דרוש מידע צאו והתפרנסו זה מזה!

[גימפעל]

לדוג' מחנות הנעליים 'מיין שיך' אני לא יודע למי זה שייך, כנראה ליהודי שומ"צ,
יש הרבה נותני שירות ובד"כ מלווים אותך בהוגנות ובמאור פנים..

זו הדוגמה הנכונה למה שכתבתי,
היימשער פתח חנות נעליים קטנה מתחת לבית שלו, הלקוחות אהבו את השירות שהוא נתן עד שהוא התרחב לכמה וכמה סניפים ושמו הולך לפניו,
וזה הדוגמה הכי טובה שהקליינטים מחפשים שירות ואדיבות ולא זקן ומטפחת.

 

[סודו של המלאך]

לפעמים להביא יהודי בעל מקצוע זה לפרנס יהודי אחר אבל להביא ערבי זה לפרנס את עצמי
כמובן בלי לגרוע מהמיזם שהוא חיובי ומבורך

זה לפרנס מחבל
וגם אותך.

 

[וסרמן]

בלת"ק חלקי.

אם מדברים על נתינת שרות הוגן בקרב חנויות אנ"ש כדאי להתבונן מה קורה בחנויות ההלבשה. (החסידיות כגון רויאל דסקל ודומיהם)
כל אחד שנכנס מקבל ליווי אישי (כמובן לא בזמני עומס), של אחד העובדים שעוזר לך, מוריד עבורך מהקומות הגבוהות, אומר לך שלא צריך להחזיר למקום כי הוא כבר יסדר את זה וכו' וכו'.
מה שמוכיח שעם מעט מודעות (והרבה תחרותיות...) המצב יכול להשתנות לטובה בקרב הציבור שלנו.

 

[טראמפ 2024]

בלת"ק חלקי.

אם מדברים על נתינת שרות הוגן בקרב חנויות אנ"ש כדאי להתבונן מה קורה בחנויות ההלבשה. (החסידיות כגון רויאל דסקל ודומיהם)
כל אחד שנכנס מקבל ליווי אישי (כמובן לא בזמני עומס), של אחד העובדים שעוזר לך, מוריד עבורך מהקומות הגבוהות, אומר לך שלא צריך להחזיר למקום כי הוא כבר יסדר את זה וכו' וכו'.
מה שמוכיח שעם מעט מודעות (והרבה תחרותיות...) המצב יכול להשתנות לטובה בקרב הציבור שלנו.

זה תרבות מכירות שמגיעה איך לא... מאמריקה המדוברת...

 

[טראמפ 2024]

בלת"ק חלקי.

אם מדברים על נתינת שרות הוגן בקרב חנויות אנ"ש כדאי להתבונן מה קורה בחנויות ההלבשה. (החסידיות כגון רויאל דסקל ודומיהם)
כל אחד שנכנס מקבל ליווי אישי (כמובן לא בזמני עומס), של אחד העובדים שעוזר לך, מוריד עבורך מהקומות הגבוהות, אומר לך שלא צריך להחזיר למקום כי הוא כבר יסדר את זה וכו' וכו'.
מה שמוכיח שעם מעט מודעות (והרבה תחרותיות...) המצב יכול להשתנות לטובה בקרב הציבור שלנו.

וגם בחלק גדול מחנויות המוצרי חשמל (האמינות והותיקות יותר),
יש שירות טוב ואישי...

 

[Reizily]

בלת"ק חלקי.

אם מדברים על נתינת שרות הוגן בקרב חנויות אנ"ש כדאי להתבונן מה קורה בחנויות ההלבשה. (החסידיות כגון רויאל דסקל ודומיהם)
כל אחד שנכנס מקבל ליווי אישי (כמובן לא בזמני עומס), של אחד העובדים שעוזר לך, מוריד עבורך מהקומות הגבוהות, אומר לך שלא צריך להחזיר למקום כי הוא כבר יסדר את זה וכו' וכו'.
מה שמוכיח שעם מעט מודעות (והרבה תחרותיות...) המצב יכול להשתנות לטובה בקרב הציבור שלנו.

כי הם באמת מנסים לחקות את הסטייל האמריקאי ולהכניס אותו לארץ.
ורואים את זה גם בחנויות של בגדי נשים בירושלים שהן סניפים לחנויות מארה''ב.
מי שבאמת מכבד את עצמו ואת הציבור דואג לשירות אדיב ומכבד.

 

[טראמפ 2024]

בלת"ק חלקי.

אם מדברים על נתינת שרות הוגן בקרב חנויות אנ"ש כדאי להתבונן מה קורה בחנויות ההלבשה. (החסידיות כגון רויאל דסקל ודומיהם)
כל אחד שנכנס מקבל ליווי אישי (כמובן לא בזמני עומס), של אחד העובדים שעוזר לך, מוריד עבורך מהקומות הגבוהות, אומר לך שלא צריך להחזיר למקום כי הוא כבר יסדר את זה וכו' וכו'.
מה שמוכיח שעם מעט מודעות (והרבה תחרותיות...) המצב יכול להשתנות לטובה בקרב הציבור שלנו.

הדוגמה הכי טובה איך הציבור מצביע ברגליים,
זה אחת החנויות הללו שתמיד הרגישו שהציבור צריך אותם,
ועברו כמה שנים והשתנה שם משהו / המתחרים השתפרו מבחינת שירות ואיכות,
והיום הם מתחננים שתיכנס אליהם, ועדיין לא בצורה נורמלית כי שירות אין שם...

 

[חני גריינמן]

אני רואה שהרבה כתבו על כך שאצל כאלו שאינם מאנ"ש השירות יותר טוב ווהמחיר הרבה יותר זול

דבר ראשון אפשר להתחיל לשים לב לקנות אצל יהודים יר"ש מתי שהשירות הוא טוב והמחיר לא יותר יקר
זה פשוט דורש טיפה תשומת לב

דבר נוסף מה שנכתב הינו הכללה שוודאי אינה נכונה (לפחות לא בחלק של השירות)
וכמו שיש סיפורים על כאלו מאנ"ש שלא נתנו שירות והפקיעו מחירים
יש לא פחות סיפורים דומים על כאלו שאינם מאנ"ש
אין שום סיבה שחרדי יהיה פחות אמין ונחמד אלא ממש להיפך
כל מי שביקר במוסך יספר לכם על השירות והאמינות הנמוכים וזו רק דוגמא

 

[הצלחה לכולם]

יש בעיה שאנשים שנותנים שרות טוב החליטו להרים את המחיר יותר ממה שצריך ולא חוסמים אותם
לדוג/ לאחרונה מחיר הסת"ם עלה בכ50% אן לזה שום סיבה ורק מה יש איזה שהוא זכות שעדיין לא עמדתי על טיבעה לעלות מחירים בלי קשר [ב"ה בעליית הסת"ם הנזק הוא לא גדול כי מי שרוצה לקנות ספר תורה הוא בדרך כלל עשיר והקושי זה רק בתפלין ומזוזות וזה יחסי רק קניית דירה וובר מצווה של ילד.

 

[השמח בחלקו]

כמה הערות:
א. ישנם כללים בהלכה כמה עלי 'להפסיד' בכדי להעדיף לקנות מיהודי (כמדומני שמפורט בספר 'אהבת חסד' לחפץ חיים' ז''ל.
ב. יש מצווה והחזקת בו, אבל לא ידוע לי האם גם יש מצווה לתמוך באושר עד, בכדי שהוא יעשיר, (ואגב, גם רמי לוי הוא יהודי..) בשונה לגמרי ממקרה שהשכן שלי פתח מכירה, שאז זה בהחלט יכול להיות בכלל 'והחזקת בו'. בקיצור, ככל שהעסק יותר קטן, התמיכה שלי יותר משמעותית.
ג. המשפט 'אל תתן לי קמחא דפסחא, רק תקנה ממני' הוא קצת דמגוגיה ממתי אושר עד מקבל קמחא דפסחא
מלבד שגם אפשר לומר ' אני לא רוצה לצרוך קמחא דפסחא, ולכן אני אקנה במקום אמין, ולא אפסיד מכך' (כגון במקרה הנ''ל של הפאה).

אבל ודאי ודאי במקרה שאפשר לתמוך בב''א ע''י קנייה אצלו וכדו' זוהי מצווה דאורייתא הגדולה במעלות הצדקה,
אלא שלכל מצווה יש כללים ולא נקבע על פי קמפיינים.

 

[אלי אלימלך]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

הקמפיין הזה מנותק מהבנה כלכלית בסיסית של מושגי רווחה וראוי היה שלא יעלה. גם סדרת הכתבות של רפאל וואהל [בעיתון משפחה] וגם הקמפיין הזה.

התזה של סדרת הכתבות והקמפיין יושבת על תובנה אחת: רווחה כלכלית תגיע מזה ש"נקנה איש אצל רעהו".

אבל זו טעות חמורה, שבמקרה הסביר תביא סתם להכבדה על הכיס של הצרכן החרדי האומלל, ובמקרה הרע גם תפגע בבעלי עסקים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן בגין ביזנס מלאכותי של "איש את רעהו" ויקרסו אל מפעלי הצדקה.

1) אתחיל מהדוגמא של רפאל וואהל: מפעל סופר דרינק שהיה בבעלות חרדים נסגר מכיון "שהחרדים לא צרכו אותו", ואילו באמריקה החרדים כן צורכים את ה"סופר דרינק המקומי". מכאן מסיק רפאל, לכן החרדים בברוקלין עשירים ובישראל לא.

ואני שאלה, מדוע הכותב נקט דווקא במפעל סופר דרינק של החרדים, ולא נקט במפעל שתיה מתוקה של חרדי אחר בארצינו - פפסי [טמפו], של משפחת בר? משפחה ליטאית שהילדים שלה מתחנכים במוסדותינו והבעלים תורם גדול למוסדות הקודש?

יש פה נקודה חשובה: מפעל טמפו מייצר מוצר פנטסטי, ששווה להרבה מאד אנשים לרכוש אותו. הוא מוצר מעולה, במחיר טוב לעומת קוקה קולה. הוא זמין לרכישה ומופץ בהמון. כל כך פנטסטי שיהיה לנו מאד מוזר אם מישהו יעמוד ויאמר "צאו והתפרנסו זה מזה קנו פפסי קולה".

כך גם איקאה של משפחת פישר, אירוקה, אופטיקה הלפרין, וכו' וכו'.

2) נכון שזה המשל הכי גס - פפסי מול סופר דרינק? אבל זו האמת הפשוטה: רווחה כלכלית ועושר נובעים מזה שאתה מייצר ערך אמיתי שטוב ללקוחות שלך בלי "וחי אחיך" ובלי "צאו והתפרנסו".

שימו לב לפירמידה הזו של מדרגות העושר והרווחה הכלכלית מלמטה למעלה:

רווחה קטנה תהיה אם תמכור מוצר טוב לקהילה/עיר שלך [למשל: גולדיס, הדר גאולה, עיתון משפחה, וכו'] .

רווחה גדולה תהיה לך אם העסקים שלך כל כך פנטסטיים עד כדי שהם ימכרו בכל הארץ [איקאה, פפסי, אופטיקה הלפרין וכו'].

רווחה ענקית תהיה לך אם אתה מוכר עסקים שטובים עד כדי למכור אותם בכל העולם [אלמנטור, לב לבייב, מירלאשוילי, גרטלר, שלמה איזנברג, וכו'].

[יש גם רווחה של עושק - עושר ממונופול ממשלתי, מונופול קהילתי וכו', אבל זה לא הנושא]

מה שרפאל וואהל והמקפיין הזה מציעים - לדחוף אנשים לדרגה "שמתחת הדרגה הנמוכה", לייצר הכנסות על בסיס מלאכותי של רחמים וצדקה, וזה הדבר הכי לא טוב שניתן להציע בהקשרים של מדיניות רווחה ציבורית.

3) אמריקה לעומת ישראל:

רפאל טוען שבאמריקה אנשים מפרגנים איש לרעהו, ולכן יש שם רווחה כלכלית. אבל זה פשוט לא הסיפור -

באמריקה יש כמות פסיכית של חרדים בדרגה העליונה - מאות ואולי אלפי עשירים שמוכרים לכל ארה"ב - בתי אבות, נדל"ן, שוטנשטין, B&H, קמעונאות, טקסטיל, וכו' וכו' באין ספור תחומים], ויש גם עשרות אלפים שמוכרים מחוץ לגבולות בורו פארק - עורכי דין, רואי חשבון, אנשי עסקים, וכו', הרכבות למנהטן מפוצצות בחרדים, הרבי מסאטמר שלח את החסידים שלו "תקימו עסקים במנהטן, לא בבורו פארק", וכו'.

זה מקור הרווחה הכלכלית של ארה"ב. שכירים ועצמאים.

ואילו בישראל, אין אפילו 10 חרדים שמוכרים בכל העולם, ולא בטוח שיש 100 חרדים שמוכרים מחוץ למגזר. זה הזיה עד כמה שזה נשמע, אבל זו המציאות. רוב המסחר שלנו הוא פנימי, העשירים שלנו הם קבלנים פנים מגזריים, והרווחה היחידה שלנו נפוצה בעסקים פנימיים - בדרגה התחתונה של הפירמידה. [ואני כמובן לא מדבר על אלו שזוכים לשהות באהלה של תורה, ואין למעלה מהם]

4) הצד השני של המשוואה: כח צריכה. לרכוש בזול.

אתה מצליח ליצור רווחה כלכלית בהכנסות שלך - כבר דיברנו, אבל גם צריך להיות חופשי בהוצאות שלך!

אתה קונה מכנסיים מסין, חולצה מהודו, רכב מרומניה, ערבי בונה לך את הבית, רומני מנקה לך אותו, פיליפיני סועד לך את הסבא.

כמה שיש יותר חופש על המדפים = רווחה כלכלית לכולם.

שוק פתוח ומשוכלל, מוריד מחירים כל הזמן, וגם מייצר מבחר ושפע יותר על המדפים. מחירי החלב הביצים והירקות בישראל הם מהגבוהים בעולם בזכות שהמדינה חוסמת את היבוא שלהם מהעולם. תיזכרו בימים שבהם רק אל-על היתה מורשית לטוס לחו"ל - כמה כסף היו משלמים לטיסות, ואילו אחרי הרפורמה של שמים פתוחים, אנחנו טסים ב2 שקל לקרעסטיר לאכול שם בחינם, ויש שנוסעים לקריביים לנפוש בוילה עם בריכה שבועיים ב-2 שקל.

וכן - רכישה ברמי לוי החילוני חוסכת למשפחה כמה מאות שקלים בחודש, זה הרבה יותר חכם מאשר לקבל את הכסף הזה מארגוני צדקה ולשלם איתם לצרכנייה של ההיימישע יונגערמאן שאתה רוצה לפרנס [חישוב פשוט, 2000 שקל בחודש צריכה של משפחה תעלה ברמי לוי 1800 שקל ובצרכנייה של האברך 2200 לפחות]. ואם מישהו יוצא בקמפיין שעדיף לאברכי מודיעין עלית לפרנס מכולת יקרה במקום לשלם בזול לרמי לוי - סליחה, זו בעיה.

5) זה קריטי במיוחד אצל שומרי מצוות.

אנחנו "תקועים" גם ככה בחלק גדול מהצריכה שלנו עם שווקים יקרים ולא תחרותיים, בגלל כשרות, צורת ביגוד, הלכה, וכו'.

חסידים יכולים לרכוש מגבעת רק ב2-3 חברות במקום לרכוש אותם בכל מקום בעולם, הבשר שלנו נשלט על ידי גופים בודדים בגלל מגבלות כשרות, כל צריכת הקודש [סת"ם שחיטה, מילה, מצות וכו'], סגורה לחדשנות ולתחרות מחוץ ליהדות. אז לקחת את המגבלות האלו ולנסות להרחיב אותם לתחומים נוספים? זה כבר עוול.

[אגב הכל בסדר, אין תלונות, מה שהתורה מחייבת "אין מחיר"]

6) ואחרי הכל למה זה כל כך גרוע ששווה להקדיש על זה את שעת הכתיבה?

כי הטיעון של "צאו והתפרנסו" יש בו משהו מרגש. תופס את הלב החם היהודי. עכשיו - אם מישהו רוצה לפרנס את הצרכנייה מתחת לביתו במקום את רמי לוי באופן וולנטרי - אהלן וסאהלן, הבעיה היא שקמפיין כזה נותן לגיטימציה ציבורית למקבלי החלטות לפעול לכפיה כדי לסגור שווקים לתחרות ["אסור לפתוח את העגבניות ליבוא מול העגבניות של ארדואן"], להחזיק עסקים כושלים [פרי גליל ודומיהם], לגרום לעניים לשלם הרבה כסף על מוצרים דפוקים במבחר קטן, ובסוף כל עסק כזה, לא יכול להחזיק מעמד, הוא נופל.

כמו יצרני קרח ורפורמת שמים פתוחים. מה שלא יעיל הולך לגניזה ומה שיעיל נכנס במקומו. "וישן מפני חדש תוציאו". הרבה אנשים שפרנסתם תלויה באופן מלאכותי בעסקים הללו, נופלים לקופות הצדקה כשהם מבוגרים, עייפים, חסרי יכולת להצטרף לשווקים מודרניים עם רווחה גבוהה.

7) עוד משהו:

אולי יוצרי הקמפיין באים לומר: כל הקמפיין בו לומר ש"אם המוצר של החרדי והחילוני הם באותו ערך בדיוק אז בבקשה תשימו לב שאתם קונים אצל חרדים ולא אצל חילונים".

אבל זהו - שגם במציאות, בתכלס, אין כמעט תופעה שבה אדם חרדי יעשה קניה אצל חילוני כשאין לה יתרון מול החרדי. החנויות ברבי עקיבא מפוצצות כי יש להן ערך. אני שיפצתי דירה - עורך דין חרדי, לקחתי אדריכלית חרדית תותחית, חשמלאי חרדי תותח, אינסטלטור חרדי תותח, ו - ערבי תותח שריצף את הבית. לא חשבתי על החרדים ב"וחי אחיך" ולא הייתי אמור לחפש חרדי במקום הערבי שירצף את הבלטות.

ואם הקמפיין הזה יוצר תחושה כאילו יש תופעה כזו של העדפה של רכישות אצל חילונים במקום אצל חרדים - עלילת דם ושקר וכזב.

לילה טוב

 

[יוסף עליכם]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

הקמפיין הזה מנותק מהבנה כלכלית בסיסית של מושגי רווחה וראוי היה שלא יעלה. גם סדרת הכתבות של רפאל וואהל [בעיתון משפחה] וגם הקמפיין הזה.

התזה של סדרת הכתבות והקמפיין יושבת על תובנה אחת: רווחה כלכלית תגיע מזה ש"נקנה איש אצל רעהו".

אבל זו טעות חמורה, שבמקרה הסביר תביא סתם להכבדה על הכיס של הצרכן החרדי האומלל, ובמקרה הרע גם תפגע בבעלי עסקים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן בגין ביזנס מלאכותי של "איש את רעהו" ויקרסו אל מפעלי הצדקה.

1) אתחיל מהדוגמא של רפאל וואהל: מפעל סופר דרינק שהיה בבעלות חרדים נסגר מכיון "שהחרדים לא צרכו אותו", ואילו באמריקה החרדים כן צורכים את ה"סופר דרינק המקומי". מכאן מסיק רפאל, לכן החרדים בברוקלין עשירים ובישראל לא.

ואני שאלה, מדוע הכותב נקט דווקא במפעל סופר דרינק של החרדים, ולא נקט במפעל שתיה מתוקה של חרדי אחר בארצינו - פפסי [טמפו], של משפחת בר? משפחה ליטאית שהילדים שלה מתחנכים במוסדותינו והבעלים תורם גדול למוסדות הקודש?

יש פה נקודה חשובה: מפעל טמפו מייצר מוצר פנטסטי, ששווה להרבה מאד אנשים לרכוש אותו. הוא מוצר מעולה, במחיר טוב לעומת קוקה קולה. הוא זמין לרכישה ומופץ בהמון. כל כך פנטסטי שיהיה לנו מאד מוזר אם מישהו יעמוד ויאמר "צאו והתפרנסו זה מזה קנו פפסי קולה".

כך גם איקאה של משפחת פישר, אירוקה, אופטיקה הלפרין, וכו' וכו'.

2) נכון שזה המשל הכי גס - פפסי מול סופר דרינק? אבל זו האמת הפשוטה: רווחה כלכלית ועושר נובעים מזה שאתה מייצר ערך אמיתי שטוב ללקוחות שלך בלי "וחי אחיך" ובלי "צאו והתפרנסו".

שימו לב לפירמידה הזו של מדרגות העושר והרווחה הכלכלית מלמטה למעלה:

רווחה קטנה תהיה אם תמכור מוצר טוב לקהילה/עיר שלך [למשל: גולדיס, הדר גאולה, עיתון משפחה, וכו'] .

רווחה גדולה תהיה לך אם העסקים שלך כל כך פנטסטיים עד כדי שהם ימכרו בכל הארץ [איקאה, פפסי, אופטיקה הלפרין וכו'].

רווחה ענקית תהיה לך אם אתה מוכר עסקים שטובים עד כדי למכור אותם בכל העולם [אלמנטור, לב לבייב, מירלאשוילי, גרטלר, שלמה איזנברג, וכו'].

[יש גם רווחה של עושק - עושר ממונופול ממשלתי, מונופול קהילתי וכו', אבל זה לא הנושא]

מה שרפאל וואהל והמקפיין הזה מציעים - לדחוף אנשים לדרגה "שמתחת הדרגה הנמוכה", לייצר הכנסות על בסיס מלאכותי של רחמים וצדקה, וזה הדבר הכי לא טוב שניתן להציע בהקשרים של מדיניות רווחה ציבורית.

3) אמריקה לעומת ישראל:

רפאל טוען שבאמריקה אנשים מפרגנים איש לרעהו, ולכן יש שם רווחה כלכלית. אבל זה פשוט לא הסיפור -

באמריקה יש כמות פסיכית של חרדים בדרגה העליונה - מאות ואולי אלפי עשירים שמוכרים לכל ארה"ב - בתי אבות, נדל"ן, שוטנשטין, B&H, קמעונאות, טקסטיל, וכו' וכו' באין ספור תחומים], ויש גם עשרות אלפים שמוכרים מחוץ לגבולות בורו פארק - עורכי דין, רואי חשבון, אנשי עסקים, וכו', הרכבות למנהטן מפוצצות בחרדים, הרבי מסאטמר שלח את החסידים שלו "תקימו עסקים במנהטן, לא בבורו פארק", וכו'.

זה מקור הרווחה הכלכלית של ארה"ב. שכירים ועצמאים.

ואילו בישראל, אין אפילו 10 חרדים שמוכרים בכל העולם, ולא בטוח שיש 100 חרדים שמוכרים מחוץ למגזר. זה הזיה עד כמה שזה נשמע, אבל זו המציאות. רוב המסחר שלנו הוא פנימי, העשירים שלנו הם קבלנים פנים מגזריים, והרווחה היחידה שלנו נפוצה בעסקים פנימיים - בדרגה התחתונה של הפירמידה. [ואני כמובן לא מדבר על אלו שזוכים לשהות באהלה של תורה, ואין למעלה מהם]

4) הצד השני של המשוואה: כח צריכה. לרכוש בזול.

אתה מצליח ליצור רווחה כלכלית בהכנסות שלך - כבר דיברנו, אבל גם צריך להיות חופשי בהוצאות שלך!

אתה קונה מכנסיים מסין, חולצה מהודו, רכב מרומניה, ערבי בונה לך את הבית, רומני מנקה לך אותו, פיליפיני סועד לך את הסבא.

כמה שיש יותר חופש על המדפים = רווחה כלכלית לכולם.

שוק פתוח ומשוכלל, מוריד מחירים כל הזמן, וגם מייצר מבחר ושפע יותר על המדפים. מחירי החלב הביצים והירקות בישראל הם מהגבוהים בעולם בזכות שהמדינה חוסמת את היבוא שלהם מהעולם. תיזכרו בימים שבהם רק אל-על היתה מורשית לטוס לחו"ל - כמה כסף היו משלמים לטיסות, ואילו אחרי הרפורמה של שמים פתוחים, אנחנו טסים ב2 שקל לקרעסטיר לאכול שם בחינם, ויש שנוסעים לקריביים לנפוש בוילה עם בריכה שבועיים ב-2 שקל.

וכן - רכישה ברמי לוי החילוני חוסכת למשפחה כמה מאות שקלים בחודש, זה הרבה יותר חכם מאשר לקבל את הכסף הזה מארגוני צדקה ולשלם איתם לצרכנייה של ההיימישע יונגערמאן שאתה רוצה לפרנס [חישוב פשוט, 2000 שקל בחודש צריכה של משפחה תעלה ברמי לוי 1800 שקל ובצרכנייה של האברך 2200 לפחות]. ואם מישהו יוצא בקמפיין שעדיף לאברכי מודיעין עלית לפרנס מכולת יקרה במקום לשלם בזול לרמי לוי - סליחה, זו בעיה.

5) זה קריטי במיוחד אצל שומרי מצוות.

אנחנו "תקועים" גם ככה בחלק גדול מהצריכה שלנו עם שווקים יקרים ולא תחרותיים, בגלל כשרות, צורת ביגוד, הלכה, וכו'.

חסידים יכולים לרכוש מגבעת רק ב2-3 חברות במקום לרכוש אותם בכל מקום בעולם, הבשר שלנו נשלט על ידי גופים בודדים בגלל מגבלות כשרות, כל צריכת הקודש [סת"ם שחיטה, מילה, מצות וכו'], סגורה לחדשנות ולתחרות מחוץ ליהדות. אז לקחת את המגבלות האלו ולנסות להרחיב אותם לתחומים נוספים? זה כבר עוול.

[אגב הכל בסדר, אין תלונות, מה שהתורה מחייבת "אין מחיר"]

6) ואחרי הכל למה זה כל כך גרוע ששווה להקדיש על זה את שעת הכתיבה?

כי הטיעון של "צאו והתפרנסו" יש בו משהו מרגש. תופס את הלב החם היהודי. עכשיו - אם מישהו רוצה לפרנס את הצרכנייה מתחת לביתו במקום את רמי לוי באופן וולנטרי - אהלן וסאהלן, הבעיה היא שקמפיין כזה נותן לגיטימציה ציבורית למקבלי החלטות לפעול לכפיה כדי לסגור שווקים לתחרות ["אסור לפתוח את העגבניות ליבוא מול העגבניות של ארדואן"], להחזיק עסקים כושלים [פרי גליל ודומיהם], לגרום לעניים לשלם הרבה כסף על מוצרים דפוקים במבחר קטן, ובסוף כל עסק כזה, לא יכול להחזיק מעמד, הוא נופל.

כמו יצרני קרח ורפורמת שמים פתוחים. מה שלא יעיל הולך לגניזה ומה שיעיל נכנס במקומו. "וישן מפני חדש תוציאו". הרבה אנשים שפרנסתם תלויה באופן מלאכותי בעסקים הללו, נופלים לקופות הצדקה כשהם מבוגרים, עייפים, חסרי יכולת להצטרף לשווקים מודרניים עם רווחה גבוהה.

7) עוד משהו:

אולי יוצרי הקמפיין באים לומר: כל הקמפיין בו לומר ש"אם המוצר של החרדי והחילוני הם באותו ערך בדיוק אז בבקשה תשימו לב שאתם קונים אצל חרדים ולא אצל חילונים".

אבל זהו - שגם במציאות, בתכלס, אין כמעט תופעה שבה אדם חרדי יעשה קניה אצל חילוני כשאין לה יתרון מול החרדי. החנויות ברבי עקיבא מפוצצות כי יש להן ערך. אני שיפצתי דירה - עורך דין חרדי, לקחתי אדריכלית חרדית תותחית, חשמלאי חרדי תותח, אינסטלטור חרדי תותח, ו - ערבי תותח שריצף את הבית. לא חשבתי על החרדים ב"וחי אחיך" ולא הייתי אמור לחפש חרדי במקום הערבי שירצף את הבלטות.

ואם הקמפיין הזה יוצר תחושה כאילו יש תופעה כזו של העדפה של רכישות אצל חילונים במקום אצל חרדים - עלילת דם ושקר וכזב.

לילה טוב

יש הרבה מן הצדק במה שאתה כותב
ואוסיף שזה קצת טעות לקחת מהכתבות של וואהל רק את הקטע של לקנות אצלנו פנימה, למרות שיש שם עוד כמה וכמה סיבות אחרות לבדלים בינינו:

• אי הבושה לעבוד בכל עבודה שהיא
• הבירוקרטיה והחסמים שיש ללימודי מקצוע בארץ
• ועוד... (לא קראתי ממש הכל)

 

[אלי @@@]

זה לפרנס מחבל
וגם אותך.

אם באמת אתה קונה רק כחול לבן וצורך את כל צרכיך בקהילה אז שכוייח
אבל אם אתה קונה חליפה שמיוצרת בטורקיה למרות המרמרה או מיונז משוויץ או נעליים מספרד ועוד מוצרים כמו סלומון מנורבגיה ושלא נדבר על מוצרים מסין
והמחנה המשותף של כל המדינות הללו שהם תומכות במחבלים ומממנים את הארגונים בחו”ל שנגד ישראל ומצביעים באו”ם נגד ישראל
אז לא לבלבל את השכל

 

[טראמפ 2024]

(ואגב, גם רמי לוי הוא יהודי..)

שומר שבת ובעל חסד... עם לב חם למסורת....

 

[כסא נח]

אם באמת אתה קונה רק כחול לבן וצורך את כל צרכיך בקהילה אז שכוייח
אבל אם אתה קונה חליפה שמיוצרת בטורקיה למרות המרמרה או מיונז משוויץ או נעליים מספרד ועוד מוצרים כמו סלומון מנורבגיה ושלא נדבר על מוצרים מסין
והמחנה המשותף של כל המדינות הללו שהם תומכות במחבלים ומממנים את הארגונים בחו”ל שנגד ישראל ומצביעים באו”ם נגד ישראל
אז לא לבלבל את השכל

לא צריך להיות כזה דרסטי..
לצורך דוגמא:
אבא שכשהוא מתפרץ על ילדיו הוא עולב בהם בצורה משפילה
יכול ללמוד מזה שהוא אמור כל הזמן כך לנהוג מול ילדיו?

אף אחד לא לוקח לך את העונג לרכוש מחו''ל וכו'
רק לשים לב בסה''כ
כמו שציינה @חני גריינמן ועוד
שבמקרה ויש לך שני אופציות זהות
או כמעט זהות יחסית
שתתן עדיפות ליהודי מאנ''ש
זה הכל.

שלפחות את הקפסולות של המכונה שרכשת מסין
תרכוש ותפרנס יהודי משלנו
שתומך בחסידות שלך
וקונה עם הרווח של העסק שלו חלות לשבת
ולא כרטיס לסרט באותה השבת..

אם כבר, אולי תפתח אשכול
שמעודד קניה וצריכת שירותים
מחילוניים וגויים בעלי שירות טוב ומחיר נמוך?..

יש לי גם כותרת לזה:
צאו ופרנסו את מי ששונא אתכם..

 

[פיקאסה]

מצורף 12 פרקים ראשונים מסדרת הטורים שהתפרסמו בעיתון משפחה ובעקבותיו המיזם יצא לדרך

חשוב ומומלץ לקרוא ולהפיץ!!

בלת"ק
וואו, איזו סדרה לפרצוף.
מעוררת מצד אחד יאוש גדול.
מצד שני הרבה רצון לשנות.
חובת קריאה.

 

[טראמפ 2024]

בקיצור בארץ חסרים מספר דברים:
א. הכח והאפשרות להעיז... ולהסתכל הרבה קדימה במבט רחב ולא מצומצם...
ב. סביבה תומכת הן בפן הבירוקרטי והן בפן ה"מההההההה הוא עזב את הכולל שש שנים מהחתונה, והלך למכור ... .... אוי ויי א משומעד"...
ג. ידע בסיסי בניהול עסק, מכירות וכו' שזה תפקידם של כל הקרנות הפילנתרופיות שיעזרו גם למי שכבר עובד, ולא רק למי שרוצה לעבוד...
ד. חוסר ידע או חיפוף של כללי הוגנות ואמון בסיסיים (התייחסתי לזה למעלה...)...
ה. דוגמא אישית, באמריקה כל אחד מסתובב וסביבו עשרות בעלי בתים רגילים ועמידים ועוד עשירים ומיליונרים, ברור שהוא יקבל דוגמא וכיוון מסויים....

 

[אלי @@@]

לא צריך להיות כזה דרסטי..
לצורך דוגמא:
אבא שכשהוא מתפרץ על ילדיו הוא עולב בהם בצורה משפילה
יכול ללמוד מזה שהוא אמור כל הזמן כך לנהוג מול ילדיו?

אף אחד לא לוקח לך את העונג לרכוש מחו''ל וכו'
רק לשים לב בסה''כ
כמו שציינה @חני גריינמן ועוד
שבמקרה ויש לך שני אופציות זהות
או כמעט זהות יחסית
שתתן עדיפות ליהודי מאנ''ש
זה הכל.

שלפחות את הקפסולות של המכונה שרכשת מסין
תרכוש ותפרנס יהודי משלנו
שתומך בחסידות שלך
וקונה עם הרווח של העסק שלו חלות לשבת
ולא כרטיס לסרט באותה השבת..

אם כבר, אולי תפתח אשכול
שמעודד קניה וצריכת שירותים
מחילוניים וגויים בעלי שירות טוב ומחיר נמוך?..

יש לי גם כותרת לזה:
צאו ופרנסו את מי ששונא אתכם..

באמת בדוגמא שהבאת אין שום סיבה לא לפרנס את אחינו אדרבה יש סיבה שכן
ואין קשר בין בעלי מקצוע לצריכה בחנות
אבל הוא הגיב לי על בעלי מקצוע שרשמתי שלפעמים אני מעדיף לפרנס את עצמי
כי באמת ההבדל בין שיפוץ ערבי ליהודי זה אלפי שקלים ובבניה זה מגיע לעשרות
וכי ראית פעם מישהו שהביא רצף יהודי ולא סיני אני לא ראיתי
ככה זה יש אומות שיש להם חוש לדברים האלה והם לוקחים בהמון יותר זול מישראלי לא בהכרח חרדי אז בכוח אני יישלם יותר למה
ואין צורך להיסחף עם הדמגוגיה הזאת
אולי תפתח אשכול ותקרא לו אני פראייר שמוכן לשלם על כל דבר כפול סתם כך

 

[תמי אחת]

• הבירוקרטיה והחסמים שיש ללימודי מקצוע בארץ

הרבה מאד מהחרדים (החסידים) בארה"ב לא מתפרנסים מעבודה של לימודי מקצוע. לכו לכל ריכוז של סאטמר או חסידות גדולה אחרת. כמה פסיכולוגים יש שם, וכמה עו"ד? לא מזה הם מתפרנסים. הם מתפרנסים מעסקים עצמאיים (גם אינסטלטור זה עסק עצמאי, כן? וגם משווק, קבלן, בעל מוסך ועוד מליון עבודות שבארץ זה ס'פאסט נישט...)

 

[פיקאסה]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

הקמפיין הזה מנותק מהבנה כלכלית בסיסית של מושגי רווחה וראוי היה שלא יעלה. גם סדרת הכתבות של רפאל וואהל [בעיתון משפחה] וגם הקמפיין הזה.

התזה של סדרת הכתבות והקמפיין יושבת על תובנה אחת: רווחה כלכלית תגיע מזה ש"נקנה איש אצל רעהו".

אבל זו טעות חמורה, שבמקרה הסביר תביא סתם להכבדה על הכיס של הצרכן החרדי האומלל, ובמקרה הרע גם תפגע בבעלי עסקים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן בגין ביזנס מלאכותי של "איש את רעהו" ויקרסו אל מפעלי הצדקה.

1) אתחיל מהדוגמא של רפאל וואהל: מפעל סופר דרינק שהיה בבעלות חרדים נסגר מכיון "שהחרדים לא צרכו אותו", ואילו באמריקה החרדים כן צורכים את ה"סופר דרינק המקומי". מכאן מסיק רפאל, לכן החרדים בברוקלין עשירים ובישראל לא.

ואני שאלה, מדוע הכותב נקט דווקא במפעל סופר דרינק של החרדים, ולא נקט במפעל שתיה מתוקה של חרדי אחר בארצינו - פפסי [טמפו], של משפחת בר? משפחה ליטאית שהילדים שלה מתחנכים במוסדותינו והבעלים תורם גדול למוסדות הקודש?

יש פה נקודה חשובה: מפעל טמפו מייצר מוצר פנטסטי, ששווה להרבה מאד אנשים לרכוש אותו. הוא מוצר מעולה, במחיר טוב לעומת קוקה קולה. הוא זמין לרכישה ומופץ בהמון. כל כך פנטסטי שיהיה לנו מאד מוזר אם מישהו יעמוד ויאמר "צאו והתפרנסו זה מזה קנו פפסי קולה".

כך גם איקאה של משפחת פישר, אירוקה, אופטיקה הלפרין, וכו' וכו'.

2) נכון שזה המשל הכי גס - פפסי מול סופר דרינק? אבל זו האמת הפשוטה: רווחה כלכלית ועושר נובעים מזה שאתה מייצר ערך אמיתי שטוב ללקוחות שלך בלי "וחי אחיך" ובלי "צאו והתפרנסו".

שימו לב לפירמידה הזו של מדרגות העושר והרווחה הכלכלית מלמטה למעלה:

רווחה קטנה תהיה אם תמכור מוצר טוב לקהילה/עיר שלך [למשל: גולדיס, הדר גאולה, עיתון משפחה, וכו'] .

רווחה גדולה תהיה לך אם העסקים שלך כל כך פנטסטיים עד כדי שהם ימכרו בכל הארץ [איקאה, פפסי, אופטיקה הלפרין וכו'].

רווחה ענקית תהיה לך אם אתה מוכר עסקים שטובים עד כדי למכור אותם בכל העולם [אלמנטור, לב לבייב, מירלאשוילי, גרטלר, שלמה איזנברג, וכו'].

[יש גם רווחה של עושק - עושר ממונופול ממשלתי, מונופול קהילתי וכו', אבל זה לא הנושא]

מה שרפאל וואהל והמקפיין הזה מציעים - לדחוף אנשים לדרגה "שמתחת הדרגה הנמוכה", לייצר הכנסות על בסיס מלאכותי של רחמים וצדקה, וזה הדבר הכי לא טוב שניתן להציע בהקשרים של מדיניות רווחה ציבורית.

3) אמריקה לעומת ישראל:

רפאל טוען שבאמריקה אנשים מפרגנים איש לרעהו, ולכן יש שם רווחה כלכלית. אבל זה פשוט לא הסיפור -

באמריקה יש כמות פסיכית של חרדים בדרגה העליונה - מאות ואולי אלפי עשירים שמוכרים לכל ארה"ב - בתי אבות, נדל"ן, שוטנשטין, B&H, קמעונאות, טקסטיל, וכו' וכו' באין ספור תחומים], ויש גם עשרות אלפים שמוכרים מחוץ לגבולות בורו פארק - עורכי דין, רואי חשבון, אנשי עסקים, וכו', הרכבות למנהטן מפוצצות בחרדים, הרבי מסאטמר שלח את החסידים שלו "תקימו עסקים במנהטן, לא בבורו פארק", וכו'.

זה מקור הרווחה הכלכלית של ארה"ב. שכירים ועצמאים.

ואילו בישראל, אין אפילו 10 חרדים שמוכרים בכל העולם, ולא בטוח שיש 100 חרדים שמוכרים מחוץ למגזר. זה הזיה עד כמה שזה נשמע, אבל זו המציאות. רוב המסחר שלנו הוא פנימי, העשירים שלנו הם קבלנים פנים מגזריים, והרווחה היחידה שלנו נפוצה בעסקים פנימיים - בדרגה התחתונה של הפירמידה. [ואני כמובן לא מדבר על אלו שזוכים לשהות באהלה של תורה, ואין למעלה מהם]

4) הצד השני של המשוואה: כח צריכה. לרכוש בזול.

אתה מצליח ליצור רווחה כלכלית בהכנסות שלך - כבר דיברנו, אבל גם צריך להיות חופשי בהוצאות שלך!

אתה קונה מכנסיים מסין, חולצה מהודו, רכב מרומניה, ערבי בונה לך את הבית, רומני מנקה לך אותו, פיליפיני סועד לך את הסבא.

כמה שיש יותר חופש על המדפים = רווחה כלכלית לכולם.

שוק פתוח ומשוכלל, מוריד מחירים כל הזמן, וגם מייצר מבחר ושפע יותר על המדפים. מחירי החלב הביצים והירקות בישראל הם מהגבוהים בעולם בזכות שהמדינה חוסמת את היבוא שלהם מהעולם. תיזכרו בימים שבהם רק אל-על היתה מורשית לטוס לחו"ל - כמה כסף היו משלמים לטיסות, ואילו אחרי הרפורמה של שמים פתוחים, אנחנו טסים ב2 שקל לקרעסטיר לאכול שם בחינם, ויש שנוסעים לקריביים לנפוש בוילה עם בריכה שבועיים ב-2 שקל.

וכן - רכישה ברמי לוי החילוני חוסכת למשפחה כמה מאות שקלים בחודש, זה הרבה יותר חכם מאשר לקבל את הכסף הזה מארגוני צדקה ולשלם איתם לצרכנייה של ההיימישע יונגערמאן שאתה רוצה לפרנס [חישוב פשוט, 2000 שקל בחודש צריכה של משפחה תעלה ברמי לוי 1800 שקל ובצרכנייה של האברך 2200 לפחות]. ואם מישהו יוצא בקמפיין שעדיף לאברכי מודיעין עלית לפרנס מכולת יקרה במקום לשלם בזול לרמי לוי - סליחה, זו בעיה.

5) זה קריטי במיוחד אצל שומרי מצוות.

אנחנו "תקועים" גם ככה בחלק גדול מהצריכה שלנו עם שווקים יקרים ולא תחרותיים, בגלל כשרות, צורת ביגוד, הלכה, וכו'.

חסידים יכולים לרכוש מגבעת רק ב2-3 חברות במקום לרכוש אותם בכל מקום בעולם, הבשר שלנו נשלט על ידי גופים בודדים בגלל מגבלות כשרות, כל צריכת הקודש [סת"ם שחיטה, מילה, מצות וכו'], סגורה לחדשנות ולתחרות מחוץ ליהדות. אז לקחת את המגבלות האלו ולנסות להרחיב אותם לתחומים נוספים? זה כבר עוול.

[אגב הכל בסדר, אין תלונות, מה שהתורה מחייבת "אין מחיר"]

6) ואחרי הכל למה זה כל כך גרוע ששווה להקדיש על זה את שעת הכתיבה?

כי הטיעון של "צאו והתפרנסו" יש בו משהו מרגש. תופס את הלב החם היהודי. עכשיו - אם מישהו רוצה לפרנס את הצרכנייה מתחת לביתו במקום את רמי לוי באופן וולנטרי - אהלן וסאהלן, הבעיה היא שקמפיין כזה נותן לגיטימציה ציבורית למקבלי החלטות לפעול לכפיה כדי לסגור שווקים לתחרות ["אסור לפתוח את העגבניות ליבוא מול העגבניות של ארדואן"], להחזיק עסקים כושלים [פרי גליל ודומיהם], לגרום לעניים לשלם הרבה כסף על מוצרים דפוקים במבחר קטן, ובסוף כל עסק כזה, לא יכול להחזיק מעמד, הוא נופל.

כמו יצרני קרח ורפורמת שמים פתוחים. מה שלא יעיל הולך לגניזה ומה שיעיל נכנס במקומו. "וישן מפני חדש תוציאו". הרבה אנשים שפרנסתם תלויה באופן מלאכותי בעסקים הללו, נופלים לקופות הצדקה כשהם מבוגרים, עייפים, חסרי יכולת להצטרף לשווקים מודרניים עם רווחה גבוהה.

7) עוד משהו:

אולי יוצרי הקמפיין באים לומר: כל הקמפיין בו לומר ש"אם המוצר של החרדי והחילוני הם באותו ערך בדיוק אז בבקשה תשימו לב שאתם קונים אצל חרדים ולא אצל חילונים".

אבל זהו - שגם במציאות, בתכלס, אין כמעט תופעה שבה אדם חרדי יעשה קניה אצל חילוני כשאין לה יתרון מול החרדי. החנויות ברבי עקיבא מפוצצות כי יש להן ערך. אני שיפצתי דירה - עורך דין חרדי, לקחתי אדריכלית חרדית תותחית, חשמלאי חרדי תותח, אינסטלטור חרדי תותח, ו - ערבי תותח שריצף את הבית. לא חשבתי על החרדים ב"וחי אחיך" ולא הייתי אמור לחפש חרדי במקום הערבי שירצף את הבלטות.

ואם הקמפיין הזה יוצר תחושה כאילו יש תופעה כזו של העדפה של רכישות אצל חילונים במקום אצל חרדים - עלילת דם ושקר וכזב.

לילה טוב

אתה צודק בהרבה נקודות.
אבל חבל לשלול סדרה כל כך יפה על הטענה
ה(לכאורה) לא נכונה שלה שבה הוא מעודד לתכנת שוק חופשי
על הקוד של "רחמים ופרגון"
הוא דיבר על עוד נקודות חשובות
ובהן הוא צודק.
מסכימה איתך שהפריביליגיה לפרגן למישהו מהקהילה שלי
היא פריביליגיה שמגיעה רק אחרי שאנחנו מרויחים X כסף לנפש בבית.
והמחירים והשירות זהים תכל'ס.
חוץ מזה.
בעיניך אתה קורא תגובות של אנשים.
אומר ואתוודה שאני מזמן קונה
את כל מה שאני יכולה לילדי ולי בשיין, נקסט ואלי אקספרס.
חוץ מבגדי שבת, ששם אני מגרזנת מאות שקלים על חולצה ומכנסיים שנהרסות אחרי עונה...
לומר על תופעה כל כך רחבה, (ומובנת, אגב) שזו עלילת דם ושקר וכזב?
לא מכבד.
ולא מבוסס.