שיתוף - לביקורת פתרונות תקשורת

  • הוסף לסימניות
  • #1
טאטע דיך צי דינען נאר <איפה הנוקיה הזה דחוף להחליף לו צלצול מה הוא מקשקש שם טאטע דיכצידוננו> מיט אמת כי את----

הלו? רק שניה,
<שולמית תעופי מפה זה הזמן שלי ללמוד ויש לי טלפון>

כן, סליחה, מי זה אמרת?

לברר?
< רגע, באיזה כיתה אנחנו כבר, י"ב?>

בטח אפשר, על מי? רותי וינוגרד, כן ממש נח לי עכשיו <לכל הרוחות מי זה רותי וינוגרד? עם הפוני או ההיא עם הצמה? >

וואי! רותי! ממש כיף לי לספר עליה, היא מיוחדת <חייבת להיזכר ,נו!, הצמה. אני כמעט בטוחה, אויש פספסתי מה היא שאלה>

איך היא נראית?, מממ, האמת שהמון זמן לא התראינו, ככה, אבל את יודעת מה? אני יכולה במקום זה לומר איך היא נשמעת.

כן, אוקי, היא אחת הבנות המדהימות, נחמדה, אדיבה, תמיד נעים לדבר איתה, את יודעת אפילו בועידות היא לא מאופסת, תמיד משתתפת בשיח, ממש.

וגם בלי ועידה, היא לא הסוג שמתעישה את המורה בשיעורים, אפילו לא במשעממים, מה?
< איך מתרגמים מתעישה? >

לא מתישה , מתעישה, כאילו, עושה 9, אז מה שרציתי לאמר זה שיש לה הרבה דרך ארץ, היא באמת טיפוס מדהים, המורות ממש מתלהבות עליה כי היא שילוב מעולה של איכות ושמחה, אפשר לשאול את המחנכת
< אוי! מי המחנכת השנה, נו מה השם שלה, רק שלא תשאל >

סגנון אופי? <מח מח תקדח יותר מהר>

חלקה וזורמת. כייפית, מדברת עם כולן, לא איזה מנתקת, סליחה, מנותקת, כן, בדיוק כזה סוג, אבל לא איזה בת מידי כוכבית, לא רועשת פול 6 וממש לא איזה 4, באמצע כזה,

נוטה לעדינות, גם מענטשית, את יודעת לא מהמחמשות, ההיא שתוקעת אותך בהמתנה באמצע דיבור,

הקבצות,
<היא מתכוונת לאלו שהיו לנו פעם באנגלית? >

לא מעודכנת כי כל אחת נכנסת להקבצה שהיא רוצה בתפריט, אבל היא בקפסולה בכיתה הקטנה, אומרים שזה ענין של רמות,
< מה היא מקשקשת על לקויות למידה, מה >

קפסולה קטנה זה בעיות למידה? לא מה שידוע לי, לא אצלינו, אצלינו יש מערכת תוכן אחרת. אבל היא אחת החכמות יש לה קליטה מעולה, ממש.

לבושה תקנון? מה זה נקרא? <
אצלינו כולם פיז'מות נראה לי לא היה על זה נושא בצ'אט עדין>,

כולן כאילו חולצות בית כזה, אורך חצאית? ארוכה, בטח ארוכה, וגרבי קרסו-- , הלו? אני אומ- אני לא שומעת טוב, הלו? הקו קטוע לי קצת

קו של משפחה שאלת? יש להם הרבה יותר מקו אחד, ברור, לכל ילד קו אחר, ככה זה בלמיד- מה? אויש ממש קטוע, הלו?

- - - - - - -


< הי, התנתק לה, מעולה, חסך לי, יש!, כשאין קליטה זה ממש ימות המשיח >
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
סליחה, זה בקודים

ועידות היא לא מאופסת
0=השתקת ועידה
9= 5 דקות קדימה בשיעור
רועשת פול 6 וממש לא איזה 4,
6=הגבההת קול
4=הנמכת קול
5= הקפאה\שחרור
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אדיר!!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #11
חמוד ומעורר השראה! תודה!

מורה: שלום אמא של ציפי, מה שלומך? מה שלום ציפי?

אמא: אה... שלום המורה. ציפי ישנה, כלומר, בהתעוררות מוקדמת. המון תודה על ההשקעה. השיעורים פשוט מרתקים. גם אנחנו שומעים לפעמים.

מורה: מצויין מצויין. הקלטתי שם חמישה שיעורים. תושיבי אותה עם הספרים, המחברות, כלי הכתיבה והכי חשוב- בחדר שקט ונעים. אווירת למידה היא חיונית עבור הילדה. ציפי כבר בכיתה ג'. כיתה קריטית. בדיוק במעבר בין הבשלות של הגיל הרך, לבין הריאקציה המודיקלית המתפתחת בסביבות גיל 9. תוכלי לשמוע בפינת היועצת טיפים ועצות להקניית בגרות למידה. אל תדאגי, אמא של ציפי, כולנו כאן נותנים יד ביד.

אמא: אה? לא כל כך מבינה. פשוט, המורה, יש כאן רעש, הילדים שיהיו בריאים, התחילו לקום, ואיך אומרים? על רגל ימין כפשוטו. אחד על השני.

מורה: עכשיו קמים? נו! חשוב מאוד להעיר אותם בזמן, לשמור על שיגרת למידה. ומתי הם מתפללים? ואוכלים? באמת, אמא של ציפי, אסור להזניח אותם להתמרחות חסרת תכלית במיטות. השעה עשר ועשרים. זאת שעה של שיעור שלישי לפי סדר המערכת. אבקש את התייחסותך הרצינית.

אמא: כמובן, בוודאי. תודה המורה, פשוט... פשוט.. (די!!! שמעון! ששששששש.... תפסיק לצעוק)

מורה: ובכן, הייתי רוצה לקבל רגע את ציפי. קשר לב- שמע הוא קריטי עבור הילדה הרכה שבתהליכי גדילה אינטנסיביים כאמור.

אמא: כמובן כמובן. (מכסה את השפופרת) בתיה! בתיה! תקראי מהר לציפי, תנערי אותה. תגידי לה שיש לה טלפון חשוב.

בתיה נסה לתוככי חדר הבנות, לאחר רגע שבה, גוררת עמה את ציפי המפוזמת אפופת שינה. עוד לפני שציפי מספיקה למצמץ נדחפת לאוזנה המורה ברוריה.

ציפי: אה?

מורה: שלום ציפי, ברוכה הנמצאת! מה שלומך תלמידתי היקרה?

ציפי: אה...בסדר. (אמא: תגידי ברוך השם!) בעצם לא... ברוך השם.

המורה: את מתרגשת ציפי. את בטח מתגעגעת. גם אני מאוד מתגעגעת אלייך. בואי חמודה. שבי לך בשולחן הכתיבה שלך. אני רוצה להסביר לך כיצד לייצר אווירה לימודית.

ציפי: (מסתכלת על אמא בעיניים כלות, ולוחשת: מזה שולחן כתיבה, אמא??? אמא מושכת את ציפי לחדר הבנות מעיפה ערמות ביגוד מהמכתביה העתיקה של דודה שושנה, מזיזה כמה חפצי נוי זוטרים ומושיבה את ציפי לידו)

המורה: התיישבנו?

ציפי: אהה.

המורה: נפלא. עכשיו תפתחי את הקלמר.

ציפי: אבל אמא הביאה לי דברים בלי קלמר. (אמא: שששששששש... הקלמר בכביסה. תגידי הקלמר בכביסה) אה. הקלמר בכביסה. אבל העיפרונות והמחק כאן. וגם הצבעים.

המורה: בכביסה? כמה מרענן. עתה אשמח אם תפתחי לרגע מחברת תורה. (ציפי מחטטת בליווי אמא ושולפת מחברת קמוטה)

ציפי: אבל אמא, יש כאן משבצות? ( ששששששש...... כבר נביא אחרת. אמא מאלתרת מחברת אחרת. הפעם עם שורות)

המורה: טוב, זמננו תם. אני שמחה שאתן מתחילות לעבוד על אווירת למידה בתית. ולא לשכוח למלא בדף פירוט יום יום: מה למדנו, מה השלמנו, מה כתבנו, מה לא כתבנו, מה היה קשה, מה היה בינוני, עבור אילו משימות נדרשה מורה פרטית, ובאילו מטלות הילדה חטפה התמוטטות עצבים. מאוד חשוב, אמא של ציפי. הכל כמובן, בשביל שיהיה לנו ממד מדוקדק ומדויק עבור התעודה החשובה והקריטית של כיתה ג'.

אמא: כמובן, המורה. כמובן. חשוב מאוד. (ציפי תגידי תודה רבה)

ציפי: המורה כמובן, תודה רבה המורה. כמובן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
חמוד ומעורר השראה! תודה!

מורה: שלום אמא של ציפי, מה שלומך? מה שלום ציפי?

אמא: אה... שלום המורה. ציפי ישנה, כלומר, בהתעוררות מוקדמת. המון תודה על ההשקעה. השיעורים פשוט מרתקים. גם אנחנו שומעים לפעמים.

מורה: מצויין מצויין. הקלטתי שם חמישה שיעורים. תושיבי אותה עם הספרים, המחברות, כלי הכתיבה והכי חשוב- בחדר שקט ונעים. אווירת למידה היא חיונית עבור הילדה. ציפי כבר בכיתה ג'. כיתה קריטית. בדיוק במעבר בין הבשלות של הגיל הרך, לבין הריאקציה המודיקלית המתפתחת בסביבות גיל 9. תוכלי לשמוע בפינת היועצת טיפים ועצות להקניית בגרות למידה. אל תדאגי, אמא של ציפי, כולנו כאן נותנים יד ביד.

אמא: אה? לא כל כך מבינה. פשוט, המורה, יש כאן רעש, הילדים שיהיו בריאים, התחילו לקום, ואיך אומרים? על רגל ימין כפשוטו. אחד על השני.

מורה: עכשיו קמים? נו! חשוב מאוד להעיר אותם בזמן, לשמור על שיגרת למידה. ומתי הם מתפללים? ואוכלים? באמת, אמא של ציפי, אסור להזניח אותם להתמרחות חסרת תכלית במיטות. השעה עשר ועשרים. זאת שעה של שיעור שלישי לפי סדר המערכת. אבקש את התייחסותך הרצינית.

אמא: כמובן, בוודאי. תודה המורה, פשוט... פשוט.. (די!!! שמעון! ששששששש.... תפסיק לצעוק)

מורה: ובכן, הייתי רוצה לקבל רגע את ציפי. קשר לב- שמע הוא קריטי עבור הילדה הרכה שבתהליכי גדילה אינטנסיביים כאמור.

אמא: כמובן כמובן. (מכסה את השפופרת) בתיה! בתיה! תקראי מהר לציפי, תנערי אותה. תגידי לה שיש לה טלפון חשוב.

בתיה נסה לתוככי חדר הבנות, לאחר רגע שבה, גוררת עמה את ציפי המפוזמת אפופת שינה. עוד לפני שציפי מספיקה למצמץ נדחפת לאוזנה המורה ברוריה.

ציפי: אה?

מורה: שלום ציפי, ברוכה הנמצאת! מה שלומך תלמידתי היקרה?

ציפי: אה...בסדר. (אמא: תגידי ברוך השם!) בעצם לא... ברוך השם.

המורה: את מתרגשת ציפי. את בטח מתגעגעת. גם אני מאוד מתגעגעת אלייך. בואי חמודה. שבי לך בשולחן הכתיבה שלך. אני רוצה להסביר לך כיצד לייצר אווירה לימודית.

ציפי: (מסתכלת על אמא בעיניים כלות, ולוחשת: מזה שולחן כתיבה, אמא??? אמא מושכת את ציפי לחדר הבנות מעיפה ערמות ביגוד מהמכתביה העתיקה של דודה שושנה, מזיזה כמה חפצי נוי זוטרים ומושיבה את ציפי לידו)

המורה: התיישבנו?

ציפי: אהה.

המורה: נפלא. עכשיו תפתחי את הקלמר.

ציפי: אבל אמא הביאה לי דברים בלי קלמר. (אמא: שששששששש... הקלמר בכביסה. תגידי הקלמר בכביסה) אה. הקלמר בכביסה. אבל העיפרונות והמחק כאן. וגם הצבעים.

המורה: בכביסה? כמה מרענן. עתה אשמח אם תפתחי לרגע מחברת תורה. (ציפי מחטטת בליווי אמא ושולפת מחברת קמוטה)

ציפי: אבל אמא, יש כאן משבצות? ( ששששששש...... כבר נביא אחרת. אמא מאלתרת מחברת אחרת. הפעם עם שורות)

המורה: טוב, זמננו תם. אני שמחה שאתן מתחילות לעבוד על אווירת למידה בתית. ולא לשכוח למלא בדף פירוט יום יום: מה למדנו, מה השלמנו, מה כתבנו, מה לא כתבנו, מה היה קשה, מה היה בינוני, עבור אילו משימות נדרשה מורה פרטית, ובאילו מטלות הילדה חטפה התמוטטות עצבים. מאוד חשוב, אמא של ציפי. הכל כמובן, בשביל שיהיה לנו ממד מדוקדק ומדויק עבור התעודה החשובה והקריטית של כיתה ג'.

אמא: כמובן, המורה. כמובן. חשוב מאוד. (ציפי תגידי תודה רבה)

ציפי: המורה כמובן, תודה רבה המורה. כמובן.
@3333ציפי את רואה למה צריך אחת כמוני בשטח? הנה, זה מה חושב עלייך העם בשדות.
לא, אבל כתוב טוב, שירי. באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה מה חושב עלייך העם בשדות.
העם בשדות הוא אמא גמורה שבבוקר היו לה כוונות טובות למגנט את בנותיה הנאוות לקווי הטלפון, אבל אלו מסיבותיהן המוצדקות לא הואילו בטובן להתמגנט (נו, היו שהתמגנטו חלקית).
דא עקא, שאותה האמא היא גם מורה. ולכן, היא צריכה לספק תצרוכת סלולרית ל20 תלמידותיה הקשובות נורא גם בימות החול (והן לא!).
ולכן, השיחה הטלפונית שניהלתי היום עם אחת האימהות הייתה משוגעת לחלוטין ובלתי חינוכית-ממסדית ואחרת לגמרי מהמורה המיתולוגית המתוארת. אולי עוד אכתוב אותה.

כדאי לך לפתוח את זה באשכול חדש.
יש בי שאיפה לפתוח אשכולות לתכנים יותר מלבבים ופחות קווים. אבל שמחה שבידר אתכם.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת ציפי והאופנים....
מעשה באופנים

לציפי עוד שניה יש יומולדת, היא מתרגשת, היא רוצה מתנה ליומולדת, בקשה מאבא. אבא. תקנה לי בבקשה אופניים!!!! אני רוצה!! א ו פ נ י ם. אבא מקשיב. אבא רשם. שמח. ציפי לא יודעת אבל הוא כבר הכין לה אופניים מזמן.... אבל ציפי,היא ילדה קטנה בינתיים, לא למדה עדיין לרכוב על אופניים, הוא ישמור לה את זה, כשתהיה בנויה עוד יותר. חזקה עוד יותר. תדע לרכוב עליהם... קודם שתדע ללכת לבד ורק אז אופניים. אז הוא לוחש לה את זה ושומר לה אותם, וציפי, לא קבלה אופניים בינתיים. אבל ציפי לא שומעת... ציפי רוצה אופנים.ועכשיו!!! אז היא מבקשת שוב. אבא, מתי נקנה לי אופנים? אני רןצה א ו פ נ י ם . ממש עוד מעט יש לה יומולדת. חשוב לה עד היומולדת לקבל אופנים. להרבה חברות שלי יש אופניים, אבא, אתה יודע? רק לי אין! אני גם רוצה! אני לא חווה את עצמי בצורה חיובית בלעדיהם, אתה יודע? אני פיזית מדכאת בי כוחות... אבא הקשיב. אבא שומע. הוא תמיד שומע את ציפי. והוא שמח. כי הרי יש לה אופניים. הוא הכין לה,הוא כבר קנה! בול למידה שלה. לא גדולים מידי. ולא קטנים מידי. אופניים שיתאימו בדיוק למידות של ציפי! זה אצלו. הוא רק מחכה שהיא תגדל טיפה, מה לא ברור? רק טיפה! אם היא תתנהג יפה, ותקשיב בקולו, גם כשמשהו לא מריח לה כל כך טוב, ומתחשק לה נורא לדחוף את דעותיה האישיות והתאוריות המוזרות שלה, והיא תרכין את הראש, אז הוא יקנה לה. אבל רק שתרגע. ועכשיו תרגע. כי הוא יודע מה הוא עושה!!! אז הוא לוחש לה, ציפי, מי אוהב אותך הכי בעולם? אבא שלך! מי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לך? אבא! אז תנשמי, את תקבלי אופניים , אבל לא עכשיו.. .אבל ציפי לא שומעת. היא מתעלמת, אולי. אין לה אופניים, נקודה. היא לא רואה אופניים אז הוא לא אוהב אותה. הוא שכח אותה!! הוא פיזית שכח אותה!!!! ציפי רוצה אופניים ועכשיו! אז למה אבא לא קונה לה??? היא בוכה יותר חזק. אני רוצה אופניים. ובכלל לא אכפת לי כלום! וגם לא מה שטוב! אבא אתה מתעלם ממני??? ואבא רואה אותה. הוא מסתכל. והוא שמח, שוב. כי היא רוצה אופניים ויש לו אפניים מיוחדות בשבילה. איזה כיף שהיא רוצה אותם. אבל הוא גם בוכה. כי ציפי בוכה. והיא עצובה. והיא לא מבינה שהוא כבר הכין לה. מה לא ברור, ציפי!!! אז הוא בוכה איתה. חזק הוא בוכה. כי גם היא בוכה חזק. הרי מי שיודע להיות שמח מאוד, הוא לפעמים עצוב מאוד. הכל חזק אצל ציפי. עוד יום עובר. ואותו דבר... ציםי מסיקה מסקנה שאבא לא אוהב אותה. מה כבר ביקשתי, אופניים לדהור עליהם? היא עצובה. חבל. חבל שציפי לא מבינה, שהאופניים מתחבאות ממש לידה, אבל היא לא תקבל אותם שנייה לפני שהוא ירגיש שהיא מוכנה לרכוב עליהם. כי אבא אוהב אותך ציפי. הכי בעולם.
ואבא חזק. ואבא גיבור. שום דבר לא שובר אותו. איזה כיף שאבא אף פעם לא נאנח.... ככה הוא לא נשבר מהדמעות שלה. וממשיך לעשות אתה מה שהכי טוב ל ה .
וחבל. שלפעמים אנחנו כמו ציפי.... בוכים. או בורחים. ולא סומכים עליו מספיק...

אז.... דבר ראשון אשמח לביקורת
ודבר שני אשמח לדעת אם הייתי ברורה
.
שיתוף - לביקורת פתאום ראיתי
ב"ה

לפעמים יש ילדה אחת מתוקה מאוד.
כזאת שדורשת תשומת לב כמעט בלי הפסקה,
ולא תמיד בדרכים חיוביות.
היא יודעת למשוך מבטים, לבלוט, להמציא דרכים.
ולכאורה, היא מקבלת המון תשומת לב חיובית.

אז מה חסר לה? ומה היא באמת מחפשת?

חשבתי הרבה. והשאלה נותרה בעינה.
אפילו לא מיהרתי להתייעץ,
כי הרגשתי שאולי לא אקבל מענה שידבר באמת ללב.

והנה, בסייעתא דשמיא, דווקא מתוך הקשר אחר לגמרי,
החמאתי למישהי, והיא מאוד התרגשה.
ראיתי את זה, ופתאום נפלה בי ההבנה:
זה בדיוק מה שהילדונת מחפשת.
היא צריכה יותר מחמאות.

לא תמיד אנחנו חושבים על זה,
אבל יש ילדים שעבורם מחמאה
היא לא מותרות, אלא ממש צורך רגשי בסיסי.

לפעמים הורים מהססים:
"אני לא רוצה להגזים",
"זה יישמע לא אמיתי".
אבל האמת היא, שיש נשמות שזקוקות למילה טובה כמו לנשימה.
זו השפה הפנימית שלהן.
זו הדרך שלהן להרגיש נראות, ערך, שייכות.

ילדים שונים ניזונים מסוגים שונים של קשר רגשי.
יש מי שמחפש מעשים של נתינה,
ויש כאלה שעבורם מילה טובה, הערה חיובית קטנה,
היא הדלק הפנימי שממלא אותם ביטחון ושמחה.

הילדונת שלי, כפי שתיארתי, כנראה צמאה במיוחד לאותן מילים.
לא כי חסר לה משהו בי,
אלא כי זה פשוט הפתח שדרכו היא שומעת "אני רואה אותך", "את חשובה לי".

וכשהמילים האלה לא מגיעות,
היא ממציאה דרכים אחרות להרגיש קיימת, גם אם הן לא תמיד נעימות.

ואם אני, בטבע שלי, לא כל כך מרבה להחמיא,
כי אני אדם יותר ענייני,
ולה זה חסר, אז הנה משהו שאני כן יכולה למלא עבורה.
אז הנה תזכורת פשוטה:
לא לשכוח להחמיא.
וזה מספיק.

אז ברוך ה', קיבלתי תשובה מדויקת.
וגם אתם, אם תרצו, תוכלו להיעזר בה.
היא קלה, היא פשוטה, והיא דורשת רק...

קצת תשומת לב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה