דרוש מידע צאו והתפרנסו זה מזה!

[הצלחה לכולם]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

הקמפיין הזה מנותק מהבנה כלכלית בסיסית של מושגי רווחה וראוי היה שלא יעלה. גם סדרת הכתבות של רפאל וואהל [בעיתון משפחה] וגם הקמפיין הזה.

כתבת מדהים ומיוחד

 

[פיקאסה]

בקיצור בארץ חסרים מספר דברים:
א. הכח והאפשרות להעיז... ולהסתכל הרבה קדימה במבט רחב ולא מצומצם...
ב. סביבה תומכת הן בפן הבירוקרטי והן בפן ה"מההההההה הוא עזב את הכולל שש שנים מהחתונה, והלך למכור ... .... אוי ויי א משומעד"...
ג. ידע בסיסי בניהול עסק, מכירות וכו' שזה תפקידם של כל הקרנות הפילנתרופיות שיעזרו גם למי שכבר עובד, ולא רק למי שרוצה לעבוד...
ד. חוסר ידע או חיפוף של כללי הוגנות ואמון בסיסיים (התייחסתי לזה למעלה...)...
ה. דוגמא אישית, באמריקה כל אחד מסתובב וסביבו עשרות בעלי בתים רגילים ועמידים ועוד עשירים ומיליונרים, ברור שהוא יקבל דוגמא וכיוון מסויים....

יש עוד הרבה דברים שחסרים.
אבל אם אכתוב אותם כנראה אורחק מהאשכול.

 

[טראמפ 2024]

יש עוד הרבה דברים שחסרים.
אבל אם אכתוב אותם כנראה אורחק מהאשכול.

מסקרן תכתוב בפרטי...

 

[פיין תמרי]

בלת"ק חלקי,
כתבו כאן המון על בעלי עסקים והשירות הגרוע שלפעמים נותנים,
מכירה גם קצת את הצד השני,
בעלי העסקים מאד רוצים לתת שירות הכי טוב שאפשר,
אבל בכל הקבוצות של תמך זה עולה בלי סוף,
כמה פעמים ללקוחות יש דרישות הזויות הנוגדות את דעת ההלכה?!
לצערי נתקלתי בהרבה מאד רמאויות מלקוחות מאנ"ש
כגון שלא השתמשו במוצר, והמוצר מ-מ-ש משומש,
קנו מוצר וביקשו להזדכות אחרי שלושה חודשים...
רוצים החזר כספי אחרי המון זמן
וכדומה

 

[שירה 34]

א. לכאורה כי גם מכירה ביתית צריכה מיתוג מסויים...
ב. אולי השכנים הרגישו שזה לא מספיק מכובד?
ג. או שזה חלטורה, שא"א לסמוך עליה?
ד. חוץ מהבעיה ש"עם משפחה אוכלים קוגל וכו'"... שאנשים מעדיפים לקנות מוצרים אצל אנשים לא מאד קרובים כדי להימנע מחוסר נעימות או מהתחמקות שתגרום למחלוקת עם האנשים הקרובים במקרה של בעיה פגם וכדו'...

זה לא בדיוק מכירה, מכרנו מוצר אחד, דופקים מקבלים משלמים,
לא היה ענין של כבוד, וממש לא חלטורה, הכל תקתק
היו משפחות שקנו שוב ושוב והיו כאלו שקנו ר-ק כשנתקעו או אף פעם.

רק אומרת שהמון משפחות לא קנו אצלינו (אולי באמת בגלל שקיבלו כרטיסים מקופת הצדקה..)

 

[פיקאסה]

זה לא בדיוק מכירה, מכרנו מוצר אחד, דופקים מקבלים משלמים,
לא היה ענין של כבוד, וממש לא חלטורה, הכל תקתק
היו משפחות שקנו שוב ושוב והיו כאלו שקנו ר-ק כשנתקעו או אף פעם.

רק אומרת שהמון משפחות לא קנו אצלינו (אולי באמת בגלל שקיבלו כרטיסים מקופת הצדקה..)

יכולה להגיד לך שאני מגיעה מעיר קטנה עם הרבה מכירות.
וכן, אני מעדיפה לצאת לבני ברק לסיבוב אחד שבו אני יכולה לחפש את אותו מוצר
בשלוש חנויות שונות.
מאשר ללכת לכתת רגלי לרחוב אחר, ואז המוצר ימצא חן בעיני או לא ימצא חן בעיני...
כנ"ל גם במוצרי מזון.
אנשים מעדיפים ללכת לסופר ולקנות הכל בבת אחת.
מאשר לרחוב ראובן בשביל ביצים, רחוב שמעון בשביל חלב, ורחוב לוי בשביל טיטולים.
למרות שיתכן שזה יצא להם יותר זול.
יש כאן גם משוואה של זמן, לא רק כסף.

 

[טראמפ 2024]

זה לא בדיוק מכירה, מכרנו מוצר אחד, דופקים מקבלים משלמים,
לא היה ענין של כבוד, וממש לא חלטורה, הכל תקתק
היו משפחות שקנו שוב ושוב והיו כאלו שקנו ר-ק כשנתקעו או אף פעם.

רק אומרת שהמון משפחות לא קנו אצלינו (אולי באמת בגלל שקיבלו כרטיסים מקופת הצדקה..)

א. הרבה אנשים עושים קניות ועל הדרך קונים הכל, הם לא מחשבנים איפה לקנות כל דבר, כמו שאני לא רץ ל10 חנויות כל שבוע כדי למצוא את כל המבצעים...
ב. זה מוצר שיכול להיות פגום / שצריך להחזיר?
ג. אולי היה חסר קצת פרסום / מודעות ומודעות וכו'

 

[שירה 34]

א. הרבה אנשים עושים קניות ועל הדרך קונים הכל, הם לא מחשבנים איפה לקנות כל דבר, כמו שאני לא רץ ל10 חנויות כל שבוע כדי למצוא את כל המבצעים...
ב. זה מוצר שיכול להיות פגום / שצריך להחזיר?
ג. אולי היה חסר קצת פרסום / מודעות ומודעות וכו'

כן ברור לי הכל
רק אומרת שזה מה שנקרא להתפרנס אחד מהשני.

 

[ג. בן שקד]

וואוו,
כ''כ הרבה יש מה להגיב.
-לשני הצדדים:

• נקודת מוצא: דוד המלך אמר 'צאו והתפרנסו זה מזה' ולא 'צאו ופרנסו אחרים' או 'צאו והתפרנסו מהגויים'. -עלינו לדאוג לפרנס ולהתפרנס מאחינו.​
• שימו לב! ממשמעות דבריו של מלכינו, נמצא שהעניין מוטל יותר על המתפרנס שעליו להתאים [זיך צישטעלן] ללקוח המפרנס ולשאוג שקהל היעד שלו יהיה הקהל שאיתו הוא חוגג את חגיו.​
• נקודת מוצא שניה: הרמב''ם פוסק שהמעלה הראשונה במצוות צדקה הינה לפרנס את העניים. -ויש כמובן גם בזה העדפה לעניי עירך.​
• מה שבטוח: אם אני לא מקבל תמורה הולמת לתשלום, אין עלי שום חיוב ואולי אפילו אין עניין בזה לפרנס את ה... שלא נותן את התמורה.​
• כנותן שירות בחנות אני יכול להעיד שיש לקוחות שצריכים ללמד אותם תרבות. ולפני שיגידו שעל בעלי העסקים ללמוד תרבות שירות מהו, על הלקוחות לדעת שגם אם אני הולך עם זקן ופאות, אני לא יכול להוזיל את המחיר בשביל סתם וכלום [כמה סוגי סתם וכלום יש בדבר: -הכנסת כלה. -יתומות. (הבוס שלי עדיין לא מכסה את החודש מאז שהוא פתח את החנות...) -אצל האחרים יותר זול (אז אולי תלך לקנות אצלם?) -סתם כך, למה שלא תתן לי הנחה (אוף, אין לי מה לענות על זה...)] וזה חוץ מהדבר הזה, שמגרד לי בראש כשאני נזכר בזה, של לקוחות שמגעים חמש דקות לפני הסגירה ויושבים לך על הווריד עד אמצע הלילה.​
• על הרבה בעלי עסקים מהמגזר באמת יש חובה מוסרית ומסתברת ללמוד כמה דברים על שירות, ניהול, וסחר הוגן.​
• אחרי הכל: אני בעד המיזם.​

• (אבל, אולי צריך גם באמת להשקיע בחלקים האחרים שהוזכרו כאן ובכתבות של רפאל...)

[אשמח אם תגיבו לי בלייק אם אתם מתחברים (אפילו אם אתם חולקים עלי) וב'עצוב' אם אתם לא כ''כ איתי בעניין הזה.]

 

[java]

לומר על תופעה כל כך רחבה, (ומובנת, אגב) שזו עלילת דם ושקר וכזב?
לא מכבד.
ולא מבוסס.

אבל בדיוק לכן הוא כתב: ׳כשאין לה יתרון מול החרדי׳.
הפרשי מאות השקלים שאת מתארת לא יכולים להיות מוגדרים כ׳אין יתרון׳.
לא על זה מדובר.

 

[Reizily]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

לקחת את זה לכיוון מאד מסויים.
בכתבות המטרה שלו לא הייתה לומר לנו: תרחמו על השכן לכו לקנות אצלו = ''התפרנסו זה מזה''.
הרעיון הוא שכל אחד יוכל לפתוח עסק עצמאי ולהתפתח הלאה.
למה יש בארה''ב הרבה עשירים?
כי שם כמעט כל אחד השאיפה שלו זה להתפתח כעצמאי ולא משנה באיזה תחום, אינסטלציה ועד עורכי דין.
ממש לא כל החרדים בארה''ב הם בסדר גודל עולמי, כל אחד ורמת העסק שלו.
אבל הם עדיין עצמאים ומחפשים להקים עוד ועוד עסקים חרדיים.

נקודה מאד חשובה שרפאל וואהל הזכיר היא:
אם לדוגמא אין חנות נעליים עם שירות טוב ואיכותי -אז תקים אתה!
ואולי יקום מישהו ויקים חברת מוניות חרדית?
אני סתם מביאה דוגמאות לשם הדוגמא בלבד.
הרעיון הוא להקים כמה שיותר עסקים חרדיים.

ואז, צריך שהעוילם יעזור לעסקים האלו להתפתח!
כל אחד שיעשה את ההשתדלות מצדו לקחת שירות חרדי ובפרט כשיש את האופציה הזו.
לא בקשו ממכם לצאת נפסדים כי לקחתם שירות חרדי.
אפשר לברר, יש גם עסקים חרדים עם שרות מצוין!!
וכמו שהוא כתב, אם באמת ארגוני החסד למיניהם יתמקדו בסיוע בשלב של הקמת העסק, לא יצטרכו לעזור לו בשלב הקריסה של העסק.

אוטומטי במצב כזה, כשקמים עוד ועוד עסקים חרדים וכל אחד משתדל להשתמש בשירות של עסקים כאלו שהוא ממילא מוקף בהם, אז מתקיים ''התפרנסו זה מזה''.
זה פשוט צריך להיות הפוך.
ואם נשנה קצת את נקודת המבט ונהיה יותר מודעים, זה כבר ישנה את המצב לטובה!

סליחה על האריכות, רציתי שיהיה איזון....

ולדעתי הרעיון שהכתבה הציעה - לאגד בחוברת את כל נותני השרות החרדים הוא רעיון מוצלח מאד.
כמו שפרסמו פעם חוברות של אטרקציות שומרות שבת וכו' - וזה העלה מאד את המודעות.
אנשים לא מחפשים לשלם לערבים, ואם תהיה להם רשימה נגישה של בעלי עסק חרדים - זו כבר תהיה סיבה לקחת אותם.

 

[שימיגם]

וואו במקרה ראיתי את האשכול הזה, ופשוט לא הייתי מסוגל אלא להתיישב לכתוב כמה דקות - מקווה שמישהו יקרא בתוך הבליל הזה...

הקמפיין הזה מנותק מהבנה כלכלית בסיסית של מושגי רווחה וראוי היה שלא יעלה. גם סדרת הכתבות של רפאל וואהל [בעיתון משפחה] וגם הקמפיין הזה.

התזה של סדרת הכתבות והקמפיין יושבת על תובנה אחת: רווחה כלכלית תגיע מזה ש"נקנה איש אצל רעהו".

אבל זו טעות חמורה, שבמקרה הסביר תביא סתם להכבדה על הכיס של הצרכן החרדי האומלל, ובמקרה הרע גם תפגע בבעלי עסקים שלא יחזיקו מעמד הרבה זמן בגין ביזנס מלאכותי של "איש את רעהו" ויקרסו אל מפעלי הצדקה.

1) אתחיל מהדוגמא של רפאל וואהל: מפעל סופר דרינק שהיה בבעלות חרדים נסגר מכיון "שהחרדים לא צרכו אותו", ואילו באמריקה החרדים כן צורכים את ה"סופר דרינק המקומי". מכאן מסיק רפאל, לכן החרדים בברוקלין עשירים ובישראל לא.

ואני שאלה, מדוע הכותב נקט דווקא במפעל סופר דרינק של החרדים, ולא נקט במפעל שתיה מתוקה של חרדי אחר בארצינו - פפסי [טמפו], של משפחת בר? משפחה ליטאית שהילדים שלה מתחנכים במוסדותינו והבעלים תורם גדול למוסדות הקודש?

יש פה נקודה חשובה: מפעל טמפו מייצר מוצר פנטסטי, ששווה להרבה מאד אנשים לרכוש אותו. הוא מוצר מעולה, במחיר טוב לעומת קוקה קולה. הוא זמין לרכישה ומופץ בהמון. כל כך פנטסטי שיהיה לנו מאד מוזר אם מישהו יעמוד ויאמר "צאו והתפרנסו זה מזה קנו פפסי קולה".

כך גם איקאה של משפחת פישר, אירוקה, אופטיקה הלפרין, וכו' וכו'.

2) נכון שזה המשל הכי גס - פפסי מול סופר דרינק? אבל זו האמת הפשוטה: רווחה כלכלית ועושר נובעים מזה שאתה מייצר ערך אמיתי שטוב ללקוחות שלך בלי "וחי אחיך" ובלי "צאו והתפרנסו".

שימו לב לפירמידה הזו של מדרגות העושר והרווחה הכלכלית מלמטה למעלה:

רווחה קטנה תהיה אם תמכור מוצר טוב לקהילה/עיר שלך [למשל: גולדיס, הדר גאולה, עיתון משפחה, וכו'] .

רווחה גדולה תהיה לך אם העסקים שלך כל כך פנטסטיים עד כדי שהם ימכרו בכל הארץ [איקאה, פפסי, אופטיקה הלפרין וכו'].

רווחה ענקית תהיה לך אם אתה מוכר עסקים שטובים עד כדי למכור אותם בכל העולם [אלמנטור, לב לבייב, מירלאשוילי, גרטלר, שלמה איזנברג, וכו'].

[יש גם רווחה של עושק - עושר ממונופול ממשלתי, מונופול קהילתי וכו', אבל זה לא הנושא]

מה שרפאל וואהל והמקפיין הזה מציעים - לדחוף אנשים לדרגה "שמתחת הדרגה הנמוכה", לייצר הכנסות על בסיס מלאכותי של רחמים וצדקה, וזה הדבר הכי לא טוב שניתן להציע בהקשרים של מדיניות רווחה ציבורית.

3) אמריקה לעומת ישראל:

רפאל טוען שבאמריקה אנשים מפרגנים איש לרעהו, ולכן יש שם רווחה כלכלית. אבל זה פשוט לא הסיפור -

באמריקה יש כמות פסיכית של חרדים בדרגה העליונה - מאות ואולי אלפי עשירים שמוכרים לכל ארה"ב - בתי אבות, נדל"ן, שוטנשטין, B&H, קמעונאות, טקסטיל, וכו' וכו' באין ספור תחומים], ויש גם עשרות אלפים שמוכרים מחוץ לגבולות בורו פארק - עורכי דין, רואי חשבון, אנשי עסקים, וכו', הרכבות למנהטן מפוצצות בחרדים, הרבי מסאטמר שלח את החסידים שלו "תקימו עסקים במנהטן, לא בבורו פארק", וכו'.

זה מקור הרווחה הכלכלית של ארה"ב. שכירים ועצמאים.

ואילו בישראל, אין אפילו 10 חרדים שמוכרים בכל העולם, ולא בטוח שיש 100 חרדים שמוכרים מחוץ למגזר. זה הזיה עד כמה שזה נשמע, אבל זו המציאות. רוב המסחר שלנו הוא פנימי, העשירים שלנו הם קבלנים פנים מגזריים, והרווחה היחידה שלנו נפוצה בעסקים פנימיים - בדרגה התחתונה של הפירמידה. [ואני כמובן לא מדבר על אלו שזוכים לשהות באהלה של תורה, ואין למעלה מהם]

4) הצד השני של המשוואה: כח צריכה. לרכוש בזול.

אתה מצליח ליצור רווחה כלכלית בהכנסות שלך - כבר דיברנו, אבל גם צריך להיות חופשי בהוצאות שלך!

אתה קונה מכנסיים מסין, חולצה מהודו, רכב מרומניה, ערבי בונה לך את הבית, רומני מנקה לך אותו, פיליפיני סועד לך את הסבא.

כמה שיש יותר חופש על המדפים = רווחה כלכלית לכולם.

שוק פתוח ומשוכלל, מוריד מחירים כל הזמן, וגם מייצר מבחר ושפע יותר על המדפים. מחירי החלב הביצים והירקות בישראל הם מהגבוהים בעולם בזכות שהמדינה חוסמת את היבוא שלהם מהעולם. תיזכרו בימים שבהם רק אל-על היתה מורשית לטוס לחו"ל - כמה כסף היו משלמים לטיסות, ואילו אחרי הרפורמה של שמים פתוחים, אנחנו טסים ב2 שקל לקרעסטיר לאכול שם בחינם, ויש שנוסעים לקריביים לנפוש בוילה עם בריכה שבועיים ב-2 שקל.

וכן - רכישה ברמי לוי החילוני חוסכת למשפחה כמה מאות שקלים בחודש, זה הרבה יותר חכם מאשר לקבל את הכסף הזה מארגוני צדקה ולשלם איתם לצרכנייה של ההיימישע יונגערמאן שאתה רוצה לפרנס [חישוב פשוט, 2000 שקל בחודש צריכה של משפחה תעלה ברמי לוי 1800 שקל ובצרכנייה של האברך 2200 לפחות]. ואם מישהו יוצא בקמפיין שעדיף לאברכי מודיעין עלית לפרנס מכולת יקרה במקום לשלם בזול לרמי לוי - סליחה, זו בעיה.

5) זה קריטי במיוחד אצל שומרי מצוות.

אנחנו "תקועים" גם ככה בחלק גדול מהצריכה שלנו עם שווקים יקרים ולא תחרותיים, בגלל כשרות, צורת ביגוד, הלכה, וכו'.

חסידים יכולים לרכוש מגבעת רק ב2-3 חברות במקום לרכוש אותם בכל מקום בעולם, הבשר שלנו נשלט על ידי גופים בודדים בגלל מגבלות כשרות, כל צריכת הקודש [סת"ם שחיטה, מילה, מצות וכו'], סגורה לחדשנות ולתחרות מחוץ ליהדות. אז לקחת את המגבלות האלו ולנסות להרחיב אותם לתחומים נוספים? זה כבר עוול.

[אגב הכל בסדר, אין תלונות, מה שהתורה מחייבת "אין מחיר"]

6) ואחרי הכל למה זה כל כך גרוע ששווה להקדיש על זה את שעת הכתיבה?

כי הטיעון של "צאו והתפרנסו" יש בו משהו מרגש. תופס את הלב החם היהודי. עכשיו - אם מישהו רוצה לפרנס את הצרכנייה מתחת לביתו במקום את רמי לוי באופן וולנטרי - אהלן וסאהלן, הבעיה היא שקמפיין כזה נותן לגיטימציה ציבורית למקבלי החלטות לפעול לכפיה כדי לסגור שווקים לתחרות ["אסור לפתוח את העגבניות ליבוא מול העגבניות של ארדואן"], להחזיק עסקים כושלים [פרי גליל ודומיהם], לגרום לעניים לשלם הרבה כסף על מוצרים דפוקים במבחר קטן, ובסוף כל עסק כזה, לא יכול להחזיק מעמד, הוא נופל.

כמו יצרני קרח ורפורמת שמים פתוחים. מה שלא יעיל הולך לגניזה ומה שיעיל נכנס במקומו. "וישן מפני חדש תוציאו". הרבה אנשים שפרנסתם תלויה באופן מלאכותי בעסקים הללו, נופלים לקופות הצדקה כשהם מבוגרים, עייפים, חסרי יכולת להצטרף לשווקים מודרניים עם רווחה גבוהה.

7) עוד משהו:

אולי יוצרי הקמפיין באים לומר: כל הקמפיין בו לומר ש"אם המוצר של החרדי והחילוני הם באותו ערך בדיוק אז בבקשה תשימו לב שאתם קונים אצל חרדים ולא אצל חילונים".

אבל זהו - שגם במציאות, בתכלס, אין כמעט תופעה שבה אדם חרדי יעשה קניה אצל חילוני כשאין לה יתרון מול החרדי. החנויות ברבי עקיבא מפוצצות כי יש להן ערך. אני שיפצתי דירה - עורך דין חרדי, לקחתי אדריכלית חרדית תותחית, חשמלאי חרדי תותח, אינסטלטור חרדי תותח, ו - ערבי תותח שריצף את הבית. לא חשבתי על החרדים ב"וחי אחיך" ולא הייתי אמור לחפש חרדי במקום הערבי שירצף את הבלטות.

ואם הקמפיין הזה יוצר תחושה כאילו יש תופעה כזו של העדפה של רכישות אצל חילונים במקום אצל חרדים - עלילת דם ושקר וכזב.

לילה טוב

אתה כותב נפלא כרגיל
וגם יש לך נסיון בעסקים
אבל באמת בלי ציניות רק אם תוכל להסביר לי את המשמעות של ההוראה "צאו והתפרנסו זה מזה"

ויש לי ראיה שאתה צודק, בא נדמיין שיש אדם חרדי שיפתח ליין של מכשירים שמותאמים למגזר וכולם יקנו רק ממנו. ובא נמציא שם לחברה הדימיונית, נאמר "חדרן"

נקבל מהם שירות הוגן? מחירים הוגנים? או שהם ישתוללו ויעשקו ויעשו מה שהם רוצים כי אנחנו בידיים שלהם?

הא???!!!

 

[טראמפ 2024]

ולדעתי הרעיון שהכתבה הציעה - לאגד בחוברת את כל נותני השרות החרדים הוא רעיון מוצלח מאד.
כמו שפרסמו פעם חוברות של אטרקציות שומרות שבת וכו' - וזה העלה מאד את המודעות.
אנשים לא מחפשים לשלם לערבים, ואם תהיה להם רשימה נגישה של בעלי עסק חרדים - זו כבר תהיה סיבה לקחת אותם.

אם אפשר שזה יהיה ברשת עם המלצות ודירוג זה יהיה באמת מהפכני....

כמו שהוא כתב, אם באמת ארגוני החסד למיניהם יתמקדו בסיוע בשלב של הקמת העסק, לא יצטרכו לעזור לו בשלב הקריסה של העסק.

לא רק בהקמה, גם בליווי והסברה קצת על עולם העסקים והכלכלה לאנשים עם עסקים מאד וותיקים עם פוטנציאל עצום...

 

[אני וביתי]

אני קראתי חלק מהכתבות לדעתי יש משהו אחר כמו שפעם אמרו כל דבר מאמריקה מגיע לכאן באיחור כך זה.
מי היו בעלי המכולות הטמבורים האינסטלטורים ועוד בדכ דתיים או חילונים מחוץ לבני ברק כיום רובם חרדים.

 

[כסא נח]

יש עוד הרבה דברים שחסרים.
אבל אם אכתוב אותם כנראה אורחק מהאשכול.

אפשר לרמוז ככה בקטנה..

מסקרן תכתוב בפרטי...

סודות ברבים - אינם נשמעים..

בלת"ק חלקי,
כתבו כאן המון על בעלי עסקים והשירות הגרוע שלפעמים נותנים,
מכירה גם קצת את הצד השני,
בעלי העסקים מאד רוצים לתת שירות הכי טוב שאפשר,
אבל בכל הקבוצות של תמך זה עולה בלי סוף,
כמה פעמים ללקוחות יש דרישות הזויות הנוגדות את דעת ההלכה?!
לצערי נתקלתי בהרבה מאד רמאויות מלקוחות מאנ"ש
כגון שלא השתמשו במוצר, והמוצר מ-מ-ש משומש,
קנו מוצר וביקשו להזדכות אחרי שלושה חודשים...
רוצים החזר כספי אחרי המון זמן
וכדומה

יש בזה משהו נכון..
הלקוח החרדי הוא קצת שונה לפעמים..

יכולה להגיד לך שאני מגיעה מעיר קטנה עם הרבה מכירות.
וכן, אני מעדיפה לצאת לבני ברק לסיבוב אחד שבו אני יכולה לחפש את אותו מוצר
בשלוש חנויות שונות.
מאשר ללכת לכתת רגלי לרחוב אחר, ואז המוצר ימצא חן בעיני או לא ימצא חן בעיני...
כנ"ל גם במוצרי מזון.
אנשים מעדיפים ללכת לסופר ולקנות הכל בבת אחת.
מאשר לרחוב ראובן בשביל ביצים, רחוב שמעון בשביל חלב, ורחוב לוי בשביל טיטולים.
למרות שיתכן שזה יצא להם יותר זול.
יש כאן גם משוואה של זמן, לא רק כסף.

דברי טעם כתבת!
רק שימי לב שבמקרה שאת קונה מוצר אחד
ויש לך אופציה לקנות במכירה ביתית
תוכלי להרוויח על הדרך גם מצווה נוספת!

וואוו,
כ''כ הרבה יש מה להגיב.
-לשני הצדדים:

• נקודת מוצא: דוד המלך אמר 'צאו והתפרנסו זה מזה' ולא 'צאו ופרנסו אחרים' או 'צאו והתפרנסו מהגויים'. -עלינו לדאוג לפרנס ולהתפרנס מאחינו.​
• שימו לב! ממשמעות דבריו של מלכינו, נמצא שהעניין מוטל יותר על המתפרנס שעליו להתאים [זיך צישטעלן] ללקוח המפרנס ולשאוג שקהל היעד שלו יהיה הקהל שאיתו הוא חוגג את חגיו.​
• נקודת מוצא שניה: הרמב''ם פוסק שהמעלה הראשונה במצוות צדקה הינה לפרנס את העניים. -ויש כמובן גם בזה העדפה לעניי עירך.​
• מה שבטוח: אם אני לא מקבל תמורה הולמת לתשלום, אין עלי שום חיוב ואולי אפילו אין עניין בזה לפרנס את ה... שלא נותן את התמורה.​
• כנותן שירות בחנות אני יכול להעיד שיש לקוחות שצריכים ללמד אותם תרבות. ולפני שיגידו שעל בעלי העסקים ללמוד תרבות שירות מהו, על הלקוחות לדעת שגם אם אני הולך עם זקן ופאות, אני לא יכול להוזיל את המחיר בשביל סתם וכלום [כמה סוגי סתם וכלום יש בדבר: -הכנסת כלה. -יתומות. (הבוס שלי עדיין לא מכסה את החודש מאז שהוא פתח את החנות...) -אצל האחרים יותר זול (אז אולי תלך לקנות אצלם?) -סתם כך, למה שלא תתן לי הנחה (אוף, אין לי מה לענות על זה...)] וזה חוץ מהדבר הזה, שמגרד לי בראש כשאני נזכר בזה, של לקוחות שמגעים חמש דקות לפני הסגירה ויושבים לך על הווריד עד אמצע הלילה.​
• על הרבה בעלי עסקים מהמגזר באמת יש חובה מוסרית ומסתברת ללמוד כמה דברים על שירות, ניהול, וסחר הוגן.​
• אחרי הכל: אני בעד המיזם.​

• (אבל, אולי צריך גם באמת להשקיע בחלקים האחרים שהוזכרו כאן ובכתבות של רפאל...)

[אשמח אם תגיבו לי בלייק אם אתם מתחברים (אפילו אם אתם חולקים עלי) וב'עצוב' אם אתם לא כ''כ איתי בעניין הזה.]

דברי חכמה מאירי עיניים,
תודה!

אם אפשר שזה יהיה ברשת עם המלצות ודירוג זה יהיה באמת מהפכני....

רעיון פגז!
'מידרג' חרדי..

ד"א העצניקים עשו את זה בעבר עם 'קו המומלצים'
(אולי זה עדיין קיים)
בשביל לעקוף את חרם המודעות על עיתון 'הפלס',

ושם הם אספו מאות נותני שירות שהם גם איכותיים ומבוקרים
על איכות, אמינות ורצינות
וגם הם תומכים בקהילה שלהם!

ד.א. שמעתי שבחסידות גור
מקובל מאוד לתמוך בעסקי אנ''ש:
חנויות, נותני שירות וכו'
פשוט לשמור את הכסף בתוך הקהילה
ולתמוך בחבריה
כולם מרוויחים מכך!

גם בנושא של אתרים שומרי שבת
שהעלה באופן נבון @וסרמן
חסידות גור מאוד מקפידים על הדברים הללו
הן בפרטי והן המוסדי
אשריהם ואשרי חלקם
ושבת היא מקור הברכה
לעסקים ולמחזקיהם!

 

[וסרמן]

יש נקודה מאוד מאוד חשובה שבעבר הדי רחוק ניסו לעורר אותה, עבדו עליה בקמפיינים ענקיים, אבל למעשה זה לא כל כך הצליח.
לצרוך רק עסקים שומרי שבת.
ביום יום זה אולי לא מאוד נוגע, אבל לפעמים, ובפרט בימי בין הזמנים זה נוגע ועוד איך.
אנחנו משתמשים בכל מיני אתרים ואטרקציות מחללי שבת, ובעצם נותנים יד לחילול שבת הזה.
זה לא לגמרי קשור לאשכול, אבל בחלק של ה'צאו והתפרנסו' יש כמובן גם את החלק של העסקים הללו.
אם נשתמש רק בשירותים של שומרי שבת, אנו בעצם תומכים בחרדיים ושומרי מסורת ומחזקים את ידיהם.
בדיוק היום הייתה לי שיחה עם חברה שמשווקת 'קופות ממוחשבות' לעסקים.
הוא מספר לי שרוב החברות הקיימות בשוק מחזיקות בצוותי 'חירום'(...) שאם הקופות נתקעות בשבתות הרי שהעובדים מוזנקים לחנויות הללו בעצם יום השבת ה"י.
ניתן ליצור איתי קשר בפרטי לגבי זה.
מאידך, לא מזמן דיברתי עם אברך יר"ש שתיאר לי בכאב שהוא מצידו היה רוצה לצרוך רק עסקים שומרי שבת, אבל מה לעשות של'חמת גדר' לדוגמא אין מתחרה אמיתי?
ניקח לדוגמא את גדעון שמפעיל את פארק המים 'כחלון' בתל אביב. (שם בדוי. יא?)
מתי מגיעים אל גדעון הלקוחות?
בחופש כמובן, וכמה כואב - בשבת.
גדעון הוא מסורתי ובליל שבת הוא עושה קידוש וסעודה, אבל הוא משוכנע שאם הוא יסגור את העסק בשבת הרי שהוא יפסיד חמישים אחוזים מהרווחים, והעסק יקלע לקשיים.
מה אפשר לעשות?
אם החיידרים, הסמינרים, הישיבות, וכלל מוסדות החינוך בציבור החרדי יתאגדו, ויחליטו שמהיום צורכים רק את שירותיו של גדעון, הוא יקפוץ על ההצעה בשני ידיים! סוף סוף הוא ירגיע את המצפון שלו!
זה באמת הזוי, אבל בתכל'ס הרבה מהמסגרות החרדיות צורכות את שירותיהם של מחללי שבת, ואין על זה שום אכיפה.
אגב, גם ברשתות הגדולות יש את אותו הדבר.
לא מזמן קניתי קניה גדולה ברשת 'אייס', ורק אחר כך נודע לי שהם מחללי שבת ה"י.
אין לזה מספיק מודעות בציבור, וחבל.
לסיכום: לדעתי כדאי למקד את הקמפיין גם בכיוון של צריכת עסקים שומרי שבת בלבד, כך גם נחזק את נושא שמירת השבת במחנינו (וגם מחוצה לה) וגם נזכה לתמוך באחינו החרדים לדבר ה'.

 

[Reizily]

אם אפשר שזה יהיה ברשת עם המלצות ודירוג זה יהיה באמת מהפכני....

לא רק בהקמה, גם בליווי והסברה קצת על עולם העסקים והכלכלה לאנשים עם עסקים מאד וותיקים עם פוטנציאל עצום...

זה אחד הדברים שהרשימו אותי בכתבות.
שהוא מדבר עם אחד מהארגונים האלו.
לדעתי זה עבודת קודש ממש!
ואם יהיה ארגון שירים את הכפפה וילווה את בעל העסק שלב אחרי שלב - חסכנו פה כאב ראש ולב של אנשים רבים!
ובפרט שבתחום הארגונים ארצינו עולה על ארה''ב...

 

[וסרמן]

ד.א. שמעתי שבחסידות גור
מקובל מאוד לתמוך בעסקי אנ''ש:
חנויות, נותני שירות וכו'
פשוט לשמור את הכסף בתוך הקהילה
ולתמוך בחבריה
כולם מרוויחים מכך!

גנבת לי את הנקודה הבאה שרציתי לכתוב!
לא פייר...

חשבתי להציע שהמודעות לעניין תגבר דווקא בתוך הקהילות.
דהיינו שעסקני הקהילות השונים ידאגו בעצמם לקהילות שלהם, וככה הקמפיינים יהיו ממוקדי מטרה, פונים לקהל יעד ברור, והאפקטיביות תגדל לאין ערוך!
כמעט בכל קהילה קיימת כיום 'וועדת השמה' שתפקידה לדאוג לאברכי הקהילה העובדים לפרנסתם למקצועות מכובדים המתאים לרוח התורה.
למה שלא ידאגו גם לקמפיין עידוד צריכת השירותים הקהילתיים?

אגב, זה יכול גם להיות פיתרון לנושא השני שהוזכר.
אם הוועדות הללו ידאגו לבני קהילתם להדרכה נכונה כיצד לפתוח עסק, ואם זה ישתכלל, גם לדאוג להלוואות בתחילת הדרך, תפסנו כמה וכמה ציפורים במכה!

 

[Reizily]

יש נקודה מאוד מאוד חשובה שבעבר הדי רחוק ניסו לעורר אותה, עבדו עליה בקמפיינים ענקיים, אבל למעשה זה לא כל כך הצליח.
לצרוך רק עסקים שומרי שבת.

אתם אומרים דברים נכונים מאד אבל גם בזה המודעות עלתה מאד, לפחות לדעתי.
בסמינרים ומוסדות מקובל היום מאד שנוסעים רק לאטרקציות ששומרות שבת.
ויש היום יותר אטרקציות כאלו מפעם.
הבעיה היא כשזה מגיע לתחום צריכה מסויים שלא שומר שבת ואין לו מתחרים...

 

[וסרמן]

הבעיה היא כשזה מגיע לתחום צריכה מסויים שלא שומר שבת ואין לו מתחרים...

מאידך, לא מזמן דיברתי עם אברך יר"ש שתיאר לי בכאב שהוא מצידו היה רוצה לצרוך רק עסקים שומרי שבת, אבל מה לעשות של'חמת גדר' לדוגמא אין מתחרה אמיתי?
ניקח לדוגמא את גדעון שמפעיל את פארק המים 'כחלון' בתל אביב. (שם בדוי. יא?)
מתי מגיעים אל גדעון הלקוחות?
בחופש כמובן, וכמה כואב - בשבת.
גדעון הוא מסורתי ובליל שבת הוא עושה קידוש וסעודה, אבל הוא משוכנע שאם הוא יסגור את העסק בשבת הרי שהוא יפסיד חמישים אחוזים מהרווחים, והעסק יקלע לקשיים.
מה אפשר לעשות?
אם החיידרים, הסמינרים, הישיבות, וכלל מוסדות החינוך בציבור החרדי יתאגדו, ויחליטו שמהיום צורכים רק את שירותיו של גדעון, הוא יקפוץ על ההצעה בשני ידיים! סוף סוף הוא ירגיע את המצפון שלו!