צבע אפור בלשון חז"ל

[Aארי]

שלום וברכה לחו"ר הפורום,
כיצד יכונה הצבע האפור בלשון חז"ל או בספרות התורנית השמרנית?
אין כוונתי לספרים הכתובים בעברית צחה. כמו כן אין כוונתי לספרים הלכתיים עדכניים אשר מטבע הדברים יכתבו 'אפור'.
האם יש עוד כינוי לצבע הזה?

(אל נא תרגמוני באבנים...)

 

[מאיר d]

במשנה בחולין פרק ראשית הגז

היו לו שני מינין, שחופות ולבנות, מכר לו שחופות אבל לא לבנות, זכרים אבל לא נקבות, זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו.

ורש"י שם פירש שחופות - לא שחור ולא לבן,
ובתפא"י במשנה שם כתב דשחופות הן גרויע - דהיינו אפור

 

[איש האשכולות]

בדברי חז"ל אין חלוקה רחבה כ"כ לצבעים כמו שיש איתנו היום.
למשל הצבע 'אדום' כוללת גם צבע חום וכל הדומה לו וגם דומה לדומה. ולכן קשה למצוא הגדרה מדויקת לכל דרגה של צבע.

 

[מוישה]

במקרא ברור שאין לזה שם, וכפי שרואים מארבעה גווני לבן בבהרת. הראיה מהמשנה בחולין היא מעניינת מאוד, למרות ש'שחוף' יש מי שהסביר מסורס כמו בתוספתא (בכורות ה ד). מכל מקום ברור שאף אחד לא יבין אם נכתוב 'שחוף' במקום אפור, ואיני חושב שהמילה 'אפור' תישמע חריגה לאוזן התורנית. אנשים לא יודעים מיד שמדובר בשם מודרני.

 

[אפכא מסתברא]

המלה 'אפור' נגזרת מן 'אֵפֶר'. תוכל לכתוב: גון האפר.

 

[פינחס רוזנצוויג]

במשנה בחולין פרק ראשית הגז

היו לו שני מינין, שחופות ולבנות, מכר לו שחופות אבל לא לבנות, זכרים אבל לא נקבות, זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו.

ורש"י שם פירש שחופות - לא שחור ולא לבן,
ובתפא"י במשנה שם כתב דשחופות הן גרויע - דהיינו אפור

אולם מפירוש המשנה להרמב"ם משמע שאדום בכלל שחוף כל שאינו שחור ואינו לבן (וטחופות, הוא שם הנאמר על כל שאינו לבן בין שהיה אדום או שחור או זולתן , עכ"ל) , ואם נעמיס ברש"י את פירוש הרמב"ם יוותר התפא"י יחידאה.

 

[מוישה]

המלה 'אפור' נגזרת מן 'אֵפֶר'. תוכל לכתוב: גון האפר.

כמובן שלא. לא שייך להשתמש במקור של המילה. הרבה יותר גרוע.

 

[2u2]

במראות הדמים, הביאו האחרונים בשם הב"י (יו"ד סי' קפח) [בשם הרמב"ן שהביא תרה"ד] שכתב: "דלבן שאינו לבן לגמרי, אלא כמראה בגד לבן שנפל עליו אבק שהוכהה לבנוניתו".

 

[אפכא מסתברא]

כמובן שלא. לא שייך להשתמש במקור של המילה. הרבה יותר גרוע.

לא ירדתי לסוף דעת מר.

במראות הדמים, הביאו האחרונים בשם הב"י (יו"ד סי' קפח) [בשם הרמב"ן שהביא תרה"ד] שכתב: "דלבן שאינו לבן לגמרי, אלא כמראה בגד לבן שנפל עליו אבק שהוכהה לבנוניתו".

ציור זה מתאים לאפור בהיר. משום מה (אולי רק לי באופן אישי) מצטייר 'אפור' סתם כמשהו כהה יותר.

 

[לצדדין קתני]

להבדיל בין הקודש ובין החול, ע"כ דברי חז"ל כשהגדירו את הצבע האמור,
אבל את המילה 'אפור' חידש אליעזר בן יהודה מגזרת המונח 'צבע האפר'.
כך ע"פ האקדמיה ללשון.

 

[למאי נפקא מינה]

איני יודע לשם מה אתה שואל, אך נראה לי שברבים מן המקרים יוכל להתאים 'הצבע הנקרא כיום אפור' או 'שקורים "אפו"ר"'.

 

[איש האשכולות]

אפו"ר

לא נ"ל מתאים מרכאות במילה שאיננה לועזית.