ציור בתהליכים.

  • הוסף לסימניות
  • #21
@שאול יצחק
מענין- לגבי מריחות בשמיים מסכימה אתך בהחלט- לגבי עננים- לא נראה לי מתאים.
קונטרסט יותר גדול בין רקע לדמויות ראשיות- אולי. אבל כך ילכו לאיבוד רכות וחום של האווירה.
בקיצר, יש כאן עוד המון עבודה. מקווה לסיים את התמונה בקרוב.
ותודה על כל העצות. כולם לעניין.
ההמשך יבוא:)
רק זרקתי כמה מחשבות, סומכים עליך שתעשי בסוף את הבחירות הכי יפות,
אל תשכחי לשתף איתנו את הסופי!
(בהצלחה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
  • הוסף לסימניות
  • #23
כיף לראות את העבודות שלך (אני עוקב)
אני הכי אהבתי את הראשונה לפני הצביעה.
חי כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
דבורה כתבתי לך במייל עוד לא הגבת, מחכה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה כל כך מיוחד!
אני נהנית לראות שיש יצורים מופלאים כאלה שלא עוצרים כשהציור מושלם אלא ממשיכים להוסיף בו עוד עומק ועוד רובד...
ככה הוא יוצא באמת מושלם.
זה היופי של הציורים שלך - פשוט תענוג.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם!
חיכיתם וחיכיתם לפוסט הזה
והנה הוא סוף סוף!
נותנת לכם צל"ש על הסבלנות שלכם 🏅 🤭

אז בואו ניגש לעניינים בלי יותר מדיי פטפוטים...

בפוסט הראשון דיברנו על שיטת ראש הקובייה
איך לפרק את הראש לצורה גאומטרית בסיסית של קובייה,
שיכולה לעזור לנו להבין את הזוויות והפרספקטיבה של הראש בתלת-ממד.
בפוסט השני התעמקנו בשיטת לומיס - שמוסיפה עוד שלבים חשובים
להדגשת המבנה והנפח של הראש,
עם קווים שמחלקים את הפנים בצורה מדויקת יותר,
ועוזרת להניח את המאפיינים בפרופורציות נכונות.

בפוסט הזה נגלה איך שני הכלים החשובים האלה יכולים להשתלב יחד —
ולתת לנו שליטה מלאה על מבנה הראש, מכל זווית ובכל סגנון.


זה החלק שבו ההבנה האנטומית פוגשת את היצירתיות והחופשיות —
והאיור מקבל עומק חדש ומרגש!

אך לפני שניגש לחיבור, רוצה רגע לעשות השלמה לראש בשיטת לומיס.
השלמה שבעיניי מאוד חשובה וקריטית להמשך.
כדי להבין טוב יותר את מבנה הראש בשיטת לומיס,

מה שרבים מפספסים בשלב הזה הוא החלק האחורי של הראש.
הראש לא מסתיים ישר אחרי האוזן — יש שם קימור,
נפח משמעותי שמאחסן את שארית הגולגולת.

image (33).png

ולא תמיד אנחנו יודעים איך זה אמור להיראות.
אי אפשר להתעלם מהחלק הזה, ועלינו לקחת בחשבון את החיבור הזה-
של הראש עם הצוואר מלפנים- הגרון, ומאחור- העורף.


image (34).png

לשם כך, נשים לב לשני חיתוכים טכניים מרכזיים בכדור של הגולגולת —
הם בעצם עוזרים לנו למקם ולחבר את הראש לצוואר:

1. בבסיס הכדור (החלק התחתון של הראש) – נעשית קטיעה גבוהה,
כאילו נחתכה תחתית הכדור כמו ראש של בובה שנותק מהצוואר.
זהו חיתוך שטוח, טכני, שיוצר משטח יציב שעליו יתבסס חיבור הצוואר.

2. בחלק הקדמי-צידי של הכדור (לכיוון גב הלסת) – מוסרת חתיכה נוספת, בזווית אלכסונית,
כדי לאפשר מקום לבליטה של קנה הנשימה והוושט* (ה"גולה בגרון") ולשאר מבנה הצוואר שמתחבר קדימה ולצדדים.
* חשוב לציין שזה מה שעושים כשנאייר דמות גברית, לדמויות ילדים ודמויות נשיות נחבר את הצוואר בקו מעוקל זורם.

image (37).png
המשמעות היא שהראש כאילו מעוצב מראש עם שני "שקעים" ברורים שאליהם
הצוואר נכנס — בחיתוך צורני, כמו חלק פאזל שמחכה להתחבר.


image (38).png


כשעובדים על איור ראש, השיטות הקלאסיות הן כלי מצוין.
אבל לשלב ביניהן- זו דרך פשוטה וחכמה להגיע לתוצאות מדויקות ומרהיבות עוד יותר!

עכשיו – בואו נחבר בין השיטות ונראה למה השילוב ביניהן
הוא כלי עוצמתי במיוחד למי שרוצה לצייר דמויות אנימה!


בעוד שהשילוב בין ראש הקובייה ללומיס מתאים לכל מאייר,
באנימה הוא מקבל משמעות מיוחדת,
כי הוא מאפשר לשמור על המבנה התלת-ממדי המדויק
גם כשהפנים מצוירות בסגנון מופשט,
עם עיניים גדולות, הבעות מוגזמות ומאפיינים ייחודיים
שמאתגרים את האיזון והפרופורציות.

השילוב נותן לנו את החופש "לעצב" את מבנה הראש
באופן שמרגיש גם מדויק וגם טבעי, גם טכני וגם יצירתי.
שיטת ראש הקובייה נותנת לנו תשתית תלת-ממדית:
ראש מוצג בתוך קובייה, שדרכה ניתן להבין את הזוויות
והפרספקטיבה של הראש במרחב.
זה עוזר לנו לשמור על פרופורציות נכונות
גם כשמסתכלים על הראש מזוויות שונות.


שיטת לומיס מתמקדת בפיצול הראש לקווים מנחים:
קו אמצע הפנים, מיקום העיניים, האף והפה, והקווים שמתארים את הלסת והלחיים –
כדי לשמור על סימטריה ולוודא שהפרטים נבנים נכון ביחס זה לזה.

השילוב ביניהן נותן את התחושה התלת-ממדית,
גם את הדיוק בפנים וגם את הגמישות להתאים את הראש לכל זווית!



אז איך משלבים?
מתחילים עם ראש הקובייה – יוצרים את הבסיס התלת-ממדי המדויק, שמגדיר את הזווית ומיקום הראש.
לאחר מכן, בתוך מימדי הקובייה נציר את הראש בשיטת לומיס .
image (40).png


📌 המשך יבוא!
בפוסט הבא ניכנס לעובי הקורה- נלמד כמה פטנטים וטריקים לשילוב לומיס עם הקובייה.
אז מחכה לכם בפוסט הבא!
ואל תשכחו לשתף אותי בתגובות גם איך הולך לכם עם ההדרכות, ואם תרגלתם- ממש אשמח לראות שיתופים שלכם 🤗


ובפינת הידעת ⁉️
הדיוק והגישה לימוד ציור אנימה/מנגה

באיור דמויות בסגנון אנימה ומנגה
יש לעיתים מראה חיצוני שנראה פשוט או מינימליסטי —
אבל מאחורי הקווים יש בסיס חזותי מאוד מדויק
שמבוסס על הבנת מבנה, פרספקטיבה ותלת‑ממד.

מאיירים מקצועיים בתחום אינם מסתפקים ב ”שרטוט אקראי” של דמויות,
אלא לומדים קודם את היסודות של צורת הגוף והראש,
מה שמאפשר להם ליצור דמויות שמרגישות חיות, יציבות ודינמיות.

גישה זו לא נובעת מ”ניסיון להעתיק את המציאות”,
אלא מתוך הבנה שכדי לשמור על עקביות וסגנון אישי —
צריך קודם לדעת איך הצורה עובדת.

לכן ביסודות לימוד דמות אנימה גם מופיעים עקרונות של פרספקטיבה,
צורות גאומטריות (כמו ביצה או קובייה), שמכשירים את העין ואת היד לעבוד יחד בצורה מדויקת יותר
ובכך לבנות אנטומיה שמחד נכונה להפליא ומאידך ייחודית למדיי.

הורדה (18).jpeg

הדיוק הזה הוא לא רק עניין טכני — הוא גם מאפשר לבטא רגשות,
תנועה והבעות פנים בצורה עקבית ומתמשכת, למרות קיצורים וסגנון אישי.

כשמאייר יודע “מה קורה מתחת לקווים” —
הוא יכול להרשות לעצמו להפשט מבלי לאבד אמינות.
לא מדובר רק בהעתקת האנטומיה הריאליסטית,
אלא ביכולת להבין את הצורה בתלת‑ממד,
לדעת איך ראשים נראים מזוויות שונות,
איך נפח של פנים משתנה בתנוחה וכיצד לצייר אותו בצורה עקבית.

זה אומר שאיור אנימה מקצועי מבוסס על הבנה של נפח וצורה,
גם כאשר הסגנון מתמקד בקווים נקיים ופחות בפרטים.

לכן, העבודה עם צורות בסיס כמו ביצה או קובייה איננה טריק גרפי בלבד —
זו דרך לפתח “תשתית מבנית” שתומכת בביטוי יצירתי יציב, מדויק ורב‑זוויתי.
מאיירים שמתחילים ללמוד כך-
עם תרגול עקבי של קווים וצורות,
מפתחים מיומנות שגורמת לדמויות שלהם להרגיש "חיוֹת"
במהירות גבוהה יותר, גם בסגנון האנימה הייחודי.

לכל מאן דבעי!​


להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

(לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).


1. הצצה לעולם מקביל


בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.








2. שני עולמות באותה תמונה


צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.








3. הציור מתחיל – ואתה מסיים


התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.








4. הכול בקו אחד


צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.








5. ריאליזם פוגש סוריאליזם


בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".








6. סיפור של רגע אחד


צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.








7. אובדן ושלמות


בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.








8. עיני הילד


צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.








9. האובייקט רואה אותך


בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.








10. רגע לפני הפגיעה


צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.








11. השתקפות בלבד


בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.








12. פרספקטיבה בלתי אפשרית


צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.








13. מנקודת מבטו של חיידק


צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.








14. המבט מתוך הכלי


בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.








15. צייר כאילו אתה עף


בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.








16. המראה מבפנים


צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.








17. החפץ שהוא השאיר


צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.








18. שיחה ללא קול


צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.








19. עוקב מרחוק


הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.








20. משהו שחסר בשרטוט


צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.








21. מכתב שלא נשלח


צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.








22. רק משטחים – בלי קווים


צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.








23. מונו-מודע


בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.








24. שקט והפרעה


בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.








25. המרחק כעיקרון


המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.








26. הפינה כאמצע


מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.








27. כל מה שאסור


בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה