• בעקבות ניצול הפורום למטרות אחרות ההרשאה לכתיבה והעלאת נושאים הינה רק למנויים, לקבוצות מקצועיות ולחכמת נשים.

בקשת תרומה צדק משלך ותן לו

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם אני מעוניין לגשת ישר לעניין אני יודע שאנשים היום לא מתענינים בכלל בצדקה בכל צורה שהיא מרוב ההמסחרה שיש בזה אבל אני רוצה לעורר את כל הישנים תתעוררו להניח תפילין אתה מניח לקיים מצוות אתה מקיים גם מצוות צדקה זה מצווה שהיא חלק בלתי נפרד מהיהודי אמנם זה לא חיובי אלא זה תלוי אם יש עני אבל גם בלעדי מצווה עם ישראל מצד המידות לעזור למי שצריך אם אתה יכול מה איכפת לך
בכל אופן אני רוצה לומר לכם אני מכיר בחור ישיבה שהתעסק עם כסף קצת ואנשים הלו לו כסף ובסוף הפסיד מדובר בסכום גדול כמה עשרות אלפים קרוב למאה אלף שקל וההורים לא מעוניינים לעזור לו ואין שום אדם שמתעסק בלארגן לו איך להסתדר מה אתם אומרים הוא צעיר אנשים לא אוהבים לעזור לבחורים אני רוצה לדעת עצות לתרומות או להלוואות או לקרנות שמתעסקים בנושאים כאלו או שאולי אפילו נעשה כאן מגבית אני מאמין שיש פה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור אפילו בתרומה ולפחות בהלואה מספיק שיהיה תרומות של 300 אנשים שכל אחד יתרום 300 או 400 שקל והשם יחזיר לכם בכפל כפליים ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם אבל מצוות צדקה היא חשובה לאין שיעור משאר המצוות כי מצווה שנעשית בכסף היא קשה וכך השכר עליה גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
א. יש לפרוג מקום מיוחד לבקשות צדקה
ב. אפשר אולי לעזור לו בצורות אחרות, הוא לווה כספים להשקעה עם היתר עסקא? אם כן הוא כבר חצי מהסכום לא צריך להחזיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני רוצה בעיקר מידע איך להשיג לו כסף הכל הלוואות מהרבה אנשים וההורים לא מעניין אותם בכלל אתה מבין
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני יודע שאנשים היום לא מתענינים בכלל בצדקה
הכללה חריפה מאוד
רוב האנשים הקרובים שאני מכירה מקפידים על מצוות צדקה בהחלט, ומקיימים אותה בהידור, בלי הגרלות, בלי חסכונות וגמחים, בלי הסכמים תן וקבל, פשוט נותנים צדקה לשמה.

לגבי שאר הפיסקה- אתה צודק שיש מקום גדול להתעורר במצווה הזאת. מה שעוזר לנו זה לזכור שכל סכום שהולך לצדקה- הוא ההשקעה האמיתית שמצטברת לנו לנצח.

ולגבי הבחור שחסר לו כסף אתפלל שה' יעזור לו וישלח לו מה שהוא צריך. מבינה מאוד את ההורים שלא רוצים לעזור לו

הרבה הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מישהו מבין את ההורים שלו למה הם לא מנסים לעזור לו ??? אסתריקה טוב אני מרחם על הילד שלך אם יהיה לו כזה דבר מה יקחו אותו להוצאה לפועל העיקר לחנך אותו ?? מי שנפל מפילים עוד מי שמצליח נותנים לו ???
תרשה לי לנחש שאתה עדיין בגיל צעיר... עכ"פ בוודאי לא אבא לילדים מתבגרים...
הורים לא סתם כך נותנים לילד להתמודד עם הפאשלות של עצמו כנראה קדמו לזה עוד הרבה דברים שאנחנו לא יודעים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סמך על הכנסה גדולה שהיתה כמה חודשים של 13 אלף שקל בחודש וחשב שהמצב יימשך כך אבל אחרי שהתחיל ללוות הודיעו לו שההכנסה תקוצץ משמעותית
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #10
מתי הוא צריך להחזיר את החובות שלו?
צריכים לבנות לזה תוכנית הגיונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש כאן שאלה הרת-גורל שמיועדת לדעת-תורה ומחנכים.
רק רוצה להאיר נקודה: יתכן מאוד שהעזרה הגדולה ביותר עבורו היא לא לקבל כעת שום עזרה כספית!
להתחיל להבין שהמשחק כאן הוא אמיתי, ויש מחירים.
במקביל, ניתן לנסות לעזור לו עם בניית תוכנית החזרים בפריסה נוחה - ובהתאם להכנסה קבועה שתהיה לו מעבודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שלום לכולם אני מעוניין לגשת ישר לעניין אני יודע שאנשים היום לא מתענינים בכלל בצדקה בכל צורה שהיא מרוב ההמסחרה שיש בזה אבל אני רוצה לעורר את כל הישנים תתעוררו להניח תפילין אתה מניח לקיים מצוות אתה מקיים גם מצוות צדקה זה מצווה שהיא חלק בלתי נפרד מהיהודי אמנם זה לא חיובי אלא זה תלוי אם יש עני אבל גם בלעדי מצווה עם ישראל מצד המידות לעזור למי שצריך אם אתה יכול מה איכפת לך
בכל אופן אני רוצה לומר לכם אני מכיר בחור ישיבה שהתעסק עם כסף קצת ואנשים הלו לו כסף ובסוף הפסיד מדובר בסכום גדול כמה עשרות אלפים קרוב למאה אלף שקל וההורים לא מעוניינים לעזור לו ואין שום אדם שמתעסק בלארגן לו איך להסתדר מה אתם אומרים הוא צעיר אנשים לא אוהבים לעזור לבחורים אני רוצה לדעת עצות לתרומות או להלוואות או לקרנות שמתעסקים בנושאים כאלו או שאולי אפילו נעשה כאן מגבית אני מאמין שיש פה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור אפילו בתרומה ולפחות בהלואה מספיק שיהיה תרומות של 300 אנשים שכל אחד יתרום 300 או 400 שקל והשם יחזיר לכם בכפל כפליים ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם אבל מצוות צדקה היא חשובה לאין שיעור משאר המצוות כי מצווה שנעשית בכסף היא קשה וכך השכר עליה גדול
הוא צריך עכשיו יועץ כלכלי, דחוף. לא לתת לו כסף בחינם שיפיל אותו יותר עמוק.
אנשי מקצוע טובים שעבדתי איתם בעבר, והם בתחום:
דב פכטר
יוסף פולסקי
אחד מרחובות אחד מבית שמש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אגב:
אבי שליט"א פעם היה אצל הגרח"ק עם סיפור כזה (לפי הנתונים היבשים שיש פה)
והתשובה שהוא קיבל הייתה "שישב בכלא ויבין שלא מתעסקים עם כסף"
וזה פחות או יותר כוונת חלק מהמגיבים פה שילד שנפל לבור כספי בחוסר אחריות אין שום מצוה - ולהיפך - לעזור לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
@ידען גדול
ראשית, זה סיפור עצוב ממש.
הבחור ההוא צריך להבין את משמעות הכסף.
לדוגמא, היה עדיף לו לעבוד כמה חודשים ואז להשתמש בכסף שלו. ולהשקיע.
הציבור לא יעמוד לכסות אנשים שנפלו בעקבות השקעות...

מה כן?
תהיה דרך להדריך אותו איך לצאת מהבוץ.
ואז, אולי תוכל
לבוא לאנשים שיעזרו לו פה ושם.
א"א לא ייקח ויפטור אותו מהסיכון שהוא נפל אליו.
100,000 ש"ח זה לא סכום קטן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אם הרויח 13,000 ש"ח בחודש
שיקרע עכשיו שנה

