דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

[java]

והיא אמרה לה שבשנים האחרונות מעל 80 % מבעיות רגשיות שיש לה לטפל הם של בנות נשארות בצהרון.

בלת״ק.
כיום במוסדות שאני מכירה, קרוב ל100% מהילדים נמצאים בצהרון.
אז 80% עם בעיות רגשיות זה ממש מעט

 

[אש קודש!]

הלוואי.. לצערי היו לי צהרונים שהצוות לגמרי לא השתדל, זה היה מן בייביסיט ללא תעסוקה מסודרת, משעמם , מריבות, בלי ברירה הפסקתי לשלוח (על אף שהמשיכו לגבות ממני, הם גובים בתחילת שנה לכל השנה כעסקת תשלומים בלי אפשרות לבטל). אלתרתי והפסדתי עבודה כו'- כי לא היתה אופציה לשלוח
ומדובר ברשת מוכרת
בפעם אחרת כשגננת אימהית לקחה על עצמה את הצהרון- זה היה מושלם

ולא הלכת איתם לדין תורה?
גם הלך הכסף וגם הופסקה העבודה. משוואה לא כ"כ נחמדה.

 

[צחית]

ולא הלכת איתם לדין תורה?
גם הלך הכסף וגם הופסקה העבודה. משוואה לא כ"כ נחמדה.

נגד רשת מוכרת לא הולכים לדין תורה
כי אין אפשרות ואכמ"ל

 

[להסכים]

להיות עם ילדים זה לא פרמטר של זמן ואפילו אם יורשה זה לא פרמטר של איכות, זה פרמטר של תפיסה פנימית.

אם התפיסה היא שאמא היא מפעילה של הילדים, אחראית הפנאי שלהם, ומקור התעסוקה, אפילו אם תהיה איתם כל הצהריים הם יגדלו לא שבעי רצון.

אם התפיסה היא שבגדול אני מחכה שכבר תישן או עדיף שכבר תתחתן גם שעות איכות מסודרות וקבועות לא יעקרו את הרגשת הדחייה.

אבל אם התפיסה הפנימית היא שאנחנו חבורה, וכל אחד תורם את חלקו לצורכי החבורה, אז אנחנו ביחד גם כשאנחנו רחוקים פיזית, והאהבה מתקיימת גם בתנאי שדה ובמציאויות חיים מורכבות....

 

[דוב ס]

תודה רבה!! לכל המגיבים
קראתי כל תגובה
ויש לי המווון תובנות חדשות [נראה לי שלעוד כמה...]
בין השאר-לעקוב אחרי הילדים וכו'
לקחת אותם הביתה יום א' או שניים בשבוע וכו'...
להשקיע יותר בזמן הנותר שהם נמצאים בבית ולהיות רק איתם
ועוד המווון חומר מעניין

ולשאלתי..
"אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
אשתי יכולה להרויח עוד 2.8 א' אחה''צ
כמובן שזה השלמת הכנסה דיי מכובדת אבל לא הכי הכרחית ב''ה ולכך שאלתי..
אבל זה נראה נושא הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי
יש את אלה הסבורים שזה ממש עוולה ומזיק
ויש את אלה שמקבלים את גזרת הגורל כי אין ברירה ולא להטיף מוסר
[אף אחד לא מטיף מוסר... בס''ה מי ששאל רצה לשמוע את הצדדים ולא להטיף לאלה שאין ברירה]
וישנם ממש בודדים שסבורים שזה ממש טוב וכדאי להשאיר את הילדים בצהרון
ויש את אלה הפחות נחרצים שתלוי במכלול הנתונים
ואני תפילה לקל כל חי שינחני בדרך אמת
ושוב תודה לכולם!

 

[על הדרך]

אם התפיסה היא שאמא היא מפעילה של הילדים, אחראית הפנאי שלהם, ומקור התעסוקה, אפילו אם תהיה איתם כל הצהריים הם יגדלו לא שבעי רצון.

אבל אם התפיסה הפנימית היא שאנחנו חבורה, וכל אחד תורם את חלקו לצורכי החבורה, אז אנחנו ביחד גם כשאנחנו רחוקים פיזית, והאהבה מתקיימת גם בתנאי שדה ובמציאויות חיים מורכבות....

תרשי לי לחלוק,
אמא וילדים הם לא חבורה שכל אחד בה תורם את חלקו.
אמא היא האמא והילדים הם ילדים. ויש לה אחריות חד צדדית כלפיהם.
היא לא אחראית הפנאי ומקור התעסוקה, הרבה מעבר: היא מקור החום, ההגנה והבטחון והיא זו שבונה את אישיותו של הילד לטווח ארוך מאד.
אם אין את העמדה של הנתינה החד צדדית הזו, איך תתקיים האהבה גם כשרחוקים פיזית, בתנאי שדה ובמציאויות חיים מורכבות?

 

[הדס99]

תודה רבה!! לכל המגיבים
קראתי כל תגובה
ויש לי המווון תובנות חדשות [נראה לי שלעוד כמה...]
בין השאר-לעקוב אחרי הילדים וכו'
לקחת אותם הביתה יום א' או שניים בשבוע וכו'...
להשקיע יותר בזמן הנותר שהם נמצאים בבית ולהיות רק איתם
ועוד המווון חומר מעניין

ולשאלתי..
"אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
אשתי יכולה להרויח עוד 2.8 א' אחה''צ
כמובן שזה השלמת הכנסה דיי מכובדת אבל לא הכי הכרחית ב''ה ולכך שאלתי..
אבל זה נראה נושא הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי
יש את אלה הסבורים שזה ממש עוולה ומזיק
ויש את אלה שמקבלים את גזרת הגורל כי אין ברירה ולא להטיף מוסר
[אף אחד לא מטיף מוסר... בס''ה מי ששאל רצה לשמוע את הצדדים ולא להטיף לאלה שאין ברירה]
וישנם ממש בודדים שסבורים שזה ממש טוב וכדאי להשאיר את הילדים בצהרון
ויש את אלה הפחות נחרצים שתלוי במכלול הנתונים
ואני תפילה לקל כל חי שינחני בדרך אמת
ושוב תודה לכולם!

לענ"ד אני הייתי מוותרת על התוספת כדי להיות בצהריים,
דא עקא שכיום רוב העבודות זה לא ענין של תוספת - זה להיות או לחדול,
אף אחד לא מעונין בהנדסאית או רו"ח או אדריכלית וכו' למשרה של 5 שעות. זה או משרה מלאה (או כמעט מלאה) או שאין עבודה

 

[להסכים]

תרשי לי לחלוק,
אמא וילדים הם לא חבורה שכל אחד בה תורם את חלקו.
אמא היא האמא והילדים הם ילדים. ויש לה אחריות חד צדדית כלפיהם.
היא לא אחראית הפנאי ומקור התעסוקה, הרבה מעבר: היא מקור החום, ההגנה והבטחון והיא זו שבונה את אישיותו של הילד לטווח ארוך מאד.
אם אין את העמדה של הנתינה החד צדדית הזו, איך תתקיים האהבה גם כשרחוקים פיזית, בתנאי שדה ובמציאויות חיים מורכבות?

נתנ, שורש דו צדדי, נתינה חד צדדית סופה טינה.

ברור שהחלק של האמא רב יותר.

לא הייתי מגדירה: בונה את אישיותו של הילד ושאר מילים מפוצצות, די מרתיע, מאיים, ומחליש...

היא האדמה, ממנה הוא יונק חום וכל צורכו.... פחות מתאמץ....

 

[אות ומופת]

בעלי, כמלמד לגיל 5, טען שרואה חד משמעית הבדל לרעה אצל ילדי הצהרון.
עד שהצהרונים נהיו ממומנים, ואז כמעט כל הילדים נשארו בצהרון וכבר קשה להבחין בהבדלים.
כפי שכבר ציינו כאן - יש פרמטרים שונים שמאד משנים את התמונה. חשוב להגיע מדי פעם באמצע הצהרון ולבדוק את המצב.
אני מרגישה שנקודה שמאד משנה את התמונה היא - האם הילד מרגיש שהוא "חייב" להישאר בצהרון ואין לו ברירה. ברגע שמשאירים לו את הבחירה, יש סיכוי גדול שאכן ירצה להישאר וגם מבחינה רגשית האפקט יהיה אחר לגמרי.

 

[tzivya7]

מעניין, רק הילדים שלי אוהבים יותר את הגננות (הבחורות)
של הצהרון יותר מהגננות של הגן ?

 

[java]

חברה שלי בת 25 והיא לא התחילה בגיל 5 לגנן..
מי רואה את הילדים יותר טוב מהם?

איזה שטויות.
הגננות לא צריכות להיות פסיכולוגיות כדי לדעת את זה.
הן ליטרלי רואות מי נשארת לצהרון ומי לא.
ז״א, הן נמצאות בגן בדיוק בכמה דקות שבין 1:20-1:30 ורואות את מי לוקחים ואת מי לא.
(אגב, בגן של ביתי למשל, זו בת אחת בדיוק שלא נמצאת בצהרון...)
בטח שהן יכולות להיות מוטות אחכ ולומר: טוב, היא מתנהגת ככה, זה בטח בגלל הצהרון.
אני חותמת לך שאם תשימי אותן בשעות הבוקר בגן, והן לא תכרנה את הילדות,
לא יהיה להן מושג מי בצהרון ומי לא.

 

[דיאלוג]

משעשע שהדיון הזה קורה בשבוע האחרון של בין הזמנים..
מרגיש לי שהילדים היו שמחים לגן+צהרון בזה הרגע..
(משעשע כתבתי. משעשע זה אומר שלא כך דעתי לכתחילה וכו' וכו' ואין מה לדון בדברים הלוך וחזור על חובת ההורים בחופש למלא אותם בסיפוקים וריגושים ביתיים, ב"ה הם מקבלים בשפע. כולל שבתות ארוכות של קיץ.. רק שהרבה שעות הם עייפים משעמום)

 

[shirelo141]

היום אני מורה בחנ''מ (רמה גבוהה) ולפני זה עבדתי בצהרון וגן במעון.
אני לא פסיכולוגית ולא מאבחנת ולא יודעת כלום לגבי בעיות רגשיות...
אבל ברור לי שהזמן הזה אחרי ''הלימודים הרשמיים'' משפיע ועוד איך על הילדים! כבר בסביבות 1 וחצי 2 רוב הילדים
מאבדים כל כושר ריכוז, בצהרון (לפחות איפה שאני עבדתי וממה שראיתי בכיתות הרגילות השנה) לא ממש משקיעים
בזמן הזה, לרוב זה שיעורי בית ושחקו כל עוד אתם יכולים... יש לא מעט ילדים שפשוט נרדמים בזמן הזה (על שטיח, שולחן...) השנה יצא לי לעבוד עד 5 (לא צהרון) בחנ''מ אבל אלו היו ילדים שלא היו רחוקים מהחינוך הרגיל ולמרות שהיו איתם מורות בשעות האלה (פעם אני ופעם מורה אחרת) והיה לנו שיעורים מסודרים, הילדים היו ממש מסכנים, היו עייפים מאוד, לא מרוכזים עד שלבסוף בלית ברירה נאלצנו להוציא אותם לשחק בחצר למשך שעה כי הם לא היו מחזיקים מעמד בכיתה... נכון זאת המציאות ואין מה לעשות...בדור שלנו הורים עובדים עד מאוחר ואין ברירה אבל כשכן אפשר (לפעמים יש הורים שמסיימים מוקדם ולא לוקחים את הילדים אפילו דקה לפני 4...) ואפילו להוציא את הילד שעה לפני זה משמעותי... לדעתי זה יכול ממש להועיל לילד...

 

[שפרה פרנקל]

בלי להכנס לעצם הדיון של צהרון או לא צהרון.
אני רק שואלת מדוע אותה יועצת ריגשית לא דיברה על זה שבשנים האחרונות 100% מהמטופלים שלה לומדים במוסדות לימוד בבוקר.
זה ברור שזה תקין וטוב ופועל כנדרש על הילדים?

 

[Savyon]

כי לא תמיד בבית האמא רגועה
ויש לה את הכח לתת לילד את הצומי
שמגיע לו

הרי בצהרון תמידדדדדדד !!!!!!!!!!!
הגננת סבלנית, רגועה, מכילה, מלאת חום ואהבה
ללא ספק ילד יעדיף אמא גם כשהיא עייפה!!!!! מאשר להיות בגן

 

[יוסייוסייוס]

אשתי עובדת יום מלא ושולחת את הילדים לצהרון עד 16:00
לאחרונה היא שוחחה עם יועצת רגשית של בי''ס מסוים
והיא אמרה לה שבשנים האחרונות מעל 80 % מבעיות רגשיות שיש לה לטפל הם של בנות נשארות בצהרון.
לכן אשתי שוקלת לעזוב, ולעבור לחצי יום עבודה.
נפשי בשאלתי למומחים שבקהילות ולמודי הניסיון
האומנם??
אשמח למידע אמתי ופחות להשערות וכו'
שכוייח לכל המגיבים!נם הרבה בעיות כשאין פרנסה.

בגמישות, אפשר למצוא פתרונות חלקיים לבעיה.
הילד לא חייב להיות עד סוף הצהרון. יכול להיות עד 14.30, שזה לא נורא [כי הגננות והילדים עדיין לא מאוד עייפים]
אפשר לשלם למשפחה/שכנים שיטפלו בהילד הביתה בשאר הזמן.

לפעמים צריך כמה פתרונות קטנים לבעיה אחת גדולה.
יום אחד הילד יחזור הביתה, יום אחד האבא, יום אחד השכנים, יום אחד הסבתא, יום אחד חבר ויום אחד הוא ישאר בצהרון.

לכל בעיה מורכבת אין בדרך-כלל פתרון אחד פשוט.
צריך גמישות ויצירתיות.

 

[פייגיפ]

הבת שלי משמעם לה בבית נורא היא בת יחידה
השנה היא היתה בצהרון וכל פעם שבאתי לקחת אותה מוקדם היא ממש בכתה שהיא רוצה להישאר בצהרון ..
היא היתה משוגעת על הגננות שם ועשו להם שם פעילות מדהימה והיא נהנתה עם החברות ..
יותר מכך שבבית שיעמם לה וכל השכנות נשארו בצהרון אז זה ממש גרם לה לבכיות
היו ימים נגיד שלא הרגישה טוב והיא התחננה להגיע לפחות לצהרון..
בקיטנה החלטתי לא לשלוח לצהרון כי היו שם אוסף ילדות מכמה גנים והיא עשתה פה יום יום בכיות שהיא רוצה גם להישאר בצהרון..
זה לא כזה בטוח שכל צהרון הוא לא טוב ושכל ילד "סובל" בצהרון
לדעתי זה תלוי בכל ילד ספציפי ותלוי כל שנה בגננות ובסוג הצהרון
אז לא בטוח שזה נכון ופייר לצאת בהכרזות של בעיות רגשיות לכל ילד בצהרון....

 

[ששונית]

בלתק
חייבת לציין שצרם לי ה

ושולחת את הילדים לצהרון עד 16:00

היא שולחת?
זה לא אתם שניכם ששולחים?
מהניסוח משתמע שהיא אחראית בלעדית על הילדים ואולי כאן מתחילה הבעיה

 

[דוב ס]

בלתק
חייבת לציין שצרם לי ה

היא שולחת?
זה לא אתם שניכם ששולחים?
מהניסוח משתמע שהיא אחראית בלעדית על הילדים ואולי כאן מתחילה הבעיה

דווקא לא...
ביןאחד לארבע אחה''צ אני נמצא עם הקטנה שאין לה עדיין צהרון.....

 

[המסודרת]

דווקא לא...
ביןאחד לארבע אחה''צ אני נמצא עם הקטנה שאין לה עדיין צהרון.....

אז לא הבנתי את הדילמה
אם יש משהוא בבית למה בכלל לחשוב על צהרון?
(בלי קשר ל"אולי בעיות רגשיות "