רכבים פתרונות לכביש 1

[די]

ההשתלבות היא לא קצרה

כל ההשתלבות היא באורך פחות מ300 מטר.
כלומר אם נוסעים בכביש 38 על 90 קמ"ש, תוך 12 שניות, נתיב מלא ברכבים צריך להיבלע בכביש 1 הקיים.
אין לזה סיכוי להתבצע בצורה נורמאלית ואפשר לראות לבד כמעט בכל שעות היממה כביש 1 נפקק בקטע הזה.

 

[יעקב הרמתי]

ועד למנהרת הראל,

למה לא להאריך כבר עד ירושלים? כשתסיים את ההשתלבות במנהרות הראל ייווצר שם פקקים, צאידך אם תתקין תאורה במנהרת 'תנו לחיות לחיות' לא תצטרך להאריך כ"כ

 

[ELI AVRAHAM]

מכיוון שעליות יוצרות עומס, ומחלפים יוצרים עומס, כששניהם נפגשים יחד זה יוצר עומס כפול.
פתרון חלקי בעלות גבוהה, להמשיך את כביש 16 עד אחרי מנהרת הראל

ומנהרות יוצרות האטה. זה יוצר עומס משולש.
אכן צריך פיתרון!

 

[די]

למה לא להאריך כבר עד ירושלים?

חלק מהרכבים יורדים כבר מהכביש.
לדעתי אפילו אם יוסיפו נתיב משער הגיא עד המחלף הבא (שורש) לכיוון ירושלים, זה יעזור מאוד.

 

[ארי מבבל]

אני רואה שהטענה של התאורה חוזרת על עצמה ע"י כמה משתמשים, מאיפה הטענה הזאת באה?
אני לא רואה שבמנהרות אחרות זה קורה בצורה כ"כ קיצונית, לא בבגין לא במנהרת הראל ולא במנהרת הכניסה לכביש 6 ולא בכביש 6 צפון.
כמובן שגם שם יש פקקים אבל לא בצורה עקבית כמו גשר-תנו-לחיות

 

[שרג]

למה לא להאריך כבר עד ירושלים? כשתסיים את ההשתלבות במנהרות הראל ייווצר שם פקקים, צאידך אם תתקין תאורה במנהרת 'תנו לחיות לחיות' לא תצטרך להאריך כ"כ

כי במנהרת הראל אין שול, ולהוסיף עוד נתיב זה פרויקט יקר מאוד (חבל שלא חשבו מראש...)
בכל אופן אם תשים לב רוב העומס לירושלים מסתיים אחרי טלז סטון לפני מחלף חמד, כי יש שם ירידה והרכבים מעלים מהירות, ושם ההייתי עושה את ההשתלבות של הנתיב הרביעי.
לענ"ד מדובר בפיתרון אמיתי וישים, בלי יותר מידי עלויות.

 

[טומביק]

לדעתי צריך לבטל בכביש 1 את כל הנתיב גישה למתקן מקורות הוא יוצר השתלבויות חדשות ודחיפות
ועוד משהו בעליות לירושלים ובכלל צריך לשים שלטים ''נהג יקר טורים 3 או 4 לא הורס את המנוע''

 

[רחליטה]

אם הבעיה היא אור וצל אז למה בכיוון הנגדי אין פקק?
ולמה משעה 10 והלאה אין שם פקק?
הסיבה היא ככה"נ העליה היחסית חדה מיד אחרי הפניה של תחנת דלק פז ובאמת אחרי העלייה בדרך כלל הפקק משתחרר

אני מדברת על הצד השני . מי שמגיע מירושלים לא מצליח להכנס למנהרה בלי ברקס. לגבי העליה משער הגאי לתנת פז בשורש אכן העלייה היא זאת שגורמת לפקק

כביש 16 נפתח הרבה אחרי מנהרת הראל,
ועד שהוא נפתח כמעט ולא היו פקקים,
כך שכפי הנראה הפקקים לכה״פ הוחמרו מאוד על ידי פתיחתו ולא כ״כ קשורים לתאורה..

הפקקים היו מהיום הראשון של מנהרת הראל תגגלו תראו איך יצאו על כץ ונתניהו . מחלון ביתי אני רואה את זה כבר שנים יום יום מאז שפתחו את המנהרה. אכן כביש 16 החמיר את המצב אבל לא בצורה דרמטית מדי

 

[חתואל]

בעיה כאובה מאוד.
הפרחים לישראל כץ שכשכבר עבדו בכביש והרחיבו, בחר להרחיב רק בנתיב אחד לכל צד, אם היה מרחיב בזמנו ל-4 נתיבים המצב היה הרבה יותר טוב.
עוד בעיה שבשונה מכביש 4 שעכשיו הוסיפו נת"צ ו+3 בלי להרחיב את הכביש אלא על חשבון השוליים,
בכביש 1 לא ניתן לעשות זאת, גם כי ברוב הכביש כבר אין שוליים, וגם כי את המנהרות סללו רק 3 נתיבים ולא נראה בעין שיש מקום להוסיף נתיב נוסף.
לי נראה שהפקק נוצר בגלל העליה החדה בין שער הגיא לשורש שכל המשאיות ושאר הרכבים הישנים מאיטים ונוצר פקק.
בד"כ מיד אחרי שורש נפתח וגם בהמשך בפרט מאז פתיחת כביש 16.
עוד יש להוסיף את הצעד הפופוליסטי של מירי רגב להפוך את הנת"צ לפלוס 2 במקום פלוס 3 כך שאין כמעט שום יתרון לתחב"צ או למי שמקל על העומס עם רכב מלא.
לכאורה הפתרון היחיד הוא או להוסיף 2 נתיבים לכביש, או לסלול כביש חדש מקביל לכביש 1 על בסיס כביש 44 וכביש 395 שיצא מכביש 3 עד לכביש 16 ויהווה חלופה אמיתית לכביש 1, השאלה אם יש היתכנות לזה מבחינת התוואי ההררי שם.

 

[דוד פרידמן השני]

הפקק נוצר בגלל העליה החדה בין שער הגיא לשורש שכל המשאיות ושאר הרכבים הישנים מאיטים ונוצר פקק.

לחלוטין לא ברור לי למה המנהרה מתחילה כל כך גבוה.
כל הרעיון שלה הוא לחסוך את העליה לקסטל, לא?
אז למה מירושלים למרכז המנהרה פחות או יותר בגובה הכביש,
אבל בדרך לירושלים צריך לעלות עליה חדה עד לתחילת המנהרה, ולאחריה לרדת ירידה חדה ומסוכנת?
מה הפריע לחפור את המנהרה נמוך יותר בגוף ההר?

 

[די]

לי נראה שהפקק נוצר בגלל העליה החדה בין שער הגיא לשורש שכל המשאיות ושאר הרכבים הישנים מאיטים ונוצר פקק.
בד"כ מיד אחרי שורש נפתח וגם בהמשך בפרט מאז פתיחת כביש 16.

הפקק הזה נוצר (גם) בגלל ההשתלבות של כביש 38.

לכאורה הפתרון היחיד הוא או להוסיף 2 נתיבים לכביש, או לסלול כביש חדש מקביל לכביש 1 על בסיס כביש 44 וכביש 395 שיצא מכביש 3 עד לכביש 16 ויהווה חלופה אמיתית לכביש 1, השאלה אם יש היתכנות לזה מבחינת התוואי ההררי שם.

הולכים לסלול כביש חדש על בסיס כביש 375 קצת יותר דרומה (כביש 39). השאלה מתי בדיוק זה יתבצע. עד אז צריך לעשות את הנתיב+ בכביש 1 (כולל בכביש 415-הכביש שמחבר את כביש 38 לכביש 1) לתחבורה ציבורית (אוטובוסים) בלבד.

 

[אופקים 1]

כל ההשתלבות היא באורך פחות מ300 מטר.
כלומר אם נוסעים בכביש 38 על 90 קמ"ש, תוך 12 שניות, נתיב מלא ברכבים צריך להיבלע בכביש 1 הקיים.
אין לזה סיכוי להתבצע בצורה נורמאלית ואפשר לראות לבד כמעט בכל שעות היממה כביש 1 נפקק בקטע הזה.

אין לזה משמעות, כי כמו שציינתי ההשתלבות נעשית בסוף הנתיב.
יש צורך בנתיב השתלבות ארוך על מנת שהרכבים יגיעו למהירות הנסיעה בכביש, ולכן כשההשתלבות היא בירידה, אין צורך בנתיב ארוך.

מה שכן, וכמו שכבר כתבתי באשכול קודם שדן בנושא הזה, לא ניתן לצפות שנתיב עמוס יתשלב בתוך תנועה שיותר דלילה, אלא התנועה הדלילה צריכה להשתלב בעמוסה, כלומר הנתיב של 38 צריך להשאר (כמו בהשתלבות של דרך יצחק שמיר עם כביש 1), ואחד הנתיבים בכביש 1 צריך להעלם, הדרך הטובה היא לעשות זאת בהדרגה, באמצעות הפיכה של נתיב אחד בשטח המחלף לנת"צ, נתיב שמבוטל לחלוטין כאשר הנתיב ההשתלבות מ38 הופך לנתיב השמאלי (ההחלטה האם עדיף להקצות לכך את הנתיב הימיני או השמאלי, היא החלטה שתלויה בהיקף הרכבים הכבדים והאטיים שיש בכביש)

 

[אופקים 1]

אני רואה שהטענה של התאורה חוזרת על עצמה ע"י כמה משתמשים, מאיפה הטענה הזאת באה?
אני לא רואה שבמנהרות אחרות זה קורה בצורה כ"כ קיצונית, לא בבגין לא במנהרת הראל ולא במנהרת הכניסה לכביש 6 ולא בכביש 6 צפון.
כמובן שגם שם יש פקקים אבל לא בצורה עקבית כמו גשר-תנו-לחיות

זה מופיע בהנחיות לתכנון מנהרות של נתיבי ישראל

 

[די]

אשמח שתרחיב, ותרשום דוגמאות מרחבי העולם לנתיב תחבורה ציבורית בכבישים מהירים

בסיאול דרום קוריאה.
(לא חכמה להביא דוגמא מארה"ב שיש רכבים פרטיים בזיל הזול וגם דלק במחיר אפסי, וכבישים עם 10 נתיבים וכו', או אירופה שיש רכבות אז יש פחות צורך בנת"צים)
בישראל אין למדינה כסף לרכבות, וגם לא לכבישים רחבים מאוד, אז הברירה היחידה היא נת"צים.

 

[די]

חוץ מזה שכביש 1 משער הגיא עד ירושלים הוא לא בדיוק כביש מהיר, אלא סוג של כביש מקומי של בית שמש ופרוזדור ירושלים עם המון מחלפים, עיקולים ועליות כך שגם לשיטתך אפשר לעשות בו נת"צ.

 

[אופקים 1]

בסיאול דרום קוריאה.
(לא חכמה להביא דוגמא מארה"ב שיש רכבים פרטיים בזיל הזול וגם דלק במחיר אפסי, וכבישים עם 10 נתיבים וכו', או אירופה שיש רכבות אז יש פחות צורך בנת"צים)
בישראל אין למדינה כסף לרכבות, וגם לא לכבישים רחבים מאוד, אז הברירה היחידה היא נת"צים.

כמה נתיבים יש בכביש, וכמה מתוכם מוקצים לתחבורה ציבורית?
האם מדובר בהקצאה של נתיב, או בהקמה של נתיב מופרד?

 

[אופקים 1]

חוץ מזה שכביש 1 משער הגיא עד ירושלים הוא לא בדיוק כביש מהיר, אלא סוג של כביש מקומי של בית שמש ופרוזדור ירושלים עם המון מחלפים, עיקולים ועליות כך שגם לשיטתך אפשר לעשות בו נת"צ.

לשיטתי אין לעשות נת"צ במקום שהוא לא נותן יתרון לאוטובוס
ובעליות לירושלים, האוטובוס הוא אחד מהכלים היותר איטיים.

 

[די]

כמה נתיבים יש בכביש וכמה מתוכם מוקצים לתחבורה ציבורית?
האם מדובר בהקצאה של נתיב, או בהקמה של נתיב מופרד?

3-5 נתיבים בכביש לכל כיוון, מתוכם נתיב אחד (ובמקרים נדירים 2) לאוטובוסים.
מדובר בהקצאה של נתיב שבעבר היה מיועד לרכבים פרטיים, וכיום הוא מיועד לאוטובוסים בלבד, עם הפרדה ללא אפשרות כניסה של רכבים פרטיים (מומלץ לעשות כך גם בכביש 1).

 

[די]

לשיטתי אין לעשות נת"צ במקום שהוא לא נותן יתרון לאוטובוס
ובעליות לירושלים, האוטובוס הוא אחד מהכלים היותר איטיים.

אוטובוס כלי איטי=80 קמ"ש.
מהירות בפועל כיום במקרים מסוימים ולא נדירים=10 קמ"ש.
אז אם האוטובוס יוכל לנסוע במהירות של 80 קמ"ש במקום 10 קמ"ש זה יהיה שיפור ענק.

 

[Maker]

שימו לב ל2 הערות
1. נהגים שנוסעים בנתיב השמאלי בלי לעקוף יוצרים עומס כי הם חוסמים את נתיב העקיפה
2. קטע הכביש משער הגיא לשורש הוא העליה הכי קשה היום בדרך לירושלים ואוטומטית כל הרכבים הכבדים/ישנים נוסעים לאט יותר וזה יוצר עומס - אין לזה כ"כ פיתרון