ציור אישי מאוד, אבל משתף.

[רון סגלוביץ]

 

[levy]

זה פשוט וואו!
נשמתי נעתקה!
(אפשר להבין מה לא גמור פה?)

 

[ריקהמ]

עוצר נשימה! הצבעים פשוט וואו!
רואים שחשבת על כל פרט כאן.

 

[רון סגלוביץ]

הסלע בצד, ועוד כמה פינישים.
אגב בדפדפן כל הצבעים נראים נורא - מידי אדום, כהה וקונטרסטי.

 

[שירהראל]

זה.... מושלם!

 

[שירהראל]

בכוונה העץ צבוע בסגנון שונה מהשאר...?

 

[רון סגלוביץ]

אנ'לוידע.
..כאילו, אני אוהב איכשהו להשאיר רושם מהסקיצה גם אחרי הצביעה.

 

[ליבליב]

אז שוב משהו לא גמור, שאני עובד עליו כבר כמה ימים ככה בין לבין.
..למה שוב לא גמור? זה מאוד מביך, אבל אני אספר בכל זאת..
מישהו אולי מכיר את זה - אתה יושב ומנסה להתרכז במשהו,
ואז פתאום מופיע סביבך איזה ברחש כזה קטן מעופף מעל ומסביב לראש, בדביקות
וכאילו לאחר כמה הקפות, אתה מתחיל לקבל תחושה סמויה כזו.. מן לחישה חרישית..
שכאילו רומזים לך משהו משמים, בעדינות
ושוב אתה מגרש את מחשבה המעופפת סביבך
ושוב היא מופיעה וכאילו לוחשת:
.."אתה נבלה סרוחה. לכן יש ברחשים שמעופפים לך מעל הראש."
..אבל אולי זה רק אני.
לגבי הציור - זה בולמוס שהתפרץ משום מקום, וכמעט שלא יכלתי לחשוב על שוב דבר אחר,
חוץ מעל הברחש המעופף והדברים הלא יפים שהוא לחש לי.

על איזה סוג ברחש מעופף אתה מדבר?
יתוש? זבוב? סתם פרפר?

 

[רון סגלוביץ]

ברחש מסוג "ברחש".

 

[ליבליב]

ברחש מסוג "ברחש".

אני מתכוונת. מסוג העוקצים?

 

[הני p]

הציור מדהים בעיני
אפשר ממש להרגיש את הרגש והרוחניות
ופלטת הצבעים של הציור נותנת טון מאוד משמעותי
מיוחד!

 

[יוכבד שכטר]

ואווווו
מעורר השראה!!!

 

[רחלים]

זה מסוג התמונות שאפשר להסתכל ולהסתכל ולשקוע לתוכן.
הגוונים מתאימים בול.
באמת הציור נראה ערפילי ונעלם, והעץ נראה יותר ציורי, בקרקע.
אני חושבת אם לא היה כדאי שהעלים של העץ, לא יהיה בצבע צהוב כזה, הם נראים פשוט יותר מדי צבועים, אולי גווני חום צהוב יתאימו להם?

 

[ronitg]

את הסלע תשאיר ככה, הוא מהמם

 

[סא איור]

מיוחד!

 

[ברכי פ.]

יצא משהו טוב מה''ברחש'' הזה...
מדהים!

 

[ליבליב]

אני לא מבינהה..
אני היחידה שמפריע לה שיהודי שומע ברחשים אומרים לו שהוא "נבלה סרוחה"???
בכל אופן.
שום נבלה סרוחה ושום נעליים. תפסיק לאכול הרבה שוקולדים אז הם לא יעשו סביבך הקפות בכזאתי דבקות.
קוראים לזה "דם מתוק" לא "נבלה סרוחה" ה' ישמור.
בנוגע לציור,
מסכימה איתך שהוא לא גמור, הסלע ממש שונה מכל שאר החבר'ה כי הוא לא קיבל את כל נגיעות המברשות שמאפיינות את שאר הציור..
בנוגע לעץ, זה שאתה אוהב להשאר את הסקיצה,
גם לי לפעמים קשה להיפרד מהסקיצה אז אני מורידה טיפה את האופסיטי עד שהעין מתרגלת לראות את האיור בלעדיה,ואז נפרדת ממנה לשלום.( ואם היא לא מתרגלת אז אולי הקו הסופי פשוט לא יצא מוצלח מספיק)
הרבה הצלוחעס.
ובלי נבלות בבקשה.

 

[אנאל- ציור עם לב]

הציור והמלל ממש נוגעים ללב ולעניים...מדהים!! זה ממש מדבר וצועק יחד!
המשיכו לשתף!

 

[מיכל נדף]

מ ה מ ם !!!

 

[ליבליב]

אפשר לעודד לתמוך בצורה אחרת, מה זה המשפטים השתלטניים האלה??

(מה הלך פה הרגע מישהו יכול להסביר לי??)
אנאל זה קורה לנו הרבה ביחד שאת לא מבינה למה אני מתכוונת..
לא פעם ראשונה ולא פעם שניה..
אני חושבת (למעשה בטוחה) שזה קרה לך שוב.
קוראים למה שכתבתי מקודם "הומור".
בצורה הומוריסטית בחרתי לעודד בן אדם ששיתף מחשבה שכזאתי (כי אני לא דוגלת בטיטוא רגשות הנהוג בעולם החרדי אני מאמינה שהוא שיתף כי הוא מעוניין בתגובה על התחושות האלה.ראי להלן" אבל אולי זה רק אני" וחוץ מזה שרוב המלל שהוא כתב זה סביב הברחש הזה.)
על ידי זה שניסיתי להצחיק אותו ואמרתי לו שהוא פשוט אוכל הרבה מתוקים אז הם באים אליו..
האמת שגם אלי הם באים.
ככה זה אנשים עם דם מתוק. (או אולי במקרה שלי הדם לא כזה מתוק לא לפי דברייך)
בכל אופן, אני לא חושבת שאני צריכה להסביר משהו מעבר.
כל מי שרוצה לחשוד אחרי ההסבר שלי שנעשה פה משהו רע ומתוך רוע, שיחשוד.
אני לא הולכת לנקות לכל אחד את המשקפיים האישיות שלו שהוא בוחר לשים כל בוקר.
אין לי כוח לזה ,באמת. וזה גם לא התפקיד שלי.
ממליצה לך פעם הבאה פשוט לברר איתי באישי לאור היסטוריית אי ההבנות שלך איתי.
יום נעים.