ציורים בסגנון קצת שונה

  • הוסף לסימניות
  • #1
זה ציור לפרויקט שלצערי בסוף לא יצא לפועל:eek::eek::eek:
אבל היה כיף לצייר את זה:):):)
חברי הפורום היקרים אנא חוו את דעתכם

למותר לציין שכל הזכיות שמורות
 

קבצים מצורפים

  • A.jpg
    KB 766.7 · צפיות: 39
  • B.png
    KB 984.6 · צפיות: 20
  • C.jpg
    KB 574.6 · צפיות: 22
  • הוסף לסימניות
  • #2
פשיייייייי.... ר' אהרל'ה!
איזה זינוק!
גדלת בעשר מידות.
מי זה שלא מוציא דברים כאלה אפיים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נפלא ביותר! הזכיר לי סגנון אבישי חן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
פשששששש

והבית כנסת של קרלין חבלז
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מדהים!
בית הכנסת, איזו השקעה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י אהרן זאב;1589138:
זה ציור לפרויקט שלצערי בסוף לא יצא לפועל:eek::eek::eek:
אבל היה כיף לצייר את זה:):):)
חברי הפורום היקרים אנא חוו את דעתכם

למותר לציין שכל הזכיות שמורות

חסרים המזגנים שמסתירים לנשים את כל הבית כנסת היפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
השלישית מהמם, מלא חיות!!
אפשר ממש לשמוע את מה שקורה שם.......
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

פה ושם הוצרכתי לתעד זמן עבודה. משהו שכל פריליאנסר מכיר... ויש, באמת באמת, הרבה כלים טובים לכך. גם בחינם אגב למי שחוסך.

אפשר רישום בסיסי באקסל.

אבל רציתי תוכנה. קליק פתיחה, קליק סגירה. חישוב זמן ורווח אוטומטיים.
אז בניתי משהו בבינה, שיפרתי עם הזמן. ועוד שפור ועוד אחד. מלא זמן לקח. ואז הגיעו עוד בקשות מחברים, ושיפרתי עוד וכו'. בסוף יצא משהו ענק עם מליון אפשרויות וכלים וכו', כרגע הוא בפיתוח מקצועי אצל מתכנת כדי שיהיה באמת כלי אמין. בתפילה ותקווה.

איני מוכר אותה, וגם אם כן לא רוצה לפרסם אותה פה - זה מעשה מכוער ממש - אבל מביא פה כמה צילומי מסך.
למה?
כי בד"כ מי שכותב תוכנה אלו מהנדסים. ולכן כל מה שקשור לתוכנות כתוב בשפה כל כך לא נעימה. כל כך לא מזמינה.
באפליקציות ב"ה המצב שונה. ועדיין, מאוד מצוי במחשב שפתאום קופצת איזו הודעה לקונית מפוצצת....
זוכרים את "המסך הכחול"? זו הייתה תקלה שגרמה למחשב "למות", והייתה עולה אז הודעה כחולה מבעיתה.

זה קצת קשור למיקרו-קופי (הדבר הכי כיף בלהיות כותב תוכן, רק אומר). בעבר אתרי אינטרנט של מכירה, בשדה התשלום, היו מאוד לקוניים, וממש היו עצבניים כאשר טעינו בפרט מסויים בתשלום.
היום יש הרבה הודעות עדינות וכו, במיוחד כאשר אנו טועים ושוכחים לציין כתובת או משהו.

קיצור הנה כמה צילומיסך, מעניין האם הייתם רוצים לראות הודעות כאלו ב"וורד" או תוכנות אחרות שאתם עובדים עליהם ביום-יום, או שזה רק מעיק?

מוזמנים לכתוב כאן בשפה מקצועית ועם צילומיסך. מתי נתקלתם בהודעה גרועה ממש ומאיימת שרמה לכם לרצות ולברוח מהאתר/אפליקציה/תוכנה/תפריט?


1756116264696.png.


1756115834151.png1756115826396.png



1756115865739.png
1756115884321.png




1756115906938.png
1756115927089.png

כאן ממש חיפשתי תקלה נדירה שיכולה לקרות, ואז ניסחתי מחדש את ההודעה המאיימת (משהו בסגנון תקלה! זהירות! הודעת מערכת)
1756115961083.png

ואחרון חביב.
לאחר כל העבודה, עם הזמן נוספו לתוכנה המון פקדים וכפתורים.
יום אחד נמאס לי, החבאתי את כולם בכפתור אחד, ונתתי לו את השם...
תראו כאן...
1756116009936.png

ב"ה קיבלת בינתיים מ 10 איש בערך שמנסים אותה, המון פידבקים, אבל בעקר הם מצאו שהם נהנים לעבוד איתה רק בגלל השפה...
מעניין!
בעז"ה


היי, מה נשמע?
אני יודעת שהייתה כאן כבר סקירה טובה של
@קוראות על הספר הזה. האמת, היא זו שגרמה לי לשלוף אותו מהמדף בספרייה ולקרוא:))

הפעם נלך קצת על יומן קריאה. פחות ביקורת ספרות. יותר הגיגים פוסט קריאה, גם מנקודת מבט של קוראת וגם של כותבת. יש כמובן הרבה ספויילרים. מוזמנים גם אתם לשתף את דעתכם.

אז.
מלך הטיולים הוא בהחלט ספר שונה בנוף. וזה מתחיל בכך שהוא מביא שתי נקודות מבט של שני אנשים שונים בנוף: האחד, ספי, חיפאי שמאלני שעושה עבודת מחקר בנוגע למיעוטים בישראל, והשני- גבריאל, בחור ישיבה שמחפש את דרכו.

מה אהבתי יותר-
  1. לא הבנתי. השפה הספר מהירה, מהירה ממש. כל משפט יכול להכיל התרחשות חדשה, מפנה במערכת היחסים, מחשבה יוצרת דופן. וזה עוד היה ממילא, אבל גם הדיאלוגים, המרכיבים את רוב הספר, בנויים אחרת: אחרי כל משפט שכל דיאלוג, במקום שבו היה אמור להיות רק 'אמרתי' 'צעקתי' או כל פעם אחר שיסביר במינימום האפשרי מי אמר ואיך, כל משפט פוסט דיאלוג הוא יצירה בפני עצמו.
"השבוע הבא תוכנן לאחמדים," העליתי זכרונות מספסלי האוניברסיטה.
"אבל הגענו היום במקום שבוע הבא," עיניו של יוסוף הביעו דעתו על סיבובי הפיליבסטר שאני עורך.

אני קוראת מהר, ולפעמים גיליתי שהבנתי את המשפט הקודם רק באמצע המשפט הבא.
הסגנון מזכיר קצת את הסגנון של דבורי רנד, שבו חלק נכבד משפטים מכילים משמעותיות נוספות שמטרתן להביא בצורה נוספת את האווירה, הרגש או המסר, רק צבעוני ורועש יותר ממנו. יש לזה מחיר של חוסר בהירות במהירות מדיי פעם, אולי גם קצת עומס, אבל תכלס, נהנתי. אני אוהבת לנסות לפרק בעצמי משפטים עם מזלג.
  1. נון מיינסטרים. יוסוף, וכל דבר אחר לא שהוא מיינסטרים, ויש שם הרבה. כל מסע אחר המיעוטים, בעצם, הוא חוסר מיינסטרים אחד גדול. נפגשנו עם מוסלמים מכל הצבעים והסגנונות, נוצרים פה ושם, ודעות הזויות. אהבתי את החשיפה. את הטרלול. והטרוליות. מרתק.
  2. איך. הייתי משלמת הרבה כדי לדעת איך הסופרת בשם שרי רובל הצליחה לכתוב גם שמאלן חיפאי וגם בן ישיבה אותנטי. טוב נתחיל מההתחלה. בחורים. איך. תודה.
  3. האופי של ספי. תודה על הדמות הכל כך רעשנית וטרולית. איזה כיף. גם גבריאל עמוקה ולעיתים מפתיעה, וכיף לשהות במסע שלו.
ומה שפחות-
  1. איפה איפה איפה המפגש. בספר עם שתי דמויות, במיוחד גוף ראשון, התסריט הקלאסי הוא המפגש וההסתבכות שלהם ביחד. מההתחלה ציפיתי. בחצי הספר כבר התחלתי להתייאש. בסוף קלטתי שזהו. ספי וגבריאל נפגשים שלוש פעמים בדיוק, מפגשים שאורכים בערך שישה פרקים מכל הספר. מובן מבחינת פוליטיקלי קורקט, הרי ספי הוא באמת חברה לא טובה, אבל בכל זאת חסר.
  2. התחרות. מתחילה מצחיק וממשיכה מעיק. תכלס הבנו את הפואנטה באיזשהוא שלב, וכשהבנתי שבמקום מפגשים מעניינים בסגנון ספי-גבריאל אנחנו מקבלים מסע בשלבי התחרות השמאלנית סלש ההזויה, הייתי צריכה להשלים עם זה. בכלל, בניגוד למסע של גבריאל, שהקונפליקט בו ברור והדרך ולפעמים עצובה לא צריכה שום תפאורה מיותרת, במסע של ספי יש המון תפאורה ומעט מסע פנימי, שמתגלה בעיקר בסוף.

אבל הסוף טוב. אמרנו כבר הרבה פעמים שסוף טוב הוא לאו דווקא סוף שמח. כאן יש סוף לא מושלם, אבל שלם.

בקיצור- ספר שונה בנוף. קריאה מפתיעה ומרעננת. חובה פאנפיק המשך, אם יש מתנדבים מהקהל. ספי חוזר בתשובה, הרי:) סך הכל, נהנתי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה