחה בתורה.
כמובן שעל פי האמת יש להעריך אנשים לפי עמלם ולא לפי כשרונותיהם, אך בכל זאת בעולם שבו אנחנו חיים יש משמעות לתוצאות, ו בהחלט זה דבר טוב שיש הערכה ללמדנים שמבינים ומונחים בלימוד ויודעים ללמוד כמו שצריך. זה חשוב שתהיה הערכה להצלחה בתורה, ללמדנות.
לפי זה נבין את החילוק. מלמד מתעסק עם משניות, גמרא רש"י, ובהמשך גם תוספות. לעומת זאת ר"מ בישיבה קטנה מתעסק עם לומד'ס, רייד, קצייס, ר' חיים ור' שימען. המלמד לא מוכיח כישורים למדניים יוצאי דופן, כי את כל מה שהוא עושה עושים גם כל האנשים הפשוטים. מי לא לומד גמרא רש"י? כולם לומדים. לעומת זאת הר"מ מפגין יכולות למדניות שאין לכל אחד. הוא יודע מה שלא כולם יודעים .
הוא יודע להגיד את היסוד של ר' שימען במעכשיו ולאחר ל', ואת החילוק של הקצייס בן נהנה למשתרשי. לכן הוא זוכה לכבוד ולכפתורים.
אנשים מוכנים לקבל משכורת נמוכה ביותר כאשר הם מקבלים לצד זה משוב והערכה ומעמד. נכון, אין הרבה כסף, אבל הם מקבלים אישור שהם שווים, שהם ניצחו בתחרות. זה שווה כל הון. אבל אנשים לא מוכנים לקבל משכורת נמוכה כאשר אין מזה שום הערכה ושום הכרה ביכולותם וערכם. אם כבר לאבד מעמד – לפחות שיהיה מזה כסף טוב.

עד עכשיו דיברנו מצד המעמד. עכשיו נדבר מצד המבט של "לא לצאת
לעבוד".
למה להיות ר"מ או אפילו משגיח בישיבה קטנה לא מוגדר כ"לצאת לעבוד", אלא כ"להיות מרביץ תורה", ואילו להיות מלמד כן נחשב כ"לצאת לעבוד"? הרי שניהם מלמדים תורה, מה ההבדל? למה כאשר אברך שואל אם לצאת להיות ר"מ בישיבה אין לו צד שזה יציאה לעבודה, ואילו כאשר הנידון הוא האם להיות מלמד הדבר הראשון שהוא אומר שזה "לצאת לעבוד"?
ההבדל הוא כשנבין מה עומד מאחורי המילים "לצאת לעבוד". כשאברך סוגר את הגמרא לכמה שעות ביום והולך לפרנס, יש כאן אמנם את הענין האמיתי שיש פחות שעות לימוד תורה בסדר יומו. ברור שאדם שזוכה ללמוד תורה בהתמדה לא רוצה להפסיק. אבל מעבר לכך, הקושי הרגשי שאנשים חווים ב"לצאת לעבוד", למרות שיש להם צורך נפשי או כלכלי, הוא בעיקר ההודאה בכישלון כביכול. אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה: אני לא יכול להמשיך להיות אברך, אני יורד מהכביש המרכזי לדרך צדדית . לא הצלחתי להיות כמו כולם. זה מחסום שגורם לאנשים רבים שלא לצאת לעבוד גם כשיש להם צורך אמיתי בכך.
ואם כך, זה החילוק בין ר"מ למלמד. שניהם משקיעים בלימוד אותו זמן כמו מקודם, שניהם עסוקים בללמוד וללמד. בשניהם הנושא פה הוא לא ביטול תורה )בדרך כלל, כמובן שיש לדון בפועל בכל מקרה לגופו, אבל מדובר כאן בהכללה(. מה כן ההבדל בין לצאת להיות ר"מ ללצאת להיות
מלמד? ההבדל הוא שהר"מ לא מכריז על עצמו "ירדתי מהדרך המרכזית", כי אדרבה זה שדרוג במעמד, הוא מכריז על עצמו: "אני מוצלח בלימוד, אני למדן, הגעתי לדרגה גבוהה אפילו יותר מאברך רגיל".
אבל המלמד מכריז על עצמו את ההיפך. הוא כאילו אומר: "אני לא מוצלח בלימוד כמו כל האברכים, ירדתי מללמוד קדשים ו תערובות וסוגיות בשבת – ללמד ילדים גפ"ת בסיסי ופשוט". ההכרזה הזאת, היא שעושה את ההבדל.
וזו גם הסיבה למה שקורה בכיתות ח'. בכיתה ח' תפקידו של המלמד הוא להקנות לילד כלים לקראת הישיבה קטנה. בישיבה קטנה הרי אומרים רייד ישיבתי – קצות ונתיבות, ר' נפתלי וקובץ שיעורים, ועוד.
המלמד חש שחובתו להקנות כלים לילד ללימוד החדש הזה, וזה מצוין.
אך פעמים רבות הדבר מגיע על חשבון הפשט הבסיסי והישר. מפסיקים ללמד גמרא ועוברים ללמד "מפרשים". סיפר לי חבר ת"ח שפעם שאל קבוצת ילדים מת"ת חשוב, שלמדו האיש מקדש לקראת המבחנים לישיבות: "תגיד לי בבקשה: הדין הוא שגם איש וגם אשה יכולים לשלוח שליח לקידושין, האם שניהם נלמדים מאותו פסוק או שצריך לכל אחד מהם פסוק נפרד?" הם פשוט לא ידעו להגיד תשובה ברורה בשתי
מילים. הם התחילו לענות: "העצמות יוסף אומר שהשיטה לא נודע למי אומר, ור' אלחנן אומר שיש חקירה מה שולחים" וכו' וכו'.
הלב נכמר לראות ילדים בכיתה ח' בשעות הצהרים בשבתות יושבים ועמלים בתורה, ומשננים ערמות של שמות של "מפרשים", כאשר צורתא
דשמעתתא הבסיסית חסרה להם. אומרים מילים על גבי מילים בלילהבין כלום.
ומהיכן זה נובע? כאמור לעיל, לפעמים זה נובע מאילוצים של מבחנים לישיבה קטנה, אבל לפעמים זה נובע מרצון של המלמד להרגיש שהוא
מתעסק עם רמה גבוהה ולא רק עם גפ"ת פשוט. הוא כבר לא שייך לחיידר, אלא הוא סניף של הישיבה קטנה בתוך החיידר. להגיד רייד
בשיעור זה נותן הרגשה טובה שהוא גבוה יותר. בקצרה: כל הנזק של ילדי כיתות ח' נובע מהמבט על ה מלמדות.
מה הפיתרון לכל המצב הזה? אולי יש שיגידו שיש להעלות את מעמדם של המלמדים באמצעים כאלה ואחרים, על ידי נתינת עליות מכובדות
או תקנה של לבישת פראקים מכיתה ה' ומעלה. לענ"ד זה לא יועיל כ"כ, כי הציבור לא קונה פתרונות חיצוניים. כל עוד שהתפיסה הבסיסית כלפי המלמד היא שהוא "בסך הכל לומד משניות וגפ"ת", זה ימשיך להיתפס כיציאה לעבודה והכרזה עצמית של כישלון מסוים.
אולי יש להציע שהפיתרון האמיתי נעוץ בשינוי תפיסה. לגשת אל כל התורה בצורה הגיונית ופשוטה, ואז לגלות שלימוד חומש משנה וגמרא,
כביכול "פשט פשוט", היא עבודה גדולה ועצומה, והנחלתה לתלמידים, לא משנה באיזה גיל, היא עבודה למדנית לכל דבר וענין.
היתה תקופה שמסרתי שיעורים במשניות באיזשהו קו, שיעור של חצי שעה על שתים עשרה משניות ליום. הכנת שיעור זה ארכה לי כשלש
שעות לפחות. לימוד משנה אמיתי בהבנה קשה הרבה הרבה יותר מלימוד שטיקל קצות. להבין ברור מה החידוש במשנה, מה ההגדרה
ההלכתית שהמשנה מחדשת, הנפ"מ מזה למעשה, הסברא בזה, המקור לזה – זו עבודה גדולה מאוד. תפתחו משנה, כל משנה מזדמנת שתפתחו – ותגלו שהעבודה של בירור כוונת המשנה בבהירות היא עבודה בלי סוף.
לא רק משנה, גם פסוקים בחומש. לומדים קבוצת פסוקים. מה המסר שלהם, מה הסיבה שהתורה מנסחת כך וכך ולא בקיצור יותר, מה הדינים
העולים למעשה מפסוקים אלה. לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות שצריכות להישאל.
הנה דוגמאות לשאלות שעולות לי ברגע זה בראש על פסוקים מזדמנים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". זו כפילות, לא? הרי ברור
שיצחק גר בארץ כנען! הלאה: "אלה תולדות יעקב יוסף וכו'". בפשטות תולדות הכוונה ילדים. וכי יוסף היה הילד היחיד של יעקב?
שאלות כאלה אפשר לשאול בכיתה, לעורר את הילדים ללימוד אמיתי,
לפתוח להם את כלי החשיבה וההיגיון, לחבר אותם ללימוד. שאלות כאלה צריכים ראשית כל לשאול את עצמנו, ואז נמצא את עצמנו
לומדים מחדש פסוקים בתורה ומשניות וגמרות ומגלים עולם חדש.
יש לנו תחושה שכל חלק הפשט של התורה הוא מובן מאליו ומתאים רק לילדים צעירים, והעבודה האמיתית של השכל מתחילה בחשבונות של
הקצות עם המהלך של ר' נפתלי, ושניהם ביחד לפי הבעל המאור והמלחמות. אבל את זה צריך לשנות. לא רק בשביל שאברכים ירצו
להיות מלמדים לא פחות ממה שהם רוצים להיות רמי"ם, אלא בעיקר כדי שנזכה להנחיל את הודה וכבודה ותפארתה של תורה.
המצב הנוכחי שבו היסודות של התורה, החומש והמשניות והגמרא ה"פשוטה" עומדים מונחים בקרן זווית – הוא קטסטרופלי. המחירים של
זה כבדים ממש. יש בחורים שלא יודעים להתמודד עם גמרא בצורה אמיתית, וכל החשיבה שלהם עוסקת בדקויות תלושות ומעומעמות.
השכל לא סובל את זה, וכך מאבדים טעם בלימוד. המתיקות של התורה נמצאת בהתבססות על הפשט, בחשיבה יסודית ובהירה שבוחנת כל דבר
מהשורש, גם בקריא ת הטקסט, גם בהבנת ההיגיון הבסיסי הבריא . כל הלומדות היא קומה שניה, שאי אפשר להגיע אליה בלי לעבור בקומה
הראשונה. הקשר עם התורה והיסודות של ההבנה נבנים בהתחלה, בשנים הראשונות של התלמיד , במפגש הראשון עם החומש והמשנה והגמרא. להעמיד את זה נכון זו עבודה גדולה.
אז נכון שיש מלמדים בחיידרים שלא עובדים ככה, וזה גורם לתחושה שמלמדות היא עבודה לשטחיים. אבל הרי יש גם מלמדים רבים
מוכשרים ולמדנים, ויש גם אברכים רבים למדנים שמחפשים להעניק, והרי כידוע קשה להשתלב בעולם הישיבות עם היצע המשרות
המצומצם. אולי הגיע הזמן לייסד את זה בצורה מאורגנת? אולי כאן המקום להציע לבעלי יוזמה להתאגד, להקים ארגון גג שיעסוק בהכשרת
מלמדים, לא רק לאבחון בעיות קשב והתנהגות, אלא להנחלת התורה מהפסיעות הראשונות בצורה יסודית בהבנה ישרה ועמוקה. שירכשו
כלים איך לחשוב בבהירות ואיך לחנך לחשוב, איך למצוא את הטעם ואיך לבנות את יסודות ההבנה, איך לגשת להבנת הנקרא, איך לגשת
למבנה של סוגיא, איך לקרוא רש"י ואיך לנתח תוספות.
אם היוזמה תתפוס תאוצה ותפורסם כראוי, אזי אברך שיעבור הכשרה כזאת ויהיה מלמד בעל הסמכה מארגון זה, יסתובב עם תחושה של
יוקרה, כי החשיבה שלו תהיה יסודית ועמוקה, וזה יבלוט. זה גם ישפיע על הגישה החינוכית שלו, כי מי שמתרגל לחשוב חושב ביסודיות בכל
תחום. יהיה אפשר לשלב בהכשרה זאת גם שיעורים על יסודות חינוך, על זיהוי בעיות, על משמעת, ועוד. זה יעלה את הרמה הכללית של המלמדים, זה גם יוכל לגרום להם לדרוש שכר גבוה יותר כי הם ישדרו מקצועיות ויעלו את התלמידים שלהם לרמה גבוהה. בקיצור, יש כאן רעיון שאולי יכול לפתור בעיות רבות , ואולי כבר קיים באיזשהו מקום ורק זקוק לשדרוג תורני ופרסומת מושקעת, ובעבודה נכונה הוא יוכל לסייע רבות לעם ישראל.
שלום לך,

האם אתה תופס את מלוא המשמעות של הרגע הזה? את הנשימה העצורה של ההיסטוריה? בזמן שעם ישראל כולו נאבק על קיומו הפיזי, כשדמנו נשפך ואדמתנו רועדת – מתחוללת מלחמה נוספת, אדירה, חריפה, ומכרעת לא פחות: מלחמה על נשמת עמנו, על כל יהודי ויהודייה. וזו מלחמה שדורשת את המעורבות המיידית והבלתי מתפשרת שלך!

כתוב בגמרא, אמירה שצריכה לרעוד בתוכנו:
"כל המונע אדם מללמוד תורה, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו." תאר לעצמך את הכאב: אלפי נשמות יקרות – ילדים שעיניהם התמימות מחפשות אור, בני נוער שחייהם עומדים בפני צומת דרכים, ומבוגרים שכל חייהם חיו בריק רוחני – הם כאן, בינינו, אך בניתוק מוחלט. הם מעולם לא ידעו מהי שבת, מהי קריאת שמע, מהי תורה. נחלת אבותם, הזהות היהודית שלהם, השרשרת הקדושה שהתחילה במעמד הר סיני – נגזלת מהם! זו גזלה רוחנית איומה, מתמשכת, ורחמנא ליצלן – מורגשת בכל יום שעובר! (ר' שמעון גלאי)

אבל דווקא מתוך החושך העמוק ביותר של המלחמה, בוקע אור בוהק, כמעט עיוור מרוב עוצמתו!


אתה ודאי מרגיש את זה בכל פינה בישראל: לבבות נפתחים בבת אחת, נשמות צמאות נחשפות לאמת! עם ישראל כולו, מכל קצוות הקשת, מתחבר לשורשיו בעוצמה שלא זכינו לראות דורות רבים!

  • השיר "עוד יותר טוב" של אלייצור, הפך להמנון שמחזיר תקווה ואמונה גם בקרב הציבור החילוני!
  • המשפט המצמרר והבלתי נשכח של החטופה היקרה שברוך השם חזרה הביתה, "בדרך אמונה חזרתי", מהדהד בלבבות ומעיד על הכוח המופלא של האמונה ברגעי תופת!
  • סקרים אחרונים מראים תמונה מדהימה, כמעט על-טבעית: 37% מבני 18-35 בציבור החילוני מדווחים על התגברות אמונתם בה' מאז פרוץ המלחמה! תבין, כמעט מחצית מהצעירים בישראל, פתאום, מחפשים את הקדוש ברוך הוא!
"לב לאחים" היא לא רק עמותה – היא החזית הקדושה במלחמה הזו על הנשמות! אנחנו עדים יום יום לניסים גלויים שמתרחשים לנגד עינינו ממש עכשיו:

המספרים זועקים את זה – הם לא סתם סטטיסטיקה, הם צעקת נשמות! זהו צו השעה, זו הדחיפות ההיסטורית:
בתוך "לב לאחים" עצמה, הנתונים מטורפים:

  • אם לפני המלחמה היו לנו 100 בתי מדרש פעילים ברחבי הארץ, היום יש כבר 172! זו עלייה של למעלה מ-70% בתוך חודשים ספורים!
  • אם היו לנו 63 מדרשיות לנערים, היום יש כבר 98!
  • ואם היו רק 2,300 נשמות שמתקרבות בשנה, היום יש יותר מ-6,000 נשמות חדשות שמתקרבות ומתחברות – בתוך שנה!
והזעקה הגדולה מכולן מגיעה דווקא מכאן, מ"לב לאחים" עצמה – זה פשוט בלתי נתפס: אם פעם השקענו הון עתק, עשרות ומאות אלפי שקלים, בפרסום אגרסיבי כדי שאולי נצליח למשוך מישהו מנותק להתעניין, והיה צריך צוות שלם כדי לשכנע אותו – היום, מתחילת המלחמה, לא הוצאנו שקל אחד על פרסום אצל הציבור החילוני!

הם פשוט דופקים על דלתות "לב לאחים" – אלפים מהם! – ומתחננים להיכנס! הם צמאים ללמוד! הם רוצים להכיר את הקדוש ברוך הוא! הם רוצים לחזור הביתה!

אבל "לב לאחים" כבולה! קשורה בחבלים של מציאות כלכלית אכזרית! אנחנו נאלצים לומר להם, בלב כואב: "אין מספיק כסף כדי להכניס אתכם!"
כל הסניפים שלנו בארץ מתחננים, זועקים לפתוח עוד כיתות, עוד חוגים, עוד פעילויות. יש עוד אלפי נשמות צמאות ליהדות, שרוצות לחזור הביתה, אבל הידיים שלנו קשורות, ואנחנו לא יכולים להושיט עזרה לכולם!

זה פיקוח נפש ממש! זהו צו השעה שאי אפשר לחכות איתו אפילו רגע אחד נוסף! אם אתה זוכה ללמוד תורה, אם בניך זוכים להכיר את הקדוש ברוך הוא – למה הם לא יוכלו?! איך נוכל לעמוד מול הכיסא הכבוד ולומר שלא פעלנו ברגע האמת, ברגע של ההתעוררות הגדולה ביותר בדורות?!

אסור לנו לחזור על הטעות ההיסטורית – זו אזהרה שאסור להתעלם ממנה!
הרב אורי זוהר זצ"ל, הענק שחזר בתשובה והבין את גודל הרגע, אמר במפורש ל"לב לאחים" כמה שנים אחרי מלחמת ששת הימים (שגם בה היו ניסים גלויים והתעוררות אדירה): "הפסדנו עשרות אלפי נשמות, אם לא מיליוני נשמות, שרצו לחזור לאביהם שבשמיים, ולא הספיקו! כי היצר הרע גרר אותם שוב בחזרה." היום, זו ההזדמנות האחרונה שלנו לתקן! זו ההזדמנות של הדור הזה שלא תחזור!

תאר לעצמך את הכוח העצום שיש לך בידיים, ואת הנחת שזה עושה בשמיים, עכשיו, בזמן שאנו זקוקים לכך יותר מכל – זה יכול להכריע את הכף!


כדי שתבין את המשמעות העצומה של האנשים שבאים אלינו, הנה סיפור טרי אחד מני רבים, שממחיש את גודל הרגע והצימאון: "אחד שהגיע ללמוד ב'לב לאחים', עובד ביחידה 8200. אדם מבריק, רחוק שנות אור מכל עניין יהודי. אבל עם פרוץ המלחמה, הוא הרגיש בעצמותיו, בנשמתו, שזו יד עליונה מובהקת שעושה את כל הניסים שאנחנו רואים. הוא מעיד על עצמו שהוא לא ידע שהקדוש ברוך הוא קיים (חלילה), והתחיל לחפש בטירוף אחר ההשגחה העליונה הזאת. הוא הלך לבודהיזם, לאיסלאם, לנצרות – ולא מצא שם תשובות, רק ריקנות. יום אחד מישהו זרק לו משפט: 'לך לכותל'. הוא הלך לכותל, ופגש שם יהודי יקר (עובד ב'לב לאחים'), והם החלו לדבר. אחרי כמה זמן, האברך הזה, במסירות נפש, הצליח להביא אותו לבית מדרש של 'לב לאחים'. היום, אותו בחור מ-8200, לומד ברוך השם חצי יום, ומתקדם בצעדי ענק!" זה רק סיפור קטן אחד מתוך מיליוני סיפורים אפשריים של נשמות שנצלו! כל מי שזכה לחזור בתשובה – עיניו בורקות מאושר שאין כדוגמתו, ואתם שומעים אותם אומרים בנחרצות: "לא משנה מה יקרה, אני לא עוזב את הגמרא בחיים!"

הנחת הזו, כשאנחנו משיבים את ילדיו האהובים של הקדוש ברוך הוא בחזרה אליו – היא בלתי נתפסת! זו הצלחה רוחנית שהיא גדולה מכל ניצחון צבאי, והיא זו שתביא לנו את הישועה!

וזו לא רק מצווה גדולה, זוהי השגחה פרטית אדירה עבורך ועבור משפחתך – הבטחות ישירות מגדולי עולם – ברגעים אלו ממש!


  • הבטחה אדירה בגמרא (בבא מציעא פ"ה): "כל מי שמלמד את בן עם הארץ תורה, גם אם הקדוש ברוך הוא גזר עליו גזרה – הגזרה מתבטלת!" וגדולי הדור שליט"א, מפרשים וקובעים חד משמעית: ומי שתומך ב"לב לאחים" שהם ילמדו את בן עם הארץ – גם עליו (התורם), מי שנגזר עליו גזרה – הגזרה מתבטלת! זו הבטחה ישירה מהקב"ה!
  • החפץ חיים זצוק"ל אמר (בספר "שם עולם"): "מי שתורם לזיכוי הרבים – נולדים לו בנים תלמידי חכמים!" ומי שתורם מעל ליכולתו – יכול לעשות תנאי מפורש עם הקדוש ברוך הוא: "אני תורם מעל כפי יכולתי כדי לקרב את בנך הרחוקים ממך, ואני מבקש בזכות זאת ככה וככה", והקדוש ברוך הוא מקיים לו את זה, מילה במילה, כי הוא אוהב שפועלים למענו!
  • המשנה במסכת אבות (פרק ה' משנה י"ח): "כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו."
  • החזון איש זצוק"ל אמר (בקובץ אגרות פ"ג): "חינוך הדור הבא הוא ראשית חובתנו להשיב לב הבנים לאביהם שבשמיים."
  • רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל אמר: "האדם לא לעצמו נברא, אלא רק להועיל לאחרים."
אומר ר' שמעון גלאי שליט"א: כתוב בגמרא שכל מי שמונע את השני מללמוד, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו. התורה היא יורשה לכל יהודי באשר הוא. ואם מלמדים תורה, אז זוכים להשיב גזלה, כי גזלו את הנשמות האלה מהסבא שלהם ומהאלטר סבא שלהם.

ולב לאחים, שדואג להחזיר נשמות שגזלו אותן מנחלת אבותם, אשריהם ואשרי כל מי שיתמוך בהם, ויזכה בשותפות אדירה זו, ללא תחרות. ואם עוזרים ל"לב לאחים", עוזרים לקדוש ברוך הוא להחזיר לו את הילדים שלו. באים ילדים שאין להם שום מושג, שום מושג, מה זה שבת, מה זה קריאת שמע, מה זה תורה. אין לנו מושגים להבין כמה נחת זה עושה לקדוש ברוך הוא.

וכל זה מקרב את הגאולה באופן ממשי, מוחשי, ובקצב שטרם נראה – זו האמת! שמחזירים את הנשמות לחלק אבותם.






זה הרגע שלך – עכשיו! – אל תחמיץ את הזכות ההיסטורית הגדולה מכולן!



אל תחכה אפילו שנייה אחת נוספת! הזמן אוזל, הנשמות זועקות! זו ההזדמנות האחרונה וההיסטורית שלך להיות שותף בקירוב הגאולה, להוסיף זכויות עצומות לעם ישראל – דווקא עכשיו, כשזכויות אלו קריטיות מאין כמותן להצלתנו הרוחנית והפיזית!

הפעולה שלך היום – היא הצלה של נשמות, והבטחת עתיד רוחני לעם ישראל כולו!
תן ל"לב לאחים" את הכוח לפתוח את השערים לאלפי נשמות שזועקות ללמוד! היה אתה המפתח לגאולה של נשמות ישראל! בוא נסיים את הגלות הזו יחד!

לחץ כאן עכשיו ותרום – חולל שינוי אמיתי ובלתי הפיך למען עתיד עם ישראל!
[כפתור / קישור בולט, גדול, זוהר, אדום ומהבהב במיוחד לתרומה מאובטחת – לא ניתן לפספס!]

חשוב לדעת (וכדאי שתדע):

  • ניתן לתרום מכספי מעשר! זו מצווה גדולה, המשלבת עשיית חסד עצום עם מצוות מעשר כספים, וכך תרומתך כפולה ומכופלת!
  • התרומה מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46! תרומתך הגדולה מזכה אותך גם בהחזר מס – כך שאתה גם זוכה למצוות עליונות, גם מקרב את הגאולה, וגם נהנה מהטבה כספית משמעותית!
רוצים לשמוע עוד? רוצים לטבול בעוד סיפורי התעוררות מרגשים מאין כמותם? סיפורים שיגרמו לכם להזיל דמעה ולחוש גאווה יהודית? פשוט השיבו למייל זה עם המילה "סיפורים", ונשלח לכם אוצרות של ממש – סדרת סיפורים שתרגש אתכם עד עמקי נשמתכם!

בתודה עצומה, בתפילה לגאולה שלימה, ולשלום עם ישראל, בהערכה שאין לה סוף, בציפייה ובאמונה גדולה לביאת המשיח,

נתנאל קפלן

לתרומה:

https://charidy.com/levleachim/r22?utm_source=c_whatsapp
תורה וגדולה במקום אחד

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מוצאי השבע ברכות האחרון נראה כמו מוצאי שבת כזה. אני מסתובב בעיר לבד, בלי מלווה, עם בגדי שבת, אני כבר לא חתן. שקט באוויר. אוירה משונה כזו.

וזה הזמן לספור את הצ'קים שקיבלתי לחתונה. יש את הכסף מהבנדוד של סבא מצ'ילה - 1000 דולר. יש את הגרפיקאית של בוטיק השמלות של אמא - 3000 ש"ח. הבוס של אבא 1000 ש"ח [לא ידעתי, אבל אבא מגלם על הצ'ק הזה בתלוש שלו מס הכנסה, אז דה פקטו חצי מהכסף מכיסו]. השכן המזרוחניק 300. ועוד כמה דודות 200. (את המחבתות המיותרות מכרתי במחילה ברבי עקיבא 6).

ס"ה 9500 ש"ח.

==

כולל עטרת יצחק. מה אגיד לכם - מעין עולם הבא. אוירה מדהימה של תורה וגדולה במקום אחד. בזמן הסדר, אוכלי המן - לחם מן השמים. בבין הסדרים? אוכלי ניסים כלכליים!

לחם והשקעות מן השמים. הכל רותח. פינדרלה, בסדנו, SP500. 90/10. יאכטות במונקו. כימיכלים לבואש של משטרה. פלנטיר עדיפה על רפאל ורפאל עדיפה על לוקהיד מרטין. הכל מהכל. ואני לאט לאט מתחיל להבין מה אני צריך לעשות עם ה-9500 ש"ח.

אני קורא, מקשיב, מתווכח, ולדעתי אני כבר מומחה שוק ההון. בתחילה מהדסק הכלכלי של יתד. בהמשך גיליתי שיש פח כתום בהבנים גבול רמת-גן עם מבוגר שזורק לתוכו את עיתוני הגלובס הכתומים שלו. אני מרחיב אופקים.

הזאב מעטרת יצחק

עוברים כמה חודשים, ואני רוצה להיות עצמאי. לרכוש ולמכור בעצמי את המניות. סוחר עצמאי בבין הסדרים!

מתוך כל החומרים שקראתי - ואני עדיין קורא ולומד, רקחתי את המתכון שלדעתי ינצח: ארכוש ואמכור מניות בול לפי המלצות האנליסטים.

למי שלא מכיר - גופי ההשקעות הגדולים בעולם [וגם בישראל] מוציאים מדי פעם המלצות שלהם על מניה. המלצות למשל כמו "קניה חזקה", "החזק" "מכירה" וכו' .

תראו - הרי האנשים האלו בבנקים הגדולים, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, הם כמו ה'מועצת' של עולם הכסף. אם הם אומרים 'קנייה' (Buy), מי אני שאחלוק עליהם? ואם הם אומרים 'מכירה' (Sell), אני בורח כמו מאש.

דז'לובסקי אומר תמיד: "תתעייצו עם מומחים". האם יש מומחים גדולים יותר מגולמן זקס וג'יי פי מורגן? או מהכלכלנים של מזרחי פועלים ומיטב? לאורן ניסע ונלך.

אבחר חמש מניות, כולן עם המלצות "קנייה חזקה": ברגע שלאחת מהן יש פקודת "מכירה" אני מוכר מיד ורוכש תחתיה מניה עם פקודת "קניה חזקה".

בלי שאלות, בלי סברות – "נעשה ונשמע".

וכמובן - פיזור. זה גם היה כתוב בטור של אלטשולר שחם במגזין המסחרי של המודיע. "פיזור," אמרתי לגיטי, בזמן שארגנתי שוב את הצ'קים מהחתונה, "זה הסוד". "אם חס וחלילה מניה אחת נופלת, הארבע האחרות הן כמו 'ערי מקלט'. אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו - והיה המחנה הנשאר לפלטה".


ותשואה ברוב יועץ. אבל אין צורך לקבל דבריו כתורה מסיני

בספסל בצד הכולל, יושב ר' חיים לוינסקי. אותו מקום כבר 40 שנה, מהחתונה. ללא שטעלע וללא כבוד. אבל לפי השמועה, הוא איש שוק ההון. ביום לומד גמרא, בלילה לוחש למניות הנכונות.

החברים אומרים עליו שיש לו את החוש הנכון. ידע בדיוק מתי לצאת מטאואר סמי קונדקטור. הוא קלע את הרגע הנכון לכניסה לנקסט-אקשן וכרית תעשייה (חברות שמכרו מרעומים לאקדחים והתפוצצו בעידן המלחמות החדש). מגע הזהב.

רואים אותו גם עומד הרבה בכספומטים של דיסקונט ומסתכל על גרפים. זה האיש.

לקח לי זמן להתקרב לר' חיים.

בהתחלה ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו על העניין אם ספיקא דאורייתא לחומרא - מדאורייתא או מדרבנן. דיברנו גם על איזה ר"ש בכלאיים שמתנגש עם מהרי"ט אלגאזי בהלכות חלה.

אחרי כמה שיחות כאלו, כבר הרגשתי יותר נעים לדבר איתו על השקעות. התביישתי להציג לו שאני בעצמי המצאתי מודל - אז סיפרתי לו שזה מודל של הבוס של רעייתי מהעבודה [אשתי במוקד שירות לקוחות של פייכלר בחנוכה מבטחים], ושאני רוצה לשאול מה דעתו על המודל הזה. הוא דווקא הקשיב לי יפה, אבל עשה לי חתכת "וימאן".

"לא. אין לך שום סיכוי לסחור בעצמך. אני לא סוחר בעצמי, וכל מה שמדברים עלי זה שטויות. אתה אולי תרוויח פעם אחת מאיזה עליה של השוק, אבל אין לך סיכוי לנצח את בתי ההשקעות - אין אף בית השקעות מוסדי בכדור הארץ שהציג בהסטוריה תשואה של מעל 10 אחוז לשנה באופן קבוע.לבתי ההשקעות יש את הסוחרים הכי טובים, יש להם "מסוירת" של דורי דורות של השקעות, ויש להם תוכנות חכמות, וכולי וכולי. לכן, אם אתה רוצה לעשות "גורל" על הכסף שלך, תעשה את זה. אבל אם אתה רוצה לבנות לך פרנסה או עושר מהכסף, תעזוב".

לא אשמע בקולו. כבר בהבנה שלו על הספיקא דאורייתא ראיתי שהוא ראש בקיר. משהו שבו "מְשַׁמְרֵן אותו". אם רק היה מבין לעומק את התכנית המהפכנית הסודית שלי, היה מבין שהוא לא בכיוון.

אומר ועושה

אני נכנס לבנק. הפקיד מפנה אותי לקומה העליונה (איפה שאנשי העסקיים הרציניים נמצאים). אוויר פסגות. ניגש ליועץ ההשקעות. מבוגר, משופם, נראה לי היה פעיל מפד"ל בתקופת זבולון המר. דביר שמו.
"תשמע, אני לא חושב כדאי לך להיות סוחר עצמאי. אתה לא תנצח את המדדים לבד, למה שלא תקנה פשוט מדדים או תיתן לבתי ההשקעות לעבוד במקומך"?
"דביר, אני יודע מה אני עושה, תפתח לי בבקשה חשבון מסחר עצמאי. אני מכיר את הכל והתייעצתי".
הנה תחתום כאן, הרשאות גם באינטרנט. אתה יכול בכספומט בקומה הראשונה לרכוש ולמכור בעצמך את המניות. בהצלחה.

מדביר ירדתי ישר ללובי הכניסה בבנק. חדר כספומטים שלם! בדיוק לסוחרים עצמאיים כמוני! דחפתי את כרטיס האשראי שלי, נכנסתי למערכת. איזו תחושה חלומית. אוף, מסתבר שמניות בארה"ב זה רק בשעה 16:30. הלכתי הביתה מהורהר כולי, וחזרתי אחרי שעתיים. אלו היו שעתיים של הרהורי נפץ.

ואלו המניות שבחרתי:

מיקרוסופט (MSFT): כי מיקרוסופט. פייזר (PFE): כי אנשים תמיד יהיו חולים, השם ירחם, ותמיד יצטרכו תרופות. דיסני (DIS): כי בני הדודים החולצות הכחולות מפתח תקווה אמרו שהילדים מכורים לזה. אינטל (INTC): "טוב, אינטל זו חברה של 70 שנה. חזקה כמו המעבדים שלה. בנק אוף אמריקה (BAC): בנק זה כמו כספת. מי ששם כסף בכספת, הכסף נשמר.

מניה של מיקרוסופט עלתה $320. תוך חודשיים המניה טסה ל-$400. "גיטי!" אני צעק במטבח, "האנליסטים האלה הם צדיקים נסתרים! כל מילה שלהם – פנינה. אנחנו בדרך לדירה בבני ברק בלי משכנתא!"

גם באינטל זה התחיל על רגל ימין. פתאום, המניה זינקה ל-$40 בגלל איזה סובסידיה ממשלתית והבנה שTSMC לא מצליחה להקים מפעל שבבים מחוץ לטאייואן.

"נו, הנה זה קורה שוב!" בדיוק כמו במיקרוסופט. האמת חשבתי כבר שאם אשים פה עוד כסף עכשיו, אכפיל את הכל. אבל לא. אני לא זז מהעקרונות שקבעתי לי במודל. פיזור זה פיזור. ויציבות היא יציבות.

אבל משהו מוזר מתרחש באינטל: במשך חודשים אחרי הקניה, האנליסטים אמרו עדיין "קנייה" אבל בפועל המניה ירדה מ-$40 ל-$35, ואז ל-$30. החזקתי חזק. "אם הם עדיין אומרים Buy (קניה) - הם יודעים משהו שאני לא יודע".

ואז, בוקר אחד, המניה צנחה ל-$22 בעקבות דוחות קטסטרופליים. רק באותו רגע, בשעה 16:30 שעון ישראל, יצא העדכון: "הורדת דירוג ל-Sell [מכירה]".

אני פועל לפי ה"הלכה" שלי. מכרתי מיד ב-$22. הפסד נקי של כמעט 50%.

"לפחות הצלתי את מה שנשאר" ניחמתי את עצמי. יומיים לאחר מכן, המניה זינקה ל-$26 כי משקיעים חשבו שהיא "זולה מדי". הבטתי בכספומט ברעד - והלב נשרף. "האנליסט אמר 'מכירה' בקרקעית, ואני, כמו חסיד שוטה, הקשבתי לו"

גם פייזר גילתה שהעולם הפסיק לפחד ממגפות, והמניה התחילה לנזול למטה כמו נר של חנוכה בסוף הערב.

בדיסני נכנסה למלחמות תרבות ואיבדה מנויים. היה שם איזה חבר דירקטוריון שהחליט שמהיום כל המשחקים והסרטים של דיסני יהיו בדמויות של כהי עור כדי להפוך את דיסני לשיוויונית. השוק בעידן טראמפ לא אהב את זה. $2,000 שלי הפכו ל-$1,400.

"לא נורא, מיקרוסופט בטח מחזיקה את הכל" אבל מיקרוסופט באותה שנה פשוט "עמדה במקום". היא לא עלתה, היא רק התנדנדה כמו שאני עומד בשמונה עשרה.

הסיכום היה מחריד:

אינטל: 40%-

פייזר: 25%-

דיסני: 15%-

בנק אוף אמריקה: 5%+ (הנחת היחידה)

מיקרוסופט: 2%+

במקום 9,500 ש"ח, היו לי ביד בערך ש"ח 6,800.

כנראה שהמודל שלי לא היה נכון.

שבתי לר' חיים

סיפרתי לו על מה שקרה עם הבוס של אשתי. אבל הוא הבין במי מדובר.

ר' חיים הביט בי במבט ששמור לאלו שמנסים להסביר למה הם איחרו לסדר ב'. "תבין," הוא אמר והניח את ידו על כתפי, "האנליסטים האלו לא עובדים אצלך, והם בטח לא עובדים בשביל ה-9,500 ש"ח שלך. כשהם מוציאים 'המלצת קנייה', זה אחרי שהלקוחות הגדולים שלהם כבר קנו. כשהם מוציאים 'מכירה', זה אחרי שהם כבר הספיקו לצאת מהפוזיציה ולהשאיר אותך לסגור את האור. הטלפון הכשר שלך, הוא האחרון שמקבל את השיחה מגולדמן זקס"

יצאתי מהכולל. השמש של צהריים הכתה ברחוב בן זכאי. נכנסתי שוב לסניף הבנק, אבל הפעם לא עליתי לקומה של "אנשי העסקים הרציניים". עצרתי ליד דביר המשופם בקומה הראשונה.

"דביר," אמרתי בשקט, "תמכור הכל. את הכל."

הוא לא שאל שאלות. הוא רק הקיש כמה פעמים על המקלדת. "נשארו לך 6,800 ש"ח. מה לעשות איתם? להעביר לעו"ש?"

"לא," עניתי, ונזכרתי במילים של דביר מהפגישה הראשונה ובחיוך של ר' חיים. "תקנה לי בזה קרן סל. מדד S&P 500. או שתביא לי פה המלצה על גוף מוסדי שיעשה משהו עם הכסף הזה לחתונה של הילד הראשון שלי. וזהו. תנעל את המסך."

חזרתי הביתה. גיטי הסתכלה עליי. היא לא הייתה צריכה לשאול, היא ראתה את הפנים שלי. "נו? מה עם הדירה בבני ברק?"

"היא תבוא, אבל לא מה9500 ש"ח" אמרתי והתיישבתי ליד השולחן, "אבל היא תבוא כמו שלומדים תוספות. לאט, בהתמדה, ובלי לנסות להמציא את הגלגל מחדש. האנליסטים מגולדמן זקס יכולים להמשיך להמליץ, אני חוזר לסדר א'."

===

והזאב מעטרת יצחק? הוא פרש בשיא. היום הוא סתם אברך עם 6,800 ש"ח שצומחים לאט במדד, והרבה יותר שקט נפשי כשהוא פותח את הגמרא. לפחות עכשיו, כשהוא לומד על "המפקיד מעות אצל חברו", הוא כבר יודע בדיוק למי כדאי להפקיד אותן – ולמי ממש לא.

(מנהלים פליז, אל תהפכו את הפוסט למאמר. אני מעדיף אולו כאן בפורום כשרשור רגיל. תודה)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה