ציור ואקדמיה?

[שעת סיפור]

הרבה פעמים מזכירים באשכולות על תלמידי גדי פולק-למדו ציור בשיטה אקדמית. מה זה אומר??
מה שונה השיטה שלו משל מורים אחרים?
מה מיוחד באקדמיה?

 

[naamah]

כשמדברים על 'ציור אקדמי' מתכוונים לשיטת הציור הקלאסית שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (המאה ה-15, כמה מאות שנים לפני הולדתו של גדי פולק ). השיטה הזו ראתה כיעד להביא את הציור לרמה כמה שיותר ריאליסטית - חיקוי של המציאות - וזאת באמצעות שימוש בטכניקות של בניית פרספקטיבה נכונה, מישורי עומק בציור, הכרות מעמיקה עם האנטומיה והפרופורציות של גוף האדם ועוד.
בסוף המאה ה-19, בעקבות המצאת המצלמה, החלה להתפתח האמנות המודרנית שבעטה במוסכמות של הציור הקלאסי (מאחר שהמצלמה כבר מילאה את התפקיד של חיקוי המציאות 1:1). למרות זאת, עד היום הציור האקדמיסטי-קלאסי הוא אסכולה מקובלת שנלמדת באקדמיות לאמנות.

(יש ארצות בהן הוא מקבל מקום של כבוד יותר מבאחרות, ברוסיה לדוגמה לומדים קודם כל במשך שנים ציור אקדמיסטי, לפני שאפשר להתחיל "להתפרע" עם אמנות מודרנית. בישראל הציור האקדמיסטי פחות נחשב ואפילו מזולזל במידה מסויימת. קראתי כמה וכמה ראיונות עם אמנים עולים מרוסיה שלמדו בבצלאל וזכו לביקורת ולזלזול על דבקותם בגישה האקדמיסטית).

 

[מתלמדת]

הרבה פעמים מזכירים באשכולות על תלמידי גדי פולק-למדו ציור בשיטה אקדמית. מה זה אומר??
מה שונה השיטה שלו משל מורים אחרים?
מה מיוחד באקדמיה?

אני חושבת שכשכותבים כאן, בפרוג, על 'השיטה האקדמית', מתכוונים שרואים בציור מבנה שמבוסס על תלת מימד. שאפשר לפסל דמות על פי הציור. זאת כמובן לא שיטה של גדי פולק, אבל הוא למד הוראת ציור אקדמי, והוא כנראה המורה החרדי היחיד שמלמד את העקרונות הללו. לא נכון לחשוב שציור אקדמי מכוון לתוצאות ריאליסטיות. הוא מכוון לציור 'הגיוני'. ציור שנאמן לחוקי הפרספקטיבה, המבנה, התאורה והחומר. גם אם התוצאה לא קיימת בממלכת המציאות. אפשר לצייר דרקון מפלצתי בגישה אקדמית... וגם ילדים עם ראשים בגודל פי חמש מהיחס הנכון לגוף שלהם, או עיניים שמכסות שליש משטח הפנים. זה לגיטימי להשתולל, אבל עם הגיון זה יראה מקצועי, ובלי הגיון זה יראה סתם קווים. (שכולם יאמרו עליהם שהם מתוקים ומקסימים, כמובן...)
אני לא יודעת במה השיטה של גדי פולק שונה משל מורים אחרים, כי לא למדתי אצל מורים אחרים. אבל אני מקווה שזה מסביר מה מיוחד באקדמיה.

 

[naamah]

אני חושבת שכשכותבים כאן, בפרוג, על 'השיטה האקדמית', מתכוונים שרואים בציור מבנה שמבוסס על תלת מימד. שאפשר לפסל דמות על פי הציור. זאת כמובן לא שיטה של גדי פולק, אבל הוא למד הוראת ציור אקדמי, והוא כנראה המורה החרדי היחיד שמלמד את העקרונות הללו. לא נכון לחשוב שציור אקדמי מכוון לתוצאות ריאליסטיות. הוא מכוון לציור 'הגיוני'. ציור שנאמן לחוקי הפרספקטיבה, המבנה, התאורה והחומר. גם אם התוצאה לא קיימת בממלכת המציאות. אפשר לצייר דרקון מפלצתי בגישה אקדמית... וגם ילדים עם ראשים בגודל פי חמש מהיחס הנכון לגוף שלהם, או עיניים שמכסות שליש משטח הפנים. זה לגיטימי להשתולל, אבל עם הגיון זה יראה מקצועי, ובלי הגיון זה יראה סתם קווים. (שכולם יאמרו עליהם שהם מתוקים ומקסימים, כמובן...)
אני לא יודעת במה השיטה של גדי פולק שונה משל מורים אחרים, כי לא למדתי אצל מורים אחרים. אבל אני מקווה שזה מסביר מה מיוחד באקדמיה.

כשאומרים "ציור אקדמי" מתכוונים בעיקר לטכניקה ופחות לנושאים, אם כי במקור ציור אקדמי אכן התמקד בציור נושאים מציאותיים (אנשים וטבע דומם בעיקר) ש"דגמנו" לפני האמן בסטודיו שלו.
נושאים סוריאליסטיים (ילדים עם ראש שגדול פי 5 מהגוף) הם כבר חלק מהאפשרויות שהאמנות המודרנית פתחה, אבל נכון שאפשר להחיל עליהם כללים של ציור אקדמיסטי.

לא נכון לומר שציור שאינו נשען על כללי הציור האקדמי "אינו מקצועי" ואף אחד בעולם האמנות לא מחזיק בגישה הזו, כבר כמעט 100 שנה. אבל חשוב להבין שציור אקדמיסטי הוא הבסיס. אפשר להתפרע ולשבור את המסגרת, בתנאי שמכירים ויודעים את המסגרת. פיקאסו ידע היטב לבנות אנטומיה ופרספקטיבה והוא גם עשה זאת בשלבים המוקדמים. בשלבים מאוחרים יותר הוא בחר לפרוץ את המסגרת הזאת כדי להתנסות בדברים אחרים.

 

[ראש בריא]

מתכוונים בעיקר לטכניקה

לא הייתי אומר טכניקה, אנשים שלא מכירים את האקדמי חושבים שהם יבואו ללמוד, יגידו להם ת'רעיון - והם כבר יבינו...
זה ממש לא ככה! זה לימודים קשים, זה להיכנס לראש אחר לגמרי ממה שציירים מכירים. זה לצייר ולצייר בלי הפסקה, ועדיין להבין שלא הבנו עד הסוף...
(המסקנה שמגיעים אליה אחרי קורס אקדמי - זה עד כמה אני לא יודע לצייר )
בקיצור, זה לא קוסמות, זה עבודה רצינית ביותר.

 

[naamah]

לא הייתי אומר טכניקה, אנשים שלא מכירים את האקדמי חושבים שהם יבואו ללמוד, יגידו להם ת'רעיון - והם כבר יבינו...
זה ממש לא ככה! זה לימודים קשים, זה להיכנס לראש אחר לגמרי ממה שציירים מכירים. זה לצייר ולצייר בלי הפסקה, ועדיין להבין שלא הבנו עד הסוף...
(המסקנה שמגיעים אליה אחרי קורס אקדמי - זה עד כמה אני לא יודע לצייר )
בקיצור, זה לא קוסמות, זה עבודה רצינית ביותר.

שוב, טכניקה. כדי לרכוש טכניקה צריך עמל רב. אני לא מזלזלת בזה כלל.
במשך שנתיים למדתי קורס דו-שבועי של 3 שעות ברישום קלאסי וזה היה מהקורסים הקשים (ועבורי מתסכלים) שלקחתי במהלך הלימודים.

 

[מתלמדת]

לא הייתי אומר טכניקה, אנשים שלא מכירים את האקדמי חושבים שהם יבואו ללמוד, יגידו להם ת'רעיון - והם כבר יבינו...
זה ממש לא ככה! זה לימודים קשים, זה להיכנס לראש אחר לגמרי ממה שציירים מכירים. זה לצייר ולצייר בלי הפסקה, ועדיין להבין שלא הבנו עד הסוף...
(המסקנה שמגיעים אליה אחרי קורס אקדמי - זה עד כמה אני לא יודע לצייר )
בקיצור, זה לא קוסמות, זה עבודה רצינית ביותר.

שוב, טכניקה. כדי לרכוש טכניקה צריך עמל רב. אני לא מזלזלת בזה כלל.
במשך שנתיים למדתי קורס דו-שבועי של 3 שעות ברישום קלאסי וזה היה מהקורסים הקשים (ועבורי מתסכלים) שלקחתי במהלך הלימודים.

שניכם צודקים.
זו אכן טכניקה שצריך לעמול כדי להתמקצע בה, אבל הטכניקה אינה המטרה, אלא הדרך להבין את העיקרון של 'מבנה', עליו ראש בריא מדבר.