ויחזיר הכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אם אתם רוצים לעזור לבחור, יש שתי אופציות
1. לשלוח אותו ליועץ כלכלי טוב ואמין
2. לעזור לו למצוא עבודה מכניסה, גם אם היא תהיה מאוד מאוד קשה
אם אתם רוצים לעזור עוד, אז גם תעודדו אותו שיש לו סיכוי טוב לגמור עם זה מהר אם הוא עובד נכון, ושיש צרות גדולות יותר. ובאופן כללי לחזק אותו.
אה, ולא ללבות אותו מול ההורים, כי למעשה כרגע מה שיש לו בעולם זה רק אותם, חבל שיפסיד את הקשר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם הוא אדם עובד הוא יוכל להחזיר 100 אל"ש עם קצת משמעת עצמית ואחריות כלכלית
להתחיל לתרום לו?.... יותר מהר אתרום לאברכים שמשלמים חובות על הדירה שלהם או של ילדיהם מאשר לבחור חסר עול שהשקיע כסף לא שלו
כמו שכל זו"צ מחזיר היום מליון ש"ח ומכלכל תו"כ בית והמון הוצאות נלוות
נכון לוקח 20 - 30 שנה, אבל 100 אל"ש יקח גג שנתיים שלוש
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
סמך על הכנסה גדולה שהיתה כמה חודשים של 13 אלף שקל בחודש וחשב שהמצב יימשך כך אבל אחרי שהתחיל ללוות הודיעו לו שההכנסה תקוצץ משמעותית
אגב גם אם היא תקוצץ מ13 ל8, עדין תוך שנה ושבועיים הוא סוגר את החוב....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
שלום לכולם אני מעוניין לגשת ישר לעניין אני יודע שאנשים היום לא מתענינים בכלל בצדקה בכל צורה שהיא מרוב ההמסחרה שיש בזה אבל אני רוצה לעורר את כל הישנים תתעוררו להניח תפילין אתה מניח לקיים מצוות אתה מקיים גם מצוות צדקה זה מצווה שהיא חלק בלתי נפרד מהיהודי אמנם זה לא חיובי אלא זה תלוי אם יש עני אבל גם בלעדי מצווה עם ישראל מצד המידות לעזור למי שצריך אם אתה יכול מה איכפת לך
בכל אופן אני רוצה לומר לכם אני מכיר בחור ישיבה שהתעסק עם כסף קצת ואנשים הלו לו כסף ובסוף הפסיד מדובר בסכום גדול כמה עשרות אלפים קרוב למאה אלף שקל וההורים לא מעוניינים לעזור לו ואין שום אדם שמתעסק בלארגן לו איך להסתדר מה אתם אומרים הוא צעיר אנשים לא אוהבים לעזור לבחורים אני רוצה לדעת עצות לתרומות או להלוואות או לקרנות שמתעסקים בנושאים כאלו או שאולי אפילו נעשה כאן מגבית אני מאמין שיש פה אנשים טובים שיכולים ורוצים לעזור אפילו בתרומה ולפחות בהלואה מספיק שיהיה תרומות של 300 אנשים שכל אחד יתרום 300 או 400 שקל והשם יחזיר לכם בכפל כפליים ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם אבל מצוות צדקה היא חשובה לאין שיעור משאר המצוות כי מצווה שנעשית בכסף היא קשה וכך השכר עליה גדול
בקשת תרומה ללא נתינה של דרך טכנית פשוטה וקלה - כמעט ולא תעבוד.
לו תביא קישור לנדרים פלוס או משהו כזה - יהיה מקום לנסות את רחמי הציבור.
תמסור לבחור שהציבור הדומם משתתף בכאבו, ומאחל לו שזה יעבור במהירות ובקלות בעזהשי"ת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שמי ............, אני נשוי מעל ...... שנים ועדיין לא זכיתי לזרע של קיימא
אני לא יכול לתאר לך בכתב כמה זה קשה, כואב, מחליש, מדכא, וכו'
אני מנסה כל הזמן לשכוח מזה, להתעלם מזה, בכדי שלא יכאב לי,
לפני שנתיים בערב סוכות תשפ''ד אשתי ביקשה ממני כסף לקנות בגד לחג
ופשוט לא ידעתי מה לומר לה והתחלתי לבכות ביחד איתה
לא היה לי שקל אחד עבור זה,
אני ואשתי עובדים ככל האפשר,
אבל ההוצאות הרפואיות, הטיפולים שאנו עוברים עולים המון כסף בקושי לזה יש לנו את הכסף,
אחרי כמה שעות, וימים של בכי וכאב פניתי לכמה ארגוני צדקה ולבקש כמה שקלים לביגוד לחג,
זה לא היה קל בכלל, אבל לא היתה לי ברירה,
ובכל ארגון שביקשתי עזרה ענו לי בשלילה
ארגון צדקה א' תנאי הסף שלנו זה משפחה ברוכת ילדים
ארגון צדקה ב' אתה לא זכאי כי אתה פחות מ4 נפשות בבית
ואז נשברתי, מי כמוני יודע מה באמת קורא במשפחות שאין ילדים...
כמה עולה הטיפולים, כמה כאב וקושי אנו עוברים, אבל בארגונים המסודרים יש פרוטוקול מסודר ואני לא זכאי!

ואז בס''ד קיבלתי החלטה לפתוח ארגון ולסייע ככל האפשר בנושא קניית ביגוד לחג לזוגות הנ''ל
ואכן בערב פסח תשפ"ה חילקתי תווי קנייה בסך 1000 ש''ח למשפחות המחכים לזרע של קיימא מעל 3 שנים
לא נתתי להם מזומן, לא עשיתי להם העברה בנקאית, אלא תווים כרטיסים התקפים ברשתות ביגוד
כי כאחד שנמצא בתוך זה, יודע שאם יתנו לי 1000 ש''ח במזומן זה ילך מיד לטיפולים או לכיסוי
חובות של הטיפולים
ובס''ד לאט לאט נפתח ארגון בשם עזר למצפה המסייע בדברים נוספים למשפחות הנ''ל
ועכשיו בערב ר"ה נרשמו אצלינו בארגון כ 500 משפחות אשר עדיין לא זכו לזרע של קיימא
ואני בעז''ה הולך לחלק לכל משפחה תווי קנייה בסך 1000 ש''ח
ולכן אני פונה אליך ומבקש את עזרתכם בנושא.

אנחנו כעת עומדים בערב ראש השנה ביום בו כולנו רוצים לזכות בשנה מתוקה ונחת מהילדים בוא נשמח את אחינו שאין להם עדיין ילדים ובזכות זה השם יתן לנו נחת מילדינו
חסר לי כרגע לעוד 98 משפחות להביא לזוגות שמחה, תקווה,
אני כרגע פונה לידידים ואתה אחד מהם
ומבקש מכל אחד שיקח על עצמו לקחת חלק
בעזרת השם בזכותך ובזכות שאר הידידים נגיע ליעד
ונזכה לשנה טובה ומתוקה ותהא שנת פריה ורביה
ניתן להעביר בכרטיס אשראי כאן בקישור
לתרומות בצורה מאובטחת בכרטיס אשראי

כאן אתם יכולים להיות שותפים במפעל החסד האדיר

או בהעברה בנקאית
בנק פאגי (52)
סניף 185
ח-ן 701831 (ע''ש מרכז הצדקה) ולציין עבור קרן עזר למצפה
רגע לפני שיום כיפור נכנס, כולנו רוצים חתימה טובה.
אני רוצה לשתף אתכם שאני כבר 2 לילות לא ישנה טוב, מאז שהתוודעתי לסיפור המזעזע הזה-
בטח חלקכם קיבלתם את המייל על הכלה שמנסה לחתן את עצמה לבד, כי אין להורים שלה אפשרות כלכלית..
הכלה המיוחדת מהסמינר שלי, וכולנו אחיות לצרתה, ומנסות לעזור לה בכל דרך אפשרית,
מצרפת את המיילים שנכתבו על הנושא- מצורף פה 2 הודעות שונות שכתבו אבל לא היה באפשרותי לחבר את שתיהן כל אחת זועקת יותר מהשניה..

ואני פשוט לא כותבת עוד שום דבר כי זה אומר הכל!!!
מבטיחה לכם שכל שקל!!! עוזר לה- אז גם אם אין לך אפשרות לתרום סכום גדול גם אם תתרמו שקל זה יעזור!!!
אפשר לתרום דרך הקישור של קופת העיר או להעביר העברה בנקאית
הפרטים בהמשך.
-----------

הסיפור הזה הוא סיפור קשה מאוד!!!
תקראו כמה סיפורים ותיאורים אותנטיים מהשטח
ותקדישו חצי דקה לדמיין את המצב.
אולי זה יעזור לכם להניע אנשים נוספים לפעולה,
לעשות ולתרום גם קצת מעבר למה שאתם רגילים
ולעזור לאחות שלנו (!!!) שנמצאת במצב הזה.

דוגמא קטנה- (שום פרט לא מוגזם)
הגיעו אל בית הכלה אנשי הוצאה לפועל לקחת דברים (וזה כבר לא פעם ראשונה שהם באים)
הבחורה חטפה מהר את התכשיטים שהיא קיבלה מהחתן ורצה מהר להתחבא במקלט כדי שלא יקחו גם את זה.
סיפור נוסף,
באירוסין אבא שלה הבטיח שהוא יקנה ש"ס
והוא מאוד רצה לעשות זאת ולא ידע איך
בסוף הוא הביא לאולם ששם עשו את האירוסין את הש"ס שלו בעצמו
היא היתה צריכה תוך רגע למצוא הסבר
ואמרה שזה רק בינתיים והחדש יגיע ישר הביתה שלהם...

יש עוד בלי סוף סיפורים,
הבנתם את המצב????
מוסיפה שקיימת גם אפשרות להעברה בנקאית.
אפשר להעביר ל:
בנק פועלים.533 סניף .מס' חשבון 658675. ע"ש מאיר דוד וחנה לוינשטיין.

ובמקביל לשלוח מייל ל-2 המיילים המצורפים.
ולרשום בשורת הנושא עבור הכנסת כלה
עם עדכון כמה העברתם.
חני לוינשטיין co9974 @ gmail.com
ידידה סופר soffer5879 @ gmail.com‏
יכולה להעיד שהרבה זמן לא שמעתי סיפור עם כזו רמה של דחקות (ידידה סופר)

או בקישור של קופת העיר-
https://www.kupat.org.il/Project/1988

מצרפת גם את ההודעה שהועברה בין החברות-

התגלגל לידי מקרה של בחורה מאורסת
שההורים שלה לא מסייעים בהכנות לנישואיה
אפילו לא בתשלום מקדמה לאולם.
לא קנו ש"ס לחתן
לא גביע לכבוד החג
לא שילמו שקל בארוסין
הכל הכלה מממנת לעצמה.
(את התכשיטים שקבלה מחמותה מחביאה במקלט מאנשי הוצאה לפועל שמבקרים בביתה בכל עת...)

עקב מורכבות הענין אני מנסה לסייע בעדה להתחתן ברמה סבירה.

אני פונה אליכן,בחורות יקרות מאד!
שעול הפרנסה עדיין לא מונח על צווארכן-
להשתתף במצוות הצדקה הזו.
מדובר בבחורה כמותכן ממש,
חלקכן מן הסתם מכירות אותה
ולא מעלות בדעתכן מה היא עוברת---
איזה לחצים נפשיים אדירים!!!
משפחת החתן לא יודעים כלום! ואם ידעו- יתכן ויבטלוהו---

אם כל אחת מכן תקח אחריות להשיג 5 חברות/אחיות/בנות דודות
שכל אחת תשים 200 ש"ח על השולחן
סה"כ 1000 ש"ח
שאת ארגנת !
ועוד אחת ארגנה!!!
ועוד אחת צדיקה שקוראת את המייל הזה!!!
זה לא באמת קשה להשיג 1000 שקל שמשתתפות בו 5 בנות,נכון?
יש גם המלצות של רבנים וכו' אבל לא נראה לי שזה מה שיניע אותך לפעולה!
(באם יש צורך-שלחי מייל ל-<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> וניתן את כל המידע)
אלא המחשבה על בחורה בת גילך ( סיימה סמינר עכשיו )
שבמצוקה כל כך גדולה!
מי שמרימה את הזכות הזו לידיה,
יש לה זכות גדולה לבוא איתה ביום כיפור!
תכל'ס:
העבירי מייל זה לחברות שלך!
הוסיפי כמה מילים משל עצמך ---
בקשי שיכנסו לקישור-ויתרמו
בקישור של קופת העיר- https://www.kupat.org.il/Project/1988

שימי לב, גם מי שלא מתאימה לכך וקשה לה לפנות לאחרות:
תפתחי תראש! אל תפני למשהיא שאת יודעת שאין לה שקל!
זה סתם מצער את הצד השני שאין לו.
פני לבחורות שמתפרנסות בעצמן, או שאת יודעת שבמשפחה יש יכולות כלכליות
ואולי ההורים ירצו ליטול חלק במצווה יקרה זו.
זהו, עד כאן להיום!
ידעתי שלא תסרבי לנסות
הקב"ה יודע שרצית- וזה העיקר!
מי יהיו השליחים? רק ה' יודע---

אם חשוב לך לאמת את המקרה אצל מורות שאת מכירה את יכולה לפנות
ל: מזכירות המנהלת / הגב' קנייבסקי / הגב' סופר /גב' קנטור.
שיתוף - לביקורת פריצת לב
פריצת לב
מאת: שמואל לוינגר


ב' אלפים תתל"ד [לבריאת העולם]

"ושמחת בחגיך והיית אך שמח", אני מדקלם את המשפט בפעם העשירית, לא מצליח להבין מה התורה רוצה ממני. מה להיות שמח? למה?

אתמול זכיתי להיכנס לעול מצוות, אני בן שלוש עשרה שנים. מעולם לא התרגשתי מהחג כמו היום. סוף סוף אני אנענע לולב כדין. היום אצא לשוק ואקנה לי את ארבעת המינים. אבא אמר שהוא יקח אותי ונצא יחדיו, אני מאוד מתרגש.

למדתי את הלכות ארבעת המינים מהרב ירוחם, בנו אלקנה נוהג לעלות כמה פעמים בשנה לשילה, להקריב קורבנות ולעלות עולות ושלמים. אשתו חנה אמורה להעלות את בנה בפעם הראשונה יחד איתם.

לפי מה שמספרים הילדים, היא מתכוונת להשאיר אותו שם.

"יהודה, בא תעזור לי עם העיזה", אמא קוראת לי אני רץ אליה. אני שמח לעשות מצוות. "צריך לחלוב אותה, ולהביא את החלב לאבא, הוא במורד הגבעה".

אני לוקח את הדלי וממהר אל העיזה. השמש עוד לא עמדה במרום, וריח הדשא היבש התפשט באוויר. חשבתי לעצמי, איך כל הדברים הפשוטים חלב עיזים טרי, קול אמא, הליכה עם אבא לשוק – כולם פתאום נראים לי חלק מהשמחה שהתורה מצווה עלינו. אומנם לא שמחה ממש אבל הכנה לשמחה.

אולי השמחה היא לא תמיד צהלה וריקודים, אלא דווקא הרגעים הקטנים, שבהם הלב מתמלא הכרת תודה על מה שיש.

הדלי מתמלא מהר, אני מרים אותו, הוא קצת כבד. בצעדים נמרצים אני ממהר אל אבא, מברך אותו לשלום ומניח לצידו את הדלי. אני יודע שאבא עתיד לעשות מהחלב הזה גבינה משובחת, ויחד נאכל את הגבינה הזו בשילה.

מאז החל אלקנה בן ירוחם לעלות לשילה ולסחוף עימו את עם ישראל כולו, אבי מכין כמות גדולה של גבינות, על מנת לזכות את העם, במצווה החשובה של שמחת החג.

ושמחת בחגך. מה הפירוש? למה? מה עניין שמחה דווקא בחג? למה בשבת צריך להתענג ואילו בחג לשמוח? ולא סתם לשמוח אלא והיית אך שמח!!!

"משהו מטריד אותך, יהודה, בני?" אבא מסתכל עלי בעיניו הטובות תוך שהוא מגבן את החלב.

אני מהסס רגע, מנסה למצוא את המילים. "אבא", אני אומר בשקט, "אני חושב הרבה על השמחה הזו. איך יודעים באמת לשמוח? הרי לפעמים הלב דואג, או מתגעגע, וזה לא תמיד פשוט להרגיש שמחה אמיתית".

"יהודה", אבא מחייך חיוך רחב, ומניח יד חמה על כתפי. "שמחה של חג איננה רק צחוק גדול או שירה בקול. לפעמים השמחה היא הודיה שקטה, רגע של קרבה לאנשים שאוהבים, או אפילו הכרה טובה על דבר קטן, כמו גבינה טרייה או עזרה לאמא. התורה מצווה עלינו לשמוח כי השמחה מחברת אותנו אל הקב"ה, אל עם ישראל, ואל עצמנו. כל מעשה טוב שאתה עושה, כל מחשבה של תודה, היא חלק מהשמחה הזו".

דבריו של אבא שוקעים בליבי. פתאום אני מרגיש, שאולי אני כבר נמצא בשמחת החג? בתוך כל הדברים הקטנים, גם אם הם נראים פשוטים?! אני מביט בו, והוא מהנהן בחיוך, ושנינו שותקים רגע, נותנים לשמחה להתפשט בלב.

אני חוזר הבייתה בלב שמח, נקי. אין שאלות יותר, מתכונן לחג. מתארגן לצאת עם אבא לשוק.

אבל למה בשבת זה עונג? בשבת לא צריך קרבה לשם? אהבה בין אדם לחבירו? קופצת בראשי השאלה. מחזירה אותי להרהוריי. אני דוחק את הרצון לחפש תשובה הצידה, מעדיף להתמקד כרגע בהלכות ארבעת המינים, לא רוצה לשכוח, לפספס משהו.

אני חייב להיות מרוכז, לקנות לעצמי את האתרוג הכי מהודר!!!

"ציפורה, מלכה, אחינועם", אבא נכנס לבית קורא לשלושת אחיותיי הגדולות. "אני יוצא עם יהודה לשוק ארבעת המינים, אתן תדאגנה לעזור לאמא עם שמואל". אבא נכנס אלי קורא לי לצאת איתי. אני יוצא.

מאז נפוצה השמועה על ילד שעתיד לגלות את ישראל ויקראו לו שמואל, כולם ברחבי הארץ קוראים לילד שנולד להם שמואל, כולם חושבים שאולי הוא השמואל המדובר. לי יש תחושה כי אני יודע באיזה שמואל מדובר, אבל אני שומר את הדברים אצלי. לא רוצה להרוס למשפחתי את התקווה.

השוק מלא חיים, צבעים וריחות. הדוכנים מתמלאים בלולבים רעננים, הדסים עבותים וערבות נוטפות טל. אנשים עוברים בין הסוחרים, בודקים היטב כל פרי וכל ענף, מחפשים את ההידור המיוחד שיהפוך את החג ליקר ערך.

אבא מחזיק בידו אתרוג ומסביר לי בקול חם: "היופי שבמצווה הוא לא רק במראה, אלא בכוונה שבלב. כשאתה בוחר אתרוג מהודר, אתה מראה עד כמה החג הזה חשוב לך, וכמה אתה רוצה להודות ולהתקרב".

אני מסתכל סביבי, מרגיש את השייכות והשמחה המיוחדת שממלאת את האוויר, ומרגיש שגם אני חלק ממשהו גדול. סוף כל סוף גם אני מצווה בלקיחת פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ עבות, וערבי נחל.

אני בוחר את הלולב המהודר, מריח את ההדס, בודק שאינו פסול, לוקח ערבה מנער ממנה את הטל שדבק בה, ועובר לדבר החשוב מכל. האתרוג!!!

אבא אמר לי שהסוחר אפרים מקפיד שאתרוגיו יהיו הכי כשרים, שלא יהיו מורכבים, שקליפתן תהיה חלקה, בלי בליטות ושקעים, אני ניגש לדוכן שלו, אבל איני יכול להתקרב, המון אנשים גודשים את דוכנו. אני נעצב, חשבתי שמלאכת קניית האתרוג תהיה קלה.

אני מחפש דוכן אתרוגים אחר. אבא רוכן על האנשים בדוכנו של אפרים, לא מוותר. אבל אני לא בעניין של דחיפות ומריבות. אני פונה חזרה לדוכן הלולבים, נזכר שראיתי מאחוריו אתרוגים.

"סליחה נערי, אולי אתה מעוניין באתרוג נאה לחג". בעל דוכן האתרוגים קורא לי, אני משחק את עצמי כאילו לא התכוונתי לבא אליו ממלא. הן מצד המקח וממכר של סיום הקניה, והן מצד זה שלא יחשוב הסוחר שאני טרף קל.

"מה יש לך להציע?" אני מתעניין, מרים גבות בסקרנות.

"תראה זה האתרוג הכי מהודר שיש בשולחני", הוא מושיט אלי את האתרוג. אני לוקח מעמיק בו, מתבונן מכל צדדיו.

"אכן, נראה שמדובר באתרוג מהודר מאוד".

"מאוד, מהודר!!!", קולו נשמע מולהב.

אני מתבונן שוב באתרוג, פיטמו עומד חזק, צבעו צהוב בוהק, לא עגול ולא מעוות, קליפתו חלקה. אתרוג פשוט נפלא! אבל אין מושלם. לא יכול להיות שבדוכן ריק כזה בלי אנשים מסביב יהיה אתרוג מהודר כזה?

"אני מוכן למכור לך את האתרוג הזה, במחיר כמעט אפסי".

לא יתכן, בלי מקח וממכר? משהו פה לא נראה לי.

"רק תגיד לי קודם, האתרוג הזה מורכב?" אני קולט שזה הפרט היחידי שלא בדקתי באתרוג.

"האתרוגים שלי אכן מורכבים".

"מה???" ידעתי! אין מושלם!!! "סליחה אדוני, אבל אני מחפש אתרוג לא מרכב, יש לך אחד כזה?"

עצב עלה על פניו של הסוחר. "חשבתי שאולי השנה, אזכה למכור אתרוג אחד לפחות, אני כל שנה מנסה למכור את אתרוגיי, ותמיד חוזר בידיים מלאות בארגזי אתרוגים, וכיסים ריקים ממעות".

"אני אקנה את האתרוג הזה". הדברים שאמר הסוחר, נגעו לליבי. החלטתי שאומנם אקנה את האתרוג אבל אתן ממנו לאמא שמעתי שהקליפה טובה לילדות, ואמא היא מילדת. "אבל אני לא אקנה את זה במחיר הנוכחי, אשמח אם תוריד מעט בשכר".

"מקובל". הסוחר עטף לי את האתרוג, אני העברתי לו את הסכום שנקב, וחזרתי חזרה לאבי, בלב שמח. שמח שעשיתי מצווה! ששמחתי יהודי אחר!

אולי זאת היא שמחת החג? והיית אך שמח? אני שמח כמו בכל מצווה שאני עושה, בדיוק כמו שעזרתי לאמא עם העיזה, ולאבא עם סחיבת דלי החלב!!! איזו מן שמחה התורה מצווה אותנו בחג הזה? ומה השמחת החג שונה משבת?

השאלות שוב תוקפות אותי. אני לא מבין כלום על החג.

"או יהודה, הנה אתה", קולו של אבא מאחוריי, אני מסתובב אליו. "הספקת למצוא אתרוג?"

"עדיין לא", יאוש בקולי. "מצאתי אחד נראה מאוד מהודר, אבל הוא נעשה בהרכבה, קניתי אותו כדי לעשות חסד עם הסוחר לא יותר מזה".

"אני גאה בך", אבא הסתכל עלי, יכולתי לראות בעיניו לחלוחית של דמעות. "קח זה בשבילך", אבא הושיט לי קופסת עץ קטנה.

"מה זה?" הסתקרנתי, פתחתי מיד את הקופסא. עיני מלאו דמעות.

אתרוג!

אתרוג צהוב, לא עגול ולא עקום.

אתרוג בעל פיטם, ללא פגמים, ללא ריקבון.

פשוט אתרוג כשר!

יכול להיות שכן יש מושלם?

"זכית בן!", אבא הניח עלי יד חמה, אוהב, רכה.

בכי עז פרץ ממני. ידעתי שאם אבא הביא לי את האתרוג הוא כבר בדק אותו מכל צדדיו.

האתרוג כשר!!!

חיבקתי את אבא, ובכי על צווארו. לא יודע כיצד להודות לו.

אולי זו שמחת החג. הרי אינני בוכה מעצב, אלא מאושר. אולי לרמת שמחה כזאת נצטווינו?

אנחנו חוזרים הבייתה לאמא לשלושת אחיותיי ולשמואל התינוק הקטן, שאולי עתיד לגאול את כולנו. אני יודע שמדובר בשמואל הבן של אלקנה וחנה, אבל אני שותק. לא מקלקל את השמחה שאפפה את הבית.

את האתרוג הנחתי יחד עם אבא בתוך תיבת עץ שתשמור עליו מפני הלחות, החום, וכל מיני מזיקים אחרים.

היום הארוך עייף אותי, הנחתי ראש על הכרית, ועצמתי עיניים. יכולתי לנשום את ריח החג, הקרב. אבל עדיין לא הבנתי מה השמחה המדוברת...

*****

אבא עומד מחוץ לסוכה, מכוון. שמח להתחיל את המצווה. רגש התרוממות היה באוויר. כשסיים אבא נכנס החל לקדש את החג בירך לישב בסוכה והתחלנו בסעודה.

שרנו כמעט עד הבוקר, אורחים באו והלכו.

והשמחה באוויר הייתה גדולה.

אבל האם זו השמחה שעליה דיברה התורה? שמחה של שירים? של תחילת חג?

לא יודע!


אני מביט באמא היא בוכה, אני ניגש אליה. "מה קרה? למה נפלו פניך?"

"זה מהתרגשות. חלילה. אל לך לחשוב שעצב בפניי. אני שמחה. כל הטירחה וההכנה ליום הזה השתלמו".

אז אין פה שמחת חג, יש שמחה של סיום... אולי זאת השמחה שצריכה להיות???

אני חוזר לשולחן מביט באבא, בשמחתו. ומבין שלא זו השמחה שאמורה להיות! אבא שמח לא כי סיים מלאכה. סיבות אחרות יש לשמחתו.

אולי באמת זה כפי שאמר: "שמחה של חג איננה רק צחוק גדול או שירה בקול. לפעמים השמחה היא הודיה שקטה, רגע של קרבה לאנשים שאוהבים, או אפילו הכרה טובה על דבר קטן, כמו גבינה טרייה או עזרה לאמא. התורה מצווה עלינו לשמוח כי השמחה מחברת אותנו אל הקב"ה, אל עם ישראל, ואל עצמנו. כל מעשה טוב שאתה עושה, כל מחשבה של תודה, היא חלק מהשמחה הזו". אני נזכר בדברים שאמר לי אתמול.

אבל שאלתי מאז חוזרת אלי שוב.

מה שונה שבת?

*****

קולות תופים, מחול, שירה, געיית כבשים, קולות סוסים, ונהירת חמורים. אפפו סביבי. כולם מגיעים לשילה. מעניקים לחפני ופנחס את הצאן והבקר לקרבן. רוצים לעשות את מצוות השם.

ארון הברית נמצא קרוב לעלי הכהן, אף אחד לא נוגע בארון.

אלקנה עשה משתה גדול לרגל היגמלו של בנו שמואל.

אני מגיע קרוב לארון הברית, מביט ביופי, בפלא הקדוש. הכרובים מסוככים כנפיהם האחד אל חברו. אני מתמלא שמחה.

איש זקן חובט בי במקלו. "מה אתה עושה נערי, זוז פנה את המקום לאיש זקן כמוני". הוא מחייך אלי בחיבה.

אני מתנצל בפניו וזז. "אולי אתה תוכל לענות לי על השאלה שמטרידה אותי".

"שאל בני ונען". הזקן התיישב על אבן גדולה.

"מה עניין שמחה בחג? למה כתוב ושמחת בחגיך והיית אך שמח? מה הפירוש? על איזו שמחה מדובר? ומה היא שונה משבת רגילה?"

הזקן הביט בי, ארוכות. חיוך דק ריחף לו בזווית הפה.

"שבת…" הוא לחש, "שבת היא מתנה. היא יורדת אליך גם אם לא חיפשת אותה. אבל חג. חג הוא סוג של מבחן, ניסיון. בשבת השמחה ניתנת לך. בחג אתה נדרש לברוא אותה".

הוא השתתק רגע, הקול שלו רעד מעט. "יש הבדל נערי, בין שמחה שבאה עליך לשמחה שאתה קם ובונה אותה. בשבת הלב נרגע, אבל בחג הלב נבחן. האם אתה יכול לשמוח גם כשאתה עמל, כשאתה מקריב, כשאתה נותן משלך. זו השמחה שהתורה מצווה עליה. לא צחוק ולא ריקוד אלא היכולת לבחור באור גם כשהוא עדיין רחוק".

הזקן הרים את עיניו לשמיים, "האלוקים אינו רוצה שתשמח כי טוב לך,
הוא רוצה שתשמח כדי שיהיה לך טוב. זו שמחת חג!!! לא תגובה למציאות, אלא יצירה שלה".

הבטתי בו, אני מזהה בו איזה שהוא רגש. אולי זה זעזוע פנימי, רעד קל מהדברים.

"זו שמחה של דרך, לא של יעד. של נתינה, לא של קבלה. בשבת אתה נח, כי השם גמר את מעשיו. ואילו בחג אתה שמח, כי אתה מצטרף אל מעשיו". הוא שתק רגע, ואז הוסיף: האלוקים לא רוצה שתשמח כי יש לך, הוא רוצה שתשמח כי אתה שלו. ושמחה כזו לא תלויה במשהו, היא עצמה המצווה. כשאתה שמח אתה חוזר לבריאה, לרגע הראשון, שבו הכול היה טוב מאוד".

לא הפסקתי להביט בו, וידעתי שאין לי עוד שאלות. לא מפני שקיבלתי תשובות אלא מפני שליבי כבר שר אותה.

הבנתי! השמחה אינה תוצאה של החג.

היא עצם היותו!!!

דבריו גרמו לי לנחת. השאלות נענו אחת אחת. נפרדתי ממנו לשלום, וחזרי אל משפחתי.

בתוכי הבנתי פתאום, אבא שמח בשולחן, כי בתוך תוכו הוא מרגיש שלם, החג נכנס, הוא קנה הכל לכבודו, בנה סוכה, ארבעת המינים, התפלל, הזמין אורחים, ומה נשאר לו רק להנות מהחג. וזה מה שהוא עושה.

אמא בכתה לא כי הייתה עצובה או ששמחה שנגמרו לה המטלות. אלא כי התרגשה שכעת נותר לה להנות, היא הרגישה שמחה אדירה פורצת בה.

ואני? אני שמח.

עכשיו אני יודע מה הכוונה האמיתית של והיית אך שמח!!!.

שמחה פורצת גבולות! שמחת חג אדירה שבוקעת מתוך תוך עומק הלב.

שמחה שבה מבינים שהאלוקים הוא אחד יחיד ומיוחד, היה הוה ויהיה.

*****​
אשמח לביקורת!!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה