- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר
שָׁמְעוּ לְפֶתַע
קוֹל דּוֹמֶה
שֶׁהֻשְׁמַע מִמַּכְשִׁיר חַשְׁמַלִּי.
זְמַן מָה הִמְשִׁיכוּ בְּשִׁירָתָם,
וְאַף הִתְאַמְּצוּ
שֶׁיִּשְׁמַע קוֹלָם.
אֲבָל דָּעֲכוּ
מוּל הַמְּחִיר הַזּוֹל
וְהַבָּטָרִיָּה
שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת.
מַגִּידֵי הַשִּׁעוּר
שֶׁרָכְנוּ
עַל מַצָּע
שֶׁל סְפָרִים עֲמֻקִּים וְקָשִׁים
שָׂמוּ אֶת לִבָּם
כִּי בָּאוּ סְפָרִים מְעֻבָּדִים וּקְצָרִים.
זְמַן מָה עוֹד הִתְאַמְּצוּ לוֹמַר:
כִּי רַק בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה
קְצָרָה הַדֶּרֶךְ לְהוֹשִׁיעַ,
לְהָאִיר נְתִיבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ
בֵּין בִּתְרִי הַסּוּגִיּוֹת.
אַךְ אַט נָדַמּוּ
מוּל אֵין־קֵץ עֲרֵמוֹת הַסְּפָרִים
שֶׁהָלְכוּ וְגָבְהוּ.
הָלְכוּ וְהִסְתִּירוּ
הוֹדָה שֶׁל חַמָּה.
הַחֲסִידִים
יוֹשְׁבִים הָיוּ וְשׁוֹתְקִים הַרְבֵּה.
וּכְשֶׁנִּמְלָכִים הָיוּ לוֹמַר אֵיזֶה דָּבָר,
הָיוּ הַמִּלִּים בָּאוֹת
אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֶמְרוּ אַרְבַּע פְּעָמִים
בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם,
וְעוֹד פְּעָמִים רַבּוֹת
בְּתוֹךְ עַצְמָם מַמָּשׁ.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַדָּרְשָׁנִים
שֶׁלְּשׁוֹנָם הוֹלֶכֶת
טֶרֶם בָּאָה נַפְשָׁם.
סָבְרוּ הַחֲסִידִים
כִּי יֵשׁ שֶׁיַּבְחִינוּ
בֵּין תְּכֵלֶת לְכָחֹל
שֶׁאֵינֶנּוּ מִן הַחִלָּזוֹן.
אֲבָל הַצָּמָא לְמִלִּים,
הַצָּמָא לִשְׁמֹעַ
מִשְׁנָה עֲרוּכָה
בְּלִי הִסּוּס וּדְמָמָה –
נִצְּחָה
אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן.
הָרוּחַ נִצְּחָה
אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ.
נִצְּחָה-
עַד כִּי ..יָבֹאוּ יָמִים
שֶׁיִּצְמְאוּ הָעָם
לְמַיִם
שֶׁאֵינָם בָּרֵי חֲלוֹף,
וְלֶחֶם
שֶׁאֵינֶנּוּ בַּר חֲלוֹף –
כִּי אִם
לִשְׁמֹעַ
אֶל דְּבַר הַשֵּׁם.
צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר
שָׁמְעוּ לְפֶתַע
קוֹל דּוֹמֶה
שֶׁהֻשְׁמַע מִמַּכְשִׁיר חַשְׁמַלִּי.
זְמַן מָה הִמְשִׁיכוּ בְּשִׁירָתָם,
וְאַף הִתְאַמְּצוּ
שֶׁיִּשְׁמַע קוֹלָם.
אֲבָל דָּעֲכוּ
מוּל הַמְּחִיר הַזּוֹל
וְהַבָּטָרִיָּה
שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת.
מַגִּידֵי הַשִּׁעוּר
שֶׁרָכְנוּ
עַל מַצָּע
שֶׁל סְפָרִים עֲמֻקִּים וְקָשִׁים
שָׂמוּ אֶת לִבָּם
כִּי בָּאוּ סְפָרִים מְעֻבָּדִים וּקְצָרִים.
זְמַן מָה עוֹד הִתְאַמְּצוּ לוֹמַר:
כִּי רַק בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה
קְצָרָה הַדֶּרֶךְ לְהוֹשִׁיעַ,
לְהָאִיר נְתִיבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ
בֵּין בִּתְרִי הַסּוּגִיּוֹת.
אַךְ אַט נָדַמּוּ
מוּל אֵין־קֵץ עֲרֵמוֹת הַסְּפָרִים
שֶׁהָלְכוּ וְגָבְהוּ.
הָלְכוּ וְהִסְתִּירוּ
הוֹדָה שֶׁל חַמָּה.
הַחֲסִידִים
יוֹשְׁבִים הָיוּ וְשׁוֹתְקִים הַרְבֵּה.
וּכְשֶׁנִּמְלָכִים הָיוּ לוֹמַר אֵיזֶה דָּבָר,
הָיוּ הַמִּלִּים בָּאוֹת
אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֶמְרוּ אַרְבַּע פְּעָמִים
בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם,
וְעוֹד פְּעָמִים רַבּוֹת
בְּתוֹךְ עַצְמָם מַמָּשׁ.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַדָּרְשָׁנִים
שֶׁלְּשׁוֹנָם הוֹלֶכֶת
טֶרֶם בָּאָה נַפְשָׁם.
סָבְרוּ הַחֲסִידִים
כִּי יֵשׁ שֶׁיַּבְחִינוּ
בֵּין תְּכֵלֶת לְכָחֹל
שֶׁאֵינֶנּוּ מִן הַחִלָּזוֹן.
אֲבָל הַצָּמָא לְמִלִּים,
הַצָּמָא לִשְׁמֹעַ
מִשְׁנָה עֲרוּכָה
בְּלִי הִסּוּס וּדְמָמָה –
נִצְּחָה
אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן.
הָרוּחַ נִצְּחָה
אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ.
נִצְּחָה-
עַד כִּי ..יָבֹאוּ יָמִים
שֶׁיִּצְמְאוּ הָעָם
לְמַיִם
שֶׁאֵינָם בָּרֵי חֲלוֹף,
וְלֶחֶם
שֶׁאֵינֶנּוּ בַּר חֲלוֹף –
כִּי אִם
לִשְׁמֹעַ
אֶל דְּבַר הַשֵּׁם.
הנושאים החמים



Reactions: משקיפה מהצד, אבינועם גולדברג, Avigail Amram ועוד 9 משתמשים12 //